הבחירות מאחורינו והגיע הזמן לפתוח את הפרלמנט באופן רשמי עם נאום המלך הראשון של הממשלה החדשה. אחרי שרבים התלוננו על עמימות בקמפיין הבחירות של הלייבור, הגיע הזמן להבין מה ראש הממשלה קיר סטארמר באמת מבשל. התשובה היא שבעיקר את חיזוק המדינה, באמצעות הקמת מוסדות חדשים, חיזוק הקיימים וטיפול בנגעים מוסדיים קיימים. המדיניות הכלכלית לא נראית ככזו שתהיה שונה באופן מהותי מזו השמרנית, במיוחד כשזה מגיע להוצאה הציבורית, למרות כמה קריצות לבעלות ציבורית על כמה תשתיות. וגם: על חילופי שלטון בריאים | צילום: רוג’ר האריס, בית הלורדים

אתמול (ד’) התקיים טקס פתיחת הפרלמנט. כל הטקסים הקטנים קרו, כמו ה”בדיקה” שאין חומרי נפץ בבניין כזכר לניסיון הכושל של גאי פוקס לפוצץ את הפרלמנט, טריקת הדלת בפני המוט השחור ועוד. אבל מה שבעולם הפוליטי חיכו לו היה אותן מסורות שהשתרשו בעקבות אירועים שהתרחשו לפני מאות שנים, אלא הנאום של המלך צ’רלס השלישי בפני בתי הפרלמנט, מה שנקרא “נאום המלך”, או “נאום מן הכס”. והפעם היה נאום מיוחד: לראשונה מאז דצמבר 2009, הנאום מן הכס ננאם בשם ממשלת לייבור. אם מסתכלים ספציפית על נאום המלך, אז זו הפעם הראשונה שזה קורה בממשלת לייבור מאז ימי קלמנט אטלי. והעבודה הצפויה רבה.

מה זה נאום המלך?

אחת השגרות בפרלמנט הבריטי היא טקס פתיחת הפרלמנט, שנערך לאחר בחירות ותחילת עבודתו של פרלמנט חדש, או בפתיחת מושב חדש. כחלק מהטקס, המלך (או עד לפני פחות משנתיים, המלכה) נושא נאום בבית הלורדים בשם הממשלה, בו הוא מודיעה מה ממשלת הוד מלכותו מתכננת לעשות במושב הקרוב. בגלל שהממשלה, על הנייר, מכהנת בשם המלך, הרטוריקה היא “ממשלתי תעשה כך” או “ממשלתי תחוקק זאת”, למעט במקרים בהם המונרך מוחלף, כפי שצ’רלס עשה בנאום מן הכס האחרון לפני מותה של אימו, כשעוד היה יורש העצר.

תמונה של צ'רלס השלישי בטקס פתיחת הפרלמנט 2024
מציג את תכנית ממשלתו. המלך צ’רלס השלישי (צילום: רוג’ר האריס, בית הלורדים)

לאחר מכן, מתקיימים דיונים על הנאום בבית הנבחרים ונערכת הצבעה על הנאום. ההצבעה הזו מקבילה להצבעת אמון בממשלה, כך שלמרות שלא מתקיימת הצבעת אמון כדי להקים ממשלה, היא צריכה להתמודד עם אחת מדיי פתיחת מושב של הפרלמנט (שלרוב נמשך שנה). עם זאת, הפעם האחרונה בה ממשלה הפסידה בהצבעה הייתה לפני מאה שנה, ב-1924. השמרנים היו אז המפלגה הגדולה ביותר, אך לא היה להם רוב. הלייבור והליברלים הצביעו נגד נאום המלך, וראש הממשלה השמרני סטנלי בולדווין התפטר. במקומו נכנס רמזי מקדונלד, שהיה לראש הממשלה הראשון מטעם הלייבור.

בכל מקרה, הפעם היה ברור מראש שדבר כזה לא יקרה, שכן הלייבור השיגה בבחירות רוב עצום. אבל חשוב מזה: זה נאום המלך הראשון שננאם מאז שקיר סטארמר נכנס לתפקידו כראש הממשלה. אחרי שקמפיין הבחירות שלו השתמש לא מעט בטקטיקה של עמימות, עכשיו הגיע הזמן להבהיר בדיוק לאן הוא מתכוון להשיט את הספינה.

