חדשות בקטנה: הממשלה לוקחת את ועדת החקירה של התגובה לקורונה לבית המשפט בעקבות התעקשות הוועדה לקבל את התכתבויות הוואטסאפ של בוריס ג’ונסון. הלייבור תחת לחץ להחזיר תרומות שקיבלה מאדם שתורם גם ל-Just Stop Oil השנויה במחלוקת. הממשלה מנסה להגיע להסכם עם רשתות השיווק על מחירי גג למוצרי בסיס, מה שיותר תרעומת בקרב השמרנים ובמגזר העסקי. והאם בוריס ג’ונסון יזכה למנות חברים חדשים בבית הלורדים? | בתמונה: בוריס ג’ונסון קורא ואטסאפ, אילוסטרציה (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

לאחרונה היו כמה סיפורים ששווה לעבור עליהם במהירות. הנה הם:

תיקים באפלה

באחד הפוסטים הקודמים הזכרתי את זה שוועדת החקירה שבוחנת את תגובת הממשלה לקורונה דרשה לקבל את התכתבויות הוואטסאפ והיומנים של מי שהיה ראש הממשלה בזמן המשבר, בוריס ג’ונסון. זה בהתחלה עשה פרצוף, אך לבסוף הסכים להעביר.

רק שבממשלה מסרבים למסור אותם. מטעמה הסבירו שההתכתבויות האלו הן “לא רלוונטיות” לעבודת הוועדה וכוללות גם התכתבויות אישיות. זה מעלה שתי בעיות: ראשית, הממשלה מבקשת לקבוע עבור הוועדה מה חומר רלוונטי עבורה. מן הסתם, אם יועברו כל התכתבויות הוואטסאפ של ג’ונסון לבטח יהיו שם חומרים לא רלוונטיים, אבל הם גם לא אמורים להגיע לעולם החיצון במקרה כזה. שנית, לגבי הממשלה הבריטית נטבע המונח “משילות באמצעות הוואטסאפ” (government by WhatsApp). ואטסאפ זה נוח, אבל לא פעם הגבולות בין המכשיר האישי למכשיר של העבודה מיטשטשים. בעבר המכון לממשל המליץ להוציא הנחיות לעבודת הממשלה באפליקציות מסרים מידיים אבל לא ממש הקשיבו להם. והנה, כעת בגלל החוסר הזה בגבולות אז ישנו חשש לא בלתי מוצדק שהוועדה תקבל לידיה גם התכתבויות אישיות.

בכל מקרה, הממשלה התמידה בסירובה שלא להעביר את החומרים, למרות שג’ונסון העביר אותם למשרד הקבינט (אם כי לא את כולם, עקב החלפת מכשיר ב-2021). ראש הממשלה רישי סונאק אמר שחשוב ללמוד את הלקחים מהקורונה, זה למה הוקמה ועדת החקירה, ולגבי הבקשה לחומרים הנ”ל “הממשלה שוקלת את צעדיה הבאים אך אנו בטוחים בעמדה שלנו”. גם האיומים של הוועדה בנקיטת צעדים משפטיים אם לא יועברו לידיה החומרים עד אתמול (ה’) ב-18:00 (שעון ישראל) לא הרשימו. איך אני יודע? כי לא רק שהממשלה לא העבירה את ההתכתבויות, היא הגישה בעצמה עתירה לבית המשפט הגבוה נגד ועדת החקירה שהיא עצמה הקימה.

למה כל זה? הניחושים שלי הם שיש שם משהו שיכול להביך את סונאק (מה שיכול להסביר למה ג’ונסון החליט לשתף פעולה ולו חלקית), או שיש חשש שזה ייצור תקדים שייאלץ את הממשלה להפסיק עם פרקטיקת ההתנהלות בוואטסאפ שמאפשרת עיגול פינות.

תרומה לסביבה

בדרך כלל כשאני מעלה פה תורמים של מפלגות אני דן בתורמי המפלגה השמרנית, שלא פעם נראה שמקבלים טובות הנאה אישיות בשביל התרומות האלו על חשבון המנהל התקין של שירות המדינה. בכל מקרה, הפעם הסקנדל נוגע דווקא לתורם של הלייבור. בינואר חשפו בסקיי ניוז שאחד מהתורמים הכבדים של הלייבור, דייל וינס, גם תורם ל-Just Stop Oil.

למה זו בעיה? לפחות פוליטית מדובר בבעיה, שכן ראש הלייבור קיר סטארמר מנסה להפוך את הלייבור למפלגת מיינסטרים, בזמן ש-Just Stop Oil מהווה את ההיפך הגמור ממיינסטרים. התנועה הסביבתית הזו נוקטת בפעולות מחאה שנויות במחלוקת ששנואות על חלקים רחבים בציבור, כמו חסימת כבישים. למעשה, מחאות מסוג זה הן מה שכביכול תדלק את הממשלה להעביר חוקים שבפועל מגבילים את חופש ההפגנה הרבה יותר ממה שהרוב חושבים שראוי.

אבל אוקיי, תגידו, זה מינואר. מה נזכרת עכשיו? ובכן, בשבוע שעבר כמה מפגינות מטעם Just Stop Oil פיזרו אבקה בצבע כתום בכניסה לתערוכת פרחים בצ’לסי, מה שגרר מעצרים. הדבר הביא את מנכ”ל המפלגה השמרנית, גרג הנדס, לכתוב למקבילתו בלייבור אנליזה דודס ולדרוש ממנה שהלייבור תחזיר לווינס את כל התרומות שלו, בטענה שהתרומות האלו מעמידות באור בעייתי את החלטת המפלגה להצביע נגד חוקים נוספים שאמורים למנוע הפגנות שפוגעות בסדר הציבורי (כי מתברר שהחוק האחרון היה כזו הצלחה מסחררת). על כך נוספה גם החשיפה שסטארמר מתכוון להכריז שממשלה בראשותו תחסום קידוחי נפט וגז נוספים בים הצפוני כדי להשקיע יותר משאבים באנרגיה ירוקה. הדבר הזה, כמובן, גם נקשר לתרומות מווינס.

בלייבור הגנו על התרומה בטענה שהיא לא הופכת את הלייבור לשפוטה של Just Stop Oil ושדייל וינס, יזם בתחום האנרגיה הירוקה, הוא אדם לגיטימי לקבל ממנו תרומות. וינס עצמו הודיע שלמשך 48 שעות הוא יכפיל את שיעור התרומות שאחרים ייתנו לארגון, מה שלא מקל על החיים של סטארמר. השמרנים בינתיים חוגגים על האפשרות להדביק איזה סקנדל על הלייבור, אחרי כל-כך הרבה סקנדלים שדבקו בה. השאלה היא אם הסיפור אכן יידבק.

פיקוח מחירים

האם בריטניה בדרך לפיקוח מחירים? לא. אבל לרישי סונאק יש כמה רעיונות. האינפלציה בכל זאת לא ירדה כפי שקווה, והאינפלציה על מחירי המזון עדיין בשמיים, אז משהו צריך להיעשות. אז הטלגרף דיווח שבדאונינג 10 עובדים על הגעה להסכם עם רשתות הקמעונאות כדי שימכרו חלק ממוצרי הבסיס “במחיר הנמוך ביותר האפשרי”. למרות שהדבר עשוי להזכיר את פיקוח המחירים שהונהג בבריטניה בשנות השבעים על-ידי אדוארד הית’, הממשלה הבהירה שכל קיבוע מחירים כזה יהיה וולונטרי. בכל מקרה, הדבר נעשה בהשראת הסכם אליו הגיעה ממשלת צרפת עם רשתות הקמעונאות שלה, לפיו במשך שלושה חודשים הרשתות גובות את אותו מחיר מינימום אפשרי על מוצרי בסיס לפי בחירתן, ואלו מסומנים באמצעות לוגו מיוחד.

כמובן, לא כולם מרוצים. ראשי רשתות השיווק ושרים מסוימים בממשלה הזהירו את סונאק שפיקוח מחירים עלול להביא למחסור במוצרים מסוימים. כמו כן, אותם שרים לא אוהבים את הרעיון של התערבות ממשלתית בכלכלה גם מעבר לעניין הנקודתי הזה. ראשי הרשתות מבחינתם הבהירו שהם עתידים לדחות כל דיל מהסוג הזה שיוצע להם. מנגד, בלייבור שמחו לתאר את סונאק כ”אדוארד הית’ של ימינו”. וחשוב להבהיר: אם משווים אתכם לאדוארד הית’ זה אף פעם לא כדי להחמיא לכם. זה לא שלא היו לו הישגים כלל, אבל רבים לא זוכרים אותם, ובעיקר זוכרים לו את הכשלים של תחילת שנות השבעים.

האם יהיה איזשהו הסכם? לא ברור. אבל מה שברור זה שסונאק נואש להראות שמשהו קורה כדי להוריד את יוקר המחיה. ובשביל זה האיש שמנסה להראות שהוא תלמיד מסור של מרגרט ת’אצ’ר מוצא את עצמו מנסה להתערב בהתנהלות השווקים.

רשימת כבוד

לבריטים יש מסורת: כשראשי ממשלה מסיימים את תפקידם הם מגישים “רשימת כבוד” (כלומר, רשימה של מינויים לבית הלורדים) פעם אחת אחרונה. אבל 2022 הציגה שני מקרים שבהם לא ברור שמגיע לראשי הממשלה המתפטרים למנות לורדים. מקרה אחד הוא של ליז טראס, שמעוניינת למנות לורדים למרות שהיא לא הספיקה אפילו לפרוק את כל החפצים בדאונינג 10 לפני שנאלצה להתפטר. השני, וזה שנעסוק בו כעת, הוא של בוריס ג’ונסון. העניין הוא שלרוב ראשי ממשלה מתפטרים בגלל מחלוקת על מדיניות עם שאר המפלגה. ג’ונסון, לעומת זאת, הלך הביתה בקלון, לאחר שנתפס משקר שוב ושוב.

בוריס ג'ונסון
למי, למי, למי יש יותר כבוד? בוריס ג’ונסון בהכרזה על התפטרותו (צילום: טים האמונד, דאונינג 10)

לאחרונה רישי סונאק נמצא תחת לחצים להקפיא או אפילו לבטל את מינוי הלורדים מרשימת הכבוד של ג’ונסון, שאמורה להגיע להליך אישור ופרסום ממש בקרוב. מצד הלייבור והליברל-דמוקרטים הטענה היא שזה לא סביר לאפשר את המינויים האלו כעת, לאחר שבוריס ג’ונסון שוב מצא את עצמו בחקירה של המשטרה בגלל פרשת המסיבות. אבל גם חלק מהשמרנים מעדיפים לחכות עם העסק: לפי הדיווחים ג’ונסון מתכוון למנות לבית הלורדים שלושה חברי פרלמנט – נאדין דוריס, אלוק שארמה ונייג’ל אדמס – וזה אומר שלוש בחירות ביניים שבהן השמרנים עשויים בסיכוי גבוה להפסיד (דוריס, אגב, פשוט קראה לשינוי החוקים כדי להימנע מבחירות הביניים).

סונאק וג’ונסון, לפי הטיימס, היו אמורים לקיים שיחת טלפון. ג’ונסון טען שנושא רשימת הכבוד יעלה בה. מטעם סונאק, מנגד, התעקשו דווקא שהנושא לא יעלה לדיון. הדבר מעיד על המתח בין השניים מאז שסונאק היה אבן הדומינו השנייה בנפילתו של ג’ונסון, וג’ונסון ממשיך בחתרנות תחת סונאק. אבל השאלה היא לא רק אישית, אלא גם עקרונית: האם ראוי שאדם שהתפטר בנסיבות בהן ג’ונסון התפטר ולאחר מכן עוד המשיך להסתבך יקבל “רשימת כבוד”? סונאק מעדיף לא לענות על השאלה, ובמקום זאת לחשוב על מה ישרת את האינטרס שלו ושל מפלגתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *