פוסט אורח: לראשונה מונתה אישה, סו קאר (בתמונה), לעמוד לתפקיד הבכיר ביותר במערכת המשפט של אנגליה ו-וויילס, הידוע גם כ”זקנת השופטים”. מתן גולדבלט מהבלוג de iuribus מספר על הרזומה המרשים של קאר, על המשימות שיעמדו בפניה וגם על עוד כמה שופטות שהגיעו רחוק (וגם איפה יש עוד לאן לשאוף בתחום) | צילום: הרשות השופטת של אנגליה ו-וויילס

המלך צ’רלס מינה אתמול (ה’) את דיים סו קאר לתפקיד זקן השופטים, כלומר השופטת הבכירה באנגלייה ו-וויילס. קאר תחליף את לורד (איאן) ברנט ממלדון ב-1 באוקטובר. היא האישה הראשונה שתמלא את התפקיד.

הכירו את השופטת

סו לאסלס קאר (Sue Lascelles Carr) נולדה ב-1 בספטמבר 1964 לאדה וריצ’רד. אביה היה בעבר מנהל בקבוצת הכדורגל ארסנל. היא למדה שפות בנות ימינו ומשפטים באוניברסיטת קיימברידג’. קאר התקבלה ללשכת עורכי הדין ב-1987 ובמהלך השנים הוכשרה להיות בוררת ומגשרת. היא התקבלה גם ללשכת עורכי הדין בניו סאות’ ויילס באוסטרליה ב-1989. ב-2003, בגיל 38 בלבד, קיבלה תואר Queen’s Counsel – תואר לעורכי דין בכירים ומוערכים, ועימו עלייה בשכר הטרחה ושינויים נוספים (מאז שצ’רלס החל למלוך, התואר השתנה ל-King’s Counsel).

קאר עסקה במשפט מסחרי, בעיקר באחריות מקצועית, בדיני ביטוח, בדיני הונאה ובבוררות. היא עמדה בראש אגודת עורכי הדין שעוסקים באחריות מקצועית. נוסף על כך, היא הייתה יושבת ראש ועדת ההתנהלות המקצועית בוועדת האתיקה, נציבת תלונות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ראשת משרד עורכי הדין שלה ועוד.

ב-2009 קאר התמנתה לתפקיד השיפוט הראשון שלה: רשמת, כלומר שופטת זוטרה במשרה חלקית. היא דנה במשפטים פליליים. ב-2013 היא התמנתה לשופטת במשרה מלאה בבית המשפט הגבוה וקיבלה כנהוג את התואר דיים. היא שובצה למחלקת ה-Queen’s Bench (היום King’s Bench) וישבה לעיתים בערעורים פליליים בבית המשפט לערעורים. היא ישבה גם במחלקות העסקים ודיני הקניין השונות, וב-2014–2016 בבית הדין לסמכויות חקירה של גופי הביטחון. קאר שימשה שופטת ראשית במחוז מידלנדז ב-2016–2020.

ב-2020 היא עלתה לבית המשפט לערעורים והפכה לחברה במועצת המלכה. היא התמנתה לחברה בוועדה למינוי שופטים. היא פרשה מהוועדה בינואר כדי להתמודד כעת. בזמן מגפת הקורונה שימשה נציבה זמנית לענייני סמכויות חקירה.

קאר נשואה לאלכסנדר בירץ’, ולהם לשלושה ילדים. היא דוברת צרפתית וגרמנית, חובבת ספורט, משחק (בעבר באגודת התיאטרון של לשכת עורכי הדין) ומוזיקה (היא עדיין חברה במקהלה של הלשכה ומנגנת בפסנתר).

מהות התפקיד

מה תעשה קאר בתפקידה החדש? היא תעמוד בראש מערכת השיפוט באנגלייה וויילס. לא בבריטניה כולה – אלא בחלק הגדול והעיקרי בה. קאר תהיה אחראית לא רק על בית המשפט לערעורים ועל בית המשפט הגבוה, אלא גם על בתי משפט נמוכים שיושבים בכל רחבי אנגלייה וויילס. היא תהיה אחראית בעיקר למערכת המשפט הפלילי. היא צפויה לשבת לעיתים בתיקים בבית המשפט העליון. היא תייצג את מערכת השיפוט במגעיה עם גופי השלטון האחרים. למשל, היא תיפגש בקביעות עם ראש הממשלה ועם שר המשפטים. הניסיון של קאר בתפקידי ניהול שונים ו(גם) במשפט פלילי יעמוד לרשותה במשימתה החדשה.

בתי המשפט המלכותיים
אחריות רבה. בתי המשפט המלכותיים, המבנה העיקרי של בית המשפט הגבוה ובית המשפט לערעורים (צילום: דייוויד קסטור)

שם תואר

התואר של התפקיד הוא Lord Chief Justice. התואר קיים מהמאה ה-13. בתקופת המנדט תרגמו אותו אצלנו ל”זקן השופטים”. המילה לורד עשויה להצביע על שני מאפיינים. ראשית, תואר אצולה. לא תמיד נלוָה תואר אצולה לתואר המשפטי. במאה ה-19 החל הנוהג להפוך את נושא המשרה לברון (או יותר). קאר צפויה לקבל תואר ברונית לכל החיים (כלומר תואר שלא יעבור בירושה). היא תוכל לשבת בבית הלורדים – אבל רק לאחר שתפרוש משיפוט.

מאפיין שני של “לורד” הוא מגדר. רשמית המילה מסמנת שהתפקיד גדול וחשוב, בלי קשר למגדר של בעליו. אבל בלשון מקובלת לורד הוא גבר, וליידי היא אישה. עד עכשיו רק גברים מילאו את התפקיד. קאר, כאמור, תהיה האישה הראשונה. היא תוכל לבחור אם לשנות את התואר, למשל ל-Lady Chief Justice או ל-Chief Justice, או להשאיר אותו כפי שהוא. כשליז טראס הייתה שרת המשפטים ו-Lord Chancellor, למשל, היא נקראה “לורד”. לעומת זאת, בבית המשפט לערעורים התואר של השופטים הוא Lord Justice – והנשים הראשונות נאבקו על הזכות להיקרא Lady Justice.

סביבת עבודה

דרך אגב, המינוי של קאר הוא חדשות, אבל לא המינוי של אישה. על התפקיד התמודדו שתיים בלבד. המתחרה של קאר הייתה, בוודאות גבוהה, דיים ויקטוריה שארפ, נשיאת מחלקת ה-King’s Bench בבית המשפט הגבוה. גם היא שופטת בבית המשפט לערעורים, והיא מומחית במשפט פלילי (וגם יהודייה).

קאר תמצא בסביבתה את דיים שיבון קיגן, זקנת השופטים של צפון אירלנד; קיגן בחרה לכנות עצמה Lady Chief Justice. בראש מערכת השיפוט בסקוטלנד עומד קולין סאת’רלנד, לורד קרלוויי (Carloway) – ואחריו ליידי ליאונה דוריאן; דוריאן היא ה-Lord Justice Clerk. בבית המשפט העליון של בריטניה המצב שונה. מקרב 12 השופטים רק אישה אחת, ליידי רוז (גם היא יהודייה), והיא מספר 11. לורד קיצ’ין פורש בקרוב, ומעניין את מי ימנו במקומו.

כך או כך, לקאר עבודה מאתגרת מאוד ניהולית ומשפטית. המועמדות נדרשו להתחייב למלא את התפקיד ארבע שנים לפחות. גיל הפרישה של שופטים הוא 75, כלומר קאר עשויה למלא את התפקיד יותר מ-15 שנה אם לא תישחק קודם לכן; קודמה, ברנט, פורש אחרי שש שנים בתפקיד. הקידום המהיר שלה: אחרי שלוש שנים וחצי בתור שופטת “רגילה” בבית המשפט לערעורים ועשר שנים בתור שופטת במשרה מלאה – מצביע על האמון הרב ביכולותיה. בהצלחה.

מתן גולדבלט הוא בעל הבלוג de iuribus על פסקי דין ובתי משפט מהעולם. הפוסט התפרסם לראשונה שם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *