מהצד ניתן לחשוב שהצרות הגדולות ביותר של בוריס ג’ונסון הן פסיקת בית המשפט העליון שהחזירה את הפרלמנט לתפקד. בפועל, יש לג’ונסון גם צרות מהתחום הפלילי, שרודפות אותו מימיו כראש עיריית לונדון. הסאנדיי טיימס חשף שג’ונסון לא דיווח על קשריו עם היזמית האמריקאית ג’ניפר ארקורי (בתמונה), בזמן שהחברה של ארקורי קיבלה לא מעט מענקים מכסף ציבורי מטעם עיריית לונדון. רשות לונדון רבתי כבר החלה בהליכים של זימונו של ג’ונסון לשימוע (הליך איתו ג’ונסון מתכוון לשתף פעולה) ושל בדיקת האפשרות לחקירה פלילית. ג’ונסון, כמובן, טוען שהוא לא עשה שום דבר לא בסדר. השמרנים טוענים שכל העניין הזה הוא נטו פוליטי, ולמרות שלא בטוח שיש להם קייס, קשה להתחמק מההשלכות הפוליטיות שעשויות להיות לעניין | צילום: Innotech Summit
בזמן שהעיניים השבוע הופנו בעיקר אל הדרמות שהתרחשו בבית המשפט העליון ובפרלמנט, בוריס ג’ונסון הצליח לייצר שערורייה נוספת. ביום ראשון האחרון, הסאנדיי טיימס חשף שג’ונסון, עת היה ראש עיריית לונדון, לא דיווח כנדרש ממנו על קשריו הקרובים עם ג’ניפר ארקורי, שחקנית ודוגמנית אמריקאית ששינתה קריירה ליזמית בתחום הטכנולוגיה. פירוש הדבר הוא שייתכן שג’ונסון פעל במצב של ניגוד עניינים מבלי שטרח ליידע בכך.
העניין הוא כזה: ג’ניפר ארקורי עשתה ב-2011 רילוקיישן מארצות הברית ועברה לחיות בלונדון. שם, היא החלה לעסוק בקריירה שלה כיזמית בתחום הטכנולוגיה. לפי דיווחים, ג’ונסון הגיע לבקר את ארקורי לא מעט בעת שהותה בלונדון, ולפי הבעלים של דירתה של ארקורי בלונדון, היחסים בין השניים היו חמים. לפי החשיפות, החברה של ארקורי קיבלה סכומים גבוהים של כסף ציבורי מארגונים בעלי קשר לעירייה כשג’ונסון היה ראש העיר. לכך ניתן להוסיף שג’ונסון כראש העיר שלח את ארקורי למשימות שונות, למרות שלא עמדה בתנאי הסף. כל זאת, כפי שהוזכר קודם, כשג’ונסון לא דיווח על קשריו ובכך ייתכן שיצר מצב של ניגוד עניינים. בנוסף לכך, החברה של ארקורי זכתה יותר מוקדם השנה למענק נוסף, על סך 100,000 ליש”ט, ממשרד הדיגיטל, התרבות, התקשורת והספורט. זאת, למרות שהחברה מזמן העתיקה את מקום מושבה לקליפורניה ושהמענק אמור לסייע לעסקים בריטיים.
אז מה קורה עכשיו?
כאמור, מדובר בחשיפה מיום ראשון. שום דבר לא נשאר סטטי במשך שבוע, בעיקר לא בפוליטיקה. ביום שני, לן דובאל, יו”ר ועדת הפיקוח באסיפת לונדון, שלח מכתב לג’ונסון, ובו דרש פירוט על כל פגישותיו ואופי יחסיו של ראש העיר לשעבר עם ג’ניפר ארקורי. לוועידה יש סמכות לקרוא לג’ונסון לשימוע, וגם עשתה זאת ב-2018. ג’ונסון קיבל לעניין שבועיים, מה שאומר שייתכן מאוד שצפוי לנו קצת אקשן לפני יום כיפור. ג’ונסון אמר בתגובה שהוא ישתף פעולה עם חבריו הישנים מרשות לונדון רבתי (השם הרשמי של עיריית לונדון), אבל “במקרה הספציפי הזה, אני חושב שהם נובחים על העץ הלא נכון”. לדבריו, כל מה שעשה כראש העיר נעשה כחוק ובאופן הראוי ביותר.
