היום מתקיימות בחירות הביניים במחוז הבחירה ברקון ורדנורשייר, אחרי שנציג המחוז לפרלמנט כריס דייוויס הודח. כעת, ג’יין דודס מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית היא הפייבוריטית לנצח בבחירות האלו, לאחר ששאר המפלגות הרימיינריות החליטו להתאחד מאחוריה כדי לא לפצל קולות. אם אכן דודס תנצח, יהיו לכך שתי השלכות עיקריות: ראשית, הקטנה הרוב של הממשלה בפרלמנט לחבר אחד בלבד. שנית, זריקת מרץ לבריתות נוספות בין מפלגות רימיינריות, שיכולות להכריע את הכף בבחירות הכלליות הבאות | צילום: Velela, ויקיפדיה
היום (ה’), תושבי מחוז הבחירה ברקון ורדנורשייר שבוויילס יצאו להצביע בבחירות ביניים כדי לבחור את נציג/ת המחוז לפרלמנט, אחרי שנציג המחוז הודח בסוף יוני. מדובר בבחירות בעלות חשיבות רבה, כיוון שהן עשויות להקטין עוד יותר את הרוב הדחוק גם כך של ממשלת ג’ונסון בפרלמנט.
למה מלכתחילה?
למקרה שאתם לא זוכרים, בסוף יוני נציג המחוז, כריס דייוויס, הודח. חוק מ-2015 קובע שבמספר מסוים של מקרים – הרשעה של חברי פרלמנט בעונש של מאסר עד שנה, הרשעתם בדיווח הוצאות כוזב, או השעיה מהפרלמנט לפרק זמן מסוים – יש להדפיס עצומה שתיתן לתושבי המחוז של חברי הפרלמנט שסרחו את האפשרות להדיחם. אם העצומות האלו משיגות חתימות של יותר מעשרה אחוזים מהמצביעים הרשומים במחוז – חבר/ת הפרלמנט מודח/ת והולכים לבחירות ביניים. דייוויס נתפס בניסיון לדווח באופן שקרי על ההוצאות שלו, כדי שיוכל לשלם לצלם ששכר משני חשבונות שונים. בתגובה, 19% מתושבי המחוז שלו, ברקון ורדנורשייר, הצביעו בעד הדחתו. נשמע שהיה שווה לדווח באופן הזה.
בכל מקרה, עכשיו תושבי ברקון ורדנורשייר צריכים לבחור לעצמם חבר/ת פרלמנט חדש/ה.
מה על הכף
הבעיה עם כריס דייוויס היא שהוא מהמפלגה השמרנית. הרוב של הממשלה בפרלמנט גם כך דחוק, ואובדן המושב הזה לא הוסיף לה. נכון לעכשיו, לממשלה השמרנית של בוריס ג’ונסון, באמצעות התמיכה מבחוץ של ה-DUP, יש רוב בפרלמנט של שני חברים: 320 לממשלה (310 מתוכם חברי פרלמנט שמרנים) לעומת 318 חברים של כלל מפלגות האופוזיציה. כדאי לציין שבספירה לא נספרים סגניו של יו”ר בית הנבחרים ג’ון ברקו, שכמו ברקו עצמו גם הם לא מצביעים. גם ככה מדובר ברוב דחוק. אם המפלגה השמרנית תצליח לנצח במחוז ברקון ורדנורשייר היום, היא תגדיל את הרוב שלה לשלושה. זה רחוק מלהיות מדהים: בבחירות שנערכו באוקטובר 1974 (נערכו בחירות פעמיים באותה שנה), זה בדיוק הרוב שהצליחה להשיג מפלגת הלייבור. עד 1977 הממשלה איבדה את הרוב הזה, נאלצה ליצור בריתות עם הליברלים ומפלגות נוספות, וב-1979 נפלה בהצבעת אי-אמון. בקיצור, קשה להגיד שזה מצב נחשק.
עם זאת, אין ספק שזה לחלוטין עדיף על הפסד. במקרה כזה, המצב בבית הנבחרים יהיה 320 מול 319 – רוב של חבר פרלמנט אחד בלבד. זה יהיה רוב מאוד רעוע, והממשלה תתקשה עוד יותר לתפקד. ג’רמי קורבין גם כך ממתין להזדמנות המושלמת להגיש הצעת אי-אמון בממשלה, מתוך הנחה שיהיו חברי פרלמנט שמרנים שיהיו מוכנים להצביע נגד הממשלה כדי למנוע יציאה מהאיחוד האירופי ללא הסכם. אם הממשלה תפסיד, קורבין יצטרך למצוא רק שניים כאלה, לעומת ארבעה במקרה של ניצחון לשמרנים. זה אומר להקטין את המאמצים שלו בחצי. בקצרה, הפסד לשמרנים היום פירושו שבוריס ג’ונסון הולך להזיע הרבה יותר ממה שתכנן.
המצב הפוליטי
אז בואו נדבר על המצב הפוליטי במחוז הבחירה ברקון ורדנורשייר. מדובר במחוז בחירה שמאז 1979 מחליף ידיים בין המפלגה השמרנית לבין המפלגה הליברל-דמוקרטית (או הברית בין הליברלים לסוציאל-דמוקרטים שקדמה לליברל-דמוקרטים), ובעיקר היה בידיים של הליברל-דמוקרטים. המפלגה הליברלית (כחלק מהברית) תפסה את המושב מ-1985 עד 1992, ואז המפלגה הליברל-דמוקרטית השתלטה עליו שוב ב-1997 והחזיקה בו עד 2015. מאז 2015, הוא יוצג על-ידי כריס דייוויס השמרן. הפעם האחרונה בה הלייבור ניצחה במחוז הייתה ב-1974, והפעם האחרונה בה הצליחה להגיע למקום השני הייתה ב-1985.
וישנה גם השאלה הרגילה: איך הצביעו בברקזיט? במשאל העם של 2016, 51.86% מתושבי ברקון ורדנורשייר הצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי, ו-48.14% הצביעו בעד הישארות באיחוד. מדובר בשיקוף מאוד קרוב לזה של תוצאות המשאל בכל בריטניה. בכל מקרה, אם כשדיברנו על בחירות הביניים בפיטרבורו היה מדובר בהצבעה ענקית בעד ברקזיט, כאן הרוב הוא הרבה יותר מצומצם. לכן, הסיכויים של מפלגות כמו מפלגת הברקזיט הרבה פחות גדולים. יש לציין בכל מקרה, שהרבה יותר אנשים שמו פה דגש על סוגיות מקומיות ולא רק על הברקזיט.
מי נגד מי?
בסך הכל יש שישה מועמדים: כריס דייוויס ינסה להרוויח שוב את מקומו מטעם השמרנים (החוק מתיר זאת). ג’יין דודס מתמודדת מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית. טום דייוויס ינסה להרוויח את המושב עבור הלייבור. דס פרקינסון מתמודד מטעם מפלגת הברקזיט. ליז פיליפס תנסה למשוך את מצביעי UKIP. ולסיום, ליידי לילי הוורודה (Lily the Pink) תתמודד מטעם המפלגה הפרודית וחביבת הבלוג, מפלגת המפלצות המשוגעות המשתוללות הרשמית. הסיבה לכך שמפלגות כמו הירוקים, הקבוצה העצמאית לשינוי או פלייד קמרי (שהיא מפלגה לאומית ולשית) לא העמידו מתמודדים היא ההחלטה לא לפצל את קולות הרימיינרים. לכן, הן ואחרות עומדות מאחורי דודס הליברל-דמוקרטית ותומכות בה.
המובילים בסקרים הם ג’יין דודס הליברל-דמוקרטית ואחריה כריס דייוויס השמרן. לפני שנתמקד בהם, כדאי לבדוק מה ייחשב הישג לצפויים להפסיד. אם מפלגת הלייבור תיפול אל מתחת למפלגת הברקזיט, זה ייחשב למאוד מביך עבורה, בעיקר בהתחשב בניצחון שלה על המפלגה בפיטרבורו. בהתאם, דס פרקינסון ינסה להשיג בדיוק את ההישג הזה. אם זה יקרה, בלייבור אפשר לקוות לפחות למספר דו-ספרתי של אחוזים מהקולות. לגבי מפלגת UKIP, אפשר רק להגיד שהמצב שלה כל כך על הקרשים, שנראה שאם היא תצליח לעקוף את מפלגת המפלצות היא תוכל להגיד שהמצב לא מאוד נורא.
המובילים
אז כאמור, המובילים הם הליברל-דמוקרטים והשמרנים. אבל, לפי הסקרים, זה לא הולך להיות צמוד כמו שהיה בפיטרבורו. שם, מפלגת הלייבור ניצחה את מפלגת הברקזיט בפער של מאות קולות בלבד. הפעם, מדובר בפער ענק. לפי אחד הסקרים, ג’יין דודס צפויה לזכות ב-43% מהקולות. כריס דייוויס, מיד אחריה, עם 28% בלבד מהקולות. כלומר, 15% פער. אפילו בסקרים שמתגלים ככושלים בכל הנוגע לחיזוי המנצחים, אף פעם אין פערים כל כך גדולים. זה אומר, שבאופן כמעט ודאי הליברל-דמוקרטים הולכים להשיג בחזרה את המושב שנלקח מהם ב-2015. כמובן, תמיד עשויות להיות הפתעות, ולכן שום דבר לא בטוח לפני שהוא קורה.
בכל מקרה, אם אכן הליברל-דמוקרטים ינצחו, הדבר צפוי להמריץ פוליטיקאים שתומכים בכל מיני בריתות בין רימיינרים. ראשת המפלגה הליברל-דמוקרטים, ג’ו סווינסון, משתייכת לקבוצה הזו. אם ג’יין דודס תהפוך לחברת פרלמנט, הדבר יהווה תמריץ ליצור בריתות נוספות על בסיס זה בין המפלגות הרימיינריות המובהקות, בעיקר כשניתן להריח באוויר את הבחירות הכלליות הבאות.
בקיצור, תושבי ברקון ורדנורשייר הולכים להכריע היום הרבה מעבר לזהות חבר/ת הפרלמנט שלהם בלבד.