פסיקה על חוקי התכנון והבנייה מלחיצה את הממשלה שצריכה עכשיו לסגור בית מלון ששוכנו בו מבקשי מקלט, ואולי תצטרך לסגור עוד, בלי שיש כרגע פתרון חלופי. ראש הממשלה קיר סטארמר בונה על הצלחת ההסכם שלו עם צרפת ועל האכיפה המוגברת שהוא הבטיח עוד בקמפיין, אבל יכול להיות שהוא נלחם בקרב שהוא לא באמת יכול לנצח בו | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
בית המשפט הגבוה של אנגליה ו-ויילס הורה למלון במחוז אסקס (מזרחית ללונדון) לסגור את שעריו למבקשי מקלט. הסיבה היא טכנית לחלוטין: השופט פסק כי המקום שינה את ייעודו ממלון לסוג של אכסנייה לטווח ארוך תוך הפרה של חוקי התכנון והבניה. אך המשמעות היא פוליטית לגמרי, ומפעילה לחץ על הממשלה למצוא פתרונות למבקשי המקלט שנכנסים לאנגליה בדרך הים.
הרקע לעתירה
המחאות במקום התחילו אחרי שאחד ממבקשי המקלט, גבר מאתיופיה, הואשם בתקיפה מינית של קטינה. מבקש מקלט אחר, גבר מסוריה, הואשם בתקיפה אלימה של אדם אחר. על הקשר (המפוקפק) שבין הגירה לפשיעה כתב כאן כבר ידידי אוריה בר-מאיר.
המועצה, שבשליטת השמרנים, ניצלה את ההזדמנות ועתרה לבית המשפט בבקשה לסגור את המקום למבקשי מקלט, ולאחר ההצלחה – מפלגת הרפורמה הודיעה שתנסה לבצע מהלכים משפטיים דומים בעשר המועצות שבשליטתה. יש אפילו דיווחים שגם מועצות עם רוב ללייבור ינסו לבצע מהלכים כאלה בשביל רווח פוליטי קצר טווח מול תושבים נימביסטים. זה משאיר לממשלה מעט מאוד אפשרויות לפעול, וגם אם תפעל נכון – לא בטוח שזה יעזור לה, כפי שאסביר בהמשך.
אחד תמורת אחד?
זה שהרפורמה נגד לשכן מבקשי מקלט בבתי מלון זה דיי צפוי. זה שקמי בדנוק והשמרנים נגד – זה גם צפוי, אם כי קצת יותר מקומם בהתחשב בעובדה שהממשלה השמרנית היא זו שהתחילה לפעול בשיטה הזו ולא הצליחה למצוא אלטרנטיבה. אבל האמת היא שגם ממשלת הלייבור לא מעוניינת להמשיך לשכן מבקשי מקלט במלונות: כפי שהבטיחה השרה לענייני ביטחון גבולות, אנג’לה איגל, המטרה ממילא הייתה לסגור את כל 400 בתי המלון למבקשי מקלט עד הבחירות הבאות.
איך זה יקרה? קיר סטארמר בונה על הצלחת ההסכם עם צרפת להחזרת מבקשי מקלט בשיטת “אחד תמורת אחד”: אם ההסכם יעבוד, צרפת תקבל מבריטניה מבקשי מקלט שנכנסו בלי אישור לבריטניה ובקשתם להישאר בה נדחתה, ובתמורה בריטניה תאפשר למבקשי מקלט השוהים בצרפת ויש להם קשר לבריטניה או היתר כלשהו להיכנס אליה – לעבור את הגבול. בכך, סטארמר מקווה לתת לאנשים תמריץ לחכות בצרפת לבירור בקשתם ולא לחצות את התעלה, בתקווה שיותר להם לעבור בדרכים אחרות (תמורת החזרתו של מי שכן חצה את התעלה).
היתרון של ממשלת הלייבור, כך הם מסבירים, הוא בכך שהיא יכולה לדבר “בצורה בוגרת” עם אירופה ולהגיע להבנות, בניגוד להתנהלות הלעומתית והמתריסה של השמרנים לפניה. על פי ההסכם, מותר לבריטניה להחזיר לכל היותר 2,600 אנשים מדי שנה לצרפת, כך שייקח זמן עד שנראה את השפעותיו על הסטטיסטיקה, שכרגע לא מחמיאה: מספר האנשים שנכנסים לבריטניה דרך הים בסירות קטנות שבר שיאים השנה והגיע ל-50 אלף.
אחת מהבטחות הבחירות של סטארמר הייתה “למחוץ את הכנופיות” של סוחרי האדם שמביאים את מבקשי המקלט בסירות הקטנות, וגם זה כמובן לוקח זמן, שרת הפנים איווט קופר הבטיחה השקעה של 100 מיליון ליש”ט באכיפה נגד מבריחי מהגרים. אם סטארמר רוצה להוריד את מספרי ההגירה, הוא חייב לעמוד בהבטחה הזו, ואני בספק רב אם יצליח בכך. בניגוד להסכם עם צרפת, שבו מאוד הגיוני שיש ללייבור יתרון ברור על השמרנים, במקרה הזה אני לא רואה מדוע שיהיה ללייבור יתרון כזה. אף אחד הרי לא אוהב כנופיות שמרוויחות מרצונם הנואש של אנשים להגר. זה win-win: גם שמים סוף לניצול של מהגרים ופליטים, וגם מורידים את מספרם בבריטניה. אם הייתה דרך לעשות את זה תמורת 100 מיליון ליש”ט, או אפילו מיליארד, רישי סונאק ובוריס ג’ונסון (טוב, בסדר, אפילו ליז טראס) היו כבר מזמן עושים את זה.
עם הראש בקיר
אפילו אם אני טועה וממשלת הלייבור אכן תצליח להוריד משמעותית את המספרים בזכות אכיפה טובה יותר וגם בזכות שיתוף הפעולה עם הצרפתים, זה רק חצי עבודה, לפחות פוליטית. בכל הקשור להגירה, הדיון מול מנופפי דגלי סנט ג’ורג’ או היוניון ג’ק מכור מראש. שום הרעה בתנאי המהגרים לא תספק אותם. גם אם היו מוצאים פתרון שעלותו זעומה עד כדי ליש”ט בודד לכל מבקש מקלט, הם היו זועמים על “עשרות אלפי ליש”ט” שלא הולכים “לחיילים שלנו”, “ל-NHS” או למטרה פופוליסטית ונבובה אחרת. כמו שהבהירה בדנוק שקראה “לגרש את כל המהגרים הלא חוקיים מיד”, שום דבר חוץ מחסימה מוחלטת של בריטניה לזרים מכל סוג וגירוש כל מבקשי המקלט לא יספק אותם, וזה לא אפשרי וגם לא חוקי. גם כאן – אם הייתה אפשרות לעשות את זה, בוריס ג’ונסון ורישי סונאק כבר היו עושים את זה מזמן. לגרש אותם לאן בדיוק? לרואנדה?
בינתיים, הפסיקה הזו שמה עוד לחץ על הממשלה לעמוד ביעדי ההגירה שלה עוד יותר מהר, לפני שהרפורמה והשמרנים יצליחו לסגור עוד בתי מלון. ולאן בדיוק מבקשי המקלט ילכו? לא הבעיה שלהם. העיקר שלא בחצר האחורית שלהם.
כאמור, הרצונות של חלקים נרחבים בימין הבריטי בכל הקשור להגירה לא חוקיים או לא אפשריים. לפעמים הם אפילו מביאים בדיוק לתוצאה ההפוכה: תומכי הברקזיט הבטיחו “להשיג שליטה על הגבולות שלנו”, ומה שקרה כתוצאה מכך הוא שמספר הזרים שנכנסים לבריטניה רק עלה. לסטארמר יש שתי אפשרויות: או שהוא ישכנע את הציבור שהוא השיג יעד בלתי אפשרי שכזה, או שהוא יצליח לשכנע את הציבור שהיעד הזה הוא בלתי אפשרי ושהגיע הזמן לדבר על הגירה כמו אנשים מבוגרים והגיוניים. שזה אומר, נניח, להודות בעובדה שלהתייחס לבני אנוש כמו בני אנוש (שמגיע להם לקבל אוכל, מיטה, היגיינה וכו’) עולה כסף. בהתחשב באופן בו הוא מתבטא בנושא ההגירה לאחרונה, לא הייתי בונה על זה.