תוכן הנאום

אבל מספיק עם ההסברים, בואו נדבר על מה שהיה בנאום.

המלך פתח במילים האלו: “ממשלתי תמשול בשירות המדינה. התכנית החקיקתית של ממשלתי תהיה משימתית ומבוססת על העקרונות של ביטחון, יציבות, הוגנות והזדמנויות לכל”. הוא הבטיח שכל החלטה כלכלית שתיעשה תהיה במסגרת “הכללים הפיסקליים”, ויחוקק חוק שיצריך כל “שינוי משמעותי” במסים או בהוצאות לעבור הערכה של המשרד לאחריות תקציבית. זאת לצד פעולה לטובת צמיחה כלכלית, באמצעות שיתופי פעולה עם המגזר העסקי ועם העובדים, והקמת מועצה לאסטרטגיה תעשייתית. ממשלת הוד מלכותו תשים לעצמה למטרה להעלות את רמת החיים בכל חלקי הממלכה, זאת באמצעות רפורמות בענף הבנייה ועידוד השקעות בתעשייה ובעובדים. הממשלה תגרום לעבודה להשתלם באמצעות מניעת ניצול עובדים וחיזוק זכויות העובדים. בנוסף, יוטל פיקוח על העוסקים בפיתוח בינה מלאכותית.

הממשלה מתכוונת להעמיק את ההאצלה (devolution), קרי העברת סמכויות מהממשל המרכזי לרמות שלטון נמוכות יותר, באמצעות העברת כוח לראשי הערים המטרופוליטניות באנגליה. זאת, במטרה שההנהגה המקומית תיצור תכניות ליצירת צמיחה מקומית בהתאם לצרכים הספציפיים של האזור. בנוסף, הממשלה מתכוונת לחוקק חוק שיאפשר להנהגה המקומית לתפוס שליטה על מערך האוטובוסים שלה, לצד הכוונה של הממשלה להגיע לבעלות ציבורית על הרכבות. בהמשך דובר גם על שיתוף הפעולה עם הממשלות האזוריות של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, שגם נוסדו כחלק מתהליך ההאצלה, זאת באמצעות הקמת מועצת מחוזות (Council of Regions) בה יהיו שותפים ראשי הממשלות האזוריות וראשי ערי המטרופולין באנגליה. ואם כבר צפון אירלנד, אז יבוטל החוק שחן את המעורבים בפשעים שקרו בתקופת “הצרות”.

החלק הבא הוקדש למשבר האקלים, שלפי הממשלה הוא לא רק עניין שיש לטפל בו, אלא גם אוצר בתוכו הזדמנויות לעבודות חדשות בטכנולוגיית העתיד. הממשלה מעוניינת לעבור לאנרגיה נקייה שתוריד לדבריה את חשבונות האנרגיה בטווח הארוך. גולת הכותרת במדיניות הזו היא הקמת GB Energy, חברה לאנרגיה נקייה בבעלות ציבורית. לצד זאת יחוקקו חוקים שיסייעו להשיג עצמאות אנרגטית, אנרגיה ירוקה ושיפור איכות המים.

העניין הבא הוא “שליטה בגבולות” ושיפור הביטחון האישי. לשם כך יוגשו הצעות חוק שמטרתן העברת מערכות המקלט וההגירה תהליך מודרניזציה, הקמת פיקוד משמר גבול עם סמכויות של לחימה בטרור, חיזוק השיטור הקהילתי ומתן יותר סמכויות לשוטרים להתמודד עם התנהגות אנטי-סוציאלית, לצד תמיכה טובה יותר בקורבנות. בנוסף לכך, יוצגו הצעות חוק להתמודדות עם טרוריזם ולהורדת האלימות נגד נשים בחצי.

הצעת חוק תוגש להעלאת הסטנדרטים בחינוך ולדאגה לרווחתם של התלמידים. זאת, לצד אחת ההבטחות הגדולות של הלייבור (מתוך אלו שבאמת היו), והיא לבטל את הפטור ממע”מ על שכר הלימוד בבתי הספר הפרטיים, לטובת מימון גיוסם של 6,500 מורים. הממשלה גם תקים את “אנגליה כישורים”, שבשיתוף פעולה עם המגזר העסקי במטרה לשפר את כישורי המועסקים. גם בדיור מובטחות שלל רפורמות, במיוחד בתחום זכויות השוכרים, עם הבטחה לסיום הסעיף שמאפשר פינוי ללא הצדקה. בתחום אחר, הממשלה מתכוונת גם להקים רגולטור לכדורגל.

בתחום הבריאות, ה-NHS ימשיך להיות ספק הבריאות שמאפשר טיפול רפואי לכל אחד בלי קשר לאמצעיו הכלכליים (בהנחה שמצליחים לתת טיפול רפואי), שימת יותר דגש על בריאות הנפש והתמקדות בטיפול מונע כדי להוריד את רשימות ההמתנה. בנוסף יחוקקו חוקים שימנעו מנערים לגעת בסיגריות לכל ימי חייהם ויגבילו את האפשרות לקדם לילדים מזון מהיר או למכור להם משקאות אנרגיה. בנוסף, תוגש הצעת חוק שתאסור על טיפולי המרה.

תמונה של בית חולים בבריטניה
מערכת הבריאות תקבל טיפול. צילום: פרנסיס טיירס

הממשלה גם מעוניינת לבנות אמון עם הציבור. לכן היא תחוקק חוקים שיחייבו עובדי ציבור בגילוי לב כשמשהו משתבש, ימנו נציב עצמאי שמטרתו לדאוג לכוחות החמושים, יבטיחו איסור אפליה בשכר על בסיס אתני ועוד. ויש גם ענייני חוקה: נכון להיום ישנם כמה עשרות חברים בבית הלורדים שיושבים על תקן שנועד למי שנושאים את התואר בירושה. הנאום מבטיח שמקומם יינטל מהם, כך שרק לורדים שמונו לבית או לחלופין נציגי הכנסייה יהיו חברים ויוכלו להצביע בבית העליון. בנוסף, ייעשה חיזוק של יושרת מערכות הבחירות כדי לעודד הצבעה. בבית הנבחרים תקום “ועדת מודרניזציה” שתעלה את הסטנדרטים של חברי הפרלמנט ותעדכן את נהלי הבית.

בתחומי החוץ וההגנה, הובטח המשך המחויבות לברית נאט”ו, שימור היכולות הצבאיות של בריטניה (כולל היכולות הגרעיניות), הקמת ועידת שתסקור את אסטרטגיית ההגנה הקיימת של בריטניה, המשך התמיכה באוקראינה, חתירה ליחסים קרובים יותר עם האיחוד האירופי וחתירה לפתרון שתי המדינות כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ניתוח

אם נשווה את הנאום הנוכחי לנאום המלך הקודם, שננאם בנובמבר מטעם ממשלתו של רישי סונאק, הטון נהיה קצת יותר ממלכתי. הפתיחה הייתה מאוד ברוח הדברים שסטארמר נוהג להגיד, שהוא מסתכל על הפוליטיקה כעל שירות ציבורי, אבל לאחר מכן הדברים התמקדו הרבה יותר בעיקר. זאת בניגוד לנאום הקודם, שסיסמאות קמפיין של סונאק נשזרו לאורכו.

אבל בואו נדבר על הדברים עצמם. אם קודם לכן לא היה ברור מה קיר סטארמר רוצה, עכשיו זה יותר מובן. קודם כל, סטארמר אותת שהוא בא לעבוד ושיש לו תכנית. אבל יותר חשוב, סטארמר הראה שהוא מאמין במדינה ובמוסדותיה ככלי לפתרון בעיות. תחת ההצעות שמוצגות בנאום הזה, ברור שהמדינה הולכת להיות הרבה יותר גדולה. זה לא מפתיע, וכותב שורות אלו היה אחד מבין רבים שאמרו שהקורונה תגדיל את הציפיות מהמדינה.

