מנהיגי העולם נאמו בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, וגם בריטניה שלחה נציג. הפעם זה היה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים דייוויד לאמי (בתמונה), שהגיע לדבר על הצורך להגן על ערכי מגילת האו”ם ביום ההולדת ה-80 של הארגון. אלא שהנאום התפזר בין אתגרים שונים והמשימה העיקרית הסתתרה בין השורות. וגם לגביה, לאמי לא ממש אמר מה יש לעשות כדי להשיג אותה, והשאיר את העניין מרחף באוויר | צילום: אליוט ויק, משרד החוץ הבריטי (בשל זכויות יוצרים, התמונה מנאום אחר)
עם כל הכבוד לנאום של נתניהו, ערב לפניו נאם בעצרת הכללית של האומות המאוחדות סגן ראש ממשלת הממלכה המאוחדת ושר המשפטים שלה דייוויד לאמי. כמו מדיי שנה, זו הזדמנות טובה לראות מה יש לבריטניה להגיד לעולם, וכיצד היא משתלבת בתוכו. אלא שבניגוד לפעמים קודמות, הפעם המסר היה פחות ממוקד.
קצת רקע
מאז התפרקות האימפריה הבריטית הממלכה מעט אובססיבית לגבי “מציאת מקומה בעולם”. בריטניה, מבחינת מנהיגיה, אינה יכולה להיות מדינה מהשורה, וכמו שהובילה את הגלובוס במהפכה התעשייתית, בהישגים מדעיים ובמלחמה נגד כוחות הרשע של גרמניה הנאצית – גם היום היא צריכה לקחת את המושכות ולהוביל את העולם לאנשהו. לאן? זה כבר תלוי בסט הערכים של הממשלה המכהנת, וזה מוצג לא פעם בנאום השנתי בעצרת הכללית של האו”ם.
כך למשל, בוריס ג’ונסון הראה גישה גלובליסטית משהו: ב-2020 הוא ניסה להתניע מהלך של שיתוף פעולה עולמי למניעת המגיפה הבאה, וב-2021 לרתום מאחוריו את מדינות העולם במאבק במשבר האקלים (אז זה היה נושא פופולרי). ב-2022 ליז טראס קיבלה את שבעת שבועות התהילה שלה, והעדיפה בריטניה שפחות תוביל אקטיבית, אלא יותר תשמש דוגמה לאחרות. ב-2023 אוליבר דאודן, סגנו של רישי סונאק, ביקש להפוך את בריטניה למי שתוביל את העולם בהתמודדות עם אתגרי הבינה המלאכותית. ב-2024 הגיע אחד, קיר סטארמר, שרצה לתקן את המוסדות הבינלאומיים כדי להתמודד עם אתגרי השעה, תוך מתן תפקיד מפתח לבריטניה בעניין. והנה הגיעה 2025, לאמי הגיע בשמו של סטארמר – מה יהיה לו להגיד?
תוכן הנאום
נקפוץ ישר לנאום. לאמי פתח בברכות לציון 80 שנה לכינון האו”ם, כולל ברכה מהמלך צ’רלס. הוא הזכיר שם דבר שג’ורג’ השישי אמר לנציגי האו”ם שהתארחו בלונדון ב-1946, לפיהם מעולם לא התקיימה פגישה חשובה יותר בגבולותיה של בריטניה. לאמי מבקש להצטרף לחגיגות ולברכות של הוד מלכותו, ולהביע שוב את מחויבותה של בריטניה לאו”ם.
אבל, כמובן, יש להתמודד עם אתגרי ההווה. הוא גינה את המתרחש בעזה, תוך כדי הדגשת הזוועות שביצע חמאס והחרפת המלחמה מצד ממשלת ישראל. ברצונה של בריטניה לראות ישראל ופלסטין שחיות זו לצד זו “בשלום וביטחון”, וזו גם הסיבה שבריטניה הכירה השבוע במדינה פלסטינית. לדבריו, בריטניה עומדת לצד פלסטין בגלל אמונה בערכי מגילת האומות המאוחדות. מאותה סיבה, היא גם עומדת לצד אוקראינה במלחמתה מול רוסיה, שוב בגלל החובה להגן על ערכי מגילת האו”ם, וכמו כן בגלל שאסור לתת לתוקפנות להשתלם. בריטניה גם עומדת, בשם אותם הערכים שבמגילת האו”ם, לצד תושבי סודאן, קונפליקט אליו לאמי היה מאוד מחויב כשהיה שר החוץ. למעשה, קולו ממש נשבר בחלק הזה.
