החקיקה שאמורה לסיים את חציית תעלת למאנש על-ידי מבקשי מקלט עברה את כל השלבים בבית הנבחרים ועברה לשלב הבא. לכך קדם פיצול במפלגה השמרנית, בין אלו שביקשו להקשיח את הצעת החוק – שתאפשר את גירושם של אותם מבקשי מקלט לרואנדה עם מינימום ביקורת שיפוטית – לבין אלו שביקשו לרכך אותה. בסופו של דבר הממשלה בחרה את הצד שביקש להקצין את הצעת החוק, ולקבוצה השנייה היא נתנה הבטחות שלא ברור עד כמה הן שוות. אבל כעת ההצעה עוברת לבית הלורדים, שם כבר יש שמתכוונים לנצל את העובדה שהצעת החוק לא הופיעה במצע השמרני כדי להפיל את ההצעה או לפחות לעכב אותה עד כמה שאפשר. גם אם משוכת בית הלורדים תעבור בהצלחה יהיו צפויות משוכות משפטיות משמעותיות, כפי שאפשר להבין מהאזהרה של הנציבות לשוויון וזכויות אדם. וכל הדברים האלו גורמים לחשוב: האם רישי סונאק באמת מעוניין בהצעת החוק הזו? | בתמונה: סואלה ברוורמן בביקור ברואנדה, מרץ 2023 (צילום: משרד הפנים הבריטי)
הממשלה מתקדמת עוד צעד עם החקיקה שתאפשר לה להעלות מבקשי מקלט שמגיעים לבריטניה דרך תעלת למאנש על מטוסים לרואנדה עם מינימום ביקורת שיפוטית. שלשום (ד’) הצעת החוק עברה בקריאה השלישית בבית הנבחרים, מה שאומר שהיא סיימה את תפקידה שם וכעת עוברת לבית הלורדים. אבל בית הלורדים הוא רק הראשון באתגרים שמחכים להצעת החוק הזו, שמצליחה לעורר התנגדות משלל כיוונים.
תזכורת
הנה תקציר הפרקים הקודמים. יש הרבה מאוד מבקשי מקלט שמגיעים לבריטניה מצרפת, דרך תעלת למאנש, על פני סירות גומי קטנות. מדובר בדרך מסוכנת וגם לא כזו שנחשבת למסלול הרצוי מבחינת ממשלת בריטניה. לא אכנס לכל הסיבות שבגללן זה קורה (יותר פרטים ניתן למצוא בלינק), אבל כן אזכיר שאחת מהן היא שבריטניה כמעט לא מציבה לפליטים אפשרות לבקש אצלה מקלט באופן חוקי, וצריך להיות ממדינות מאוד ספציפיות בשביל זה. בכל מקרה, בגלל שעשרות אלפי אנשים שמגיעים באופן לא מוסדר מעמיסים על התשתיות, הממשלה גמרה אומר “לעצור את הסירות”. האם היא הבטיחה ייעול של המערכת לבחינת בקשות מקלט ויצירת יותר מסלולים חוקיים? גם, אבל מאוד בשוליים. העניין העיקרי הוא להעיף את מבקשי המקלט שמגיעים. ב-2022 ממשלת בוריס ג’ונסון הגיעה עם ממשלת רואנדה להסכם לפיו מבקשי מקלט שמגיעים דרך התעלה יישלחו לרואנדה. לאחר שהמערכת המשפטית הערימה קשיים, בסוף 2022 סונאק הבטיח שב-2023 תעבור חקיקה שתשלח את מבקשי המקלט לרואנדה.
ואכן החקיקה הגיעה. שרת הפנים סואלה ברוורמן הסבירה שהבעיה לא תיפתר “עד שהעולם ידע שאם נכנסתם לבריטניה באופן לא חוקי, אתם תיעצרו ותגורשו במהירות”. ומה מובטח במסגרת הזו? מי שייכנסו לבריטניה באופן לא חוקי יישלחו הביתה אם הם באו ממדינה בטוחה, או לרואנדה אם הגיעו ממדינה לא בטוחה. היכולת להעביר ביקורת שיפוטית על השילוח תוגבל משמעותית, ויוכלו להשתמש בה בעיקר ילדים וחולים. בנוסף, החקיקה לא תאפשר למי שנכנסו לבריטניה באופן זה לקבל הגנה תחת החוקים למניעת עבדות מודרנית.
