חדשות עצובות ממנצ’סטר: בבוקרו של יום הכיפורים התרחש פיגוע מזוויע בבית כנסת בעיר. המפגע החל בדריסה, ומשם עבר לדקירות. למרות שנוטרל במהירות על-ידי כוחות המשטרה, הוא הצליח לרצוח שני אנשים ולהביא לאשפוזם של עוד ארבעה. כל הפוליטיקאים, מנייג’ל פרג’ ועד ג’רמי קורבין, גינו את האירוע, וראש הממשלה קיר סטארמר חתך מוקדם בביקור בדנמרק כדי לקיים ישיבת חירום בנושא. אלא שרבים טוענים שצריך לשמוע מהפוליטיקאים, לפחות מחלק מסוים בהם, הרבה פחות, כי מה שאפשר לפיגוע הזה לקרות היה העובדה שבמשך קרוב לשנתיים היחס של הרשויות לגילויי שנאה ליהודים היה רך מדי ושידר לאנטישמים שאין מחיר לפגיעה ביהודי בריטניה | בתמונה: החשוד בפיגוע, שזהותו טרם אושרה
“אני חושב שהתרגלנו לאורח חיים שרוב הקהילות היו מתייגות כבלתי נסבל”, אמר לפני יותר משנה וחצי הלורד דייוויד וולפסון, היום התובע הכללי (המקביל ליועץ המשפטי) בממשלת הצללים השמרנית, על מצב הקהילה היהודית בבריטניה. היום (ה’) קיבלנו לכך עוד תזכורת כואבת, בדמות הפיגוע ליד בית הכנסת במנצ’סטר ביום שהוא כנראה החשוב ביותר ליהדות.
לפני שאתחיל, אציין שהפוסט הזה נכתב בזמן שחלק מהדברים עוד בתנועה וזהו אירוע מתגלגל. לכן, יכול להיות שעד שתגיעו לקרוא את הפוסט הזה דברים התעדכנו. אם יהיו עדכונים קריטיים, אשתדל להקדיש להם בשבוע הבא פוסט נפרד. כמו כן, כל דבר שהוא ככל הנראה נכון אבל לא הוכרז רשמית יצוין ככזה.
השתלשלות האירועים
נתחיל מתיאור קצר של מה שקרה. ב-9:31 (שעון בריטניה; 11:31 שעון ישראל) משטרת מנצ’סטר רבתי קיבלה דיווח על רכב שנסע לתוך הקהל שמחוץ לבית הכנסת של הקהילה העברית של היטון פארק, הנמצא בעיר מנצ’סטר. הנוסע, כך דווח, יצא לאחר הדריסה מרכבו, דקר אדם נוסף וניסה להיכנס לבית הכנסת. תוך דקות האירוע הוכרז כאירוע רב-נפגעים. שוטרי מנצ’סטר רבתי הגיבו היטב, ותוך שבע דקות מקבלת הדיווח ירו בחשוד. מלבד התפקוד המוצלח של המשטרה, גם המתפללים במקום סייעו לעצור אותו. למרות שלא היה ניתן לאשר מידית את מותו בשל “חפצים חשודים” על גופו, הסברה (שאושרה בהמשך) הייתה שהוא אכן נהרג. בתחילה המשטרה דיווחה על ארבעה נפגעים, אך בהמשך המספרים עודכנו לשני נרצחים ושלושה פצועים קשה. בהמשך המספר עודכן לארבעה מאושפזים.
Statement from Chief Constable Sir Stephen Watson QPM in response to today’s incident on Middleton Road, Crumpsall: pic.twitter.com/fypsRECmTM
— Greater Manchester Police (@gmpolice) October 2, 2025
בהמשך גם הגיעה תמונה של החשוד, שבתחילה רצה ברשתות החברתיות אבל בהמשך גם קיבלה את האימות של כלי התקשורת המקצועיים, שביצעו הצלבות עם צילומים נוספים מהאירוע ובדקו שהתמונות לא הופיעו בעולם עוד לפני הפיגוע. בכל מקרה, היה ניתן לראות בבירור גבר מזוקן וקירח, עם מה שנראה כמו חבילות לבנות מוזרות ליד החגורה, ומה שחשוב לרבים – מה שנראה כמו גוון עור כהה יחסית. כלומר, הדבר העלה מבחינת רבים את הסבירות שמדובר בפיגוע אסלאמיסטי. עם זאת, חשוב לציין שרק אחר הצהריים היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה אישרה שאכן מדובר באירוע טרור, ושזהותו הרשמית של התוקף טרם אושרה. בכל מקרה, התבצעו שני מעצרים נוספים בנוגע למקרה הזה (עדכון 2.10.25: כ-12 שעות לאחר הפיגוע אושר שהמפגע, ג’יהאד אל-שאמי, הוא אזרח בריטי ממוצא סורי. כמו כן, בוצע מעצר שלישי).
גינויים מקיר לקיר
לא היה פוליטיקאי אחד שלא גינה את המתקפה הנפשעת. ראש הממשלה קיר סטארמר, ששהה באותה עת בדנמרק לצורך פגישה עם אנשי האיחוד האירופי, צייץ שהוא “נחרד” מהפיגוע. בנוסף, הוא קיצר את ביקורו בקופנהגן לטובת חזרה לבריטניה וקיום ישיבת חירום (מה שמכונה, COBRA, שמתקיימת בזמן כתיבת שורות אלה) וגייס כוחות משטרה נוספים לאבטחת בתי כנסת בשאר המדינה. ראשת האופוזיציה קמי בדנוק אמרה שמדובר בתקיפה “שפלה ודוחה”. ראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’ כתב שגם הוא “נחרד”, וכך גם ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי. ראש עיריית מנצ’סטר רבתי אנדי ברנהם (לייבור) תיאר גם הוא את המתקפה כ”שפלה”. גם המלך צ’רלס שלח את תנחומיו.
This morning’s attack is absolutely shocking.
I’m on my way back to London to chair an emergency meeting, and additional police assets are being deployed to synagogues across the country.
We will do everything we can to keep our Jewish community safe. pic.twitter.com/bNUfGbWwfq
— Keir Starmer (@Keir_Starmer) October 2, 2025
ראש המפלגה הירוקה זאק פולנסקי, יהודי בעצמו, הוסיף לגינויים גם את העובדה שבית כנסת בצפון מנצ’סטר היה חלק מנוף ילדותו. ג’רמי קורבין, שמנסה להקים מפלגה חדשה, נזכר אחרי יותר מדי שעות לגנות, ורק אחרי שהעירו לו רבים שהוא לא ציין את המילה “יהודים” בגינוי הראשון (למרות שכן ציין בפירוש שמדובר בבית כנסת ובאנטישמיות), הוא הוסיף ציוץ המשך. השר הראשון של סקוטלנד ג’ון סוויני אמר ש”אנטישמיות היא רשע שאנחנו חייבים להתמודד איתו ולעמוד איתן נגדו”.
כל המגנים, בנוסח כזה או אחר, ציינו את העובדה שהמתקפה קרתה בלא פחות מאשר “ביום הקדוש בלוח השנה היהודי”, אמרו שהם ניצבים יחד עם הקהילה היהודית בבריטניה והודו לכוחות הביטחון שעשו את עבודתם נאמנה. כמו כן, אף אחד מהפוליטיקאים הבכירים לא השתמש במקרה כדי לתקוף פוליטיקאים אחרים.
הפרשנות הרווחת
הפוליטיקאים, כאמור, לא השתמשו בפיגוע להתנגחויות. אבל עיתונאים רבים כן טענו שפוליטיקאים מסוימים סייעו לדבר הזה לקרות. סטיבן פולארד, פובליציסט יהודי מהימין, טען ש”המתקפה במנצ’סטר תמיד הייתה בדרך”: לדבריו, כשבהפגנות פרו-פלסטיניות נאמרו סיסמאות שנאה כמו “globalise the intifada” ואחרות (כולל אחד שהתרחשה אתמול במהלכה גם נורו זיקוקים ללא אישור), מבלי שהרשויות עושות דבר בעניין, הרי שברור שהאנטישמים ירגישו שהם חופשיים לעשות כרצונם. עוד הוא כתב שהאנטישמיות בבריטניה החלה לגבור אחרי שקורבין נבחר לראשות הלייבור, וגברה עוד יותר אחרי טבח 7 באוקטובר. אין לו ספק בכך שלרבים מהמפגינים בהפגנות האלו יש דאגות כנות בנוגע לעזה, אבל רבים בצעדות האלו היו אנטישמים של ממש. בכל מקרה, לדבריו גם להחלטה של סטארמר להכיר במדינה פלסטינית ללא תנאים מוקדמים היה חלק בכך, שכן היא סימנה מבחינה מסוימת את ישראל כאויב.
והוא לא לבד: גם נועה הופמן מהסאן כינתה את הגינויים של חלק מהפוליטיקאים הם “דמעות תנין”, שכן הם עודדו את ההפגנות הפרו-פלסטיניות על תכניהן הבעייתיים. דן הודג’ס מהדיילי מייל צייץ שמי שטוענים שצעדות ימין מהסוג שטומי רובינסון מהוות איום על מיעוטים, צריך לקבל את זה שיש אפקט דומה גם לצעדות בהן צועקים סיסמאות אנטישמיות. כמו כן, גם הוא סבר שהפלסטינים קיבלו גמול על 7 באוקטובר – אני מניח שהכוונה היא להכרה במדינה פלסטינית – הביאה לכך שיהיו מי שיחשבו ששווה לרצוח יהודים נוספים.
היו גם אנשי תקשורת שהביאו את הטענות האלו באופן מביך בהרבה. פרשן ב-BBC (שאיני יודע מה שמו המלא) הסכים שזה נעשה על רקע המלחמה בעזה, אבל פשוט כי התוקפים לא מודעים למגוון של היהודים ושלא כולם תומכים במדיניות הישראלית. אני מניח שאין צורך להרחיב על כמה שמדובר במקרה הטוב בהתבטאות אומללה.
חלקה של האווירה
בלי קשר לשאלת ההכרה במדינה פלסטינית והיותה פרס לטרור, אי-אפשר להכחיש שהיה כבר זמן רב חשש בקרב הקהילה היהודית בבריטניה שמשהו כזה יקרה. הרב הראשי אפרים מירוויס אמר כבר אחרי 7 באוקטובר שהקהילה חווה פחד שכנראה לא חוותה מאז 1945. הקרן לביטחון קהילתי (CST), שעניינה הוא מאבק באנטישמיות בממלכה, פרסמה בקיץ הנחיות בטיחות מחמירות במיוחד ליהודים, ביניהם להימנע מהתקהלות מחוץ למבנים של הקהילה. בכיר לשעבר ביחידה ללוחמה בטרור העיד שהיו חששות בכוחות הביטחון לקראת אירועים מסוג זה. רפי בלום, חבר בקהילה העברית של היטון פארק, סיפר גם הוא שהקהילה היהודית סובלת מזה כבר שנתיים, כולל ונדליזם, אלימות, יחס מפלה ב-NHS מצד רופאים מסוימים ועוד, ולכולם היה ברור שהיום הזה יגיע.
הדבר מראה שהמצב בבריטניה דורש שינוי רציני. הרשויות יצטרכו להגיב הרבה יותר בתקיפות לגילויי שנאה בצעדות הפרו-פלסטיניות (כמובן, מבלי לפגוע בחופש הביטוי להפגין נגד המדיניות הישראלית בעזה). זה נכון גם אם יתברר שבסוף גוון העור של התוקף הוא תוצר של איכות התמונה ושמדובר בכלל באיש ימין קיצוני (אין לי שום כוונה לקבוע כעובדה שמדובר במוסלמי לפני שהדבר מוכרז רשמית). בשכונה בה אירע הפיגוע, היהודים מהווים כרבע מתושבי השכונה, יותר מהנוצרים (לא כולל חסרי דת) ולא הרבה פחות מהמוסלמים. אם במקום בו היהודים מהווים קבוצה כה גדולה הם לא יכולים להרגיש בטוחים, זה יגרום לקהילות יותר קטנות להרגיש אפילו פחות בטוחות. האם ניתן לעשות משהו כדי להתחיל לשים מחסומים על האנטישמיות? ובכן, סטארמר הראה שהוא יודע להילחם באנטישמיות בתוך הלייבור, גם אם לא באופן מושלם. כעת הוא צריך להראות שהוא יכול לעשות את זה ברמה הלאומית.