תמונה של קיר סטארמר בחדר הקבינט מעיין בנאום המלך
מאמין בכוחה של המדינה. קיר סטארמר בהכנות אחרונות לנאום המלך (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

למרות שהפעם הקודמת בה הציפיות מהמדינה גדלו ככה הייתה בעקבות מלחמת העולם השנייה, קיר סטארמר הוא לא קלמנט אטלי, וההבטחות בהתאם. אטלי הלאים את הכלכלה. סטארמר אמנם מציע להביא את הרכבות לבעלות ציבורית (וגם, לא באמצעות הפקעה) או לבנות חברת אנרגיה בבעלות ציבורית (וגם זה, לא במקום החברות הפרטיות אלא לצדן), וכמובן הרחבת זכויות עובדים, אבל מעבר לזה הוא לא מציע שינויי ענק במבנה הכלכלי. הגדלת המדינה היא יותר מוסדית: יותר רגולציה, יותר גופים משימתיים מטעם המדינה. סטארמר מוותר על סמכויות הממשלה המרכזית רק בתכנית ההאצלה שלו (לשאלתכם למה “האצלה” ולא “ביזור”: בתפישה החוקתית של בריטניה, הפרלמנט יכול להאציל לגופים אחרים סמכויות והוא יכול לקחת אותן, בניגוד למבנה מבוזר ומעוגן כמו בגרמניה או ארצות הברית). סטארמר גם מודע לכך שהמוסדות לא מושלמים, ולכן הוא גם מבטיח הרבה תיקונים לחלק מהמוסדות. אבל מבחינה כלכלית, כרגע נראה שהתכניות להוצאה הציבורית לא התרחבו באופן משמעותי, מבלי לספק הסברים לאיך היא תיראה, כך שמדובר במדינה שמתערבת לטובת כלכלה בדגם דומה למה שהיה קיים עד כה.

צריך גם להגיד שהנאום הזה לוקח איתו גם המשכיות מהממשלה הקודמת. מדיניות החוץ נשארת כמעט זהה, למעט הרצון להתקרב לאירופה (ולא ברור איך), בהתאם לסימנים שסטארמר שלח בפסגת נאט”ו. בנוסף נכנסו גם חקיקות שלא הושלמו תחת ממשלת סונאק, כמו העלאת גיל העישון כך שצעירים לא יגיעו לעולם לגיל בו יוכלו לקנות סיגריות, הקמת רגולטור לכדורגל והרחבת זכויות שוכרי הדירות. בחלק מהדברים הלייבור תמכה מהאופוזיציה, וסטארמר גם נתן קרדיט לסונאק על כך שהדברים למעשה רשומים על שמו. הדבר מאפשר לסטארמר שני דברים: ראשית, הוא מראה ענייניות, במקום לשחק במחנאות מפלגתית. שנית, לקבל חותמת כשרות שמרנית לחלק ממהלכי חיזוק המדינה שהוא מבצע, ובכך להיראות כמי שזז שמאלה מדי רק לאנשי שוליים בבריטניה נוסח ליז טראס.

ועוד דבר אחד

לפני סיום, קטע שתפס את עיניהם של רבים היה שלאחר הנאום וההתכנסות של חברי הפרלמנט במליאת בית הנבחרים, היה של סטארמר, סונאק וסגניהם אנג’לה ריינר ואוליבר דאודן בהתאמה, משוחחים בנחת, מתבדחים וצוחקים. הדבר נראה לרבים כמו דמוקרטיה בריאה, בה למרות קמפיינים קשים ומחלוקות, עדיין אפשר לראות ביריבים הפוליטיים בני אדם. בנוסף, הקטע הזה מנאומו של סונאק, בו הוא נראה משוחרר ובעל הומור עצמי (לו הוא היה משוחרר ככה כראש הממשלה הוא היה יכול להצליח יותר, לדעתי). גם סטארמר הכיר בכך שסונאק נהג באדיבות ביחס למי שהפסיד בצורה כה כואבת.

חילופי השלטון האלו הראו איך במדינה דמוקרטית בריאה אמורים לנהוג בחילופי שלטון: לא רק לפנות את הכיסא, אלא גם להפסיד בכבוד ולנצח בנדיבות. ממליץ לעוד כמה מדינות לאמץ את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *