זכות ההצבעה בבריטניה מתרחבת: הממשלה הודיעה שבכוונתה לקיים את הבטחת הבחירות שלה ולהוריד את גיל ההצבעה מ-18 ל-16. הנימוקים העיקריים הם שאם הם יכולים לעבוד ולשלם מסים הם גם יכולים להצביע על מה שייעשה עם המסים האלו, וכמו כן שהצבעה בגיל מוקדם תעודד השתתפות בהליך הדמוקרטי גם בגיל מאוחר יותר, ובכך להעלות את שיעור ההצבעה. מנגד, רבים טוענים שמוזר לאפשר להם להצביע בזמן שהם לא יכולים לקנות משקה אלכוהולי או סיגריות, וכמו כן שפשוט אין להם מספיק ניסיון חיים בשביל זה. ועניין נוסף שעולה הוא שהלייבור עושה את זה בגלל נטיית הצעירים להצביע לשמאל, אלא שהסוקרים מזהירים שמעבר לכך שהשינוי יהיה קטן, הוא גם יכול לשחק דווקא לטובת הרפורמה או המפלגה החדשה של ג’רמי קורבין | צילום: Nilfanion, ויקימדיה
מהו גיל ההצבעה – קרי, הגיל ממנו ומעלה ניתן להצביע בבחירות – האופטימלי? מצד אחד, לא רוצים לעכב את מתן הזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו יותר מהרצוי, ומצד שני חשוב שמי שיקבלו את הזכות הזו יהיו בשלים לכך. לעתים, לא כל הזכויות הדמוקרטיות שוות: בישראל גיל ההצבעה לכנסת הוא 18, אך גיל ההצבעה לרשויות המקומיות הוא 17. בנוסף, מה שחשבו כמספר הנכון בעבר לא בהכרח נשאר כזה: עד 1969 גיל ההצבעה בבריטניה היה 21, ורק לאחר מכן ירד ל-18. כשנשים קיבלו את זכות ההצבעה ב-1918, היא ניתנה רק לנשים מגיל 30 ומעלה, ורק עשור אחר-כך גיל ההצבעה שלהן הושווה לזה של גברים. בוויילס ובסקוטלנד גיל ההצבעה לפרלמנטים המקומיים ולרשויות המקומיות כבר עומד על 16. וכעת ממשלת הלייבור בווסטמינסטר רוצה להוריד את גיל ההצבעה בהתאם גם בבחירות הכלליות, והפוליטיקה המקומית סוערת.
מה קרה?
בבחירות האחרונות מצע הלייבור כלל הבטחה להוריד את גיל ההצבעה ל-16. הדבר הגיע כחלק מפרק שדיבר על חיזוק הדמוקרטיה ועידוד ההשתתפות בה, וכחלק מכך היה אמור לכלול גם את הרחבת האופציות לתעודה מזהה בקלפי, הקלת הצבעה על חיילים מעבר לים, פיקוח הדוק יותר על תרומה למפלגות ועוד. אלא שבנאום המלך שלאחר הבחירות, דובר אמנם על רפורמות שיחזקו את יושרת מערכת הבחירות כדי לעודד השתתפות בה, אבל עניין גיל ההצבעה לא נכלל.
מאחר שנאום המלך כולל את החקיקה שהממשלה מתכוונת לקדם במושב הקרוב (שלרוב אורך כשנה), אתם בוודאי יכולים לדמיין לעצמכם את מידת ההפתעה כשהממשלה הודיעה שחוק הבחירות שלה יכלול לא רק את הרחבת סוגי התעודות המזהות התקפות בקלפי, שינוי בחוקי התרומות למפלגות, החמרת הדדליין להרשמה להצבעה בדואר, אוטומציה של ההרשמה להצבעה, אבטחת הבחירות מפני גורמים עונים ועוד כל מיני דברים – נוסף גם השינוי בגיל ההצבעה. הוא גם זה שעורר הכי הרבה סערה. הדבר כמובן הגיוני: שאר החלקים עוסקים בחלקים הטכניים שאמורים להבטיח שיותר אנשים שיש להם זכות הצבעה יוכלו לממש אותה באופן מיטבי – דבר חשוב מאוד בבחירות דמוקרטיות, אבל הוא לא רדיקלי. הורדת גיל ההצבעה, לעומת זאת, משנה את האלקטורט, שזה שינוי רדיקלי בהרבה.
