פיטרבורו בוחרת

יום גדול במחוז הבחירה פיטרבורו: בחירות ביניים, ומאלו שמושכות יותר תשומת לב. מדובר במחוז בחירה מתנדנד, עם הזדמנות ראשונה למפלגת הברקזיט להכניס נציג לבית הנבחרים. עם זאת, גם למפלגת הלייבור המוכה יש סיכוי, כך שיש קצת מתח. על כך ניתן להוסיף את הנסיבות התמוהות בהן הודחה חברת הפרלמנט הקודמת של המחוז מתפקידה. אה, ויש גם מועמד של מפלגת המפלצות הרשמית. ברצינות | בצילום: בניין העירייה של פיטרבורו (צילום: עמנואל גייל)

היום תושבי מחוז הבחירה פיטרבורו יגיעו לקלפיות כדי לבחור לעצמם נציג חדש לבית הנבחרים, לאחר שהנציגה הקודמת הודחה בתחילת מאי. מדובר בבחירות מאוד חשובות, כי הן הראשונות שנערכות לפרלמנט אחרי שהברקזיט נדחה ל-31 באוקטובר. כלומר, בפעם הראשונה שלאזרחים מסוימים בבריטניה תהיה הזדמנות לבוא חשבון עם המפלגות בבחירות לתפקיד שנראה להם חשוב. המפלגות, בצדק, כוססות ציפורניים.

למה מלכתחילה?

הסיפור של בחירות הביניים האלו הוא דיי הזוי. ניתן לקרוא עליו בהרחבה (בעברית) כאן. אבל בקיצור: חוק מ-2015 מאפשר לבריטים להדיח את נציג/ת מחוז הבחירה שלהם בפרלמנט, בהינתן אחת מתוך מספר אפשרויות. אחת מהן היא שגזרו על חבר/ת הפרלמנט עונש מאסר של עד שנה. במקרה כזה, תופק עצומה פומבית עליה יוכלו תושבי המחוז לחתום. אם נאספות חתימות של לפחות עשרה אחוזים מתושבי המחוז תוך שישה שבועות, חבר/ת הפרלמנט מודח/ת והולכים לבחירות ביניים.

זה בדיוק מה שקרה לנציגת פיטרבורו לשעבר, פיונה אונסניה. חברת הלייבור לשעבר נתפסה עוברת על חוקי התנועה. במקום להודות באמת ולגמור עם זה, היא שיקרה לבית המשפט ולמשטרה, ונתפסה בשקר. לכן, נגזרו עליה שלושה חודשי מאסר בגין ביזיון בית המשפט. מפלגת הלייבור מיהרה להדיח אותה מהמפלגה, והעצומה להדחתה של אונסניה הודפסה. ב-1 במאי, היום האחרון לחתימה, התברר שלא פחות מ-27.6% מתושבי מחוז הבחירה חתמו על העצומה. ג’ון ברקו הודיע לפרלמנט באופן אישי על הדחתה של אונסניה, וזו נהייתה לראשונה שמודחת תחת חוק זה. והנה, תושבי פיטרבורו הולכים לבחירות ביניים.

ייחוד

כאמור, מדובר בבחירות הראשונות שנערכות לפרלמנט מאז הדחייה של הברקזיט ל-31 באוקטובר. אמת, כבר התקיימו בחירות ביניים לאחר הדחייה הראשונה, שנקבעה ל-12 באפריל, במחוז הבחירה ניופורט מערב. בחירות אלו התקיימו ב-4 באפריל. עם זאת, הדחייה הקצרה ל-12 באפריל עוד נתנה את האפשרות שהברקזיט ממש מעבר לפינה, ושלא יהיה צורך להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי. בהתאם, המפלגות הגדולות אמנם נענשו, עם ירידה ניכרת בשיעור התמיכה, אך הן עדיין הצליחו לשמור על עצמן כמפלגות המובילות במרוץ.

כעת, אנחנו נמצאים בשלב שאחרי הדחייה הגדולה של הברקזיט, ואחרי שהמפלגות הגדולות הספיקו להיענש בבחירות המקומיות ובבחירות לפרלמנט האירופי. כמו כן, לניופורט מערב לא הייתה מפלגת ברקזיט להצביע לה. לתושבי פיטרבורו יש. בהתחשב בעובדה שרוב תושבי האזור הצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי ב-2016, יש למפלגה הזו סיכוי גדול. בהתאם, הלייבור והשמרנים חוששים למה שהציבור עלול לעולל להן.

