בשעה 22:00 שעון ישראל (א’), הסתיים הדיבייט הראשון מתוך ארבעה בין המתמודדים על ראשות המפלגה השמרנית. כולם מסכימים שיציאה ללא הסכם צריכה להיות על השולחן, חוץ מרורי סטיוארט. כולם מסכימים שצריך לפסול את האפשרות של השעיית הפרלמנט מראש, חוץ מדומיניק ראב. כולם הציגו את חולשותיהם ואת רצונם לנצח את ג’רמי קורבין ונייג’ל פרג’. אבל הכי בלט האיש שלא הגיע – בוריס ג’ונסון | צילום: Channel 4

לפני זמן קצר הסתיים הדיבייט הראשון בין המתמודדים על ראשות המפלגה השמרנית. הדיבייט התקיים בערוץ 4 בהנחיית קרישנן גורו-קורת’י. הדיונים היו על נושאים שונים, ביניהם ברקזיט, היכולת לנצח את המפלגות המתחרות והצורך באחדות לאומית. לדיבייט הגיעו כל המתמודדים שנשארו במרוץ למעט אחד – בוריס ג’ונסון. גם הנושא הזה לא חמק מהדיון. אז הנה, בנקודות קצרות, מה שהלך בדיבייט. אציין שאין כאן התייחסות לכל השאלות שנשאלו, על מנת לא להעמיס.

הפיל שלא היה בחדר

נתחיל מההיעדרות של בוריס ג’ונסון. מעבר לכך שערוץ 4 השאיר לו פודיום ריק, גם מתחריו לא התעלמו מכך. מי שהיטיב לנצל את היעדרותו היה שר החוץ ג’רמי האנט, ששאל בפשטות: “אם הצוות שלו לא מרשה לו להגיע לדיבייט עם חמישה קולגות דיי ידידותיים, איך הוא מתכוון להתמודד עם 27 מנהיגים אירופיים?”. בקרוב נראה עד כמה זה השפיע, אם בכלל, על ג’ונסון. בכל מקרה, ג’ונסון צפוי להגיע ביום שלישי לדיבייט שייערך ב-BBC.

בוריס ג'ונסון - דיבייט
בלט בהיעדרו. בוריס ג’ונסון (צילום: EU2017EE Estonian Presidency)

ברקזיט

תכניות

קשה להגיד שהיו אי אילו הפתעות בכל הנוגע לסוגיה הזו. כולם מעוניינים להגיע להסכם יציאה כלשהו עם האיחוד האירופי. אבל, למעט רורי סטיוארט, כולם מסרבים להוריד את האופציה של יציאה ללא הסכם מהשולחן. לדברי המועמדים שמוכנים ללכת על האופציה הזו, הדרך היחידה לגרום לאיחוד האירופי להסכים לחדש את המשא ומתן הוא להראות שבריטניה מוכנה לעזוב את האיחוד בלי הסכם. סטיוארט, לעומת זאת, טוען שחידוש המו”מ עם האיחוד הוא בגדר פנטזיה לא ריאלית, וטען שזה כמו לנסות לדחוף שלוש שקיות זבל ענקיות לתוך פח אשפה קטן מדי ולצעוק: “האמינו בפח!”. מאחר שכל המתמודדים הסכימו שיציאה ללא הסכם תפגע בבריטניה, הוא טען שהאיום על האיחוד לא אמין. זאת, שכן אי אפשר לאיים עליו שאם הוא לא יתגמש בריטניה מרצונה החופשי תזיק לעצמה.

מול זאת, גם התכנית של סטיוארט לברקזיט – העברת ההסכם של מיי באמצעות מציאת פשרה שתושג במועצות אזרחים – זכתה לביקורת. שר הפנים סאג’יד ג’אוויד טען שהתכנית “למצוא 50,000 איש בספר הטלפונים” היא זו שלא ריאלית. דומיניק ראב כינה את התכנית “ונוצאלית”. הוא לא הרחיב, אבל זה כנראה אמור להיות מפחיד.

