מה ייעשה למי שמפריע לחגיגות ההכתרה? מעצר, כמובן. במהלך טקס ההכתרה המשטרה עצרה עשרות מפגינים רפובליקנים שהניפו שלטי “לא המלך שלי”. המשטרה טענה למודיעין על ניסיונות משמעותיים לפגוע בטקס ובמצעד, אבל הסיפור העלה שאלות רבות לגבי חופש ההפגנה בבריטניה. מעבר לכך, בגלל שהמעצרים קרו בחסות חוק הסדר הציבורי שאושר רק ימים לפני ההכתרה ומרחיב את סמכויות המשטרה להתמודד עם הפגנות, שוב עלתה השאלה עד כמה החוק הזה בכלל חיובי. אבל בזמן שהרבה מאוד גורמים באופוזיציה הביעו תרעומת על עצם קיומו של החוק, דווקא ראש האופוזיציה קיר סטארמר מתחמק מנקיטת עמדה לא מתפשרת | בתמונה: הפגנה נגד המלוכה באוקספורד (צילום: ג’ון קננברג)
ההכתרה של המלך צ’רלס ממשיכה להופיע בדיון הציבורי הבריטי. לא בגלל שהיא הייתה כל-כך מוצלחת או מעוררת השראה, אלא דווקא בגלל עניין פחות חיובי שהיה בה: מעצרים תמוהים של מפגינים רפובליקנים שמעוניינים לבטל את המלוכה. המשטרה מאז הספיקה להתנצל, אבל הדבר מעלה שאלות לגבי חוקי ההפגנה החדשים שהעבירו השמרנים, שמקלים על המשטרה לפזר הפגנות ויצרו חשש שחופש ההפגנה בסכנה. אבל לא נראה שהלייבור מתכוונת להשיב אותם לאחור.
מה קרה?
בבריטניה יש תנועה רפובליקנית, קרי כזו שמעוניינת לבטל את מוסד המלוכה. כבר הסברתי כאן למה זה לא עסק כזה פשוט, אבל העמדה עצמה עודנה לגיטימית, כמובן. כפי שמסבירים ברפבליק, הארגון המוביל בתנועה הרפובליקנית הבריטית, משרה ציבורית שעוברת בירושה נוגדת כל עיקרון דמוקרטי. בנוסף, המבנה של הפוליטיקה הבריטית מביא לכך שהמלוכה נותנת לממשלה סמכויות לא סבירים בזמן שלא ניתן לדרוש מהמלך דין וחשבון. לרפבליק יש גם תכנית רדיקלית יחסית לשינוי יחסי הכוחות, עם ראש מדינה נבחר ורעיונות לשינויים חוקתיים מרחיקי לכת. עם זאת, אנשי התנועה כן מעוניינים לעשות ברוח הבריטית (מה שנקרא, A very British head of state). לחלק אחר מהרפובליקנים אין מושג של ממש מה הם רוצים ביום שאחרי.
בכל מקרה, לקראת ההכתרה של צ’רלס התארגנה הפגנה של רפבליק, תחת הסיסמה “לא המלך שלי”. הצפי היה לכ-1,500 מפגינים. הדיווחים ביום עצמו דיברו הסוף על כמה מאות, אבל זה פחות חשוב. יותר חשוב שלא פחות מ-64 נעצרו על-ידי המשטרה, ביניהם יו”ר רפבליק גראהם סמית’. האם הם התפרעו? הפרו את הסדר הציבורי? לא שהיו עדויות כאלה. הם בעיקר צעקו בוז והניפו שלטי “לא המלך שלי”. נכון, יכול להיות שזה קצת מעיב על חגיגה שיש רק פעם בכמה עשורים, אבל האם על זה עוצרים אדם שהשתמש בחופש המחאה שלו? תאמינו לי, אי-אפשר להגיד שום דבר עם הסנואופלייקס המלוכנים האלו.
מה היו העבירות בגינן נעצרו 64 אנשים שעל פניו לא עשו דבר? לפי הודעת המשטרה, חלק נעצרו על חשד להפרת סדר, ואחרים על קשירת קשר לגרום למטרד ציבורי (המשטר הטוענת שהיא שמה את ידה על “מתקני נעילה” באמצעותם מפגינים מקבעים את עצמם למקומות ציבוריים ומקשים על פינויים). בנוסף, המשטרה טוענת שהיא עצרה בערב שלפני ההכתרה שלושה אנשים בחשד שהחזיקו בכלים לבצע באמצעותם מעשים פליליים. עוד לפי המשטרה, מתוך אותם 64 עצורים, 52 היו כאלו שהיה חשש שיהרסו את האירוע.
הביקורת
הביקורת, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, לא איחרה לבוא. התגובות להודעת המשטרה בטוויטר היו חריפות מאוד נגד המשטרה. ברפבליק מן הסתם גינו, וגראהם סמית’ הבטיח לפעול משפטית נגד המשטרה על העניין הזה. זאת בנוסף לדרישתו לחקור את האירוע, בו לדבריו המשטרה נתנה הרבה מאוד גרסאות סותרות. אחרים דחו בתוקף את הטענה שלא היה ראוי למחות נגד המלוכה דווקא ביום חגו של המלך, שכן מה אמור לעשות אדם שמאמין בכל לבו שבריטניה צריכה להפסיק להיות מונרכיה כשהמלוכה חוגגת את עצם קיומה באופן כזה? אבל גם מעבר לזה: להיות פארטי פופר זו עדיין לא עבירה פלילית.
Matt perfectly counters arguments about the ‘Republic Eight’ arrests. #NotMyKing #AbolishTheMonarchy pic.twitter.com/USSrn6jhcD
— Republic (@RepublicStaff) May 12, 2023
המשטרה כמובן הגיבה. לדבריה, נגד ארבעה עצורים הוגשו כתבי אישום. השאר היה הרבה יותר קרוב לפארסה. למשל, אחת מקבוצות המחאה שמתוכה הגיעו חלק מהעצורים הייתה בקשר עם המשטרה מראש, אבל נראה שהתקשורת הפנימית של המשטרה לא ממש עבדה. או, לדוגמה, שהעצורים שנחשדו שהביאו מתקני נעילה בכלל הביאו כלים שנועדו לשמור על הפלקטים. העצורים כמובן שוחררו ללא תנאים כלשהם והמשטרה הביעה “חרטה” על העניין הזה.
אבל, ובכן, אולי היה אפשר לעשות את זה יותר טוב? גם פה תלוי את מי שואלים. נציב המשטרה המטרופוליטנית של לונדון (שהייתה אחראית על האירוע) מארק ראולי טען שהיו הרבה יותר שאלות לענות עליהן אם המעצרים האלו לא היו מתבצעים. קרי, לדבריו, אנשים שביקשו ממש לחבל בטקס היו מקבלים את מבוקשם לולא המעצרים. ואתם יודעים איך זה: כשחוטבים עצים אז עוצרים גם כמה מפגינים שלא עשו כלום.
ההקשר האקטואלי
לא הייתי מטריח אתכם על עניין שקרה לפני שבועיים אם זה היה הכל. אבל המעצרים האלו העלו הרבה שאלות לגבי חופש ההפגנה. “אל תטעו”, צייץ סמית’ לאחר שהשתחרר ממעצר. “אין יותר חופש להפגין בשלווה בבריטניה”. משפטנים הביעו דאגה שהדבר יהווה תקדים שמתיר פגיעה בחופש הביטוי. למעשה, דאגה כזו עלתה עוד לפני ההפגנות: משרד הפנים שלח מבעוד מועד לרפבליק מכתב עם אופי דיי מאיים (שאיש לא חתום עליו), שכלל את שלל הענישות שיוטלו על המפגינים אם ההפגנות יפריעו לציבור. השר לביטחון במשרד הפנים, טום טוגנדהאט, אמר טרם ההכתרה שלמפגינים “תהיה החירות שיש לכל אחד אחר להפגין בבריטניה”. ובכן, זה לא התיישן כמו שהוא חשב שזה יתיישן.
I’m now out of the police station. Still waiting for my colleagues.
Make no mistake. There is no longer a right to peaceful protest in the UK.
I have been told many times the monarch is there to defend our freedoms. Now our freedoms are under attack in his name.
— Graham Smith 🇺🇦 🏳️🌈 (@GrahamSmith_) May 6, 2023
ואם חשבתם שזו סתם בהלה, אז ובכן, יש פה גם עניין משפטי. ימים מספר לפני ההכתרה חוק הסדר הציבורי קיבל את החותם המלכותי ובכך נכנס לספר החוקים הבריטי. החוק הזה נותן למשטרה סמכויות נוספות מול הפגנות ומחאות. כך למשל, אחזקת מתקני נעילה, שלא לדבר על השימוש בהם, הפכו לעבירות פליליות (ובהתאם, הורחבה סמכות המשטרה להשתמש בפרקטיקת “עצור וחפש” כדי לשים את ידה על מכשירים כאלו). כך גם הפרעה למתקני תשתית מרכזיים (לדוגמה, כבישים) או הפרעה לבנייתם. בתנאים מסוימים, יהיה ניתן להוציא צווי מניעה לאינדיבידואלים שהורשעו בעבירות הקשורות בהפגנות מלהשתתף בהפגנה נוספת. זו, כמובן, רשימה חלקית.