כמו כן, ניופורט מערב הוא מחוז בחירה דיי יציב, שנשאר בידי הלייבור מאז 1987, וגם בבחירות הביניים באפריל מפלגת הלייבור הצליחה לשמור עליו. פיטרבורו, לעומת זאת, נחשב לאחד המחוזות המתנדנדים ביותר בבריטניה. אונסניה הצליחה להשיג את מקומה בפרלמנט רק בבחירות 2017. לכן, התושבים שם הרבה פחות מחויבים למפלגה כזו או אחרת, מה שבכלל מעלה את הסיכון עבור שתי המפלגות הגדולות.

גם הפעם, יהיה מעניין לראות מה יהיה שיעור ההצבעה. הרבה פעמים, בחירות ביניים לא מצליחות ליצור עניין רב. עם זאת, הבחירות האלו עושות רושם של משמעותיות הרבה יותר, עקב כל מה שהוזכר לעיל. לכן, ייתכן שגם אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך ביחס לבחירות כלליות, הוא עדיין יהיה יחסית גבוה. מצד שני, מדובר בפעם השלישית שתושבי המחוז נקראים לקלפי מאז ה-2 במאי, כך שבהחלט תיתכן עייפות החומר.

בהכרח שידור חוזר?

לא בהכרח. ראשית, צריך לזכור שבהחלט ייתכן שבגלל שמדובר בפרלמנט ובמחוז מתנדנד, שיעור ההצבעה יהיה גבוה בהרבה מאשר בבחירות המקומיות או באלו לפרלמנט האירופי. שנית, בבחירות המקומיות רבים מרשים לעצמם לזנוח הצבעה אסטרטגית, ובבחירות לפרלמנט האירופי הצבעה כזו פחות רלוונטית. כאן, ההצבעה האסטרטגית עלולה לשחק תפקיד של ממש. כלומר, אנשים עלולים לזנוח את המועמדים המועדפים עליהם ולהצביע לאחד משני המובילים בסקרים, כדי לחסום את המועמד/ת שהם אפילו פחות רוצים לראות בפרלמנט.

מי נגד מי?

ובכן, שוב, הרבה קם ונופל על הברקזיט. מספר תושבי פיטרבורו שרואיינו, אמרו שהם לא יצביעו שוב ללייבור בגלל העמדה הכביכול לא ברורה של ג’רמי קורבין לגבי הברקזיט. לכן, השאלה היא באיזה צד של המתרס כל מפלגה נמצאת – בעד ברקזיט בכל מחיר, נגד ברקזיט מכל סוג שהוא, או בעד ברקזיט אבל לא בכל מחיר (כלומר, רק עם הסכם).

הפתיחה של המחנה הרימיינרי, איך לומר, הייתה לא מוצלחת. המפלגות המתנגדות לברקזיט – הליברל-דמוקרטית, הירוקה, Change UK ו-Renew – ניסו בהתחלה להתאחד מאחורי מועמד לא מפלגתי כדי למנוע פיצול של קולות הרימיינרים. בסוף, זה לא הלך, וכל המפלגות למעט Change UK העמידו מועמד משלהן. ב-Change UK טענו שזה באשמת הלייבור, שהבטיחה להילחם גם במועמד המשותף. מהלייבור נמסר, דיי בצדק יש לומר, שהקטע בבחירות הוא לנסות לנצח בהן. לכן, פיצול קולות והפסד למחנה הזה הוא התרחיש הסביר.

במחנה הברקזיטרי, כמובן, יש את מפלגת הברקזיט. כלומר, גם UKIP טכנית מריצה מועמד משלה, אבל come on. ראינו איך המפלגה כשלה הן בבחירות המקומיות והן בבחירות לפרלמנט האירופי. אז נכון שמועמד המפלגה ג’ון ויטבי נראה סביר ברטייה, אבל הוא אפילו לא גר במחוז הבחירה כדי להצביע לעצמו. זה משאיר אותנו, בגדול, עם מייק גרין ממפלגת הברקזיט, שיש לו סיכויים טובים למדיי. זה אומר שלמפלגה שקיימת פחות מחודשיים יהיה נציג ראשון בבית הנבחרים. זה הישג עצום שרבים מפוליטיקת המיינסטרים חוששים ממנו.

ולסיום, שתי המפלגות הגדולות. המפלגה השמרנית מפוצלת בתוך עצמה ואפילו לא ידוע מה תהיה גישת ראש/ת המפלגה הבא/ה כלפי ברקזיט. לכן, קשה להגיד שסיכויי המועמד השמרני פול בריסטו בשמיים. מנגד, מפלגת הלייבור שכן מוכנה ללכת למשאל עם נוסף, אבל לא מתחייבת שיהיה אחד, ובגדול כן רוצה לכבד את תוצאות משאל העם מ-2016, ובקיצור עייפתם. עם זאת, בגלל שהיא באופוזיציה, מפלגת הלייבור נענשת באופן קבוע בפחות חומרה מאשר המפלגה השמרנית.

כמובן, יש לציין, ברקזיט הוא לא הכל. הרבה מצביעים שנשאלו אומרים שהם דווקא לא רוצים להצביע על ברקזיט. השאלה היא האם המפלגות הגדולות יצליחו לשכנע את המצביעים האלו להגיע בשבילן בקלפי, תוך קידום המדיניות שעניינה את הבריטים עד המשבר הנוכחי.

סיכויים

שתי המובילות בסקרים הן מפלגת הברקזיט ומפלגת הלייבור. רוב הסקרים מראים יתרון למפלגת הברקזיט, אבל חברת ההימורים Ladbrokes דווקא נותנת סיכויים גדולים יותר ללייבור. למפלגת הברקזיט כרגע עדיין אין מצע מסודר, והיא רצה נטו על הברקזיט. בהתאם, זה רוב מה ששומעים ממייק גרין, שמדבר בעיקר על ברקזיט ודמוקרטיה (למרות שהוא משמיע דעה בעוד מספר נושאים). בלייבור, לעומת זאת, מנסים לשכנע שחשוב לעשות את הברקזיט נכון, אבל שהמפלגה לא נסובה על ברקזיט. זו גם הגישה של מועמדת המפלגה ליסה פורבס, שמנסה לשים דגש רב יותר על סוגיות חברתיות. בבחירות לפרלמנט האירופי, כזכור, זה לא ממש עזר.

זהות המפלגה המנצחת תיקבע לפי שני דברים. ראשית, הצבעה אסטרטגית. דיי ברור שרוב המצביעים השמרנים שרוצים לראות ברקזיט יצביעו למפלגת הברקזיט כדי להבטיח את ניצחונה. זאת, בנוסף לנדידה של מצביעי לייבור ברקזיטרים למפלגת הברקזיט. לכן, השאלה היא מה יקרה עם הרימיינרים. זה נכון שהגישה של הלייבור לא מקובלת על הרבה מהם, אבל יש פה עניין של ניהול סיכונים. ניצחון למפלגת הברקזיט אומר קול בטוח נגד משאל עם נוסף. קול ללייבור, לעומת זאת, הוא לא קול בטוח בעד משאל כזה, אבל יש סיכוי. לכן, נדידה של מצביעים מהליברל-דמוקרטים והירוקים ללייבור היא לא בלתי מתקבלת על הדעת. עם זאת, אם מצביעי לייבור רימיינרים יחליטו להצביע לליברל-דמוקרטים או לירוקים, ככל הנראה שמפלגת הברקזיט תנצח.

שנית, עד כמה נושאים אחרים ישפיעו. מצד אחד, בלייבור מאוד רוצים שאנשים יפסיקו להצביע לפי ברקזיט ויחזרו להצביע לפי סוגיות כלכליות. מצד שני, לא בטוח שליסה פורבס באמת רוצה שידברו על דברים שהם לא ברקזיט. בכל זאת, בסוף השבוע היא נאלצה להתנצל לאחר שעשתה לייק לפוסט שטען שלת’רזה מיי יש אג’נדה של “בעלי עבדים ציונים” וטענה שדאע”ש זה תוצר של המוסד וה-CIA. מצד שני, גם למפלגת הברקזיט היו קצת פדיחות. זאת, עקב אמירה של חברת הפרלמנט האירופי אן וידקומב שאולי המדע “ימצא תשובה” להומוסקסואליות, אמירה שנייג’ל פרג’ סירב לגנות. המפלגות האחרות היו שמחות לעשות מכל אלו מטעמים, אם לא היו סוגיות יותר גדולות. עם זאת, אם פורבס תצליח לשכנע בשקט מספיק אנשים לא להצביע על ברקזיט אלא על דברים אחרים שהיא מייצגת, אולי זה יצליח.

בקיצור, למרות שדברים נראים דיי בטוחים במחוז הבחירה פיטרבורו, הם לא ממש בטוחים. יהיה מעניין.

ולקינוח

בבחירות הביניים האלו רצים לא פחות מ-15 מועמדים. אין טעם לעבור על כולם, אבל למה לא להוסיף למצב הרוח הטוב של יום חמישי עם המועמד אלן “היללה” הופ מטעם מפלגת המפלצות המשוגעות המשתוללות הרשמית (Official Monster Raving Loony Party)? כן, זו מפלגה אמיתית שמריצה מועמד אמיתי בבחירות הביניים של פיטרבורו. למקרה שהתעניינתם במצע, בכוונתו של הופ לרוץ עבור “דברים”.

Image © Acabashi; Creative Commons CC-BY-SA 4.0; Source: Wikimedia Commons