סקוטלנד כמרקחה: המפלגה השמרנית בפרלמנט בהולירוד התבשרה על פרישתו של ג’קסון קרלו שעמד בראשה בחמשת החודשים האחרונים. עכשיו, מתחילים לעלות השמות שעשויים להחליף אותו. המועמד היחידי עד כה: דאגלס רוס, הזכור כמי שהתפטר מממשלת ג’ונסון על רקע פרשת קאמינגס. קודמתו של קרלו בתפקיד, רות’ דייווידסון, הולכת לפרוש מהפרלמנט הסקוטי לטובת בית הלורדים, וב-SNP כבר מתחילים המאבקים על מי שיתחרה על המושב שלה. והשרה הראשונה ניקולה סטרג’ון נתפסה מצהירה הצהרות לגבי הבדלי התמותה של סקוטלנד ואנגליה שהתבססה על נתונים חלקיים ולא מספקים. ולאן כל זה הולך? למאי 2021, לבחירות לפרלמנט הסקוטי. הדברים רק מתחילים להתחמם | בתמונה: בניין הפרלמנט הסקוטי (צילום: חורחה פרנגלינו)

הכותרות הגדולות של אתמול (ו’) היו על הקפאת ההקלות שהיו בדרך באנגליה ועל החמרת ההגבלות בצפון אנגליה. יש לדברים הללו כמובן השלכות פוליטיות, אבל אני מעדיף לחכות שהן יתגבשו קצת. בינתיים, השבוע האחרון כלל גם לא מעט כותרות בתחום הפוליטיקה הסקוטית. לכן, הבה ניקח קצת הפסקה ממה שקורה בממשלה המרכזית לטובת קפיצה קטנה להולירוד, מקום מושבו של הפרלמנט הסקוטי.

מנהיג שמרני

החדשות הרציניות של השבוע היו שג’קסון קרלו (Carlaw), ראש השלוחה הסקוטית של המפלגה השמרנית, החליט במפתיע לפרוש מתפקידו. זאת, פחות משנה לאחר התפטרותה של קודמתו בתפקיד רות’ דייווידסון, ופחות מחצי שנה לאחר שנבחר לתפקיד באופן רשמי (לפני הבחירה כיהן כראש השלוחה בפועל). הסיבה, לדבריו, היא שהוא לא מאמין שהוא האדם המתאים להנהיג את המפלגה בבחירות לפרלמנט הסקוטי, שיתקיימו במאי 2021. הסיבה שהוא לא מאמין בהתאמתו לתפקיד היא סקרים שמראים שבבחירות הקרובות ה-SNP, עם הבטחה למשאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד, מובילה בגדול וצפויה לזכות ברוב מוחלט של הקולות. השמרנים, לעומת זאת, צפויים כרגע לקבל כ-20%. לפי גורמים במפלגה, הסיבה לכך היא שקרלו, כראש מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, נכשל בדרישת דין וחשבון מהשרה הראשונה ניקולה סטרג’ון.

ג'קסון קרלו
כהונה קצרה ולא מוצלחת. ג’קסון קרלו (צילום: Shelter Scotland)

מי מחליף אותו? בינתיים לא ברור. עדיין לא נקבעה זהות ראש/ת השלוחה בפועל (למרות שרות’ דייווידסון תחליף את קרלו בסשנים של שאלות לשרה הראשונה עד אז). אפילו לא נקבע תאריך לבחירות לתפקיד. להזכירכם, יש פחות משנה לבחירות. עם זאת, כבר מתחילים לעלות שמות. השם היחידי שעלה עד כה הוא של דאגלס רוס. יכול להיות שהשם הזה מוכר לכם, שכן מדובר בשר היחידי בממשלת בריטניה שהתפטר מהממשלה על רקע פרשת דומיניק קאמינגס. רוס היה שר זוטר במשרד סקוטלנד בממשלה הבריטית, והחליט להתפטר במחאה על כך שקאמינגס לא פוטר מתפקידו. אם ינצח, הוא יהיה לראש השלוחה הראשון שעושה זאת שלא כחבר הפרלמנט הסקוטי אלא כחבר הפרלמנט הבריטי דווקא. אם יקבל את התפקיד, במאי הוא יצטרך להתמודד על מושב בהולירוד. נכון לעכשיו לא עלו שמות נוספים, ולא ברור אם מישהו מתכוון להתמודד מולו.

