זעזוע ב-BBC

מנכ”ל תאגיד השידור הבריטי טים דייווי (בתמונה) התפטר יחד עם מנכ”לית מחלקת החדשות דברה טרנס, אחרי שידור סרטון ערוך בצורה מגמתית של דונלד טראמפ. הסרטון והביקורת על המגמתיות ב-BBC היו הקש האחרון אחרי ביקורת קשה מכל הכיוונים, בעיקר סביב סיקור המלחמה בעזה. האם בבריטניה הכל כך מקוטבת ה-BBC הממלכתי יכול לשרוד, ואם כן – האם הוא נלחם בקרב שהוא מראש לא יכול לנצח בו? | צילום: משרד החוץ הבריטי

מנכ”ל תאגיד השידור הבריטי ה-BBC, טים דייווי, הודיע ביום ראשון במפתיע על התפטרותו יחד עם מנכ”לית מחלקת החדשות, דבורה טרנס. הטריגר המיידי לצעד המפתיע הוא עריכה מגמתית של נאום של דונלד טראמפ, אבל כפי שאסביר כאן, סביר להניח שזה היה רק הקש ששבר את גב הגמל מבחינת דייווי ומבחינת התדמית של ה-BBC.

שורה של טענות

במהלך השנה האחרונה, ה-BBC  ספג ביקורת רבה, הרבה ממנה קשור לאופן סיקור המלחמה בעזה שנכנסה לקרביים של החברה הבריטית. פרשת הסרט הדוקומנטרי על ילדי עזה, שהתברר שאחד הילדים המשתתפים בו הוא בן של איש חמאס בכיר, ההופעה של בוב וילאן שצעקו “מוות לצה”ל” בפסטיבל גלסטונברי (שה-BBC לא עצר את השידור שלה), אופן הסיקור השונה ב-BBC בערבית לעומת האנגלית ועוד דוגמאות הביאו לתלונות סיקור אנטי-ישראלי. צריך להזכיר כאן גם את המשתכר הבכיר ב-BBC עד לא מזמן, כדורגלן העבר ומגיש הספורט גארי ליניקר, שהסתבך בפוסטים אנטישמיים ברשת.

זה אולי יפתיע כמה קוראים ישראלים, אבל גם בצד הפלסטיני סבורים שה-BBC לא הגון. לא המקום פה לבדוק את כל הטענות או ליצור סימטריה כשלא בטוח שיש כזו, ממילא ידוע שמי שיש לו דעה מוצקה על עניין מסוים רואה את הסיקור התקשורתי שלו כמוטה.

ההתפטרות של טים דייווי

דייווי הודה במכתב ההתפטרות שלו שנעשו “כמה טעויות”, אבל הטעות המיידית ביותר נעשתה בתחקיר על ההסתערות על הקפיטול בינואר 2021 בארצות הברית: בתחקיר נערכו יחד שני קטעים של דונלד טראמפ, מאותו נאום. מה שטראמפ באמת אמר זה “נעלה לקפיטול ונעודד את חברי הקונגרס והסנאטורים האמיצים שלנו”. בסרט הערוך הוצגו הדברים כאילו טראמפ אמר “נעלה לקפיטול… and we fight like hell”. כאמור, הוא אכן אמר את שני הדברים, אבל לא באותו משפט, ולכן ההצגה כאילו טראמפ קרא לתומכיו מפורשות להילחם בקפיטול היא מטעה מאוד.

הבית הלבן הגיב בסיפוק לפיטורים אחרי שהדוברת שלו קראה ל-BBC לא פחות מ”100 אחוז פייק ניוז”. גם במערכת הפוליטית הבריטית הגיבו למהלך, אם כי באופן פחות זחוח. שרת התרבות ליסה ננדי הודתה לדייווי והדגישה את חשיבותו של השידור הציבורי לדמוקרטיה. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי (אין קשר משפחתי) קרא ל-BBC “לפתוח דף חדש” – משתמע מכך שדף חדש כזה הוא נחוץ.

נייג’ל פרג’ הגיב ואמר כי “זו ההזדמנות האחרונה ל-BBC” בטון מאיים משהו. הזדמנות אחרונה או ש… מה? הרפורמה תסגור אותו בפרלמנט הבא אם תזכה בשלטון? ראשת השמרנים, קמי בדנוק, היתה יותר עדינה וקראה לרפורמה מקיפה ב-BBC. כרגיל עם כמעט כל מדיניות שהשמרנים קוראים לה ועד להודעה חדשה, צריך לשאול איפה בדיוק הם היו ב-15 השנים האחרונות עם כל הרפורמות החשובות והנחוצות הללו.

האתגר של ה-BBC

בסופו של דבר ב-BBC צריכים לשאול את עצמם את מי הם מנסים לרצות בדיוק. אף אחד (טוב, כמעט) לא עוצר אף פעם לומר תודה לעיתונאים חרוצים ומסורים שעושים את עבודה כל כך חיונית ומקבלים עליה שכר מגוחך. בעידן כל כך מקוטב, שבו אנשים צורכים כמויות מבהילות של שקרים וקונספירציות דרך רשתות חברתיות ולא חווים את המציאות עם אותן הנחות בסיסיות, האם ה-BBC יכול בכלל לשרוד? ברור שה-BBC, כמו כל גוף תקשורת ובכלל, עושה טעויות, ולא רק בתום לב.

אבל אולי הגיע הזמן שה-BBC (וגם גופי תקשורת במקומות אחרים, אם כי כל השוואה היא על אחריות הקורא בלבד) יפסיק לפנטז על הרגע שבו הנייג’ל פרג’ים של העולם (או הדונלד טראמפים) ימחאו לו כפיים על סיקור הוגן וראוי. זה לא יקרה. פופוליזם בכל העולם חי משנאה כלפי ה”ממסד”, ה”אליטות” וה”תקשורת”, אמיתית או מדומיינת, וזה נכון כשמדובר בימין אבל גם כשמדובר בפופוליסטים שמאלנים כמו קורבין ותומכיו שלא לוקחים אחריות על שום דבר ומתבכיינים על התקשורת הרעה. מה שה-BBC צריך כרגע זה להפסיק לפחד. הפחד משתק וממילא מי שרוצה שה-BBC ייראה כמו פוקס ניוס לא יהיה מרוצה אף פעם.

החדשות הטובות הן שבניגוד למה שכל הפופוליסטים חושבים, הציבור הרבה יותר מגוון ברצונות שלו. רוב הבריטים, על פי הסקרים, עדיין מרוצים מה-BBC בסך הכל. יש ביקורת, אבל חלק ממנה הוא כלל לא על החדשות אלא על עניינים אחרים – למשל שאלות של ייצוג אתני, דגש רב מדי על אנגליה לעומת סקוטלנד, ויילס או צפון אירלנד, יותר או פחות תכנים תוצרת בריטניה וגובה אגרת הטלוויזיה.

הביקורת על ה-BBC היא כמובן לגיטימית ובמקרה של התחקיר על טראמפ נכונה. אבל מול מי שרואה ב-BBC “100% פייק ניוז” אסור לגמגם או להתקפל, ולתת לביקורת הנכונה הזו להפוך למתקפה בכלל על התקשורת שלמרות כל מגרעותיה, מחויבת לאמת ולעובדות הרבה יותר מכל אלטרנטיבה. יותר מכל דבר אחר, זה יהיה האתגר הגדול של המנכ”ל או המנכ”לית הבאים של תאגיד השידור הבריטי.