למפלגה הליברל-דמוקרטית יש ראשה חדשה – ג’ו סווינסון. סווינסון ניצחה בפער משמעותי את יריבה אד דייווי, ובכך הפכה לאישה הראשונה המכהנת כראשת המפלגה הליברל-דמוקרטית. סווינסון שמה דגש על פמיניזם, ליברליזם, אחדות הממלכת המאוחדת וכמו כן על הישארות באיחוד האירופי. כעת, האתגר שלה הוא להצליח להביא לברית בין המפלגות הרימיינריות, כדי להציב קונטרה חזקה יותר לברקזיט. כמו כן, היא מקבלת מפלגה עם מומנטום שפוטנציאלית יכול להביא אותה לדאונינג 10, מה שידרוש ממנה להפוך לאישיות ציבורית שאכן מממשת את הפוטנציאל הזה | צילום: קית’ אדקינס
בזמן שכולם מחכים למחר בצהריים, אז נדע מי יחליף את ת’רזה מיי בדאונינג 10, התקיים גם המרוץ לראש המפלגה הליברל-דמוקרטית. מוקדם יותר הערב הוכרזה הזוכה – ג’ו סווינסון. בגלל שהסקרים האחרונים מראים שהליברל-דמוקרטים מצליחים לזכות בנתח מהקול הפופולרי שדומה לזה של השמרנים או הלייבור – ובסקרים מסוימים אף גדול משלהן – בהחלט ייתכן שהראשה החדשה עשויה לסיים בדאונינג 10. הסיכויים לא בשמיים, אבל הם קיימים. אז בואו נראה מה היה לנו ומה מצפה.
ירושה
ג’ו סווינסון קיבלה מקודמה בתפקיד, וינס קייבל, מפלגה בתהליכי שיקום מזורזים. אחרי שב-2015 ראש המפלגה דאז ניק קלג איבד למפלגה 49 מושבים, ואחרי שב-2017 יורשו טים פארון הצליח להחזיר רק ארבעה, המפלגה נראתה כמי שהולכת להימחק. כעת, בזכות העמדה הרימיינרית העקבית והלא מתפשרת של המפלגה תחת וינס קייבל, וכמו כן האימפוטנציה שגילו בנושא הברקזיט המפלגה השמרנית ומפלגת הלייבור, הליברל-דמוקרטים נמצאים בתנופה. המפלגה זכתה להצלחה אדירה בבחירות המקומיות ובבחירות לפרלמנט האירופי שהתקיימו במאי האחרון. בנוסף לכך, כפי שכבר הוזכר, המפלגה מצליחה לנשוך העקב של שתי המפלגות הגדולות. ולסיום, בתור בוסט של אגו לראשה החדשה, בשבוע הבא יתקיימו בחירות ביניים בברקון ורדנורשייר, במסגרתן המפלגות הרימיינריות החליטו לקחת צעד אחורה ולהתאחד מאחורי הליברל-דמוקרטים, מה שכמעט מבטיח ניצחון למפלגה במחוז. בקיצור, קייבל השאיר ירושה נאה עבור מחליפתו.
כמה מילים על הניצחון
הניצחון של ג’ו סווינסון הוא ענק. כלי תקשורת רבים דיווחו על קרב צמוד בינה לבין אד דייווי. האחרון גם החזיק בהרבה יותר ניסיון ביצועי ממנה, שכן החזיק בתפקידים בכירים יותר בממשלת הקואליציה של דייוויד קמרון. מצד שני, לסווינסון הייתה נראות טובה יותר ברשתות החברתיות. לכן, ציפו למשהו על הקשקש. בפועל, סווינסון ניצחה בגדול, עם 47,997 קולות, לעומת 28,021 קולות שהלכו לדייווי. מדובר בהפרש של כמעט 20,000 קולות, יותר משני שליש מסך הקולות שדייווי קיבל. באחוזים, אם תהיתם, מדובר ביותר משישים אחוזים מהקולות לסווינסון. בהחלט מדובר בהצלחה מעל ומעבר למצופה. אגב, כעת רבים תוהים כמה מוחץ יהיה הניצחון של בוריס ג’ונסון (בהנחה שאכן זה הניצחון שיוכרז מחר).