המושב של דייווידסון

שמה של רות’ דייווידסון עלה גם הוא השבוע. לא רק בגלל שהיא תחליף את ג’קסון קרלו בהפניית שאלות לניקולה סטרג’ון בפרלמנט הסקוטי. דייווידסון צפויה לקבל תואר אצולה, כלומר שהיא תצטרף לבית הלורדים. את העבודה החדשה היא תתחיל במאי, לאחר שיתקיימו הבחירות לפרלמנט הסקוטי. המושב שלה, אדינבורו מרכז, יתפנה ויהיה אפשר לריב עליו. וכבר התחילה התחרות. לא במפלגה השמרנית דווקא, אלא ב-SNP, שרואה הזדמנות לקחת את המושב של מי שנחשבת לשמרנית פופולרית בסקוטלנד.

אחת הייתה ג’ואנה צ’רי, דוברת ה-SNP לענייני האוצר בפרלמנט הבריטי. היא תכננה להתמודד במחוז הבחירה הזה מתוך הנחה שיתאפשר לה לכהן במקביל הן בפרלמנט הסקוטי והן בפרלמנט הבריטי. עקרונית, החוק מאפשר לכהן בשני הפרלמנטים ביחד. אולם, בתחילה היא התכוונה לוותר על המושב בווסטמינסטר אם תזכה במושב בהולירוד. אבל אז ה-SNP קבעה בתקנון המפלגתי שלה שכדי להתמודד על המושב של דייווידסון עליה יהיה קודם כל להתפטר ממושבה בפרלמנט הבריטי. לכן אתמול (ו’) צ’רי החליטה לוותר. לדבריה, זה לא סביר שבמפלגה שנשענת על מנדט כפול כמו ה-SNP, יכפו עליה לשלוח באמצע מגיפה את כל הצוות שלה לאבטלה רק כדי שתוכל להתמודד. המפלגה מצדה אמרה שהדבר נועד כדי להבטיח שנציגיה יעשו את תפקידם במשרה מלאה.

אחר היה אנגוס רוברטסון. רוברטסון היה ראש ה-SNP בבית הנבחרים הבריטי לפני איאן בלאקפורד המשמש בתפקיד היום. הוא שימש בתפקיד הזה במשך עשור, מ-2007 ועד 2017. אבל אז הגיעו הבחירות הכלליות במפתיע. בזמן שת’רזה מיי לא הביאה להצלחות רבות בבחירות האלו, ראשת השלוחה הסקוטית רות’ דייווידסון עשתה פלאים בסקוטלנד והגדילה את מספר המושבים השמרניים בסקוטלנד מאחד ל-13. אחד המושבים בו השמרנים זכו היה זה של רוברטסון. חבר הפרלמנט השמרני הטרי היה איזה אחד בשם דאגלס רוס. בבחירות 2019 הוא לא ניסה להילחם חזרה על מקומו. כבר בפברואר הוא הודיע על כוונתו להתמודד על מועמדות ה-SNP במחוז אדינבורו מרכז. כעת, משצ’רי פרשה, נראה שאין מי שיאתגר אותו.

רות' דייווידסון
מושב נחשק. רות’ דייווידסון (צילום: הפרלמנט הסקוטי)

הגזמה פרועה

ונסיים עם השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ון. סטרג’ון ביקשה לטעון שהטיפול הסקוטי בקורונה היה טוב בהרבה מזה של ממשלת בריטניה (האחראית על אנגליה בהקשרי בריאות). לכן, היא טענה שהתמותה באנגליה מקורונה הייתה גבוהה פי חמישה מזו שהייתה בסקוטלנד. הבעיה היא שהיא התבססה על נתונים שלא היו גלויים לציבור. לכן, אד המפרסון, ראש המשרד לרגולציה סטטיסטית, כתב לסטטיסטיקאי הראשי של סקוטלנד ואמר שהוא לא בטוח שהנתונים שעליהם התבססה סטרג’ון מספקים. ממשלת סקוטלנד שלחה להמפרסון את הנתונים עליהם התבססה. המפרסון ניתח את הנתונים והגיע למסקנה שלא היה ראוי להשתמש בהם כדי להשוות בין סקוטלנד לאנגליה. להבא, דרש המפרסון, אמירות כאלה יש לבסס על סמך נתונים גלויים לציבור.

ג’קסון קרלו, רגע לפני שהודיע על פרישתו מתפקיד ראש השלוחה הסקוטית של השמרנים, השתמש בזה כדי לתקוף את סטרג’ון. קרלו טען שדבריו של המפרסון מוכיחים שהמצביעים, התקשורת וחברי הפרלמנט הסקוטי “הוטעו שוב ושוב בנוגע לעובדה זו, והיא (ניקולה סטרג’ון – אב”מ) צריכה להתנצל”. סטרג’ון, מצדה, התעקשה שעדיין שיעור המוות מקורונה בסקוטלנד היה נמוך משמעותית מאשר באנגליה. ייתכן, אבל זה לא מוכיח יותר מדי שהמדיניות הסקוטית הייתה טובה בהרבה מזו של ממשלת בריטניה. נתוני המשרד לסטטיסטיקה לאומית (הלמ”ס הבריטית) מראים שאנגליה צפופה מסקוטלנד פי יותר משישה, משהו שמגיפות נוטות מאוד לאהוב. בכל מקרה, סטרג’ון גם ניסתה לבוא בטענות לממשלה הבריטית על כך שהיא לא מפרסמת נתונים אמינים על המוות באנגליה, אליהם ניתן להשוות.

ניקולה סטרג'ון
מתעקשת על השורה התחתונה. ניקולה סטרג’ון (צילום: ממשלת סקוטלנד)

מה רואים פה?

לא מדובר בסתם חדשות קטנות מסקוטלנד. הסיפורים האלו מראים, באופן ישיר או עקיף, שפניה של סקוטלנד לבחירות ושבזה עיסוקה. סטרג’ון מעוניינת לחזק את הנרטיב לפיו עדיף לסקוטלנד כמדינה עצמאית ולא כחלק מהממלכה המאוחדת. זאת, כדי לחזק את התמיכה ב-SNP כשזו תבטיח לפעול למשאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד. השמרנים מצדם מתחילים להיערך לבחירות עם החלפת ההנהגה, כדי לנסות להביא מישהו שיהיה לו סיכוי להגיע להישגים של רות’ דייווידסון. ה-SNP, מצדה, מעוניינת גם לזכות בניצחון מוראלי על השמרנים, ולכן מעוניינים לזכות בכיסא של דייווידסון שיושב בלב העיר הבירה של סקוטלנד. לכן, יש לא מעט קופצים.

ה-6 במאי 2021 יהיה יום עמוס בבחירות ברמה המקומית. לא רק שיתקיימו הבחירות שתוכננו לחלק מהמועצות המקומיות באנגליה ולחלק מראשי הערים שנבחרים ישירות, גם הבחירות המקומיות של 2020 נדחו בשנה בשל הקורונה. בין מה שהועבר מ-2020 ל-2021 ניתן לציין את הבחירות לעיריית לונדון, שרבים יישאו אליהן עיניים. ובנוסף, יתקיימו גם בחירות לפרלמנט הסקוטי ולפרלמנט הוולשי. טכנית, ייתכן גם מצב בו יחליטו להקדים את הבחירות בצפון אירלנד מ-2022 ל-2021. כלומר, אם גם ככה מדיי חודש מאי יש פוקוס פוליטי על המקומי, במאי הקרוב זה יהיה המצב פי כמה. סקוטלנד כבר מתחילה לעשות רעשים. בקרוב ויילס כנראה תצטרף אליה. לונדון נמצאת בקמפיין בחירות עוד מ-2019. ובגלל שהמפלגות תמיד מסיקות על מצבן הלאומי מהבחירות המקומיות והאזוריות, המתח יהיה בשיא. והכוונה היא גם למתח בין ממשלת בריטניה לממשלות המקומיות, בה אין לשמרנים שום שליטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *