בוריס ג’ונסון מעוניין להחזיר את תלמידי אנגליה ללימודים ויהי מה. קמפיינים, הנחיות, נאומים ועוד הופקו במטרה לקדם את העניין הזה. הבעיה היא שהממשלה לפעמים מקשה על עצמה לצלוח את הפרויקט. החל מעוד פניית פרסה, הפעם סביב מסכות בבתי הספר, וכלה בהנחיות לתרחישי קיצון שהגיעו רק אתמול (ו’). הדבר גורם להרבה מאוד תסכול בקרב מנהלי בתי הספר ולהרבה מאוד חששות אצל ההורים. אבל המוטיבציה של ג’ונסון ברורה, ולא נראה שהוא מתכוון לוותר בעניין הזה | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

הקורונה מצליחה להפוך את העניינים הכי בנאליים לנושאים חמים. אפילו דברים דיי בנאליים בבתי הספר. לא רק סאגת הציונים ששטפה את כל הממלכה, אלא גם החזרה לבתי הספר. לא צריך להרחיב למה זה נושא מורכב: בתי ספר הם מוקדי התקהלויות, וקשה לאכוף על ילדים ריחוק חברתי. מצד שני, יש חשיבות רבה לחזרתם לבית הספר. מעבר למסגרות שלהם ולאפשרות החיונית להיפגש עם אחרים בני גילם, מסגרות כלשהן לילדים שעדיין זקוקים להשגחה הן חיוניות לתפקוד המשק. לכן, מדובר בעניין מסובך. ולקראת החזרה ללימודים, הנה תקציר של התנהלות ממשלת בריטניה בנושא.

עמדת הממשלה

חלק קטן מבתי הספר בבריטניה חזרו לפעולה, אבל רובם יחזרו לפעילות מלאה רק בספטמבר. בוריס ג’ונסון מאוד נחוש להחזיר את תלמידי אנגליה (עליהם ממשלתו אמונה) לבתי הספר. ב-17 באוגוסט הממשלה השיקה באופן רשמי קמפיין לחזרה לבתי הספר בספטמבר. כמובן, אין בכוונת אף אחד להחזיר את בתי הספר לפעילות בלי אמצעי זהירות. לכן, לפי הקמפיין, הפסקות לסירוגין, דגש חזק יותר על היגיינה והשארת התלמידים בקבוצות מוגדרות יהיו חלק מהאמצעים שיאפשרו לבתי הספר לתפקד. הכוונה היא לא רק לבתי הספר היסודיים, שחזרו לסוג-של שגרה כבר ביוני, אלא גם לבתי הספר התיכוניים.

אבל העניין מספיק חשוב לג’ונסון כדי להפוך אותו לפרויקט דגל ולקדם אותו באופן אישי. מוקדם יותר השבוע הוא אמר שהחזרה ללימודים היא “חשובה ביותר” ושהסיכון להידבקות בבתי הספר הוא “קטן ביותר”. מאוחר יותר הוא נאם בפני תלמידי בית ספר שבדיוק חזרו ללימודים. הדבר לווה במה שנחשד כהטרלה הכי עילאית ומתנשאת אי-פעם מצד ספרנית בית הספר. אתמול (ו’) הוא קיים יחד עם סגנית ראש מערך הבריאות סשן שאלות ותשובות לקראת החזרה ללימודים. וזה בנוסף לעוד דוגמאות לקמפיין אגרסיבי בכיכובו של ראש הממשלה לקראת תחילת שנת הלימודים. קשה להתחמק מזה שחשוב לו מאוד להחזיר את בתי הספר לשגרה. אבל זה לא תמיד הולך לו חלק.

מסכות או לא להיות

סאגה בולטת אחת הייתה שאלת המסכות בשיעורים. בהתחלה, הנחיות הממשלה אמרו שאין חובה שהתלמידים והמורים יעטו מסכות בבתי הספר. ההסבר היה שהתלמידים והמורים גם ככה נמצאים בתוך קבוצות ספציפיות בלבד (או בשם הישראלי, “קפסולות”), ולכן אין חשש. ההנחיה זכתה לביקורת רבה. כשהממשלות של ויילס וסקוטלנד הורו, בעקבות הנחיה של ארגון הבריאות העולמי, לחייב תלמידים מגיל 12 ומעלה לעטות מסכות בבתי הספר שבאחריותן, הלחץ גבר.

בתחילה, הממשלה התעקשה. אבל אז, כמעט מתוך הרגל, הממשלה ביצעה פניית פרסה. היא קבעה שמסכות יהיו מחייבות באזורים בהם ישנה התפרצות. בנוסף, באזורים בהם אין התפרצות ההנהלה תוכל לחייב לשים מסכות, בזמן שההנחיה שאומרת שאין צורך במסכות תוסר. שר החינוך גווין ויליאמסון טען שזה בעקבות הנחיית ארגון הבריאות העולמי, אבל הממשלה דחתה את האפשרות לשינוי המדיניות אחרי שזו יצאה.

על היות פניות הפרסה שיטת עבודה של הממשל הנוכחי כבר כתבתי בעבר, ואין טעם להרחיב בנושא שוב. אבל הפעם גם הרבה מאוד אנשים אמרו את זה, בתקשורת וברשתות החברתיות. סקיי ניוז ספרו לא פחות מ-11 פניות פרסה כאלו ב-14 שבועות בלבד. זה יוצא פניית פרסה כמעט פעם בשבוע, וזה כשחלק ניכר מהזמן הפרלמנט בכלל נמצא בפגרה. ההשוואה המתבקשת למשפט האלמותי של מרגרט ת’אצ’ר (“The lady’s not for turning”) גם היא כמובן עלתה.

בוריס ג'ונסון
11 פניות פרסה. בוריס ג’ונסון (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

ונראה שלג’ונסון קצת נמאס מהעניין. הוא אמר היום (ש’) שהוא לא מעוניין לראות בבתי ספר בהם זה לא נדרש מורים או תלמידים עם מסכות. הדבר נראה כמו ניסיון לא מאוד מוצלח להראות שלמרות שהיה שינוי כיוון, הכיוון נשאר למעשה אותו כיוון. אבל הנרטיב כבר התקבע: אם מפעילים על ג’ונסון לחץ מספיק גדול יותר הוא מתקפל.

כמו כן, אם בדרך כלל האופוזיציה מברכת על פניות הפרסה, הפעם היא נשארה ביקורתית. בלייבור האשימו את ג’ונסון שהוא מפיל את האחריות על בתי הספר, במקום לקחת אחריות. אולי זה כי הפעם פניית הפרסה לא הייתה מפוארת כמו ברוב המקרים.

ברגע האחרון

עוד בעיה היא שנראה שממשלת ג’ונסון לא ממש מצטיינת בהכנה מראש. אמנם לבתי הספר ניתן זמן רב להתכונן לחזרה ללימודים, אבל חלק מההנחיות הן בגדר הנחתות. פניית הפרסה בנושא המסכות השאירה את המורים מתוסכלים. בלסטרשייר, המחוז הראשון באנגליה לפתוח מחדש את בתי הספר, ההוראה החדשה הגיעה ערב לפני הפתיחה. וקשה להגיד שהעריכו שם את ההתראה הקצרה. מנהלת של אחד מבתי הספר במחוז ביקרה שזה “לא עוזר” לקבל הנחיות חדשות בערב שלפני החזרה ללימודים. מנהלים אחרים, אגב, טענו שההנחיות עצמן לא היו ברורות מספיק והשאירו יותר מדי שטחים אפורים.