הצעת החוק לא נטולת בעיות: ראשית, ברוורמן לא יכולה להתחייב שהחוק נמצא בהלימה עם האמנה האירופית לזכויות אדם אליה בריטניה מחויבת. שנית, בהיעדר הגנה של חוקים למניעת עבדות מודרנית, סוחרי האדם שמביאים את מבקשי המקלט האלו לבריטניה, כשיביאו לשם עבדים מודרניים, יזכו למנוף לחץ משמעותי מול הקורבנות. זה עשוי ליצור חברת שוליים משמעותית בבריטניה, שרק תהפוך לעול גדול יותר. וזה לפני שנכנסים לשאלות מוסריות כמו שליחת פליטים למקום אחר. במרץ הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
מה קרה מאז?
בסוף מרץ הגיעו ידיעות על כך שהחקיקה הזו מפצלת את המפלגה השמרנית. כמו כל דבר בערך. הרבה מאוד הצעות לתיקונים הוגשו מטעם השמרנים, חלקן רצו להקשיח את הצעת החוק, וחלקן האחר דווקא רצה לרכך. הקבוצה הראשונה החליטה שהצעת החוק נחמדה מדי ועוד מאפשרת פתח לביקורת שיפוטית, ודרשה לסתום כל אפשרות כזו. הקבוצה השנייה רצתה לחייב את שרת הפנים לקבוע בתקנות מסלולים חוקיים נוספים דרכם מבקשי מקלט יוכלו להגיע לבריטניה בלי להיות מגורשים, וכמו כן להגביל את האפשרות להחזיק ילדים במעצר אם הם הגיעו בלי הורים. לפני שבוע בדיוק הממשלה הבהירה שהיא הולכת עם הקבוצה הראשונה, באמצעות תיקונים שיאפשרו להישפט רק לאחר שהגירוש נעשה בפועל, מרחוק, למעט במקרים בהם יש סכנה ברורה לחיי העותרים במדינת היעד. עוד דבר הוא מתן שיקול לדעת לשרים במקרה שיהיה צו מניעה מבית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR). יש עוד, אבל אלו הדברים העיקריים.
שלשום (ד’), כאמור, ההצעה עברה בקריאה שלישית בבית הנבחרים, ברוב של 289 תומכים מול 230 מתנגדים. ומה קרה עם הקבוצה השמרנית שהממשלה לא לקחה את הצד שלה, זו שרצתה למתן את הצעת החוק? הממשלה הצליחה לשכנע את חברי אותה קבוצה לא להעלות להצבעה את התיקונים שלהם, בתמורה לכך שהשרים יעבדו עם חברי הקבוצה בנפרד על עניין הילדים, ויפרסמו חצי שנה אחרי שהחקיקה תיכנס לספר החוקים דוח על מסלולים חוקיים חדשים. כי למה למנוע בעיות אם אפשר לפתור אותן אחרי שהן נוצרות?
ביקורת שעלתה בדיון ושווה להזכיר הייתה של ראשת הממשלה ושרת הפנים לשעבר ת’רזה מיי, שהביעה דאגה מכך שמי שיגיעו בסירות לא יזכו להגנת חוקי מניעת העבדות המודרנית (שמיי קידמה כשרת הפנים). היא אמרה את מה שכבר הוזכר: החוק הזה למעשה יאפשר לסוחרי האדם להחזיק את העבדים המודרניים כבני ערובה, שכן בריטניה לא תעניק להם הגנה אלא תשלח אותם לרואנדה. השר לענייני הגירה רוברט ג’נריק הבטיח שרואנדה היא מקום בטוח לקורבנות עבדות מודרנית, דבר שמיי הגיבה לו בפרצוף תמה.
האתגרים שבדרך
העובדה שהצעת החוק עברה קריאה שלישית בבית הנבחרים משמעותה שהיא עברה שתי קריאות (הקריאה הראשונה היא הליך טכני בלבד) ואת הוועדה בין הקריאות הללו. כעת היא עוברת לבית הלורדים, שם לפי מוסכמת סולסברי לא מפילים הצעת חוק שכלולה במצע הבחירות של מפלגת השלטון, אבל ניתן להוסיף לה תיקונים. רק שהצעת החוק הזו לא כלולה במצע השמרני של 2019, כלומר שהלורדים יכולים להפיל אותה בלי רגשות אשם. ואל תחשבו שאין תכניות כאלה. לורדים שמרנים הבהירו לסואלה ברוורמן שהם מתכוונים ללכת עד הסוף במלחמה בהצעת החוק הזו, תוך כדי שהם מנצלים את היעדרה של הבטחת בחירות רלוונטית מהמצע. למרות שפעמים רבות בפרקטיקה פירוש הדבר הוא שהצעת החוק הולכת לעזאזל (במסגרת מה שנקרא “התעקשות כפולה“), לרשות הממשלה עדיין תעמוד היכולת להעביר את הגרסה שתעבור בבית הנבחרים בלי הסכמת הלורדים לאחר שנה.
