רוב תושבי בריטניה צפויים להגיע לקלפיות כשהברקזיט מהווה את השיקול העיקרי לבחירה. עם זאת, אזורים נרחבים בצפון ומרכז אנגליה צפויים לקבל שיקול נוסף לחישוב: שיטפונות. בשבוע האחרון אזורים רבים באנגליה סבלו משיטפונות קשים, והתגובה של הממשלה לעניין נתפשת בעיניי רבים כאיטית מדי. לא עזרה לבוריס ג’ונסון העובדה שהוא נזקק למספר ימים כדי להכריז על מצב חירום. כעת, תושבים רבים באזור כועסים על ג’ונסון, מה שעלול לעלות לו בלא מעט מצביעים. מצד שני, גם המתמודדים משאר המפלגות לא נתפשים כרציניים מדי, אלא כמי שהגיעו לאזורים המוכים בעיקר בשביל הקמפיין. לכן, לא ברור בכלל איזה אפקט יהיה לנושא, אבל ממש לא בטוח שאנשים שביתם הוצף יגיעו להצביע על הברקזיט | בתמונה: נהר הדון עולה על גדותיו (צילום: Andrew1829, ויקיפדיה)

הבחירות הנוכחיות, כידוע, הן בעיקר על הברקזיט. אבל בחירות הן אף פעם לא על נושא אחד בלבד, ותמיד יש עוד שיקולים שנכנסים לשאלה למי להצביע. במקרה של חלקים ממרכז וצפון אנגליה, איתני הטבע (או במקרה הספציפי הזה: שיטפונות) עלולים להיות פקטור.

הסיפור מתחיל בשבוע שעבר, אז אזורים נרחבים באנגליה חוו גשמים עזים, שהביאו להיווצרותם של שיטפונות קשים. אנגליה היא אמנם ארץ גשומה, אבל לרוב מדובר בהרבה גשם על הרבה זמן, וכאן היה מדובר על הרבה מאוד גשם בזמן קצר, תופעה קצת יותר חריגה. למשל, הפעם האחרונה בה האזור של בנטלי (פרבר בדונקסטר) הוצף ככה הייתה ב-2007. שיטפונות הגיעו לערים רבות, החל בחמישי שעבר (7.11) והמשיכו במהלך הימים לאחר מכן. באזורים כפריים יותר, היה צורך להכניס חיות משק לבתים עקב השיטפונות. הנזק נאמד בכ-80-120 מיליון ליש”ט בהפסדים לחברות הביטוח. לפי הערכות מאתמול (שגם חוזות שזה לא נגמר), כ-800 בתים ניזוקו עד כה.

קשה להגיד שזה תפס את אנגליה בהפתעה: עוד בסוף אוקטובר היו 13 אזהרות לגבי שיטפונות באנגליה ובוויילס. ועדיין, יש מי שחושבים שתגובת הממשלה הייתה לא מוצלחת. למשל, לקח לסוכנות הממשלתית הרלוונטית יומיים להכריז סכנת חיים באזורים שהוצפו. אמנם לפי בוריס ג’ונסון 2.6 מיליארד ליש”ט הוקצו להגנה מפני שיטפונות, אבל אנשים שהיו צריכים לשים שקי חול בכניסה לבתים שלהם פחות התרשמו. גם העובדה שהוא סירב בתחילה להכריז על מצב חירום לא עשתה עמו חסד. אחרי שג’רמי קורבין כתב לג’ונסון בבקשה שיכנס את הקבינט ויכריז על מצב חירום. לפי קורבין, לו שיטפונות כאלה היו קורים בסארי (שקרובה יותר ללונדון) ולא ביורקשייר, אז כבר היה מוכרז מצב חירום. מעין “למה רק ירי למרכז מחייב תגובה ישראלית בעוד ירי לנגב המערבי הוא נסבל?” בגרסת אסונות הטבע של בריטניה. ביום שני (11.11), ג’ונסון אכן כינס את הפגישה האמורה כדי להכריז על מצב חירום.

השפעות פוליטיות

אין ספק שבוריס ג’ונסון לא נהנה מההתפתחות הזו. מה שנראה כמו תגובה לא מהירה מספיק של ג’ונסון לאותם שיטפונות גרר זעם רב. ג’רמי קורבין שיתף סרטון בו רואים את ג’ונסון מגיע לביקור כפר פישלייק שהוצף (באיחור של שישה ימים) ושואל כיצד ניתן לעזור, ונענה על-ידי אחת המקומיות שכעת “זה קצת מאוחר מדי”. היא לא הייתה היחידה. העובדה שבתגובה לשאלה אם הוא מתכוון להתנצל על התגובה האיטית של הממשלה, ג’ונסון סירב. לדבריו, הממשלה השקיעה כסף רב בעניין, וגם מתכננת לטפל בנושא לטווח הארוך, כמו שתילת עצים שייצבו את האדמה וגם יעזרו למלחמה במשבר האקלים. לא ברור עד כמה זה יפייס את המקומיים.

כדאי להבין את החשיבות של זה: באזורים שנפגעו מאותם שיטפונות אמנם יש לא מעט מושבי לייבור מסורתיים, אבל באזורים הכפריים גם לא מעט מושבים שמרניים מסורתיים. לא ברור האם זה יספיק או לא כדי ליצור סחף מהשמרנים, אבל זה עלול ליצור נזק. מה אכפת לך מה מדיניות הממשלה על הברקזיט אם אין לך בית, או שהיה צורך לשכן בו תרנגולות, או שהרחוב מחוץ לבית מוצף? זה לא בהכרח שהם ילכו להצביע ללייבור, אבל אם הם יחליטו לא להגיע לקלפי בגלל העניין הזה זה עלול ליצור נזק.

מצד שני, זה לא שהמפלגות האחרות יכולות לעשות הרבה רווח פוליטי על העניין הזה. כשאנשים נשאלו על ההגעה של ג’רמי קורבין לאזור, חלקם לא התלהבו מהרעיון. זה לא בהכרח בגלל התנגדות אישית לקורבין (למרות שעם קורבין זו תמיד אפשרות), כמו שהם פשוט לא מבינים מה הוא הולך לעשות שם חוץ מלהסתכל. קשה להגיד שמג’ו סווינסון התלהבו יותר. בכל זאת, אנשים נמצאים במצב מאוד בעייתי, ולא בטוח שהם מאוד מרוצים מהפוליטיזציה של אותם שיטפונות. כמובן, בסופו של דבר לא ניתן למדוד את האפקט. סוקרים שינסו להשיג בשלב הזה תשובה מהמקומיים שנפגעו כנראה יחטפו שק חול לפרצוף, ודיי בצדק.

מה עכשיו?

ובכן, תלוי. העובדה שכועסים על בוריס ג’ונסון עכשיו, אין פירושה שיכעסו עליו גם באמצע דצמבר. זה תלוי מאוד מה יעשו נציגי המפלגות באזורים האלו. הדבר הנכון ביותר מבחינתם כרגע הוא פשוט לעמוד בראש הכוח החלוץ שמסייע לבתים שנפגעו מאותם שיטפונות. בלי סיורים שמגיעים באיחור, ובלי הגעה בשביל איזו תמונה טובה. אחר-כך, נשאלת השאלה מה הם יגידו. השמרנים יוכלו לנסות ולהגיד שזה בגלל שבוריס ג’ונסון הוא ראש ממשלה טרי, ושהייתה ממשלת מיעוט שהתקשתה לתפקד ועוד. יריבי המפלגה יוכלו להגיד שבריטניה נמצאת אחרי תשע שנים וחצי של שלטון שמרני, ושמדובר בהזנחה ארוכת טווח.

איך שלא יהיה, זה מראה בצורה טובה מאוד שלמרות שנראה לנו שאנחנו יודעים על מה הולכים לבחירות, דברים עלולים להפתיע. אף אחד לא תכנן ללכת לבחירות על היכולת של הממשלה להתמודד עם אסונות טבע. רובה של הממלכה המאוחדת כנראה גם לא תתייחס לעניין הזה. אבל בשיטה הבריטית הכה רגישה, אי אפשר לדעת איך זעם של אנשים שהרחובות והבתים שלהם הוצפו ומרגישים שהממשלה זנחה אותם ייתרגם בקלפי. נצטרך לחכות ולראות.

עמדת הצבעה - שיטפונות
על מה יצביעו? צילום: Microchip08, ויקיפדיה

הבהרה

אני לא מומחה לטיפול באסונות טבע. יכול להיות שמשך הזמן בו לקח לממשלה להגיב הוא סביר. לכן, אין בכוונתי לתת ציונים לג’ונסון על ההתמודדות שלו עם העניין. אבל, את העובדה שתושבים רבים שנפגעו על-ידי שיטפונות מרגישים שנזכרו בהם אחרי שהעניין הפך ללא רלוונטי, זה כבר לא משנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.