אבל לא רק בעניין הזה הממשלה לא מתמחה באזהרות מראש. מנהלי בתי הספר ביקרו את העובדה שחלק מההנחיות פורסמו רק אתמול (ו’). לפי ההנחיות האלו, במקרה של סגר מקומי, התלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים עשויים לעשות רוטציה של שבועיים אלה עם אלה, וקבוצות גדולות עשויות להישלח לבידוד. פול וייטמן, מזכ”ל אגודת המנהלים הלאומית, האשים שלממשלה לא אכפת מהקשיים שהדבר גורם למנהלים ולצוותיהם לחוות. גווין ויליאמסון טען שההנחיות האלו הן רק לתרחישי קיצון ואמורות להתבצע רק במקרים הגרועים ביותר. הבעיה היא שכמו שטרם חתימת הסכם היציאה מהאיחוד האירופי ממשלת בריטניה התכוננה למקרה הקיצון של יציאה ללא הסכם אפילו שלא האמינה שהוא יקרה, כך גם המנהלים צריכים להכין את בתי הספר למקרה של יישום ההנחיות.

אבל לא רק המנהלים התלוננו על התנהלות הממשלה. קייט גרין, שרת החינוך בממשלת הצללים מאז פיטוריה של רבקה לונג-ביילי, תקפה גם היא את הממשלה. לדבריה, הממשלה סיימה להכין את התכניות שלה לפני זמן רב, ושזה לא הוגן שמנהלי בתי הספר רואים אותן רק כעת. מומחים שונים מזהירים שהחזרה ללימודים מחייבת גם מערך בדיקות לקורונה שכרגע לא נראה שקיים. וכשזה המצב, מה הפלא שהורים באזורים עם תחלואה גבוהה חוששים להחזיר את הילדים שלהם לבית הספר? וכשזה קורה, אפילו העובדה שהמנהלים מעידים שהם מוכנים להחזיר את בתי הספר לתפקוד מלא, קשה לשכנע שאין סיבה לדאגה.

קייט גרין
מאשימה בהנחתות. קייט גרין (צילום: כריס מקאנדרו)

לסיכום

הסיבה שג’ונסון רוצה להחזיר את כל התלמידים לבתי הספר דיי ברורה. הילדים הקטנים צריכים לחזור כדי שהמשק יוכל לתפקד. תלמידי התיכון צריכים לחזור כדי לא ליצור עוד שכבה של תלמידים שציוני הבגרויות שלהם נפגעו. וזה בנוסף לכך שבכל זאת רוצים לאפשר מסגרות חברתיות מסוימות. אבל מעבר לכך, ג’ונסון גם צריך להראות שהוא מצליח להחזיר דברים לשגרה. האופוזיציה ממשיכה להאשים אותו בהתמודדות כושלת עם המגיפה. לכן, למרות שזה נראה שההתעקשות של ג’ונסון יוצאת מפרופורציות בנושא הזה, אפשר להבין אותו.

גם לא הוגן לגמרי להגיד שההתנהלות שלו לחלוטין אימפוטנטית, למרות פניות הפרסה וההנחתות. כמובן, הממשלה הייתה יכולה להתנהל הרבה יותר טוב. אבל בדברים מסוימים, בזמן מגיפה של מחלה שטבעה עדיין לא לגמרי ברור, לא תמיד ברור לגמרי מה הדבר הנכון לעשות. לכן, יכול להיות שהרבה מהטעויות לא נבעו מרשלנות כמו שנבעו מקושי לתת תשובה הולמת. ועדיין, ישנם דברים בהם נראה שג’ונסון יותר מעוניין בתמונת ניצחון – למשל, של תלמידים בלי מסכות – מאשר בעשיית הדבר הנכון ביותר. וזה משאיר בעיקר את צוותי בתי הספר במצב קשה עד בלתי אפשרי. וכשבראש מערכת החינוך עומד גווין ויליאמסון, שהתנהלותו בנוגע לסאגת ציוני הבגרויות פגעה קשות באמון בו, זה רק מחמיר את המצב.

אם החזרה ללימודים תלך בצורה יחסית חלקה, בוריס ג’ונסון יוכל לרשום לזכותו הישג של ממש אחרי חודשים רבים בהם היה נראה שהממשלה מתקשה. אם גם שם יתגלו בעיות רציניות, יהיה מדובר בעוד כישלון שהאופוזיציה תזכיר כשיגיע הזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *