הפרלמנט הסקוטי התפזר לטובת הבחירות, כך שכדאי להכיר את השחקנים המשתתפים ואת מה שמונח על הכף. הפעם העצמאות היא נושא פחות דומיננטי, והרוב יתעסקו במצוקות היומיום. למרות שמדובר בממשלה לא פופולרית בעליל, מפלגת השלטון ה-SNP צפויה להמשיך לעוד קדנציה אחרי 19 שנים רצופות שמשלה בכיפה, בעיקר בזכות חוסר הפופולריות של הממשלה המרכזית של קיר סטארמר. בינתיים הרפורמה והלייבור מתחרות על המקום השני, כשעושה רושם שהקמפיין של הרפורמה נמצא בצלילה. ואיך שלא יהיה, אחרי הבחירות יהיה פרלמנט עם דינמיקה חדשה, שתקשה על מפלגות המיינסטרים | בתמונה: מליאת הפרלמנט הסקוטי (צילום: לארי למסה)
היום (ה’) התפזר הפרלמנט הסקוטי לקראת הבחירות שיתקיימו במאי (הפרלמנט עצמו הפסיק לעבוד כבר בסוף מרץ). בניגוד לבחירות לסנד’ (הפרלמנט הוולשי), כאן הבחירות צפויות להיות דרמטיות הרבה פחות, ובעיקר להוות מבחן כוח של כוחות קיימים וגם חדשים. ועדיין, כדאי לדעת מה עומד על הפרק, אז הנה מדריך קצר.
מה לוח הזמנים?
כמו הבחירות המקומי באנגליה והבחירות לסנד’, גם הבחירות לפרלמנט הסקוטי יתקיימו ב-7 במאי. ספירת הקולות עצמה תחל רק בבוקר שלאחר מכן.
איך מצביעים?
הבחירות לפרלמנט הסקוטי נערכות בשיטת החברים הנוספים (Additional Member System, בקיצור AMS). זו שיטה קצת מסובכת, אז תהיו איתי: סקוטלנד מחולקת לשמונה אזורי בחירה, כשבכל אחד מהם מספר מחוזות בחירה קטנים יותר. מספר המחוזות בכל אזור אינו זהה, כך שבסופו של דבר יש 73 מחוזות. כל מחוז שולח נציג אחד, ובנוסף אליהם כל אזור בחירה מקבל שבעה חברי פרלמנט שאינם מייצגים מחוז.
ביום הבחירות המצביעים מקבלים שני פתקים. בראשון, הם מצביעים לנציג/ת המחוז, באופן זהה לשיטת הבחירות הבריטית בה מי שמקבל/ת הכי הרבה קולות, בלי קשר לפער מהמקום השני, מנצח/ת. בפתק השני מצביעים לרשימה, באופן דומה לשיטה בישראל. בספירת הקולות, סופרים קודם כל את הפתק הראשון, כדי לדעת מי הנציגים של מחוזות הבחירה. עד כאן – פשוט.
שבעת המושבים הנוספים שמקבל אזור הבחירה מחולקים באופן יחסי בין המפלגות על-בסיס הפתק השני, אבל עם טוויסט. באופן כללי, בשיטה יחסית משתמשים בשיטת ג’פרסון (נקראת גם “שיטת ד’הונט”) כדי לחלק את המושבים. בשיטה זו, מחלקים את מספר הקולות של כל מפלגה במספר המושבים שכבר קיבלה + 1. כלומר, לפני שהמושבים מחולקים כל המספרים מחולקים ב-1 (כי 0 מושבים + 1), אחרי שמפלגה קיבלה מושב אחד מספר הקולות שלה יחולק ב-2 וכך הלאה. בכל פעם מסתכלים לאיזו מפלגה יש את המנה הגדולה ביותר ונותנים לה מושב, ולאחר מכן מחלקים שוב בהתאם וחוזר חלילה עד שכל המושבים מחולקים.
מה הטוויסט בסקוטלנד? המושבים שנספרים במכנה לא כוללים רק את המושבים שניתנו במסגרת חלוקת הקולות מהפתק השני, אלא גם את אלו שניתנו לנציגי המחוזות שבאזור הבחירה במסגרת הפתק הראשון. כלומר, אם באזור בחירה שני מחוזות הלכו ללייבור ואחד לשמרנים, אז בחלוקת המושבים מהפתק השני הלייבור תתחיל עם מכנה של 3 (2 מושבים + 1) והשמרנים עם מכנה 2. באופן כזה, הדבר אמור מצד אחד לשמור על בחירה אישית כמקובל בבריטניה, ומצד שני לספק ייצוג של המפלגות באופן יחסי לתמיכה בהן.
ואם עדיין לא הייתי ברור, תצפו בסרטון.
כמה צריך בשביל רוב?
