אחרי שבועות של הדלפות ותדרוכים לא רשמיים, שרת האוצר רייצ’ל ריבס הציגה אחר כבוד את התקציב. בתפריט הקפאת מדרגות מס ההכנסה, העלאת מסי ההימורים, העלאת המס על הכנסות מרכוש ודיבידנדים ועוד – ומנגד, ביטול ההגבלה על קצבאות הילדים לשני ילדים בלבד ושורה של השקעות בתשתיות וסיוע ביוקר המחיה. למרות שהשווקים הגיבו היטב ביום הראשון, הפרשנים לא סבורים שהתקציב מכיל בתוכו בשורה של ממש, ושהוא בעיקר הרוויח לממשלת הלייבור הנוכחית עוד קצת זמן לפני ההפיכה הפנימית | צילום: סיימון ווקר, משרד האוצר הבריטי
אתמול (ד’) הגענו לאחד מימי השיא במחזור השנתי של הפוליטיקה הבריטית: הצגת התקציב. שרת האוצר רייצ’ל ריבס הצטלמה מחוץ לדאונינג 11 (משכן שרת האוצר) עם המזוודה האדומה המפורסמת, יצאה לפרלמנט ושטחה שם את תכניותיה הפיסקליות. עקרונית, היא גם הייתה יכולה לשתות משקה אלכוהולי תוך כדי הנאום, אבל בפועל כבר שנים ארוכות ששרי האוצר העדיפו פשוט מים. בכל מקרה, פחות באנו לעסוק בטקסים ויותר בתכנים. אז, מה היה בתקציב של ריבס? ובכן, לא הרבה בשורות, במה שלרבים נראה גם ככה כמו ממשלה שימיה ספורים.
קצת רקע
כדי לנתח את התקציב שלפנינו, יש מספר דברים שרצוי לדעת מראש. ראשית, מצבה של בריטניה בשלל קריטריונים כלכליים רחוק מלהזהיר. האבטלה עומדת על 5%, הגבוה ביותר מאז הקורונה; האינפלציה ניצבת על 3.6%, שזו אמנם ירידה מהחודשיים שעברו אבל עדיין גבוה; הצמיחה ברבעון השלישי של 2025 עמדה על 0.1% בלבד, פחות ממה שחזו; החוב הלאומי ביחס לתוצר עלה בשנים האחרונות; הריבית על האג”ח גבוהה יותר ממה שהייתה בימי ליז טראס (אם כי, יודגש, זה לא אומר שהביצועים של ריבס גרועים כמו של טראס). בקיצור, הבנתם.
שנית, אם בישראל תהליך העבודה על התקציב הוא שקוף יחסית, ואנחנו מקבלים בתקשורת סיקורים פתוחים של המשא ומתן בין הגורמים השונים על בניית התקציב, בבריטניה המצב שונה. התפישה היא שחברי הפרלמנט הם נציגי הציבור, ולכן צריכים לשמוע על כל מדיניות ממשלתית חדשה לפני כולם. בהתאם, הליכה לתקשורת עם כל מדיניות מרכזית לתקשורת תיחשב לעקיפת הפרלמנט, ולכן בעולם מושלם כולנו אמורים לגלות מה התקציב מכיל רק ביום בו הוא מוצג לפרלמנט ברוב טקס. אבל אנחנו לא בעולם מושלם, ולכן יש לא פעם הדלפות שמשמשות לא פעם כבלוני ניסוי. זה בתורו מוביל ללא מעט ספקולציות, שהממשלה לא יכולה לאשר או להכחיש בגלל מה שהסברתי כעת, אך משפיעות על השווקים. הנה כמה דוגמאות. השנה הנורמה הזו (שלא החלה אתמול) הגיעה לשיאים חדשים (כך סגנית יו”ר בית הנבחרים), ובעיקר זכור הרגע בו אחרי שבועות של אינדיקציות שיהיו העלאות מסים, פתאום הגיעה ההדלפה שלא יהיו כאלה בגלל שיפור בתחזית הכלכלית.

שלישית, הלייבור חייבה את עצמה, במצע וגם מעבר לכך, להימנעות מהעלאת מסים אישיים (הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי) וגם למסגרת פיסקלית קשוחה. מנגד, האגף השמאלי במפלגה, שכבר הצליח לכופף את ידה של הממשלה, לוחץ מאוד להוצאה ציבורית רחבה יותר. מאחר שאי-אפשר הכל, ריבס מצאה את עצמה במצב מאוד קשה פוליטית, ואפילו עלו ספקולציות שלאחר התקציב ייעשה מאמץ להדיח את ראש הממשלה קיר סטארמר.
לקראת התקציב
באור כל אלו, שני דברים שקרו לפני התקציב. הראשון קרה שלשום (ג’), כששר הבריאות וס סטריטינג הודיע בפרלמנט על הכוונה להרחיב את מס הסוכר כך שהחל מ-2028 יחול גם על משקאות כמו קפה ומילקשייק שנקנה בקופסה או פחית (בניגוד לקפה ומילקשייק שמכינים בבתי קפה ולא יחול עליו מס). עקרונית, מס סוכר הוא מס חינוכי, שהמטרה שלו היא לא למלא את קופת האוצר אלא להפחית את הצריכה של מוצר מסוים, במקרה כזה מזונות עתירי סוכר. לכן, מן הסתם, מדובר בהכרזה של שר הבריאות ולא של שרת האוצר. אבל קשה שלא להניח שזו לא עוד דרך גם לנסות לגייס עוד כסף, שיאפשר בתקציב של עוד שנתיים לשחרר מעט את החגורה.

חשוב יותר, פחות משעה לפני הכרזת התקציב, המשרד לאחריות תקציבית (OBR) – גוף ממשלתי עצמאי שתפקידו לנתח את משמעויות ההחלטות של משרד האוצר – פרסם את הניתוח שלו לתקציב. כך, נחשפו גם חלקים מהתקציב לפני שהוא פורסם רשמית. ה-OBR מיהר להסיר את הניתוח מהאתר (אחרי שכבר היה מאוחר מדי), להתנצל ולפתוח בחקירה פנימית של המקרה. לשיטת הפרשן הפוליטי של הניו סטייטסמן אנדרו מאר, הדבר סייע לריבס בנאומה, אותו פתחה בגערה ב-OBR ומשם יכלה להמשיך עם אש בעיניים. בצל זה ובצל הצעה שהעלו בפניי שזו הייתה הדלפה מכוונת להרגעת השווקים, אגיד שאין לי את היכולת לשלול לחלוטין את הרעיון שכך היה, אבל רצוי לזכור שה-OBR לא כפוף למשרד האוצר ולכן יותר מסובך עבור ריבס להזמין משם הדלפה.
התקציב
בלי הקדמות נוספות, נעבור להכרזת התקציב. יש לציין שבהמשך לפרשנות של מאר, אכן ריבס סיפקה הופעה טובה, אבל אנחנו פה בשביל התוכן והדברים שממש משנים חיים של אנשים, אז נעבור לתוכן. כהקדמה, ריבס הבטיחה שהתקציב יקיים הבטחות שונות שלה: לא יחזור למדיניות הצנע שהונהגה תחת דייוויד קמרון, יקל על יוקר המחיה, יקטין את הגירעון ואת החוב, נטל מס הוגן, שירותים ציבוריים חזקים וכלכלה יציבה. וכמובן, אי-אפשר בלי לדבר על צמיחה כלכלית: היא הסבירה – בהתאם לתפישה הכלכלית הליברלית – שצמיחה נוצרת הודות למי שלוקחים סיכונים ומנסים לפרוץ לשווקים חדשים. אלא שאם הימין הכלכלי רוצה פשוט לזוז מהדרך ולצפות מהצד, היא סבורה שעל הממשלה לשלב ידיים עם הגורמים העסקיים האלו ולסייע להם לשגשג. ריבס גם התגאתה בכך שאם בתקציב שעבר תחזית הצמיחה של ה-OBR ל-2025 עמדה על 1%, כעת היא עומדת על 1.5%, אבל מנגד גם שהתפוקה תרד (מה שבתורו יוביל לירידה בהכנסות ממסים) בגלל המורשת של השמרנים, ברקזיט והקורונה. בכל מקרה, כעת עליה לסייע לצמיחה.
