אחרי הטבח בדרום, שהתחיל את “חרבות ברזל”, כרגע יש גיבוי כמעט מוחלט לישראל מהמערכת הפוליטית הבריטית. דגל ישראל מוקרן על רחוב דאונינג ואפילו תומכים ותיקים של המאבק הפלסטיני מרגישים מבוכה. עם זאת, צריך להמתין ולראות מה יהיה כשהתגובה הישראלית תגיע, ההפגנות הפרו פלסטיניות יגיעו אחריה, והגיבוי הבינלאומי, ובעיקר האמריקני, יתמתן | צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10
הטבח ביישובי עוטף עזה, שהחל את מלחמת “חרבות ברזל”, הסב את תשומת הלב של העולם כולו. השוואות לפיגועי ה-11 בספטמבר עלו באופן מידי בכלי התקשורת העולמיים, ובריטניה לא נשארה בצד. אז איך בדיוק נראתה התגובה הבריטית למאורעות הקשים? הנה בקצרה.
בווסטמינסטר
כמו בכל העולם, גם במערכת הפוליטית הבריטית התייחסו למלחמה בדרום ולרצח של מאות ישראלים על ידי מחבלי חמאס. ראש הממשלה רישי סונאק כמו גם ראש האופוזיציה סטארמר גינו כמובן את הטבח בדרום והדגישו כי לישראל יש זכות להגן על עצמה. סונאק פרסם סרטון בו הוא מביע זעזוע מהפיגועים, ואף הגדיל לעשות והקרין את דגל ישראל על הקיר ברחוב דאונינג.
אפילו אלה שידועים בתמיכתם ארוכת השנים בפלסטינים מרגישים לא בנוח כרגע. בכל זאת, בני העם שהמאבק הלאומי שלו קרוב מאוד ללבם ביצעו פשע נגד האנושות. אז מה עושים? המזה יוסף, השר הראשון של סקוטלנד מטעם SNP, שאשתו נדיה היא ממוצא פלסטיני ויש לה קרובי משפחה בעזה, הדגיש כי הוא “מגנה כל הרג של חפים מפשע” (בהמשך סיפק גינוי מפורש יותר של חמאס). גם ג’רמי קורבין פרסם הודעה זהירה של גינוי כללי לאלימות וקריאה להפסקת אש מיידית וסיום הכיבוש, שזה כנראה הכי טוב שאפשר לצפות ממנו אם אפילו ביום בו מעל 700 (נכון לכתיבת שורות אלה) אזרחים ישראלים נטבחים הוא לא מצליח לקרוא לחמאס ארגון טרור או לגנות את פעולותיו. כשנשאל על-ידי עיתונאי של ערוץ 4 אם הוא מגנה את חמאס, לעומת זאת, הוא התחמק.
‘Do you condemn Hamas?’
Former Labour leader Jeremy Corbyn refuses to say if he condemns Hamas but insists ‘obviously all attacks are wrong’ when questioned in Liverpool https://t.co/Hve2m5YCHK pic.twitter.com/eAYybIWuYb
— ITV News Politics (@ITVNewsPolitics) October 8, 2023
לפחות ברמת המערכת הפוליטית הבריטית – ישראל זוכה לתמיכה, יש לה לגיטימציה חד משמעית לנקוט בפעולות שיבטיחו את בטחונה, ואלה שלא סבורים כך הם פוליטיקאים במשקל נוצה שלא באמת יכולים להשפיע על מדיניות החוץ הבריטית, לא עכשיו וגם לא אחרי הבחירות. זה כנראה הגיבוי הכי טוב שאי פעם היה לישראל בווסטמינסטר לפעול נגד חמאס.
ברחוב
בציבור הבריטי – כן, ראינו את החגיגות המבחילות של שתיים-שלוש מכוניות עם דגלי פלסטין במערב לונדון כמו גם את שלט התמיכה בחמאס של אוהדי סלטיק מגלאזגו. אנחנו רואים גם אנשים מהשמאל הרדיקלי הבריטי שמביעים תמיכה בהפלת הגדר ומשווים אותה לנפילת חומת ברלין (!) או אפילו למרד גטו ורשה (!). משודרים לפעמים גם ראיונות מגעילים במיוחד ב-BBC עם פלסטינים מעזה שמצדיקים את המעשים (בניגוד לנהוג בבלוג, הפעם לא ניתנו קישורים כדי לא לתת תהודה למסרים הללו).
אני מבין שהעצבים של אף אחד בארץ לא יכולים לשאת זאת בימים כאלה, גם לי אישית זה לא פשוט, אבל צריך לקחת נשימה עמוקה ולזכור שמדובר בקבוצות זניחות שלא צריך להגזים בחשיבותן. תמיד היו בבריטניה הפגנות פרו-פלסטיניות בימים של מבצעים צבאיים בעזה. כרגע אין כאלה וזו גם עדות לעמדת הנחיתות המוסרית שהמחנה הפרו-פלסטיני מצוי בה כרגע. כמובן, זה יכול להשתנות מהר מאוד ככל שיהיו הרוגים פלסטינים רבים כתוצאה מהתגובה הישראלית.
בטווח הארוך
ואם כבר לא להגזים בחשיבות, נראה לי שכדאי לעשות את אותו הדבר גם לבריטניה כולה. הצבא הבריטי הוא צבא לא חזק שלפי דוחות אמריקאים בקושי כשיר להגן על חופי בריטניה. בריטניה כבר לא חברה באיחוד האירופי ולא יכולה להוביל איזשהו מהלך דיפלומטי במזרח התיכון. לא מכאן תבוא לנו הישועה.
ברמה הדיפלומטית, התמיכה הבריטית בישראל תתקיים כל עוד יש גם תמיכה אמריקנית. ביום שבו ג’ו ביידן יחליט שמספיק – כנראה שרישי סונאק, שלא רוצה עכשיו דרמות מיותרות, יישר קו. גם המלחמה הזו תסתיים בסוף. ועד שזה יקרה – אנא שמרו על עצמכם.