בפרלמנט הסקוטי יש 129 מושבים, כך שמספר הקסם לרוב הוא 65. בפועל, בגלל ששיטת הבחירות מעודדת יחסיות, הפעם היחידה בה מפלגה בודדת (ה-SNP) הצליחה להשיג רוב הייתה ב-2011. הניצחון יוצא הדופן הזה, למעשה, היה מה שהביא את דייוויד קמרון להסכים למשאל העם על עצמאות סקוטית שהתקיים ב-2014.
מה הנושא העיקרי?
בחירות 2021 היו על ניסיון של ה-SNP להשיג לגיטימציה למשאל עם נוסף על עצמאות סקוטית. הפעם, עושה רושם, הנושאים הבוערים הם החיים עצמם: יוקר המחיה, מערכת הבריאות וכדומה. באחד הסקרים, רק 14% מהנשאלים השיבו שעצמאות היא הנושא שהכי בוער על הפרק. לפי אותו סקר, מספר הנשאלים שהביעו שביעות רצון מהממשלה הסקוטית המכהנת הוא פחות מחצי מאלו שהביעו חוסר שביעות רצון. כלומר, יהיו מי שיקוו להשתמש בחוסר הפופולריות של מפלגת השלטון, ה-SNP, כדי להדיח אותה אחרי 19 שנים רצופות בבית ביוט (מעון השר הראשון של סקוטלנד).
מי המפלגות
אז מי משתתפות בחגיגה? הנה מי שכדאי להכיר.
המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP)
ראש המפלגה
ג’ון סוויני, כיום השר הראשון
מספר מושבים נוכחי
60 (בבחירות 2021 הושגו 64)
המצב בסקרים
חמשת הסקרים האחרונים נותנים למפלגה בין 34% ל-39% מהקולות בפתק הראשון (למחוזות) ובין 26% ל-33% בפתק השני (לאזורים)
על סדר היום
המצע של ה-SNP הוא בתמת “להגן על סקוטלנד מווסטמינסטר”, קרי מהממשלה המרכזית. עם זאת, הוא מכיר בכך שעצמאות רחוקה מהישג יד – ולמעשה מוצגת כדבר נדרש רק בפרק על הורדת חשבונות האנרגיה – ועוסק בכך שבטווח המידי יש צורך בממשלה סקוטית חזקה שתבצע את המשימה. כמו כן, בגלל שמדובר במפלגה שנמצאת בשלטון 19 שנים ברציפות, המצע כולל פחות הבטחות ויותר התפארות בהישגים כמו סיוע לרוכשי דירה ראשונה וסיוע עם מעונות יום. המסר הוא “תשאירו אותנו בשלטון כדי שזה יישמר”. כיאה למפלגת שמאל, במסגרת ההבטחות ניתן למנות למשל קליניקות פתוחות של רופאי משפחה (כלומר, אין צורך בתיאום תור).
תחזיות
למרות חוסר הפופולריות של הממשלה, האובססיה לעצמאות ופארסות כמו ההתפטרות של המזה יוסף לפני שנתיים – כנראה שה-SNP תמשיך להיות מפלגת השלטון גם אחרי 7 במאי. זה לא כי ה-SNP פתאום עושה עבודה טובה, אלא – כפי שקיוותה – המדיניות של הממשלה הבריטית לא בדיוק עוזרת ללייבור בסקוטלנד, ולמרות שהסקוטים לא נוהרים לרפורמה כמו האנגלים והוולשים, זה כנראה מספיק כדי לפגוע במפלגות היוניוניסטיות. בהתאם, בחודש האחרון חוזים לה רק היחלשות קלה של מושב או שניים ביחס לבחירות האחרונות, כשביחס למצב המושבים בפועל כעת מדובר בשיפור.
המפלגה השמרנית
ראשת המפלגה
קמי בדנוק
ראש השלוחה הסקוטית
ראסל פינדליי
מספר מושבים נוכחי
28 (בבחירות 2021 הושגו 31)
המצב בסקרים
מדובר בטווח שבין 9% ל-12% בפתק הראשון ובין 10% ל-13% בפתק השני
על סדר היום
השמרנים מבטיחים הרבה דברים שיכולים לקרוץ למצביעים, בעיקר בימין: החמרת הענישה כך שיותר עבריינים ירצו עונש מאסר (וכדי להתמודד עם מצוקת המקום, לשלוח חלק מהאסירים לחו”ל בדומה למה שעושה שוודיה, אך זו פרקטיקה יקרה). עוד הבטחה היא הכפלת התקציב לרופאי משפחה כדי לקצר את התורים אליהם. גם החזרת המגבלה על קצבאות הילדים לשני ילדים בלבד – שבוטלה בווסטמינסטר – על הפרק. וגם התנגדות לעצמאות – כולל ביקורת על זה הרפורמה פחות נחרצת בעניין – אבל כאמור זה לא גבוה בסדר העדיפויות ולכן לא ברור למה זה זוכה לייצוג בולט. מעל הכל, ההבטחות האלו נראות כמו משהו שאמור לתת מצג של איך ממשלה שמרנית תיראה, תוך ידיעה שלא יהיה צורך לפרוע את הצ’ק אחר-כך.