רורי סטיוארט ודומיניק ראב דיבייט
התקשו להסכים. רורי סטיוארט ודומיניק ראב (צילום: Channel 4)

הפרלמנט

גם בנושא האפשרות של השעיית הפרלמנט כדי שלא יפריע ליציאה ללא הסכם היה מצב של ארבעה נגד אחד: דומיניק ראב היה היחידי שלא הסכים להוריד את האפשרות מהשולחן. לדבריו של ראב, השארת האופציה הזו על השולחן תוכיח לאיחוד האירופי שבריטניה רצינית בכוונתה לצאת מהאיחוד בכל מחיר. לדבריו, סביר להניח שאפילו לא יהיה צורך אמיתי בהשעיית הפרלמנט. מעבר לכך, לדבריו, ההפסד של האופוזיציה בשבוע שעבר בהצבעה שמטרתה הייתה למנוע יציאה ללא הסכם, מוכיחה שאפשר להעביר את זה בפרלמנט. קשה להגיד שחבריו השתכנעו.

ג’רמי האנט טען שההצבעה בעד עזיבת האיחוד האירופי הייתה על ריבונות, קרי לתת עוד כוח לפרלמנט הלאומי על פני הפרלמנט האירופי. לכן, השעיית הפרלמנט למעשה פוגעת בברקזיט. סאג’יד ג’אוויד ביקש להזכיר שלא בוחרים דיקטטור, אלא ראש ממשלה. מייקל גוב כנראה היה הדרמטי מכולם, וטען שהוא יהיה זה ש”יגן על הדמוקרטיה”.

נייג’ל פרג’

עוד שאלה שהונחה לפתחם של המתמודדים היא נכונותם להידבר עם ראש מפלגת הברקזיט נייג’ל פרג’ כחלק מהמו”מ על הברקזיט. באופן מפתיע, היחידי שהשיב בחיוב היה דווקא המתון ביותר בחבורה, רורי סטיוארט. לדבריו, פרג’ מייצג קבוצה גדולה של מצביעים, ומשום כך צריך לקיים איתו דיאלוג. הוא הוסיף ואמר שזה לא שונה מנכונותו להידיין עם איגודי העובדים על הנושא.

האחרים דווקא פחות התלהבו. מייקל גוב טען שפרג’ הוא לא הפנים של ברקזיט. דומיניק ראב טען שהוא מעוניין להוציא את מפלגת הברקזיט מהמפה הפוליטית, ולכן אין בכך טעם. ג’אוויד הוסיף על כך ש”לא מנצחים את מפלגת הברקזיט באמצעות הליכה למפלגת הברקזיט”. לפי האנט, נייג’ל פרג’ רוצה יציאה ללא הסכם כנקודת פתיחה, בעוד שהמפלגה השמרנית מוכנה לשקול את זה כמוצא אחרון בלבד.

הבו לי ניצחון

בגלל שהמפלגה השמרנית על הקרשים כרגע בכל הסקרים, נשאלה השאלה כיצד המתמודדים יהיו מסוגלים לנצח את ג’רמי קורבין הן את נייג’ל פרג’. כולם הסכימו שחלק מהעניין הוא להביא את הברקזיט לכדי ביצוע, אבל היו עוד מספר תשובות מעניינות. מייקל גוב דיבר על כך שהוא “כיסח לקורבין את הצורה” בפרלמנט. לדבריו, צריך מישהו שקורבין ירעד מפניו כשהוא יגיע לפינה של שאלות לראש הממשלה. כמו שזה נראה כרגע, הדרך הכי טובה לגרום לקורבין לרעוד במעמד הזה היא לשים שם יריבים שלו מהלייבור.

רורי סטיוארט אמר שהוא הקשיב לאנשים, ושהם לא באמת מעוניינים להצביע לקורבין. לטענתו, אנשים מעוניינים בפוליטיקה המתבססת על עמק השווה, ולא על הפוליטיקה הזועמת של קורבין. עם זאת, הוא גם הודה שקורבין עושה עבודה טובה בכל מה שנוגע להגעה לציבור הרחב.

מעבר לברקזיט

יכול להיות שזה יפתיע את נייג’ל פרג’, אבל לאנשים יש עוד דאגות מעבר לברקזיט. לכן, המתמודדים נשאלו מה הנושא הבוער ביותר להם. עלו מספר נושאים מעניינים. הראשון שבהם הוא הצורך בחינוך טוב שיאפשר הזדמנויות לכולם. בה בעת יש לחזק את החלופות החינוכיות ללימודים האקדמיים, עבור אלו שצורת הלימוד הזו לא רלוונטית בעבורם. על רעיונות אלו הסכימו דומיניק ראב ומייקל גוב.