החוק הזה נועד בעיקר נגד מפגינים עם שיטות מחאה שיכולות להפריע לסדר הציבורי. הדוגמה הבריטית המובהקת ביותר היא פעילי סביבה שחוסמים כבישים. הפעולות שלהם יכולות להפוך את סדר היום של אנשים בדרך לעבודה לסיוט של ממש. אבל החוק שעבר מטריד רבים. באפריל נציב זכויות האדם של האו”ם פולקר טירק (Türk) הביע דאגה מהחקיקה, שלדבריו “מציבה מגבלות משמעותיות ולא ראויות […] שאינן נחוצות או פרופורציונליות לשם השגת המטרה הלגיטימית”. במכון לממשל טענו שהניסוח של החוק כה מעורפל שהוא מאפשר למשטרה לפגוע כמעט בכל הפגנה, שיש בעייתיות בכך שחלקים כה גדולים של החקיקה נועדו למניעה ולא לעצירה ושהעונשים לא פרופורציונליים בחלק מהמקרים.
הוויכוח הפוליטי
המעצרים בהכתרה נתנו למתנגדי החוק הזה הרבה מאוד תחמושת. סטיבן פלין, ראש ה-SNP בווסטמינסטר, האשים בפרלמנט את ראש הממשלה רישי סונאק שלאדם בבריטניה יכולות להיות זכויות, “אבל רק בתנאים שלו (סונאק – אב”מ)”. סונאק, מצדו, השיב שהוא חושב שלמשטרה צריכות להיות הסמכויות להתמודד עם הפגנות שמפריעות לסדר הציבורי, אבל לא פירט מה יהיו האיזונים שיגנו על חופש ההפגנה. בדיון אחר, קלייב לואיס (לייבור) טען שדיכויה של הפגנה שלווה זה בדיוק מה שהחוק נועד להשיג. העובדה שהגוף שביצע את המעצרים הוא המשטרה המטרופוליטנית של לונדון – שלאחרונה התגלה בה ריקבון רציני – גם שימשה בטיעוניו של לואיס נגד החוק. קייטי מקפאדן, עורכת דין שמייצגת את גראהם סמית’ וחבריו, אמרה שהחוק הזה הוא חלק בתהליך ש”מגבילים את היכולת של האזרחים לאתגר את הממשלה ואת מי שבעמדת כוח באמצעות פעולה ישירה”.
מי שאכזב רבים היה ראש האופוזיציה קיר סטארמר. הוא נשאל בריאיון אם כראש הממשלה הוא יבטל את חוק הסדר הציבורי. הוא ענה שתוך כדי הליך החקיקה הוא לא חשב שיש צורך בחוק כיוון שלמשטרה היו מספיק סמכויות גם כך, אבל “עכשיו הוא בספר החוקים, אני חושב שצריך לתת לו ‘להתמקם’. עם חוקי סדר ציבורי הרבה פעמים צריך זמן והדרכה”. במילים אחרות, במקום להבטיח שהוא יבטל את החקיקה כפי שכנראה רבים בציבור היו רוצים (לפי סקר חדש, סיפור ההכתרה הביא לכך ש-44% לא ירגישו בטוחים ממעצר אם יצטרפו להפגנה שקטה, לעומת 32% שירגישו שכן), סטארמר מספר שצריך למערכת קצת זמן לאמץ את החוק. למה בעצם? כפי שהסביר הפרשן אנדרו מאר, אם סטארמר יבטיח לבטל את החקיקה, השמרנים ישימו אותו לא בצד של המפגינים שנעשה להם עוול, אלא בצד של המפגינים שחוסמים את הכביש. אבל, כפי שעוד הוא הוסיף, יש בכך גם כשל מוסרי לעמוד לצד מה שנכון.
“Now it’s on the books, I think we need to let it settle in.”@Keir_Starmer tells @NickFerrariLBC that he wouldn’t scrap the anti-protest Public Order Act. pic.twitter.com/NgWa9Sy7yO
— LBC (@LBC) May 15, 2023
החקירה בפרלמנט
סיפור ההכתרה הגיע גם לחקירה פרלמנטרית בוועדת הפנים, שהתקיימה שלשום (ד’). לא רק המשטרה התבקשה להעיד בפניה, אלא גם ראשי המפגינים. מאט טוויסט, העוזר לנציב המשטרה המטרופוליטנית של לונדון, הכחיש מכל וכל שהיו איזשהם לחצים פוליטיים לבצע את המעצרים האלו. עוד הוא טען שהשוטרים התבקשו לקבל החלטות קשות בשטח, ושהמעצרים היו מוצדקים. לגבי הטעות שנעשתה לגבי מתקני נעילה, הוא טען שאכן בדיעבד לא הייתה הצדקה למעצר, אבל ב”אווירה המאיימת” בה השוטרים היו בזמן אמת הם חשבו באמת ובתמים שייעשה בכלים שמצאו שימוש כדי להדביק מפגינים לכביש או לאיזשהו מתקן ציבורי. מה גם שלמשטרה היה מודיעין על כוונות לחבל בטקס, אבל הודה שאם הייתה תקשורת טובה יותר עם היחידה עמה רפבליק עמדו בקשר לפני ההכתרה הסיפור היה נראה אחרת. עוד טען שגם אחרי המעצרים היו הרבה מאוד מפגינים שיכלו להמשיך להפגין. יצוין, אגב, שעדותו של טוויסט נקטעה על-ידי מפגיני Just Stop Oil שהתפרצו לחדר הוועדה.
המפגינים לא ממש קיבלו את הגרסה של טוויסט. אותם מפגינים שקטעו את העדות טענו בטרם הוצאו מהחדר שהם נעצרו רק על עצם כך שלבשו חולצות. גרהאם סמית’ סיפר שכאשר השוטרים הקיפו אותם היה נראה שהם כבר באו במטרה לעצור אותם. לאחר המעצרים, לדבריו, ההפגנה “הצטמצמה משמעותית”, כך שגם הטענה של טוויסט לגבי המפגינים שלא נעצרו לא מחזיקה מים. סוזי מלווין, אקטיביסטית למען ביטחונן של נשים, העידה שנעצרה לפני שההכתרה התחילה בחשד שהתכוונה לחבל בטקס, למרות שלארגון שלה ולמשטרה יש קשרים טובים. לדבריה המשטרה סיפרה לה שחיפשו מתנדבות ספציפית מהארגון שלה. למה? כי בארגון משתמשים בלחצן מצוקה למקרה של אונס, שיוצר רעש חזק ובמקרה של שימוש בהכתרה היה מבהיל את הסוסים. וכדי להפוך את העניין ליותר גרוע: מלווין ושתי חברותיה שנעצרו אפילו לא הפגינו. הן היו בפטרול שגרתי של הארגון בווסטמינסטר בשל עבודתן עם מועצת וסטמינסטר.
לסיכום
גם אם לדעתכם המצב שקדם לחוק לא סיפק למשטרה מספיק כלים להתמודד עם חסימות כבישים ושאר מעשים שאכן מפריעים לסדר הציבורי, סיפור ההכתרה לא משאיר הרבה מקום לספק שחוק הסדר הציבורי דרקוני מדי. היכולת של המשטרה לעצור אנשים שלא עשו שום דבר ועוד לפני שהאירוע התחיל היא מטרידה. גם אם היה מודיעין, האם הייתה חובה לעצור? אין יכולת, לדוגמה, להרחיק מהאזור? גם הרעיון שכעת כל חשד של שוטר לגבי מטרתם של כלים שאדם נושא עמו בעייתי מאוד. יכול להיות מאוד שהשוטרים בשטח אכן האמינו שהם מגנים על הסדר הציבורי מפני פורעי חוק אמיתיים, אבל מאחר שהנהגת המשטרה הראתה שורה כה גדולה של כשלים, הרעיון שהיא גם קיבלה סמכויות נוספות להתמודדות עם הפגנות לא אמור להיות מובן מאליו. גם יכול להיות שבאירוע פחות גדול מההכתרה המשטרה תדע להבדיל טוב יותר בין מה שדורש התערבות לבין מה שלא, אבל חופש ההפגנה אמור להיות תקף גם בזמן ההכתרה.
וכעת נשאל מה יעשו הפוליטיקאים: השמרנים עומדים מאחורי החקיקה שהעבירו והלייבור מסרבת להתחייב לתקן אותה. זה אומר שאין כמעט תרחישים פוליטיים בהם משהו ייעשה עם החוק הזה. אולי אם הלייבור מתכוונת רק להסתיר את הכוונה שלה לבטל את החוק ותחשוף אותה רק אחרי הבחירות, או אם יהיה צורך להקים קואליציה עם הליברל-דמוקרטים שידרשו את זה, אז יהיה ניתן לראות שינוי. אבל בינתיים נראה שהחוק והתנהלות המשטרה יצרו מצב בו חלקים גדולים בציבור מפחדים להשתמש בזכות הדמוקרטית שלהם להפגין.