מה בדיוק ההצעה להורדת גיל ההצבעה כוללת?
רצוי לא להסתפק בכותרת, אלא לרדת לפרטים. קודם כל, מה ההסבר שהממשלה מביאה? מתוך המסמך: “בני 16 ו-17 יכולים לעבוד, לשלם מסים, לשרת בצבא ולתרום בכל-כך הרבה דרכים לחברה. זה נכון והוגן שהם יוכלו להצביע”. הדבר גם משתלב עם דברים שאמר ראש הממשלה קיר סטארמר: “אם אתם משלמים [מסים], אמורה להיות לכם ההזדמנות להגיד על מה אתם רוצים שהכסף יוצא, באיזו דרך הממשלה צריכה ללכת”. או, אם לקצר, זה “אין מיסוי בלי ייצוג” קלאסי, אותו עיקרון שבמושבות שמעבר לים היה אחד הגורמים שדחפו למהפכה האמריקאית לפני כמה מאות. נימוק שני הוא שהממשלה רוצה להביא יותר אנשים לקחת חלק בהליך הדמוקרטי, ולכן היא מעוניינת לשלב אותם בתוכו בשלב מוקדם. גיל 16, לשיטתה, הוא זמן מצוין להתחיל כדי שהמצביעים הצעירים יהפכו למשתתפים פעילים לכל ימי חייהם.
וגם קצת על הפרקטיקה: באופן הכי יבש, גיל ההצבעה יורד ל-16, הגיל המינימלי להרשמה להצבעה יעמוד על 14, וגיל הריצה לבחירות יישאר על 18 כפי שהוא היום. לגבי בחירות מקומיות באנגליה ובצפון אירלנד, בהן גיל ההצבעה עודנו 18, לא נאמר משהו במסמך, אבל לפי התקשורת ייתכן שגם שם גיל ההצבעה יורד ל-16. מעבר לכך המסמך כולל סעיפים שנוגעים לאבטחת המידע של הקטינים שיירשמו להצביע, “חינוך דמוקרטיה” כלשון המסמך, מלחמה במידע כוזב שרץ ברשתות ועלול להפיל בפח צעירים ועוד. גם אם לא מסכימים עם המהלך הנ”ל של הממשלה, קשה לומר שלא חשבו שם על משמעויות שונות של הוצאתו אל הפועל.
מי ירוויח?
אם למפות את העניין, הרי שהמפלגות התומכות בצעד הן הלייבור, הליברל-דמוקרטים, ה-SNP והירוקים, בעוד המתנגדות הן המפלגה השמרנית ומפלגת הרפורמה. אם נבדוק את הסקרים נוכל להבין למה: סקר שנערך בקרב קטינים טרם הבחירות האחרונות הראה שהלייבור במקום הראשון עם 31.8% תמיכה, ובמקום השני הירוקים 29.5% (לעומת 6.7% בקרב האלקטורט האמיתי). אפילו עכשיו, כשהלייבור מדשדשת בסקרים, בקרב בני 18-24 היא במקום הראשון עם 28% (לעומת 22% באופן כללי) והירוקים במקום השני עם 26% (לעומת 12%). הרפורמה, לעומת זאת, למרות שהיא במקום הראשון בסקרים עם 28% תמיכה, בקרב בני 18-24 היא זוכה רק ל-8%. המסקנה ברורה: צעירים נוטים להצביע לשמאל, וללייבור זה משתלם.
אבל חשוב לשים כמה סייגים: כך למשל, כריס הופקינס ממכון הסקרים Savanta הזהיר שבימים האלו הצעירים שיגיעו לגיל ההצבעה בבחירות הבאות עשויים ללכת יותר למפלגות פרינג’, כמו מפלגת הרפורמה או המפלגה החדשה שבונה ג’רמי קורבין. הסבר לכך ניתן היה לקבל מקלי ביוור ממכון הסקרים איפסוס: הצעירים של הבחירות הבאות יהיו כאלה שנולדו לא הרבה אחרי המשבר הפיננסי של 2008, גדלו בשנות הצנע הראשונות ונעוריהם המוקדמים עברו עליהם תחת סגרי הקורונה. לדבריה, ייתכן מאוד שזה ישנה את הפוליטיקה שלהם. בסקיי ניוז הזכירו שצעירים נוטים להצביע הרבה פחות ממבוגרים, ושגם התוספת של כ-3% לאלקטורט הפוטנציאלי כנראה לא הייתה מביאה לאיזו רעידת אדמה. עם זאת, בדומה להנחת היסוד של הממשלה על שילוב בדמוקרטיה מגיל מוקדם, מי שקיבלו את האפשרות להצביע בסקוטלנד החל מגיל 16 המשיכו להצביע יותר ממי שיכלו להתחיל להצביע רק בגיל 18.
בעד ונגד
כפי שאתם יכולים לנחש, עלו טיעונים בעד ונגד. הטיעונים בעד, כפי שהוסבר, הם בעיקר שאם בני 16 יכולים לשרת בצבא ולשלם מסים, אין מניעה שיצביעו. אבל לא כולם משוכנעים. כך למשל, חלק מהמתנגדים אומרים שעם כל הכבוד להתגייסות לצבא, הדבר מותנה באישור הורים, ושהם לא יכולים אפילו לקנות בירה או סיגריה (יצוין שהממשלה עובדת על כך שבסופו של דבר אף אחד לא יוכל לעשן). כמובן, ישנם גם את הטיעון שההורים עלולים להשפיע על ההצבעה ושלצעירים בגיל הזה פשוט אין מספיק ניסיון.
ואיך הטיעונים באו לידי ביטוי בשטח? היו חברי לייבור שחששו מהאפקט של המהלך הזה, שכן הוא עלול להביא להצבעה למפלגות שנוטות עוד יותר שמאלה מהלייבור, או לחלופין לסייע דווקא לנייג’ל פרג’. סגנית ראש הממשלה אנג’לה ריינר פטרה את הטיעון הזה בכך שלא נמנעים מדמוקרטיה בגלל שעלולים לא לאהוב את התוצאות שלה. פרג’ מצדו טען שהלייבור מתכוונת לנסות להטות את האלקטורט לכיוונה בכך שתחנך לאג’נדות של השמאל, אבל שהוא מבחינתו מתכוון להילחם גם על האלקטורט החדש. פול הולמס, חבר בממשלת הצללים השמרנית, הוסיף על כך שלא יהיה לפרלמנט זמן לדון ברצינות בהצעה הזו עד לסוף המושב בספטמבר. בנוסף, הוא תהה למה בלייבור חושבים שאנשים יכולים להצביע, אבל לא לקנות כרטיס לוטו, לקנות משקה אלכוהולי או “להתמודד בבחירות בהם הם מצביעים” (החלק האחרון כמובן לא תקדימי, שכן זה המצב הקיים בוויילס וסקוטלנד, וגם בישראל ניתן להתמודד בבחירות רק מגיל 21).
אז האם גיל ההצבעה אכן יורד ל-16? עם רוב פרלמנטרי כמו שיש ללייבור, כנראה שכן. מצד שני, כבר ראינו כיצד קיר סטארמר לא יודע להחזיק את הרוב הזה בידיים. לכן, אני לא מבטל סיכוי להפתעות, בעיקר אם הלחץ של חברי לייבור שנבחרו על חוט השערה יגבר עקב האפשרות שהקולות החדשים לא ילכו אליהם אלא למתחרים. אבל כך או כך חשוב לזכור שכרגע גיל ההצבעה עדיין עומד על 18, ורצוי לא להכריז על שום דבר מוקדם מדי.