https://www.youtube.com/watch?v=PDV9X8h0GQo
במגזר העסקי
וכיצד עוזרים לצמיחה? ראשית, באמצעות תמיכה ישירה במגזר העסקי. בכך ניתן לכלול את הרחבת חבילות התמריצים הקיימות, פטור ממס בולים (מס רכישה על נכסים) לשלוש שנים לחברות שיירשמו בבריטניה, והוצאת קול קורא להצעות כיצד לשפר את מערכת המס ליזמים. כדי לעודד השקעות, החל מאפריל 2027 הפטור ממס על חשבונות חיסכון מסוג ISA ישונה, כך שעדיין יהיה ניתן להשקיע מדיי שנת מס את אותו הסכום בפטור ממס (20 אלף ליש”ט), אבל החלוקה הפנימית בין סוגי חשבונות ה-ISA תשונה כך שיהיה צורך להשקיע יותר בבורסה כדי ליהנות מפטור ממס על הסכום המקסימלי. כמו כן, תהיה הלוואה ממשלתית לעסקים שיהיה אפשר להחזיר חלק גדול ממנה בשלב מוקדם, ובכך להימנע מעוד ועוד ריבית בהמשך.
השקעות ציבוריות
אבל, כך ריבס, ההשקעה הפרטית זקוקה לצדה גם להשקעה הציבורית. כך למשל, בתחבורה באזורי הערים, אנרגיה גרעינית, הגברת יכולת תכנון הבנייה ובתעשיות הגנה בתוך בריטניה כדי לרכוש תוצרת בריטית. בנוסף, 13 מיליארד ליש”ט יועברו לשבעה ראשי ערים מטרופוליטניות לצורך השקעות מקומיות בתשתיות, עסקים וכישורים, מענקים לממשלות של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד לצד השקעות של הממשלה המרכזית בפרויקטים מקומיים ברחבי הממלכה.
יציבות כלכלית
העניין הבא אותו ריבס מבקשת להשיג הוא יציבות כלכלית, מה שהיא עושה באמצעות הכללים הפיסקליים שלה שברורים מאוד לגבי האופן בו ניתן ולא ניתן להיכנס לגירעון. לדבריה, זה עובד, ולפי התחזיות הגירעון צפוי לרדת בשנות המס הקרובות עד שיהפוך לעודף בשנת המס 2028/29, ובשנת המס שלאחר מכן גם החוב ביחס לתוצר צפוי לרדת. לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית, עד סוף הפרלמנט בריטניה צפויה להוריד את ההלוואות שלה יותר מכל מדינה אחרת ב-G7.
לקהילה
אבל התקציב אינו רק בתשתיות שהתרומה שלהן לצמיחה מורגש בטווח הארוך, אלא גם בשירותים יומיומיים. למשל, בניית ספריות לבתי ספר ומגרשי משחקים. או הגעה להסדרי פנסיה לקבוצות מסוימות שקיבלו הסדרים לא הוגנים. תמיכה בקורבנות סקנדל הדם, אחרי שהממשלה הקודמת לא מצאה לכך מקור תקציבי, כולל מתן פטור לפיצויים שלהם ממס ירושה.
חוסכים כסף
לצד זאת, צריך גם לחסוך בכסף: ביטול תפקיד נציבי השיטור והפשיעה (שהם תפקידים נבחרים), שלפי ריבס לא הביאו תועלת ורק עלו כסף; ייעול בשלטון המקומי ומכירת נכסים ציבוריים שאין בהם שימוש. התייעלות תידרש בכל חלקי הממשלה, כשבמה שקשור ל-NHS ולהגנה החסכונות ישמשו להשקעה מחודשת באותם תחומים (זאת בנוסף להעלאת תקציב ההגנה ל-2.6% מהתמ”ג עד אפריל 2027).

הבטחה נוספת היא רדיפה אחרי מי שנמנעים מתשלומי מס, מה שלדבריה אמור לגייס עוד 10 מיליארד ליש”ט בשנה. כאן זה הזמן לעצור ולהגיד שהבטחות דומות נשמעות שנה אחר שנה, תקציב אחר תקציב, ואיכשהו סכומי הפלא האלו לא מגיעים. אני לא אומר שצריך לוותר על מלחמה בהון השחור ובהעלמות המס, אבל כדאי לא להתבסס על זה כעל מקור תקציבי לפני שיש תוצאות. בכל מקרה, כדי להחזיר כסף לציבור, נעשית גם עבודה כדי להחזיר את הכסף על חוזים מפוקפקים לציוד הגנה בזמן הקורונה.
וכמובן, אי-אפשר לדבר על קיצוצים בלי לדבר על מערכת הרווחה והצורך להפחית בתשלומים. לדבריה, שינויים שהוכנסו למערכת הרווחה אמורים להכניס עוד 15 אלף איש למעגל העבודה (אזכיר שבפועל שינויים רבים מוסמסו בלחץ האגף השמאלי של הלייבור). זאת בנוסף לתכנית הכשרות והתמחויות לצעירים, כדי שלא ילכו לקבל דמי אבטלה. הדבר ייעשה תוך כדי הסרה של מכוניות יוקרה מתכנית ההתמחויות מתוך הנחה שהסובסידיות הממשלתיות לא אמורות לממן מוצרי מותרות מהסוג הזה. גישה לקצבאות הזקנה תיחסם למי שחיים בחו”ל או שלחלופין חיים בבריטניה זמן קצר ועוד לא ממש שילמו לביטוח לאומי.
מסים
תודו שחיכיתם לחלק הזה. ראשית, הקפאת מדרגות מס ההכנסה והביטוח הלאומי לשלוש שנים נוספות מעבר ל-2028 (השנה בה ההקפאה השמרנית הייתה אמורה להסתיים). כלומר, העלאת מס ריאלית. המס על הכנסה מרכוש (לדוגמה, השכרת דירות), חסכונות ודיבידנדים יעלה בשתי נקודות אחוז, כדי לפתור את העיוות בו אין ביטוח לאומי על הכנסות מסוג זה, כך שמי שמכניסים סכום דומה מעבודה צריכים לשלם יותר מס (לדבריה, עדיין 90% מהחוסכים לא ישלמו מס). כדי לפתור עיוותים במיסוי המקומי (שהצליח להפוך למיושן בשלושים שנה בלבד) יוטל מס של 2,500 ליש”ט בשנה על נכסים בשווי 2 מיליון ליש”ט ו-7,500 על נכסים בשווי 5 מיליון, שייגבה לצד מס המועצה הרגיל.

עניין נוסף הוא “קורבן פנסיה”, שמאפשר למועסקים ומעסיקים להגיע להסכם על סכום שיופרש לפנסיה לפני שיושת עליו ביטוח לאומי, ובכך לקבל סכום פטור ממס לפנסיה על חשבון הנטו החודשי. לפי ריבס, זה יוצר מצב בו בעלי ההכנסות הגבוהות יכולים לקבל פטור על סכומים גבוהים ולעלות למדינה לא מעט כסף, בעוד לבעלי ההכנסה הנמוכה אין אפשרות כזו. לכן, גובה קורבן הפנסיה יוגבל לאלפיים ליש”ט לשנה. הרפורמה תיכנס לתוקף רק ב-2029. דבר נוסף הוא שמעסיקים שהיו מוכרים מניות מהעסק לקרנות בבעלות העובדים היו נהנים מ-100% פטור ממס רווחי הון, וכעת הפטור ירד ל-50%.
הארנונה לעסקים תרד עבור עסקים בתחום הקמעונאות והאירוח, מה שימומן באמצעות העלאת אותו מס לנכסים בשווי של יותר מ-500 אלף ליש”ט, מה שאמור להיות נגיד מחסנים של ענקיות משלוחים נוסח אמזון. רכבי חיפוש וחילוץ יוחרגו מבלו על רכב. כמו כן, יוטל בלו על רכבים חשמליים, במטרה להביא לכך שמי שנוסעים יותר ישלמו יותר, בדמות 3 פני לכל מייל בשביל רכב חשמלי ו-1.5 לרכבים היברידיים. בד בבד, הרף לתשלום אגרה מיוחדת לרכבים יקרים תעלה כשזה מגיע לרכבים חשמליים, מה שיחסוך לנהגים רבים כסף. המסים על הימורים אונליין יועלו משמעותית, בזמן שהמס על הימורים במקום או על מרוצי סוסים יישאר ללא שינוי, ומס הבינגו (זה דבר) יבוטל לחלוטין.
טיפול בעוני
בעיית העוני, במיוחד בקרב ילדים, היא נושא שקרוב ללבה של שרת האוצר. בראש ובראשונה הרחבת קצבאות הילדים כך שיחולו גם על הילד השלישי והלאה, ולא רק על שני הראשונים. מדהים שרק לפני פחות משנה וחצי, חברי לייבור הושעו מהמפלגה כי הצביעו בדיוק בעד זה. אבל כעת, ריבס טוענת שהרפורמות האחרות שעשתה מאפשרות לה לממן את המהלך הזה בצורה אחראית. מדובר בנושא דגל, שההכרזה עליו גררה תשואות מספסלי מפלגת השלטון.

צעדים נוספים הם הגבלה על תעריפי האוטובוס והקפאת מחירי הנסיעה ברכבת. קצבאות הזקנה הועלו ב-4.8%, כנדרש מהמחויבות למנעול המשולש. שכר המינימום יעלה משמעותית, מ-10 ליש”ט ל-10.85 (לבני 18-20) ומ-12.21 ל-12.71 לכל השאר. הנחה על מס הדלק תוארך במספר חודשים, ובמקביל תיכנס רפורמה בשיטת מיסוי הדלק שתסייע לחסוך כסף. שורת רפורמות בשוק האנרגיה, כמו ביטול היטלי אנרגיה, אמורה להביא לירידה גם בחשבונות החשמל.
ניתוח
משהו שאני כותב בערך בניתוח של כל תקציב מאז 2021, נטל המס על התמ”ג שוב מגיע לשיא מאז מלחמת העולם השנייה (וכבר יגיע ל-38.3%). זו לא המצאה של ריבס, אבל בהתחשב בזה שהיא וסטארמר תקפו על העניין הזה את השמרנים יפה מאוד כשהיו באופוזיציה, אי-אפשר לסכם את זה ב”הם התחילו”. וכמו שציינתי קודם, להגיד שהמסים האישיים לא עלו זה בגדר בולשיט: אולי האחוזים שיש לשלם נשארו זהים, אבל כל עוד מדרגות המס יוקפאו יש הרבה אנשים שימצאו את עצמם משלמים יותר, עם 10 מיליון אנשים שצפויים להגיע עד סוף הפרלמנט לתוך תחום המיסוי. בנוסף, לפי תחזיות ה-OBR, הצמיחה בשנים הקרובות תהיה נמוכה בהרבה ממה שצפו במרץ. מצד שני, למי שמאמינים בהוצאה ציבורית נדיבה, הרי שכן יש כמה בשורות, ובראשן ביטול ההגבלה על קצבאות הילדים. כמו כן, מרחב התמרון של הממשלה גדל משמעותית.
אז האם זה תקציב טוב או רע? ובכן, תלוי את מי שואלים. השווקים בהתחלה נבהלו מהפרסום הלא מכוון של ניתוח ה-OBR והריבית על האג”ח זינקה. אבל לאחר שלמדו שריבס מחויבת לכללים הפיסקליים הם החלו להירגע, ועד סוף היום הריבית הייתה נמוכה יותר ממה שהייתה טרם הצגת התקציב. כמובן, זה יום אחד וקשה לדעת איך דברים יתקדמו. עם זאת, נראה לפי שעה שאת המשימה לא להרגיז את השווקים ריבס צלחה. מנגד הפובליציסט סטיבן בוש כתב בפייננשל טיימס שמדובר בממשלה שבתקציב הראשון שלה התבססה על “וישפול ת’ינקינג”, ועכשיו היא מתחפרת בעמדה הזו. מנגד, אנדרו מאר סיפר שהופתע לטובה. הביקורת החריפה ביותר כמובן הגיעה מראשת האופוזיציה קמי בדנוק, שטענה שריבס הביאה תקציב כזה שכבר מצדיק התפטרות.
והאם התקציב הזה הצליח לפחות לקנות לממשלה הזו קצת מרחב נשימה פוליטי? הפרשנים מסכימים שלפי שעה כן, לפחות בכל הנוגע לחברי הלייבור עצמם. נראה שהסרת המגבלה על קצבאות הילדים ריצתה רבים מהם. אבל ברור שרבים מהמצביעים לא יהיו מרוצים מהתקציב, ובמוקדם או במאוחר המרידות הפנימיות יחזרו ללייבור. לכן, נראה שריבס וסטארמר בעיקר קנו לעצמם זמן.