תחזיות
למרות שרשמית אין לסקוטלנד ראש אופוזיציה, באופן לא פורמלי פינדליי, כראש המפלגה הגדולה שלא בממשלה, היה ראש האופוזיציה מאז 2024. ספק גדול שהוא יחזיק בתפקיד הזה אחרי הבחירות, כשמודלי המושבים מדברים על פיגור אחרי הלייבור, הרפורמה ולפעמים אפילו הירוקים, עם 12 חברי פרלמנט במקרה הטוב.
מפלגת הלייבור
ראש המפלגה
קיר סטארמר
ראש השלוחה הסקוטית
אנאס סארוואר
מספר מושבים נוכחי
20 (בבחירות 2021 הושגו 22)
המצב בסקרים
בין 15% ל-20% בפתק הראשון ובין 15% ל-19% בפתק השני
על סדר היום
הלייבור לא בדיוק פרסמה מצע לבחירות האלו, אבל יש מספיק חומרים כדי להבין את הכיוון. הלייבור תחת קיר סטארמר מאוד אוהבת לדבר על “שינוי” (שאף אחד לא משוכנע שהיא מצליחה לספק), וכך גם בחזון שלה לסקוטלנד. המפלגה מדברת על “עצירת הכאוס” שה-SNP לדבריה יוצרת באופן התנהלותה. היא מבטיחה בין השאר תיקון בארנונה שלא למגורים (חומר נפץ פוליטי), בנייה מהירה יותר של תשתיות, צמצום הבירוקרטיה ב-NHS, אספקת דיור ציבורי ומלחמה בגורמים לחוסר בית. בגדול, בדומה ללייבור הכלל-ארצית, מדובר פה בשילוב בין הבטחות למצביעי שמאל להבטחות למי שרוצים שפשוט ינהלו את העסק בלי יותר מדי דרמות. אלא שמאז שקיר סטארמר נהיה לראש הממשלה, הנרטיב הזה נלקח פחות ברצינות.
תחזיות
לו היינו שואלים את זה בחודשים שאחרי הבחירות, מודלי המושבים היו נותנים סיכוי לא רע לתרחיש בו אנאס סארוואר נהיה לשר הראשון של סקוטלנד. אלא שאז החלה ההידרדרות בסקרים על רקע האכזבה מממשלת הלייבור הבריטית הטרייה דאז, וכעת מספר המושבים הצפויים עומד על עשרים במקרה הטוב. לא סתם סארוואר ניסה להביא להתפטרותו של סטארמר, בתקווה שזה ייתן סיכוי למפלגה בסקוטלנד. כנראה שגם שערורייה שאילצה את המפלגה להחליף מועמד לא בדיוק סייעה לה. עם זאת, זה יכול להחזיר את המפלגה למקום השני, אחרי שכבר עשור היא במקום השלישי, כך שזו גם התקדמות.
מפלגת הרפורמה
ראש המפלגה
נייג’ל פרג’
ראש השלוחה הסקוטית
מלקולם אופורד
מספר מושבים נוכחי
1 (לא נבחר מטעמה בבחירות 2021)
המצב בסקרים
בין 15% ל-19% בפתק הראשון ובין 14% ל-18% בפתק השני
על סדר היום
יש במצע כל מיני סוגים של הבטחות. חלקן הן מה שהייתם מצפים מהמפלגה, כמו מתן עדיפות למקומיים בתור לדיור ציבורי. חלקן הן הצעות מעניינות, כמו הרצון לבחון מחדש את הכוח שמואצל למוסדות הסקוטיים מווסטמינסטר והקטנת הפרלמנט הסקוטי. וחלקן נועדו להשיג כותרות בלי לתת משהו רציני, כמו קיצור התורים ל-NHS באמצעות הקמת צוות מומחים, כאילו שלא היה לכם זמן לעשות את זה קודם כדי להגיע עם הצעה יותר רצינית.
תחזיות
לאף אחד לא היו ציפיות שאופורד יהפוך לשר הראשון, אבל עד לא כל-כך מזמן הוא היה אמור לקבל את התואר הלא רשמי של ראש האופוזיציה. ואז קמפיין הבחירות התחיל והתברר שאופורד הוא פשוט פלופ. עד סוף מרץ המפלגה איבדה חמישה מועמדים מטעמה, כשהתירוץ של אופורד היה שקשה למצוא מועמדים לתפקיד, בעיקר למפלגה כמו הרפורמה – שזה לא בדיוק סימן מעודד לשום דבר. כעת המקום השני הוא עדיין ריאלי, אבל הרבה פחות מובטח, כשבמודל המושבים האחרון הרפורמה פיגרה אחרי הלייבור בשישה מושבים.
