שובו של פרג’

תודו שלא ציפיתם: נייג’ל פרג’ ניצח בבחירות הביניים בקלקטון וחזר לפרלמנט. התוצאה הייתה פחות פתטית ממה שהיה ניתן לצפות, עם שיעור הצבעה סביר לבחירות ביניים ויותר תומכים לעומת בחירות 2024, אבל הסחף הכללי היה נמוך בהרבה ממה שציפו. הניצחון החלול הזה גרם לפרג’ להימנע מהגעה להכרזת התוצאות תוך טענה שהמשטרה מסרה לו שנשקף לו איום, אך שם רמזו שלהד”ם. בכל מקרה, מול החקירה בעניינו בחירות הביניים לא עזרו, שכן היא נפתחה מחדש. וגם, כמובן, מילה על הרוזן בינפייס | צילום: בית הנבחרים הבריטי

לא שמישהו לא ראה את זה בא, אבל נייג’ל פרג’ הצליח בהתאם לכל הסיכויים לנצח בבחירות הביניים בקלקטון, כנראה בחירות הביניים המיותרות ביותר בעת המודרנית (ואולי בכלל). אז מה היה לנו כאן, ולאן פנינו מועדות?

תוצאות

כרגיל, נפתח בתוצאות:

כאמור, נייג’ל פרג’ הוא המנצח.

The result in Clacton speaks for itself. pic.twitter.com/iQeaYxT35J

— Nigel Farage (@Nigel_Farage) August 14, 2026

ניתוח

יש שני דברים לשים אליהם לב. ראשית, שיעור ההצבעה. זה עמד על כ-44.4%. זה לא רע לבחירות ביניים. ממוצע שיעור ההצבעה של בחירות הביניים בפרלמנט הקודם (2019-2024) עמד על 37.1%. כמו כן, פרג’ קיבל 1,014 קולות יותר מאשר בבחירות הכלליות של 2024. כלומר, בסך הכל ובהתחשב בנסיבות, הוא כן הצליח להוציא אנשים לקלפי כדי שיביעו בו תמיכה. יש מי שיטענו שזה עדיין מעט בהתחשב בזה שפרג’ רצה בחירות של “האנשים נגד הממסד”, אבל בחירות ביניים, ועוד כאלה שבהן זהות המנצח ברורה, הן כאלו שקשה להגיע בהן לאחוזים גבוהים. כך סבורים גם סוקרים מסוימים.

מצד שני, הסקר שנערך לקראת בחירות הביניים חזה לו 73% מהקולות, וכאן הוא קיבל 63.3%. כלומר, הוא קיבל תמיכה נמוכה בהרבה ממה שחזו לו. חלק מהקולות האחרים הלכו לרוזן בינפייס וחלק נוסף לשאר 32 המועמדים, שלא צפו להם נתח קולות כה מרשים. מצד שני, כנראה שזה מה שקורה כשבינפייס הופך לאופציה של המיינסטרים. בכל מקרה, אנשים יצאו מהבית, אבל הרבה מהצפוי עשו זאת כדי להצביע למישהו אחר. השמרנים הזכירו שהם הצליחו הרבה יותר, במספר הקולות ובאחוזים, בקלקטון ב-2019, אבל קצת קשה להשוות בין בחירות כלליות לביניים.

כך או כך, כנראה שגם פרג’ הבין שכל האירוע הזה פתטי: הוא נמנע מלהגיע לספירת הקולות. מטעם המפלגה נמסר שזה בגלל שמשטרת אסקס ייעצה לו שלא להגיע להצהרה על מספר הקולות לו זכה כל מתמודד בגלל “איום ממשי נגדו” (פרג’ עצמו טען שהאיום הוא להפריע להקראת התוצאות). אלא שהמשטרה מסרה שהכוחות שלה פעלו באופן שאמור להבטיח את ביטחון המתמודדים כולם, ובהמשך הדגישה שזו החלטה של המתמודדים אם להגיע או לא. נראה שבמשטרה נעלבו מהשימוש של פרג’ בהם, ועוד באופן שמציג אותם כאילו הם לא יכולים להתמודד עם איום הפרעות. ברור למה הוא הביא את התירוץ הזה: כי לעמוד על הבמה עם 33 הליצנים האלו זו חוויה משפילה, אז עדיף לחגוג במקום אחר. לרבים, כנראה כולל אותו, הניצחון הזה נראה חלול.

מה קורה עכשיו?

אם אתם זוכרים, פרג’ יצא לבחירות הביניים האלו בגלל שהסתבך בשערוריות הקשורות בכללי האתיקה הפרלמנטריים. חקירה החלה בעניינו, והוא עשה את התרגיל הזה כדי להראות שהציבור עמו ולשלול לגיטימציה מהחקירה או מכל עונש שיינתן לו אם יורשע. אזכיר שאם הוא יורשע ויקבל עונש של יותר מעשרה ימי השעיה, תיפתח נגדו עצומת הדחה, שאם 10% מהמצביעים בקלקטון יחתמו עליה הוא יודח ויידרש להתמודד על מקומו בבחירות ביניים. פרג’ ביקש להימנע מכל זה. רק שהחיים לא עובדים ככה: החקירה בעניינו הוקפאה כשהוא התפטר מהפרלמנט, ועכשיו משפרג’ ניצח, היא הופשרה. יכול להיות שהיא תתעכב מעט בגלל פגרת הקיץ, ועדיין היא לא הלכה לשום מקום.

האם זה אומר שפרג’ יורשע? לא. ואם פרג’ יורשע, האם זה אומר שהוא יקבל עונש של ימי השעיה ומעלה? לא. ואם יקבל עונש כזה, האם בהכרח 10% מהמצביעים בקלקטון יחתמו על עצומת ההדחה? לא. ואם יודח, האם בהכרח יפסיד בבחירות הביניים הנוספות שיתקיימו? סביר שלא. או במילים אחרות, היה אפשר לוותר לכולנו על הדבר הזה. זה יכול לשנות משהו בשני אופנים: ראשית, שאם נציב האתיקה דניאל גרינברג יסיק שהייתה עבירה, ועדת האתיקה תחליט לתת עונש קטן כדי להימנע מהפארסה לחזור על עצמה. שנית, שגם אם הוא יקבל עונש מספיק חמור, שלא מספיק מהמצביעים בקלקטון יחתמו על עצומת ההדחה כדי לא לעבור את הפארסה הזו שוב.

וצריך לזכור שעם כל הכבוד לניצחון הסוחף בקלקטון, ספק שזה ייתן איזשהו בוסט ברמה הלאומית. כפי שאמר מדען המדינה הבכיר פרופ’ ג’ון קורטיס, פרג’ חוזר לפרלמנט כשהלייבור מובילה מעט בסקרים על הרפורמה, ונכון שזה נובע מהבוסט ההתחלתי של אנדי ברנהם, אבל לא כדאי לטעות ולחשוב שהשיא של פרג’ נמצא מלפניו. ברוב המדינה, אנחנו יודעים, חלק ניכר יותר של הציבור רצה לראות את בינפייס מנצח מאשר אותו.

ומילה על הרוזן בינפייס

כמובן, אי-אפשר להתעלם מהאיש שגרם לכל העולם להסתכל על בחירות הביניים האלו, הרוזן בינפייס. זה ללא ספק ההישג הפרלמנטרי הגדול ביותר שלו, כולל גלגולו הקודם של הדמות, הלורד באקטהד. כמובן, זו חוכמה קטנה מאוד כשיש רק מועמד אחד שאינו פרודי. לכן, אנחנו נצטרך לראות איך ילך לו בבחירות הבאות בהן ינסה להתמודד, ואם תשומת הלב שזכה לה כעת תעזור לו לגרוף יותר קולות. הוא ככל הנראה ימשיך להפסיד, אבל ישרוף יותר קולות בדרך.

לסיכום

אף אחד לא באמת היה צריך את זה. יכול להיות שאחד מהתרחישים ההיפותטיים שמונעים מפרג’ להתמודד בבחירות ביניים אחרי הרשעה בעבירה על חוקי האתיקה יתממש, אבל גם יכול להיות שלא. הוא דרש לשלוח מסר לממסד, ועשה מעצמו בדיחה, ואפילו לא הייתה לו את הנכונות ללכת איתה עד הסוף ולנכוח בהקראת התוצאות. המסר היחידי שנשלח הוא שמדובר במישהו שלא יודע להתמודד עם שאלות נוקבות, ושהוא בעיקר יודע לספק גימיקים שאף אחד לא ביקש. פרג’ אומר שהוא רוצה להיות ראש הממשלה הבא, ובחירות הביניים האלו העלו הרבה ספקות אם הוא מסוגל לזה. במגרש הביתי בקלקטון הוא אולי ניצח, אבל במגרש הלאומי זה היה גול עצמי.