הדבר מגיע אחרי מרוץ רגוע לחלוטין. סווינסון ודייווי אמרו כל הזמן שהם שני חברים שמתחרים זה בזה. הם גם הראו הסכמה בכמעט כל נושא מהותי, כך שעבור חברי המפלגה הליברל-דמוקרטית לא היה מדובר בבחירה בסוג מסוים של מדיניות, אלא בחירה באדם המתאים לתפקיד. ברוב הדיבייטים שהתקיימו בין השניים, הם לא הראו חילוקי דעות משמעותיים, ודאגו לשבח זה את זה באופן תדיר. בכך, המרוץ הזה נבדל מהמרוץ לראשות המפלגה השמרנית, שידע עקיצות הדדיות וגם ויכוחים רבים.
קצת על הראשה החדשה
פירטתי יותר על העמדות של השניים כאשר המרוץ רק נפתח. לכן, בקצרה בלבד. ג’ו סווינסון היא האישה הראשונה שעומדת בראשות המפלגה הליברל-דמוקרטית, כולל אם סופרים את ימיה של המפלגה הליברלית הוותיקה שהתמזגה לתוך המפלגה הליברל-דמוקרטית. זה למעשה משאיר את מפלגת הלייבור כמפלגה האחרונה שיש לה לכל הפחות שורשים של מפלגה גדולה שלא העמידה מעולם בראשותה אישה. גם זה יגיע.
זה לא סתם עיסוק בפוליטיקת זהויות. ג’ו סווינסון נותנת דגש רב לנושא הפמיניסטי בסדר היום שלה. הדבר כולל את הזכות להפיל, הפסקת המדים המופרדים מגדרית בבתי הספר ועוד. עם זאת, היא לא מאמינה גדולה בהעדפה מתקנת, וגם הקפידה להזכיר שלא אמורים להצביע לה רק בגלל היותה אישה. מעבר לנושא הזה, היא גם תומכת בכלכלה ליברלית (גם אם קצת פחות מזו שאד דייווי מאמין בה), אך היא תומכת בטווח הקצר (כמו דייווי) בהגדלת החוב לטובת פרויקטים מסוימים. כמו כן, היא יוניוניסטית, שכנציגת מחוז סקוטי נמצאת בקרב מתמיד עם ה-SNP על כל נושא העצמאות בסקוטלנד. וכמובן, לא נשכח, כמו שאר מפלגתה, סווינסון מתנגדת לברקזיט בכל תוקף ותומכת במשאל עם נוסף.
מה העתיד צופה
כעת, המבחן של סווינסון הוא לנצל את המומנטום שווינס קייבל הצליח לייצר עבור המפלגה. זו לא הולכת להיות משימה פשוטה: בסקר שנערך, רק שמונה אחוזים מהציבור הכללי ידעו לזהות את התמונה של סווינסון. זה אמנם יותר טוב מששת האחוזים שקיבל דייווי, אבל זה עדיין אומר שסווינסון לא מאוד מוכרת בציבור הרחב. זה בהחלט עניין שיקשה עליה למנף את המומנטום עוד יותר ממה שהיה עד כה. רבים גם ישמחו להשתמש בגילה הצעיר (39) נגדה. בקיצור, כרגע קייבל הגיש לסווינסון מפלגה עם מומנטום, אבל אם הרצון הוא לדבר על ראשת הממשלה ג’ו סווינסון, היא תצטרך לעבוד קשה כדי להפוך לדמות ציבורית של ממש.
עוד מבחן של סווינסון הוא להצליח להביא לאחדות בין מפלגות רימיינריות אחרות, כפי שהולך לקרות בבחירות הביניים בברקון ורדנורשייר. סווינסון דיברה בחיוב על הרעיון של בריתות מסוג זה, כדי להגדיל את כוחם של הרימיינרים בפרלמנט. מכיוון שאף מפלגה לא תסכים להתאדות לחלוטין (אולי חוץ מהקבוצה העצמאית לשינוי, שלא נראה שהולכת לגרוף יותר מדי קולות), ולכן יהיה צורך לראות כיצד יוצרים ברית כזו. זה חשוב, מאחר שאחת המטרות העיקריות שעומדות לנגד עיניה של המפלגה הליברל-דמוקרטית היא העצירה של הברקזיט. לשם כך, יש צורך בבסיס רחב בפרלמנט. כמובן, כל זה נאמר בהנחה שאכן יצליחו להביא לבחירות לפני מימוש הברקזיט, כפי שרבים צופים. אם לא, סווינסון והמפלגה כולה יצטרכו לחשב מסלול מחדש.
ובזמן שסווינסון מתחממת לקראת ניצול מיטבי של המציאות הפוליטית בבריטניה, כולם מחכים למחר, כשיכריזו על ראש המפלגה השמרנית החדש, שברביעי גם ייהפך לראש הממשלה.