לו”ז גרמני

בוריס ג’ונסון ביקר אתמול (ד’) בגרמניה, ונפגש עם הקנצלרית אנגלה מרקל. הכותרת הגדולה מהביקור הזה הייתה המוכנות של מרקל להוציא את ה-backstop מהסכם היציאה מהאיחוד האירופי, בתנאי שג’ונסון ימצא חלופה ראויה תוך שלושים יום. על פניו, ניצחון לג’ונסון: אחרי שכולם אמרו שהאיחוד האירופי לא יתגמש בנוגע להסכם שהשיגה ת’רזה מיי, ג’ונסון הצליח להראות שהנה הם מתגמשים. בפועל, מרקל מלכדה את ג’ונסון, ושמה אותו במצב בו אם ה-backstop לא יוסר מההסכם, הוא לא יוכל להאשים את האיחוד האירופי. את ההזדמנות שלו למצוא חלופה הוא קיבל. כמו כן, היה עניין קטן לגבי רוסיה | צילום: דאונינג 10

אתמול (ד’), הגיע בוריס ג’ונסון לביקור ראשון כראש ממשלת בריטניה בגרמניה, במהלכו פגש את הקנצלרית אנגלה מרקל. זאת, כפגישה מקדימה לפני פסגת ה-G7 שתתקיים בסוף השבוע. היום הוא צפוי לבקר בצרפת ולפגוש את הנשיא עמנואל מקרון, אבל אל הצרפתים נגיע אחרי שהביקור יסתיים. כעת, בואו נראה איך הלך הביקור אצל הגרמנים.

30 יום זוז!

הדבר הבולט ביותר שהתקיים בביקור הזה נגע לניסיונות למצוא חלופה ל-backstop. כזכור, בוריס ג’ונסון כתב לנשיא המועצה האירופית דונלד טוסק שהוא מעוניין להגיע להסכם יציאה, אבל רק בתנאי שה-backstop יוחלף בסידור אחר, אותו לא פירט. אתמול, במסיבת העיתונאים המשותפת, יכול להיות שנפתח צוהר קטן.

אנגלה מרקל הבהירה שהאחריות למצוא חלופות ל-backstop חלה על בריטניה. לדבריה, ה-backstop בכל מקרה מהווה רק תעודת ביטוח. לפי התכנית אליה הגיעו ת’רזה מיי ואנשי האיחוד האירופי, אחרי היציאה מהאיחוד (במקור, ב-29 במרץ 2019), בריטניה תיכנס לתקופת מעבר, שתימשך עד היום האחרון של 2020 (במקור, קרוב לשנתיים), במהלכה תהיה כפופה לאיחוד אך לא תהיה שותפה במוסדות שלו. אם עד סוף תקופת המעבר הזו בריטניה והאיחוד לא יגיעו לפתרון מוסכם לגבי הגבול בצפון אירלנד, רק אז ייכנס ה-backstop לתוקף. בהתאם, מרקל אמרה במסיבת העיתונאים כך: “נאמר שכנראה נמצא פתרון (חלופה לברקזיט – אב”מ) תוך שנתיים. אבל אם נוכל למצוא אחד בשלושים הימים הבאים, למה לא?” ואם לדבר סאבטקסט: “אף אחד לא רוצה את זה, זה פשוט הדבר הכי פחות גרוע שמצאנו. אנחנו ממש מקווים למצוא משהו אחר”.

ג’ונסון הסכים שזה אכן באחריותה של ממשלת בריטניה למצוא חלופות. הוא גם התלונן על כך שבשלוש השנים האחרונות, ממשלת בריטניה לא באה עם רעיונות חלופיים. זה דיי נכון. וזה כולל את המכתב של ג’ונסון לדונלד טוסק, בו רק דרש להיפטר מה-backstop בלי להציע שום דבר במקום. גם במסיבת העיתונאים, הוא לא נקב באף חלופה קונקרטית. בכל מקרה, למסגרת הזמנים של מרקל הוא הגיב בשמחה והסכים לה.

משמעות

המשמעות היא ענקית: יש מוכנות להתגמש מצד מנהיגי האיחוד. עד כה, העמדה האירופאית הייתה שהסכם היציאה אליו הגיעה ת’רזה מיי לא נתון למשא ומתן מחודש. כעת, כך לפחות לפי אנגלה מרקל, ישנה אפשרות להגיע להסכם חדש. התנאי לאפשרות הזו הוא שממשלת בריטניה תספק פתרון קונקרטי ובר-קיימא שיוכל להחליף את ה-backstop. שזו עמדה סבירה ביותר: אנחנו מוכנים ללכת לקראתכם, אבל לא לחשוב עבורכם. כמובן, כל מה שזה אומר בפועל הוא שבמקום להסכים על החלופה בתקופת המעבר, יסכימו עליה עוד לפני הברקזיט.

עכשיו נותרת השאלה לגבי היכולת של ג’ונסון באמת למצוא את החלופה תוך שלושים יום (טוב, היום זה כבר 29 יום). ג’ונסון טען במסיבת העיתונאים שחבר הפרלמנט גרג הנדס השלים לאחרונה, יחד עם חברי פרלמנט אחרים, דוח לגבי הסדרים חלופיים. אם אכן יש דוח כזה, ניתן רק לקוות שהוא יוצג בקרוב. אם לא לציבור הרחב, לפחות למנהיגי האיחוד האירופי. אם לשפוט פתרונות עבר של ג’ונסון, הוא רוצה להתבסס על טכנולוגיות שספק אם אכן קיימות. בינתיים, ההבטחה הקונקרטית היחידה שנתן היא שבריטניה לא תקים גבול קשיח בצפון אירלנד, אך גם הוא הכיר בכך שיש צורך למצוא פתרון שיאפשר לשמור על אמינות השוק האירופי.

אמון גרמני

כדאי להבהיר, זה לא גרמניה עכשיו מבטיחה לבטל את ה-backstop. נורברט רטגן (Röttgen), יו”ר ועדת החוץ בבונדסטאג, התראיין לערוץ 4 הבריטי והבהיר שההבדל בין אנגלה מרקל לבין בוריס ג’ונסון נשען על המילה “אם”: מרקל תסכים להחליף את ה-backstop אם יימצא סידור אחר, ג’ונסון מבטיח לצאת “בלי אם ובלי אבל”. כמו כן, רטגן חשף שלמרקל הייתה גם סיבה טקטית לספק לוח זמנים כזה: באופן כזה, היא מוציאה את גרמניה ממשחק ההאשמות. הערכות רבות גורסות שהמכתב שג’ונסון שלח לטוסק לא באמת נועד למצוא פתרון, אלא כדי להציג את האיחוד האירופי כשחקן שמסרב להתגמש. כעת, מרקל שינתה את הכללים: אפשר לפתוח את ההסכם, אבל להפוך את זה לאפשרי נמצא באחריות בריטניה. כלומר, ממש לא בטוח שמרקל מאמינה בלוח הזמנים שנתנה, אבל זה עשוי לקחת לג’ונסון את אחד הקלפים שלו.

יש לציין שגם נורברט רטגן בריאיון, וגם אנגלה מרקל במסיבת העיתונאים, הבהירו שהגישה של הממסד הגרמני לברקזיט היא שמדובר במשהו שנע בין שגיאה לאסון. עם זאת, מאחר שהעם הבריטי אמר את דברו, יש לסייע לבריטניה לעשות זאת עם כמה שפחות תקלות. לכן, לא מפתיע שהם מתעקשים על ה-backstop כל עוד אין פתרון אחר. זה הברקזיט הכי רך שיכלו להשיג. כשרטגן נשאל לגבי המוכנות של גרמניה להתפשר, הוא ענה שגרמניה מיצתה את הפשרות, ושלמעשה ה-backstop הוא הפשרה.

ועוד עניין קטן

נושא נוסף שעלה במסיבת העיתונאים הוא החזרת רוסיה לפורום ה-G7, ממנו הושעתה ב-2014 בגלל סיפוח חצי האי קרים. יש לכך חשיבות מבחינת בריטניה. אם אתם זוכרים את פסגת ה-G20 שהתקיימה בסוף יוני, ראשת הממשלה דאז ת’רזה מיי לא בדיוק העניקה לוולדימיר פוטין לחיצת יד חמימה כשנפגשה עמו. הסיבה לכך היא הרעלת המרגל הרוסי סרגיי סקריפל על אדמת בריטניה, מה שידוע כפרשת סולסברי. לכן, לא מפתיע שכאשר ג’ונסון ומרקל נשאלו על כך, שניהם הסכימו שרוסיה צריכה להצדיק את זכותה לחזור לפורום, וג’ונסון ציין את פרשת סולסברי כאחת מהסיבות שרוסיה כרגע לא מוכיחה את עצמה.

לסיכום

אם נעזוב את העניין הרוסי בצד – שהוזכר רק כדי שתהיה אפשרות לעקוב אחרי היחסים בין בריטניה לרוסיה אם הדבר יהיה רלוונטי בעתיד – מה שקרה כאן הוא שג’ונסון יצא עם ידו על התחתונה. לפי חלק מהפרשנים, הוא הגיע במטרה לגרור את אנגלה מרקל למשחק ההאשמות שלו, בכך שהעלה את הדרישה להיפטר מה-backstop. מרקל, מצדה, ידעה להוציא את עצמה היטב מהמשחק הזה. כעת, ג’ונסון נמצא במצב שאם לא יהיה מו”מ מחודש על הסכם היציאה, הוא לא יוכל להפנות אצבע מאשימה כלפי אף אחד מלבד עצמו. הרי לא רק שהוא קיבל הזדמנות נוספת, במסיבת העיתונאים הוא גם קיבל על עצמו את תנאי ההזדמנות הזו – להציג פתרון משלו תוך שלושים יום. אחרי שג’ונסון ניסה להאשים את חברי הפרלמנט הרימיינרים ואת האיחוד בקונספירציות שנועדו לעצור את ברקזיט, מרקל דחקה אותו לפינה במגרש שלו.

נראה מה יהיה המהלך הבא שלו.