בריאות הציבור אנגליה, הגוף במשרד הבריאות הבריטי שאמור להתמודד (בין השאר) עם מצבי חירום רפואיים נוסח הקורונה, עומד בפני החלפה. הטלגרף חשף ששר הבריאות מאט הנקוק מתכוון להכריז השבוע על הקמת מכון חדש שתפקידו יהיה לייעץ לממשלה, בסגנון ממשלת גרמניה. הסיבה לכך היא הטענות כלפי בריאות הציבור אנגליה שכשל בהתכוננות למשבר הזה, ושגם בתחום ניטור החולים הוא לא מצטיין. אבל בגלל שהמכון החדש צפוי לצאת לדרך כבר בתחילת ספטמבר, רבים תהו על פשר התזמון. הסברה העיקרית היא שהממשלה בחרה לעשות את המהלך בתקופה בה הפרלמנט בפגרה, כדי שתוכל לעשות אותו בלי הרבה שאלות קשות, תוך כדי שהיא תאפשר לעצמה בעתיד להפיל את האשמה לכישלונות על המכון הטרי. כרגע האופוזיציה חצי ישנה, אבל זה צפוי להשתנות בקרוב | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10
זמנים קשים דורשים אמצעים קשים. לפעמים תוך כדי תנועה. נראה שמאט הנקוק מאמין בזה לחלוטין. אחרת, אי אפשר להסביר את העובדה שהוא מחליף את הגוף האחראי על מערך הבדיקות – בריאות הציבור אנגליה – בגוף אחר שיהיה אחראי על הנושא. ולא רק זה, פתיחת הגוף החדש נמצאת ממש מעבר לפינה.
להת’ ל-PHE
הכירו את הגוף המוכר בשם בריאות הציבור אנגליה (Public Health England, או בקיצור PHE). מדובר בגוף של משרד הבריאות הבריטי (להזכירכם, בתחומי הבריאות ממשלת בריטניה אחראית במישרין רק על אנגליה). אחד מתחומי האחריות של בריאות הציבור אנגליה הוא להכין את השטח למצבי חירום בריאותיים. הדבר נעשה בין השאר באמצעות ייעוץ ל-NHS ולרשויות המקומיות בכל הנוגע לתכנון. מה שאומר שבימים כאלו הגוף הזה עובד קשה במיוחד.
אבל חדשות טובות: בקרוב הגוף הזה יוכל לנוח. הסיבה פשוטה: אתמול (א’) הטלגרף חשף שהשבוע שר הבריאות מאט הנקוק צפוי להכריז על הקמת גוף חדש שידאג לחלק מפונקציות החירום של בריאות הציבור אנגליה: המכון הלאומי להגנת הבריאות. המכון ידווח לשרים וגם לראש מערך הבריאות כריס ויטי, מה שאמור לתת להם אפשרות לשלוט באופן ישיר בנעשה בשטח. המועמדת הבולטת לעמוד בראש הגוף הזה היא הברונית הרדינג, כיום מי שעומדת בראש יחידת המחקר האפידמיולוגי של בריטניה. הנקוק מעוניין בה לתפקיד בגלל שהיא מחזיקה בניסיון הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי. המכון צפוי להתחיל לעבוד כבר בספטמבר. עד האביב, בריאות הציבור אנגליה יוכל באמת לנוח. בקבר. המכון בסופו של דבר יכלול את המומחים של ה-PHE, ככל הנראה עם יכולות ביצוע גבוהות הרבה יותר. הוא יתבסס על המודל של מכון רוברט קוך, הגוף המייעץ למשרד הבריאות הפדרלי של גרמניה. גם אימוץ של טכניקות ששימשו בדרום קוריאה עומד על הפרק.
אבל לא רק נושא הבדיקות צפוי לצאת מידי בריאות הציבור אנגליה. גם האחריות להילחם בתופעת השמנת היתר בבריטניה צפויה לעבור לידי הרשויות המקומיות. יש גם עוד הרבה ארגונים מחדש על הפרק, אבל לא משהו שיש צורך רב מדי להתעכב עליו כרגע.
למה בעצם?
נשאלת השאלה למה באמצע מגיפה עולמית להתחיל לעשות כאלו ארגונים מחדש. הסיבה העיקרית היא, כמו שרבים מבינים, היא חוסר ההצלחה של בריאות הציבור אנגליה להתמודד עם האתגר שבקורונה. הכוונה היא בעיקר לדברים שהיו אמורים להתכונן אליהם מראש: ציוד הגנה אישי לצוותים הרפואיים וציוד הנדרש לקיום הבדיקות. כמו כן, אנשי המקצוע במשרד הבריאות מתוסכלים מכך שהגוף סופר את כל המתים מקורונה, במקום רק את אלו שמתים ב-28 הימים הראשונים, כמו בסקוטלנד (אני לא מבין בתחום, אז אני לא יודע מה עומד מאחורי כל שיטת ספירה). דוברות משרד הבריאות הצדיקה את המהלך: “תמיד אמרנו שאנחנו חייבים ללמוד את השיעורים הנכונים מהמשבר הזה”. באמת אמרו.
הפתרון בו הממשלה בוחרת הוא לסגור ולפתוח מחדש. וזה חתיכת לפתוח מחדש: המכון החדש אמור לצאת לדרך בעוד בערך שבועיים. הממשלה מן הסתם עבדה על פתיחתו תקופה, אבל היא למעשה משאירה מעט מאוד זמן לשאול שאלות.
התגובות
לא בטוח שמאט הנקוק רצה שהדברים ייצאו לאוויר ככה. אבל הם יצאו. וכשדברים כאלה מודלפים, המערכת נוטה להגיב. חלק הגיבו בחיוב: כך למשל איין דאנקן-סמית’, בקבנצ’ר שמרן שאין לו בעיה למרוד בממשלה כשהיא לא נוהגת לרוחו. לדבריו: “הדבר העקבי היחידי בבריאות הציבור אנגליה זה שכמעט כל דבר בו הוא נוגע נכשל”.
מנגד, יש מי שלא מרוצים. אחת הביקורות היא שהממשלה מבצעת את המהלך בזמן שהפרלמנט בפגרה. מעבר לעניין שהדבר מקשה על הפרלמנט לפקח על המהלך, רבים סבורים שהדבר נועד לאפשר לממשלה לזרוק את האחריות לכשלים שהתגלו במהלך החודשים האחרונים על גוף אחר. מדובר בהאשמה לא מאוד שונה מזו שמופנית נגד ממשלת ישראל, לפיה רוני גמזו מונה לפרויקטור רק כדי להיות האשם בסגר השני.
אנשי המקצוע רעמו על המהלך המתוכנן. סיימון וסלי, נשיא החברה המלכותית לרפואה, טען כי בריאות הציבור אנגליה “מעסיק חלק מהקלינאים והמומחים הטובים ביותר, המבריקים ביותר ושעובדים הכי קשה”. אמנם חלקם בכל מקרה צפויים לעבור גם למכון החדש, אבל לפי וסלי אי-אפשר פשוט להפוך את הגוף הישן לשעיר לעזאזל של כל הכשלים שנעשו, אפילו אם יש צורך בשינויים מבניים בתוכו. וסלי לא היה לבד, ואנשי מקצוע בכירים יצאו להגנת ה-PHE בחירוף נפש כמעט. ג’ון אשטון, בעבר מנהל מחוזי של בריאות הציבור, סבור שהגוף אכן הגיב רע למגיפה. עם זאת, הוא אומר, “לא מתמודדים עם הבעיה של ארגון לא מתפקד וריכוזי יותר מדי באמצעות יצירת גוף ריכוזי יותר מדי אחר”.
והאופוזיציה? חצי כוח. קיר סטארמר עדיין עסוק בסאגת הציונים הבלתי נגמרת ולא התבטא בנושא. אד דייווי גם הוא לא הגיב, מאחר שהוא עסוק במרוץ לראשות המפלגה הליברל-דמוקרטית. המתחרה שלו, לילה מוראן, שגם עומדת בראשות קבוצה פרלמנטרית בין-מפלגתית לקורונה, דרשה “שקיפות מלאה” כדי שהפרלמנט יוכל לחקור את העניין לעומק. נציגת הירוקים בפרלמנט קרוליין לוקאס שיתפה ציוץ של עיתונאית הגארדיאן קרול קלדוואלאדר, לפיו ההדלפה לטלגרף מכוונת כדי שהממשלה לא תצטרך לפעול בצינורות המקובלים.
They’re doing that thing again. Announcing major policy decisions on Sat night via friendly hack. PHE being axed. Utter failure that is Test & Trace enlarged & superboosted. Dido ‘whoops-I-lost-your-data’ Harding in top job. A nation’s health. In hands of tiny group of cronies https://t.co/QRSodcVbIY
— Carole Cadwalladr (@carolecadwalla) August 15, 2020
מה מכאן?
את ההמשך של ההתפתחויות יש לבחון בשני מישורים. הראשון הוא ההתפתחויות הפוליטיות הישירות. כיצד יגיבו סטארמר ודייווי כשהם יתעוררו לנושא? כיצד יגיבו השרים בחזרה? כאלה. השני הוא האופן בו ישתנו הטיפול והתמודדות עם המגיפה כתוצאה מהשינוי המבני. האם זה ישתפר? יידרדר? כיצד המערכת הפוליטית תגיב למצב התחלואה החל מספטמבר?
על המישור הראשון אין טעם להרחיב בפרטים. עוד יום-יומיים נדע, לכל היותר. אבל המישור השני הוא משהו ששווה לשים עליו כמה דגשים. ראשית, הממשלה באמת עושה רושם לא טוב שהיא מתכוונת להכריז על הרה-ארגון באופן רשמי שבועיים לפני הביצוע. הדבר מריח כמו מחטף. אין זה אומר שאין צורך במהלך הזה, ייתכן בהחלט שהוא נכון. אבל נשאלת השאלה האם הוא גם כל-כך דחוף שהממשלה לא יכולה לתת עוד קצת זמן על-מנת לאפשר חקירה רצינית של הנושא על-ידי הגורמים שאמורים לעשות זאת: הפרלמנט ראשון, אחריו התקשורת, וכמובן שגם אקטיביסטים מהתחום.
שנית, הרטוריקה של הממשלה לגבי ההתמודדות שלה עם הקורונה היא דו-שכבתית. מצד אחד, מודים שנעשו טעויות ושיש הרבה מה ללמוד. מצד שני, בוריס ג’ונסון אוהב לאמץ את ההצלחות ולייתם את הכישלונות. הוא סיפר עד כמה מערכת הניטור הבריטית לקורונה היא מס’ 1 בעולם. היא לא. ולא אני אומר את זה. הממשלה אומרת את זה. הרי כל המהלך שמדובר כאן הוא קודם כל על העברת הניטור לגורמים אחרים – המכון הזה וגם הרשויות המקומיות. לכן, אפשר לצפות שהממשלה תנסה שוב לשחק את המשחק הזה כשתישאל על כך: לכאורה מבצעת שיפורים, אבל מצד שני היא מתפקדת למופת ויהיה נחמד אם ראש האופוזיציה יתמוך במקום להיות כזה חמוץ.
החלק הזה חשוב בכל מקרה שלא יהיה. אם יהיה שיפור, הממשלה תוכל להתגאות בהישג, תוך כדי שהיא תנסה להשכיח שהיא טענה עוד קודם לכן שהמערכת מושלמת. אם לא יהיה שיפור או חס וחלילה תהיה הרעה, הממשלה עשויה לזרוק את האחריות על המכון החדש, אפילו שהיא זו שהקימה אותו.