איך מפרקים תוך חודשים ספורים את ה-CBI, הגרסה הבריטית של התאחדות התעשיינים, אחרי עשורים של פעילות? תרבות רעילה בארגון הביאה לסדרת פרסומים על בכירים שביצעו עבירות מין שונות בעובדות, ובהנהגה כשלו בהתמודדות עם המצב. כך ה-CBI מצאה את עצמה עם נטישה המונית של עסקים חברים והשעיית מגעים מצד הממשלה. הרוב כבר סבורים שכבר אפשר להגיד על ה-CBI קדיש ולבנות משהו חדש, אבל שם עוד מנסים בכל זאת להציל את מה שנותר. בינתיים היחסים של ממשלת בריטניה עם המגזר העסקי נכנסים לפאזה חדשה | צילום: CBI
הכירו את קונפדרציית התעשייה הבריטית, או בקיצור CBI. מדובר, אם ממש לפשט את זה, בגרסה המקומית של התאחדות התעשיינים. הקונפדרציה מתארת את עצמה כך: “ה-CBI מייצגת כל מגזר בכלכלה שלנו. […] אנחנו דואגים שיקשיבו לעסקים באמצעות היותנו ארגון העסקים הכי אפקטיבי ומשפיע בבריטניה”. לפי נתוני הארגון, יש בארגון כ-190 אלף עסקים חברים, בהם מועסקים כשבעה מיליון עובדים. גם ראש הממשלה וראש האופוזיציה נואמים בפני בכירי הארגון מפני שנה (ראו למשל כאן וכאן). בהחלט ארגון חשוב.
רק שבתקופה האחרונה הארגון עובר משבר רציני, שאף הביא לנטישת חברים. הסיבה: תרבות ארגונית שאפשרה פגיעה מינית סדרתית בעובדות.
התלונות ב-CBI
נתחיל מההתחלה. ב-6 במרץ טוני דנקר, מנכ”ל ה-CBI, השעה את עצמו מהתפקיד. מדוע? ובכן, הגארדיאן פנה לארגון לצורך בקשת תגובה לכתבה שעניינה תלונה רשמית שהגישה נגדו עובדת בגין הטרדה מינית בינואר. זאת לצד הרבה מאוד טענות לא רשמיות לגבי התנהגות בעייתית מצדו של דנקר. פירוש הדבר הוא שדנקר המשיך בתפקיד עוד כחודשיים אחרי שהתלונה הוגשה. נשיא ה-CBI, בריאן מקברייד, הבהיר שנערכה חקירה פנימית של התלונה ושהם הגיעו למסקנה שאין צורך “להסלים” לכדי הליך משמעתי. רק אחרי הפנייה של הגארדיאן עם טענות נוספות מלבד התלונה שהוגשה בינואר – כולל שדנקר נהג לגלוש להנאתו בפרופילי אינסטגרם של עובדות – הנהלת ה-CBI הודיעה שהיא פותחת בחקירה עצמאית וביקשה מדנקר להשעות את עצמו. אני יודע מה אתם חושבים: אחרי הפארסה של ינואר, אולי ה-CBI לא אמורה להשאיר את זה לחקירה פנימית. ובכן, הקונפדרציה שכרה את שירותיה של ג’ואנה צ’אטרטון, ראשת מחלקת דיני עבודה בפירמת עורכי דין גדולה, כדי שתנהל את החקירה.
— Tony Danker (@tonydanker) March 6, 2023
אבל לפני שהחקירה של צ’אטרטון הושלמה העסק המשיך להסתבך. ב-3 אפריל הגארדיאן פרסם שיותר מתריסר נשים טוענות שבכירים ב-CBI ביצעו כלפיהן עבירות מין, כולל עובדת אחת שטוענת שנאנסה. הנשים האלו, כולן עובדות CBI בהווה או בעבר הקרוב, פנו לגארדיאן בגלל חשש מפני “תרבות רעילה” שקיימת בראש הקונפדרציה. כלומר, הבעיה הייתה הרבה יותר מאשר טוני דנקר לבדו. הארגון, בתגובה, הודיע על הרחבת החקירה של צ’אטרטון, בזמן שדחה מכל וכל את הטענות שיש בו אווירה שלא מאפשרת לעובדות להתלונן כשמשהו כזה קורה.
כניסה לסחרור
הסיפור הזה כבר הכניס את ה-CBI לסחרור. יום לאחר הפרסום, ב-4 באפריל, הארגון החל לבטל אירועים קרבים, כולל את ארוחת הערב החגיגית השנתית שלו. ככל הנראה הדבר קרה לאחר שהבנק המרכזי, בנק אנגליה, הבהיר ל-CBI שבהתחשב בנסיבות שנוצרו, זה לא יהיה ראוי מצדו של הנגיד אנדרו ביילי לנאום. כנראה שגם העובדה שעסקים חברים בארגון סיפרו על שקילה מחדש את החברות הזו לא בדיוק עשתה חשק לאירועים. יצוין שההודעה הרשמית של ה-CBI לא כללה את ההקשרים הללו, והציגה את ביטול האירועים כיוזמה של הארגון. בכל מקרה, העניין לא נגמר כאן. כעבור יום נוסף הממשלה הודיעה על הקפאת ההתקשרות עם ה-CBI עד לתום החקירה. פירוש הדבר היה אובדן התקשורת של הארגון עם השרים ועם עובדי המדינה הבכירים במשרדי הממשלה. בהתחשב בזה שהארגון עוסק קודם כל בלובינג, פירוש הדבר הוא הפיכת הגוף למשמעותית פחות מועיל.