אז בואו נגיד שהממשלה תעבור את משוכת הלורדים כך או אחרת. רק שגם פה יש בעיה: נציבות השוויון וזכויות האדם של בריטניה (EHRC, לא לבלבל עם ה-ECHR) הזהירה שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית צפויה להימצא ככזו שמפרה את ההתחייבויות הבינלאומיות של בריטניה בתחום זכויות האדם, שזה שם קוד להפרת האמנת האירופית. אמנם מטעם הנציבות הבהירו שבסוף ההחלטה היא של הפרלמנט, אבל סבורים שם שניתן לקדם מדיניות הגירה בלי להפר את המחויבויות לזכויות אדם. בכל מקרה, המשמעות היא שככל הנראה שכשתגיע העתירה בית המשפט העליון יקבע שהחוק לא תואם את האמנה האירופית. אמנם תאורטית הפרלמנט יכול לשלוח פסיקה כזו היישר למגרסה והחוק לא ייפסל (וה-ECHR עצמו נטול סמכות לפסול חוק גם הוא), אבל המוסכמה אומרת שלא עושים את זה. מעבר למוסכמה, הדבר גם יחזק את התחושה שמאז הברקזיט המחויבות של בריטניה להסכמים בינלאומיים לא שווה דבר. זה יכניס את הממשלה לדילמה, וזו אחת הסיבות שיש שמרנים שרוצים לעזוב את ה-ECHR לחלוטין.
ועוד דבר קטן
אתמול (ה’) ראשת ממשלה איטליה ג’ורג’ה מלוני הגיעה לביקור בדאונינג 10. שם היא שיבחה את “המלחמה בסוחרי אדם ובהגירה חשאית” אליה יצאה ממשלת בריטניה בראשותו של רישי סונאק. מפני שמלוני משתייכת לימין הקיצוני של איטליה, בבריטניה רבים ראו בכך את התגשמות המשפט “אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה”. סונאק כנראה ישמח לזיהוי הזה בקרב הבייס, אבל לא בטוח שבקרב הציבור הכללי.
אז מה הלאה?
ספק אם מישהו עבד פעם כל-כך קשה בשביל כל-כך מעט. הלורדים מתכוונים לעכב כמה שרק אפשר, בית המשפט צפוי להערים קשיים, ה-ECHR עשוי להערים כמה משלו. כמו שזה נראה, אין סיכוי שהחקיקה הזו תיכנס לתוקף לפני הבחירות הבאות, שממש לא בטוח שהשמרנים ינצחו בהן. רוב ללייבור, או כל קואליציה בערך של הלייבור, כנראה תבטל את החקיקה הזו ביום הראשון.
אבל, אולי, זו התכנית? כבר הצעתי את האפשרות שהממשלה לא באמת רוצה שהחוק יעבור, אלא רק רוצה שמישהו יוציא עבורה את הערמונים מהאש בזמן שהיא מייבבת שלא נותנים לה למשול. בסופו של דבר, סונאק הוא אדם פרגמטי. זה לא חדש לו שהתכנית הזו בעייתית. אבל השמרנים עדיין בפיגור מרשים בסקרים, וסונאק – כרגע – עדיין נמצא במקום בו הוא מנסה יותר להבטיח שההפסד יהיה קטן יותר מאשר שיהיה איזשהו ניצחון. זאת, בתקווה שיאפשרו לו להישאר ראש המפלגה גם אחרי הפסד. זה שם אותו, על פניו, בנקודה בה הוא יכול להבטיח תכניות פופוליסטיות שידברו לבייס, מבלי לחשוש שהוא יצטרך לעמוד במילה שלו.
כמובן, אם זו אכן התכנית, היא לא נטולת סיכונים. דייוויד קמרון, כשהכניס משאל עם על החברות באיחוד האירופי למצע המפלגה השמרנית, חישב שגם אחרי בחירות 2015 הוא יזדקק לקואליציה עם הליברל-דמוקרטים, שכמובן יחסמו כל משאל עם כזה. כך הוא יוכל להגיד שהוא רצה משאל עם, אבל לא הייתה לו בררה, ולהמשיך כרגיל. רק שב-2015 השמרנים השיגו רוב לבדם בניגוד לתחזיות, ולא היה דבר שיצדיק הימנעות ממשאל עם. תוך קצת יותר משנה קמרון מצא את עצמו מתפטר מראשות הממשלה בגלל שהוא הצליח בבחירות יותר ממה שהוא ציפה.
דבר דומה עשוי לקרות גם לסונאק: אמנם אם יש בחירות היום הוא בבעיה, אבל הן כנראה יהיה בעוד שנה וחצי. וזה עוד הרבה זמן, והלייבור עושה לא מעט טעויות. סונאק עוד עשוי, בטעות, למצוא את עצמו נאלץ לאכוף את החקיקה הזו, על כך המשתמע מכך.