אתמול (ש’), דווח שגם הוגשה תלונה למשרד העצמאי להתנהגות משטרתית (IOPC) נגד ג’ונסון, על-ידי הגורם הרלוונטי ברשות לונדון רבתי. עקרונית, הגוף הזה עוסק בעיקר בהתנהגות של שוטרים, אבל בגלל שג’ונסון מתוקף תפקידו כראש העיר היה על תקן המפכ”ל המקומי, הוא יכול להורות גם על חקירה נגדו. כעת, המשרד יצטרך להחליט האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד ג’ונסון. באסיפת לונדון הבהירו שתלונות מהסוג הזה מוגשות כאשר יש חשד להתנהגות פלילית, אך שזה עדיין לא מוכיח שג’ונסון פעל באופן פלילי.
במערכת הפוליטית
כמובן, כשראש הממשלה מסתבך בעניינים מהסוג הזה, המערכת הפוליטית לא נשארת אדישה. ג’יימס קלברלי, מנכ”ל המפלגה השמרנית, טען שג’ונסון יכול להתחמק מהשימוע. זה לא נכון, וניסיון מהסוג הזה עלול להיגמר בעונש מאסר. עוד קלברלי טען, שזהו תפקיד הפרלמנט לדרוש דין וחשבון מראש הממשלה, ולא של אסיפת לונדון. הטיעון הזה לא מחזיק מים. זהו לחלוטין תפקידה של אסיפת לונדון לדרוש דין וחשבון מראש העיר. העובדה שג’ונסון סיים את ימיו בבניין העירייה אין פירושה שהוא לא צריך לספק הסברים על מה שעשה שם. אם הפרלמנט רוצה להצטרף לחגיגה שיהיה לו בכיף, אבל פיקוח על מה שנעשה על-ידי ג’ונסון בימיו כראש העיר נמצא לחלוטין בתחום הלגיטימי של סמכות האסיפה. מנגד, שר הצללים למשרד הקבינט ג’ון טריקט טען שבוריס ג’ונסון חייב לתת דין וחשבון מלא על מה שעשה בכסף ציבורי, ושלא ניתן “לטאטא את זה מתחת לשטיח”. לדבריו, לציבור יש זכות מלאה לדעת על האופן בו חברים קרובים של ג’ונסון מקבלים כסף ציבורי.
על הפנייה של רשות לונדון רבתי ל-IOPC, גורם ממשלתי טען שהתזמון של הפנייה, רגע לפני הכנס השנתי של השמרנים, הוא פוליטי. שרת הסביבה ת’רזה וילירס טענה שהדבר נופח מעבר לכל פרופורציה ושהפנייה של ה-GLA ל-IOPC נובעת ממניעים פוליטיים. לדבריה, אנשים משתמשים בהגשת תלונות ככלי פוליטי. שר האוצר בממשלת הצללים, ג’ון מקדונל, טען מצדו שהגורם שפנה ל-IOPC הוא גורם מקצועי ולא פוליטי. צריך להגיד שגם אם יש גורמים שפונים לאפיקים משפטיים מול ג’ונסון מטעמים פוליטיים, קצת קשה להבין מה וילירס מצפה בדיוק מהגורמים ברשות לונדון רבתי – שיתעלמו מפרסומים שעולה מהם התנהלות על גבול הפלילית?
ומה לגבי ג’ניפר ארקורי?
כמובן, גם תגובתה של ג’ניפר ארקורי עצמה התבקשה. מטבע הדברים, היא טענה שכל מה שעשתה היה לגיטימי לחלוטין. כמו כן, היא הוסיפה: “אני מאוכזבת למדי שהסאנדיי טיימס לא יכול לכתוב על אישה יזמית מצליחה מבלי להכפיש אותה באמצעות רמיזות המבוססות על הדלפות מבניין העירייה”. עכשיו, אפשר להיכנס לדיון עד כמה העיתונות יודעת לפרגן לנשים מצליחות או אם במקרה שהחבר המקומבן (לכאורה) של ג’ונסון היה גבר הסיקור היה נראה אחרת (בהחלט ייתכן). אבל, אי אפשר להתעלם מכך שבמקרה הזה, ארקורי עצמה פשוט לא באמת מעניינת, מעבר לעניין הרכילותי. מה שבאמת משך את תשומת הלב של העיתונאים היה העובדה הפשוטה, שבוריס ג’ונסון שוב הצליח להסתבך.
ולא סתם להסתבך. במאי האחרון, ג’ונסון הסתבך בתביעה על כך שבמהלך משאל העם על הברקזיט, הוא סיפר את הנתון השגוי לפיו בריטניה מעבירה לאיחוד האירופי 350 מיליון ליש”ט מדיי שבוע. עקרונית, התלונה שהוגשה נגדו הייתה על עבירה כזו, שלו השופטים היו מקבלים אותה, ג’ונסון היה עלול להיכנס לכלא. בפועל, בגלל שהסכום הוא “רק” 250 מיליון ליש”ט בשבוע, מדובר בהטעיה אידיוטית למדיי, והשופטים (בצדק) החליטו בסופו של דבר לדחות את התלונה. במקרה הזה, זה כבר קצת יותר רציני, אם במערכת אכיפת החוק יחליטו לקחת את זה למישור הפלילי.