האו”ם, ורפורמות בתוכו, נחוצות, שכן יש צורך באו”ם יותר מאי-פעם. לא רק בגלל הסכסוכים ברחבי העולם, אלא גם בגלל ההזדמנויות. כלומר, הבינה המלאכותית – התפתחות שלדבריו ניתן להשוות רק למהפכה התעשייתית. זה הרגע לפעול יחד, ולפי לאמי חובה לפעול. ל-AI, הוא הסביר, יש פוטנציאל להרחיב את מימוש מגילת האו”ם, בין אם באמצעות רפואה מתקדמת או לחימה מתוחכמת בפשע – דברים שבחלקם קורים כבר עתה. מדובר בהבטחה של ממש, ויש לחלוק אותה עם העולם. אבל, מצד שני, הטכנולוגיה הזו משמשת גם כוחות שליליים בעולם, ויש להתמודד עם כך.
אז מה עושים? “להשקיע, להשקיע, להשקיע”, כך לאמי. זאת, כאמור, כדי למנוע מצב בו הפערים בין מדינות שיש ואין להן את הטכנולוגיה יגדלו. בריטניה לדבריו דוגלת ב”ריאליזם פרוגרסיבי”, קרי התקדמות בצעדים קטנים ופרגמטיים. זה למה בריטניה עושה מאמצים בינלאומיים ומקומיים כדי לחזק את שיתוף הפעולה וההתקדמות בתחום, ואף הודה למזכ”ל האו”ם גוטרש על חלקו במאמץ.
ניתוח
כאמור, הבריטים נוהגים להציב בנאומים האלו איזושהי משימה שבריטניה הייתה רוצה לרתום אליה את העולם. המשימה המרכזית במקרה הזה היא, כפי שהיה ניתן לראות שעברה כחוט השני, הייתה השמירה על ערכי מגילת האו”ם. הוא חוגג 80 לאו”ם בשל חשיבותו של המוסד ושל מה שהוא מייצג, הוא מדבר על העמדה שבריטניה נוקטת בסכסוכים שונים בעולם בשם מגילת האו”ם והוא מדבר על הצורך לפעול בנושא הבינה המלאכותית כחלק מנאמנות לעקרונות המגילה הזו. כל שאר המשימות שמופיעות בנאום האלה הן נגזרות של המטרה הזו. אם אצל אוליבר דאודן בינה מלאכותית הייתה העניין המרכזי, אצל לאמי היא אולי תפסה חצי נאום אבל גם זה כחלק מהצורך למלא את המשימה הגדולה ביותר.
וזו משימה סבירה לבוא איתה לאו”ם. אבל הרי שאז הנאום לא באמת מקדם אותה. הוא קופץ מנושא לנושא עם מעט מאוד התמקדות. האם אלו סכסוכים בעולם? בינה מלאכותית? הנאום של לאמי ארך כ-16 דקות. בערך שליש, לצורך העניין, מנאום נתניהו. לו הוא היה מדבר בקצרה על נושא אחד ומתמקד בהרחבה על נושא אחר, זה היה סביר. אבל במקרה הזה, הדבר נראה כאילו הוא רץ מנושא לנושא ולא מצליח להתמקד. קודמיו על הבמה הזו תמיד בחרו להם תמה מרכזית והתמקדו בה, בעוד לאמי דיבר בערך על כל משבר בעולם, במעין סיכום של כהונתו כשר החוץ עד שהועבר מתפקידו בתחילת החודש.
והבעיה הגדולה היא כמובן שהוא עוסק במשימות הנגזרת, אבל לא עוסק במשימה העליונה עצמה. כאמור, לאמי דיבר על הצורך ברפורמות באומות המאוחדות, אבל הוא לא אמר מילה אחת לגבי מה הן אמורות להיות. האם אלו הרפורמות שסטארמר הציע בנאומו בשנה שעברה? אולי. אבל היה אפשר לצפות מלאמי שיקדיש כמה מילים לעניין הזה. האו”ם לתפישתו של לאמי (ושל סטארמר) הוא חיוני לניהול העולם בדרך שלא תכלול מלחמת עולם נוספת. אם זה המצב, ואם לגישת השניים עצמם יש צורך ברפורמות כדי שהוא יוכל למלא את תפקידו, אז כדאי להתמקד בהן קצת.
מה אנחנו למדים?
הנאום הזה ממשיך, אם כי בצורה גרועה, את הנאום של סטארמר מהשנה שעברה. הוא כולו מלא אמונה במוסדות הבינלאומיים, אך יש בו גם הכרה שצריך לתקן אותם. אבל אם בשנה שעברה הדגש היה על כך שהאו”ם חייב להשתפר כדי שיוכל למלא את תפקידו, השנה הנאום של לאמי כבר עבר למשימות שאותו או”ם שבור צריך למלא בעולם, מבלי שעבר שום תיקון. האם יש פה הודאה בכך שאין לאו”ם סיכוי לתקן את עצמו בזמן כדי להתמודד עם התקופה הלא פשוטה שהעולם חווה כעת, או שהממשלה הזו שוב מוכיחה שהיא קלולסית? קשה לדעת.