המפלגה הירוקה
ראשי המפלגה
רוס גריר וג’יליאן מקיי
מספר מושבים נוכחי
7 (בבחירות 2021 הושגו 8)
המצב בסקרים
בין 6% ל-8% בפתק הראשון ו-9% ל-16% בפתק השני
על סדר היום
קודם כל, חשוב להבדיל את המפלגה הזו מהמפלגה הירוקה בראשות זאק פולנסקי, שהיא מפלגה לאנגליה ולוויילס בלבד. ראשית, כמובן, מדובר במפלגה סביבתית. כמו ה-SNP, גם הירוקים הסקוטים תומכים בעצמאות, ועל רקע זה הם השלימו ל-SNP לרוב בפרלמנט היוצא, עד שהמזה יוסף החליט לפרק את החבילה. עם זאת, בווסטמינסטר לא מתרשמים מרוב של חברי פרלמנט תומכי עצמאות, ודורשים מה-SNP להצליח שוב לעמוד ברף הקשוח של השגת רוב בעצמה. בכל מקרה, זה לא נמצא בקדמת הבטחות הבחירות של המפלגה, ובמקום זה היא מציעה תחבורה ציבורית חינם, מס מיוחד לעשירים מופלגים, על מחסנים נוסח אלו של אמאזון, הרחבת המימון למעונות יום ועוד. כמו כן, המפלגה בעד ביטול המלוכה, אבל זה כמובן לא בידיים סקוטיות.
תחזיות
כמו באנגליה ובוויילס, גם בסקוטלנד הירוקים נתפשים כתשובה למי שרוצים מפלגה אנטי-ממסדית, אבל משמאל. רוב המודלים חוזים לה עלייה נאה למספר דו-ספרתי של מושבים.
המפלגה הליברל-דמוקרטית
ראש המפלגה
אד דייווי
ראש השלוחה הסקוטית
אלכס קול-המילטון
מספר מושבים נוכחי
5 (בבחירות 2021 הושגו 4)
המצב בסקרים
בין 8% ל-10% בשני הפתקים
על סדר היום
נכון לעכשיו המפלגה לא פרסמה מצע, וכרגע יש רק סרטון בחירות של קול-המילטון. ניתן להוציא ממנו שתי הבטחות קונקרטיות: הרחבת ההשקעה במערכת החינוך והרחבת ההשקעה באנרגיות מתחדשות.
תחזיות
הליברל-דמוקרטים לא צפויים להיות ממליכי מלכים כמו הירוקים ואף אחד לא חוזה להם להיות איזה כוח אופוזיציוני משמעותי מדי. עם זאת, היא כן צפויה להגדיל את כוחה, ואולי אפילו להכפיל אותו. גם משהו.
אז מה יהיה?
מבחינת ממשל, נקבל עוד מאותו הדבר, אולי עם שיבה לקואליציית SNP-ירוקים. מבחינת סדרי כוחות בפרלמנט, הרי שהם יצטרכו להתארגן מעט מחדש לאור כניסת הרפורמה למשחק והמיאוס בלייבור. אבל גם הדינמיקה תשתנה: בבחירות הקודמות, השאלה הייתה אם המפלגות היוניוניסטיות יוכלו לקבל יותר מושבים מהלאומנים תומכי העצמאות. הפעם ברור שיש שלושה כוחות: תומכי עצמאות (ה-SNP והירוקים), מפלגות מיינסטרים יוניוניסטיות (לייבור, שמרנים וליברל-דמוקרטים) ופופוליזם (הרפורמה, שאמורה להיות יוניוניסטית אבל זה לא לגמרי ברור). זה חשוב, כי זה אומר שגם אם הכוכבים יסתדרו והגוש תומך העצמאות לא ישיג רוב, למיינסטרים היוניוניסטי יהיה קשה ליצור גוש חוסם בלי לחבור לפופוליסטים. וגם בתור סתם אופוזיציה, זה יקשה את העבודה.
יש פה גם חשיבות למפלגת הרפורמה ברובד הלאומי: מלקולם אופורד יקבל יותר זמן פרלמנטרי מפרג’ עצמו. הדבר יאפשר לראות איך הרפורמה מתנהלת פרלמנטרית, אפילו אם כמפלגת אופוזיציה. עד כה אופורד עושה רושם של מי שהעסק הזה גדול עליו, ואז תעלה השאלה עד כמה זה ישליך על פרג’.
התוצאות כנראה לא יהיו מרגשות, אבל ההשלכות לטווח ארוך יהיו מעניינות.