עוד נושא שעלה הוא שיפור השירותים הסוציאליים. רורי סטיוארט שם את הנושא הזה בעדיפות ראשונה. ג’רמי האנט דיבר על הצורך בבניית כלכלה חזקה, שתאפשר בין השאר לחזק גם את השירותים האלו. אבל האנט לא דיבר על סתם כלכלה חזקה אלא על כלכלה חזקה וירוקה. הוא ומייקל גוב היו היחידים שהתייחסו לנושא של משבר האקלים.

ולסיום, נושא השירותים הציבוריים שהמדינה מעניקה לאזרחיה. זה מה שעומד בראש מעייניו של סאג’יד ג’אוויד. מייקל גוב חיזק אותו, ואמר שמעבר למשטרה אפקטיבית, שיפור השירותים האלו ומתן הזדמנויות ותקווה לצעירים הם הדרך להתמודד עם פשיעה. פשעי סכינאות הם כרגע בגדר מכת מדינה בבריטניה, בעיקר באזורים אורבניים כמו לונדון ומנצ’סטר.

סאג'יד ג'אוויד, ג'רמי האנט ומייקל גוב דיבייט
דגש על חינוך, סביבה ושירותים חברתיים. סאג’יד ג’אוויד, ג’רמי האנט ומייקל גוב (צילום: Channel 4)

חולשות

השאלה המעניינת ביותר שנשאלה בדיבייט ביקשה מהמתמודדים להעריך מה היא החולשה הגדולה ביותר שלהם עצמם. התשובות, כפי שאפשר היה לנחש, ביקשו להפוך את היתרון לחיסרון. אתם יודעים, כמו שאתם עושים בריאיון עבודה. סאג’יד ג’אוויד וג’רמי האנט דיברו על כך שיש בהם מן הקיבעון, ושקשה להם לשנות את דעתם. האנט גם אמר שלמקרה של הברקזיט זו עמדה עדיפה. מייקל גוב אמר שהוא חסר סבלנות לגבי עשיית דברים, ודומיניק ראב אמר שהוא חסר מנוחה לגבי עשייתם. הם כמובן הציגו את זה כדחף של עשייה. רורי סטיוארט אמר שחולשתו העיקרית היא שהוא לא יודע הכל. עם זאת, לדבריו, ההכרה בכך מאפשרת לו להקשיב לאחרים.

באופן כללי

כצפוי, למרות חילוקי הדעות של המתמודדים בנוגע לברקזיט, הם שמרו על חזית אחידה כמפלגה. הם הקפידו לא לספק תחמושת למפלגות היריבות שתוכל לשמש אותן בבחירות הכלליות. הם הקפידו להחמיא אלה לאלה על יכולותיהם וכישוריהם, וגם הגנו אלו על אלו כשצריך. למשל, כשסאג’יד ג’אוויד נשאל על כך שלא הוזמן לארוחה המלכותית לכבוד הנשיא טראמפ, מייקל גוב מיהר לצאת להגנתו. לדבריו, ג’אוויד לא זקוק לאישורו של הנשיא האמריקאי כדי לדעת מה הוא שווה.

נכון לכתיבת שורות אלו לא התפרסמו סקרי דעת קהל לגבי זהות המנצח בדיבייט. בכל מקרה, ניתן להגיד שכולם דיברו ביותר מאשר סתם סיסמאות. אמנם מייקל גוב נטה יותר מדי לסטות מהנושא כדי לשבח את עצמו או כדי לתקוף את קורבין, ואמנם רורי סטיוארט נטה להשתמש במילים מהשורש ק.ש.ב יותר מן הרצוי, אבל הם ניסו להישמע שקולים וענייניים. פופוליזם כמעט ולא נשמע שם. עם זאת, מהתרשמותי האישית, אף אחד מהם הוא לא ממש סוחף וכריזמטי, כזה שאפשר להגיד עליו שהוא ניצח, נקודה.

וכמובן, מה שמשחק לרעתם הוא שאף אחד מהם הוא לא בוריס ג’ונסון.

ואם חשקה נפשכם לצפות בעצמכם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *