אן וידקומב (בתמונה), פוליטיקאית ותיקה ממפלגת הרפורמה (ולפני כן מפלגת הברקזיט והשמרנים), נרצחה בביתה. המשטרה עצרה חשוד במעשה, בריטי לבן, וביקשה להימנע מספקולציות, אבל מה לעשות שמפלגת הרפורמה צריכה נקודות פוליטיות עכשיו ולא יכולה לחכות? | צילום: Plashing Vole
אן וידקומב, דוברת מפלגת הרפורמה לענייני הגירה ומשפט, נרצחה לפני כשבוע בביתה שבכפר במחוז דבון, והיא בת 78. וידקומב חיה לבדה, לא היתה נשואה ולא היו לה ילדים. רק כמה ימים לאחר מותה המשטרה הודיעה בכלל שמדובר ברצח, וכעת היחידה למאבק בטרור מובילה את החקירה. החשוד במעשה נמצא במעצר: מדובר בגבר בן 28, אזרח בריטי ולבן, תושב רות’רהם שבדרום יורקשייר, יותר מ-400 קילומטרים מזירת הרצח. הוא לא היה מוכר כאדם קיצוני לתכנית למניעת טרור. זה בעצם כל מה שאנחנו יודעים על האירוע הזה, שאולי הוא אירוע טרור ואולי לא, אולי קשור לדעותיה ופועלה הפוליטי של וידקומב ואולי לא. מה שלא יהיה, הרצח בהחלט היכה בהלם את בריטניה.
מיהי אן וידקומב?
אן וידקומב אמנם לא חברת פרלמנט כבר שנים, אבל בהחלט מדובר בפוליטיקאית מוכרת מאוד, בין היתר בזכות הופעותיה ב”רוקדים עם כוכבים” ו”האח הגדול” (בגרסאות הבריטיות). כדוברת מפלגת הרפורמה לענייני הגירה ומשפט (שני תחומים שלמפלגה יש הרבה מה לומר עליהם), לא מופרך לשער שאם הרפורמה תרכיב את הממשלה הבאה, וידקומב הייתה ממונה לשרה, או לתפקיד בכיר אחר.
עוד לפני שמפלגת הרפורמה קמה בכלל, וידקומב כבר הייתה פוליטיקאית ותיקה. היא כיהנה כחברת פרלמנט שמרנית במשך 23 שנה וכיהנה כשרה בממשלת ג’ון מייג’ור (לענייני כליאה ולענייני תעסוקה). ב-2010 היא פרשה מהחיים הפוליטיים, דווקא כשהשמרנים חזרו לשלטון: הוצע לה לכהן בתפקידי משטרה בכירים, אך היא סירבה, והודתה כי היא מאוכזבת מכך שדייוויד קמרון לא הציע לה תואר ברונית וחברות בבית הלורדים. יש לומר שהמחלוקת העיקרית בינה לבין קמרון היתה על החברות באיחוד האירופי: וידקומב הייתה עקבית בהתנגדותה לחברות בריטניה באיחוד.
ב-2019 וידקומב חזרה לחיים הפוליטיים והודיעה על ריצה לפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הברקזיט של נייג’ל פרג’. היא סולקה מהמפלגה השמרנית, אבל זכתה בכל זאת במושב, בו כיהנה עד שבריטניה השלימה את יציאתה מהאיחוד. בבחירות הכלליות של 2019, בהן כזכור זכו השמרנים בראשות בוריס ג’ונסון ברוב מוחץ, וידקומב לא הצליחה להיבחר לפרלמנט. ב-2024 כבר לא רצה.
נגררים לספקולציות
בכל המפלגות גינו, כמובן, את הרצח ואף חלקו שבחים לוידקומב על הקריירה הפוליטית הארוכה שלה. זה לא מובן מאליו: דעותיה של וידקומב מיצבו אותה כאחת הפוליטיקאיות הכי ימניות בבריטניה. הרקורד שלה כולל התנגדות לזכויות שוות ללהט”בים ותמיכה בטיפולי המרה, הכחשת שינויי האקלים והתנגדות להפלות. וידקומב המירה את דתה לנצרות קתולית כי לא יכלה לסבול את השינויים הליברליים בכנסייה האנגליקנית, ובעיקר הסמכת נשים לכמורה.
פרג’ אמנם ספג ביקורת על כך שלמרות בקשת המשטרה לא להצהיר הצהרות חסרות בסיס על הרצח, אמר כי זה “היה רצח שתוכנן מראש” (עדכון 14.7: לאחר פרסום הפוסט, המשטרה מסרה שאכן מדובר ברצח מתוכנן, אך טרם התברר המניע), אבל האמת שזה נשמע סביר יחסית להצהרות של דובר מפלגת הרפורמה לענייני פנים, זיה יוסוף, שהגדיר את בקשת המשטרה לא להיגרר לספקולציות כ”שתוק וקבל את הנרטיב של הממסד”.
חוץ מזה, הוא גם יזם ריב עם יו”ר בית הנבחרים סר לינדזי הויל סביב אבטחת חברי פרלמנט (ולא חשוב שלא הוא ולא וידקומב הם חברי פרלמנט מכהנים). נושא האבטחה של חברי פרלמנט מתאים מאוד לרפורמה עכשיו לא רק בגלל הניסיון לאותת שכולם או “הממסד” נגדם: כזכור, נייג’ל פרג’ עסוק עכשיו בבחירות ביניים נגד פח זבל בגלל שלא הצהיר על תרומות שנועדו, לדבריו, לממן את האבטחה המוגברת לה הוא זקוק בגלל איומים. ככל שמגזימים בחשיבותם של האיומים הללו, יותר קל לפרג’ להסביר למה הוא קיבל, מבלי לדווח, 5 מיליון ליש”ט מאנשים מפוקפקים.
הסאבטקסט ברור: “הממסד” לא רוצה שתדעו את האמת על הרצח. ומה האמת? מה שזה לא יהיה שמפלגת הרפורמה צריכה כרגע: אולי החשוד מהגר ואז אפשר שוב להצית את המהומות שמפלגת הרפורמה מלבה אחת לכמה זמן. אולי החשוד הוא שמאלן פרוגרסיבי ואז אפשר שוב לדבר על חופש ביטוי בבריטניה ולאשרר את הנרטיב הקורבני של הימין הבריטי שכביכול מושתק על ידי ה-PC. אולי היה איום אמין על וידקומב והמשטרה לא פעלה משום שהיא ווקית ולא רוצה לשמור על פוליטיקאים מהימין.
אלא שאנחנו לא יודעים אף אחד מהדברים הללו, ולמזלו הרע של יוסוף כל מה שאנחנו יודעים על החשוד הוא שהוא בריטי ולבן. כרגע, חוץ מפקפוקים וניסיונות חסרי אחריות לגרום לציבור לחשוב שכולם משקרים לו כל הזמן בלי בדל של הוכחה, אף אחד במפלגת הרפורמה לא יודע להציע נרטיב חלופי לרצח, או להצביע על איפה בדיוק “הממסד” משקר. לכן, כרגע יהיה קשה לרפורמה להניע אנשים לפעולה בגלל הרצח. צריך גם לומר שרציחות פוליטיות בבריטניה לא בהכרח מגייסות את הציבור לתמוך בעמדות הפוליטיות של הנרצח: הרצח של ג’ו קוקס מהלייבור זמן קצר לפני משאל העם לא עצר את הברקזיט. הרצח של דייוויד איימס השמרני לא עצר את נפילת מחוז הבחירה שלו לידי הלייבור שלוש שנים לאחר מכן.
אלא שכל זה כמובן יכול להשתנות בהתאם להתפתחויות בחקירה. במפלגת הרפורמה ממתינים לפרטים נוספים כדי לראות איזה מטעמים פוליטיים כבר אפשר לעשות מהם.