לכן, ומבלי לזלזל בדיון על היחס לנשים בעיתונות, במקרה הזה ההצלחה של ארקורי לא באמת כאבה לאף אחד. מי שעניין זה בוריס ג’ונסון.
אז מה עכשיו?
ובכן, עכשיו מחכים. בעוד כעשרה ימים ג’ונסון יצטרך להגיש את התצהיר שלו. לזה יצטרפו שימוע מול ועידת הפיקוח של אסיפת לונדון וכמו כן החלטה של ה-IOPC לגבי פתיחת חקירה פלילית נגד ג’ונסון. ולמרות שהטענות של ת’רזה וילירס על מניעים פוליטיים עומדות על כרעי תרנגולת, בהחלט יהיו השלכות פוליטיות אם יוחלט לקחת את הדברים למישור הפלילי. ברור לכולם שבשבועות הקרובים בריטניה תכריז על הליכה לבחירות כלליות, וחקירות פליליות לבטח לא יקלו על בוריס ג’ונסון, שגם ככה יצטרך להילחם במערכת בחירות שככל הנראה תתרחש בנסיבות של דחייה נוספת של הברקזיט ושל מאבק מול מפלגת הברקזיט שתשתה קולות מהשמרנים.
כמובן, אם תיפתח חקירה פלילית, יהיו גורמים במפלגה השמרנית שיטענו שהכל פוליטי. זה ישים את הגורמים מקצועיים תחת השאלה האם בנסיבות האלו, של בחירות שטרם הוכרזו, יהיה נכון להכריז על חקירה פלילית (אם ימצאו שיש לפתוח אחת). השאלה הזו של נסיבות פוליטיות ריחפה מעל הדיון בהשעיית הפרלמנט בבית המשפט העליון. השופטים, בסופו של דבר, פסקו נגד ההשעיה, למרות שלרבים זה הרגיש כמו עניין פוליטי יותר מאשר משפטי. אז לא בטוח שזה ירתיע את גורמי המקצוע, אבל כפי שג’ייקוב ריס-מוג כבר טען שהפסיקה של העליון היא “הפיכה”, כך יכול להיות שיהיה ניסיון לרתום החלטה לחקירה פלילית (שוב, אם יוחלט על אחת) לטובת רטוריקה פופוליסטית, שיותר ויותר פוליטיקאים מתחילים לאמץ.
ואם יוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית? עסקים כרגיל. לג’ונסון עדיין יש שם של שקרן פתולוגי. הוא אמנם ינסה להשתמש בהחלטה כדי להראות שסתם מעלילים עליו, אבל בסופו של דבר מעטים האנשים שלא סמכו עליו קודם, שיסמכו עליו בזכות בעניין הזה. אגב, בהתחשב בעובדה שג’ונסון משתף פעולה עם ועידת הפיקוח של אסיפת לונדון, סביר להניח שהוא מרגיש שההחלטה תהיה לטובתו.
ועוד דבר
הפרשה, כפי שהוזכר קודם, תפסה את ג’ונסון בזמן שהוא היה בעצרת הכללית של האו”ם. כאשר נשאל על הנושא עת שהה בניו-יורק, ג’ונסון טען שהוא נמצא בניו-יורק כדי לדבר על “המחויבות של המדינה הזו (בריטניה – אב”מ) לעצור את שינוי האקלים, לעצור את אובדן המגוון הביולוגי” ותפקידה של בריטניה כגשר בין אירופה לארצות הברית. אז אני לא רוצה להכריע בשאלה האם ג’ונסון פעל כשורה או לא לגבי ג’ניפר ארקורי, אבל עושה רושם שהגענו לזמנים בהם האקלים נהיה למפלטו של הנבל (לכאורה), או לפחות של זה שלא אוהב לענות על שאלות קשות.
עדכון מה-22.5.2020: אתמול (ה’) ה-IOPC הודיע שלא נמצאו ראיות כדי לפתוח בחקירה פלילית. הוסבר שם שלא נמצאו ראיות לכך שג’ונסון פעל אקטיבית כדי להעביר כספי ציבור לארקורי. עם זאת, כן נמצאו ראיות לכך שהפקידים האחראים הושפעו מכך שחשבו שיש מערכת יחסים בין השניים.