ב-11 באפריל, לאחר שצ’אטרטון הגישה דוח, החליטו ב-CBI שמספיק זה מספיק וטוני דנקר פוטר. זאת לצד שלושה בכירים אחרים שהושעו. הדוח עצמו אגב חסוי מפאת צנעת הפרט, כך שאין אפשרות לדעת מה בדיוק נקבע שדנקר עשה או לא עשה. יצוין שזה לא סיים את החקירה של צ’אטרטון, שעוד ממשיכה לבחון תלונות אחרות אליהן התרחבה החקירה. בשלב הזה גם משטרת הסיטי של לונדון עורבה בעניין.
מי שהובאה להחליף את דנקר הייתה ריין ניוטון-סמית’, לשעבר הכלכלנית הראשית של ה-CBI. חשבתם שזה יסיים את הסאגה? תמים מצדכם. בארגון כנראה חשבו שהבאתה של אישה לתפקיד המנכ”לית תהווה פיצוי מספק, אבל רבים הרימו גבה אל מול המינוי של מישהי מתוך הארגון – כעת המפוקפק – במקום מישהו מבחוץ. היעדרו של מה שנראה כמו הליך מינוי תקין לבטח לא עזר. המינוי הזה לבטח לא הצליח להפיג חששות, אם לוקחים בחשבון שהממשלה הודיעה שאין בכוונתה לחדש את הקשרים עם ה-CBI עד לסיום החקירה, וגם עסקים ששקלו את חברותם אמרו שיקבלו החלטה סופית רק לאחר הסיום. במילים אחרות, צריך יותר מפנים חדשות.
הבוץ מעמיק
אבל זה לא נגמר פה. בשבוע שעבר, ב-21 באפריל, הגארדיאן דיווח על תלונה לאונס נוסף של עובדת CBI שנעשה על-ידי שני עמיתיה לעבודה. לדבריה, היא לא קיבלה תמיכה מהארגון והאשימה בכך את התרבות הארגונית שלו. בנוסף, הגיעו לעיתון עדויות שעובד בקונפדרציה עשה סטוקינג לאחת מעמיתותיו. מה-CBI מסרו לגארדיאן שהתלונות האלו הועברו למשטרת הסיטי גם הן.
עבור עסקים חברים רבים בארגון זה כבר היה יותר מדי. עוד באותו יום יותר מחמישים תאגידים גדולים הודיעו על הפסקת או השעיית החברות. חברת הביטוח אביבה הבהירה שזה לא רק בגלל ההאשמות עצמן, אלא גם בגלל הניהול הלקוי של הסיטואציה על-ידי הנהלת ה-CBI, שמונע מהארגון לשמש בתפקידו המקורי, שהוא לייצג עסקים (יצוין שככל הנראה ההחלטה ספציפית באביבה התקבלה לפני הפרסום בגארדיאן, אבל הפרסום לבטח לא עזר). לצד אביבה ניתן למנות גם חברות כמו ג’ון לואיס (קמעונאות), NatWest (בנקאות), של, BP, אסטרהזניקה ועוד.
עוד באותו יום פורסמה הצהרה מטעם הארגון, בה הוכרזה השעיית כל הפעילות עד יוני. מה אמור לקרות אז? כינוס חירום מיוחד, בו יוצגו לחברי הקונפדרציה תכניות לשינוי התרבות בתוכה, כדי שיוכלו להחליט על המשך המעורבות. כיאה לניסיון למזער נזקים, ההצהרה הבהירה שברור להנהגת הארגון שהצעדים שננקטו עד כה רחוקים מלהספיק, ושנעשים מאמצים להביא בשבועות הקרובים לצעדים משביעי רצון. אבל בשלב הזה הדבר נראה כמו ניסיון לעצור דימום מסיבי עם פלסטר. פרשן העסקים של סקיי ניוז, איאן קינג, אף כתב ש”זו לא תהיה הפרזה להגיד שזה נהיה משבר קיומי עבור ה-CBI”.
שנייה, לא גמרנו. לפני שלושה ימים (ב’) שר האוצר ג’רמי האנט אמר ש”אין טעם” שהממשלה תתקשר עם ה-CBI כל עוד זו הסיטואציה, שכן הממשלה מעוניינת לדבר עם גוף שמייצג את העסקים. האנט אמר שלמרות שהעדיפות הממשלתית לתקשורת עם המגזר העסקי היא דרך גוף ייצוגי, אפשר להסתדר גם בלעדיו. דרך עדינה להגיד שהממשלה לא הולכת לנסות להציל את ה-CBI, למרות האינטרס שלה בקיומו.
מה עכשיו?
עכשיו ה-CBI מנסה להציל את עצמה. ביום בו האנט אמר את הדברים, מטעם הארגון נמסר שאכן כישלון שלו לפעול גרם ל”מיעוט קטן מאוד” לחשוב שהוא יוכל לפגוע מינית ככל שירצה ולחמוק מעונש. כדי להראות פעולה, מספר עובדי CBI נשלחו הביתה. זה חמוד, רק שבקצב הזה נראה שכל העובדים של הארגון עומדים בפני פיטורים. הארגון גם פירט צעדים נוספים שבכוונתו לעשות, אבל כמובן שאנו מחכים ליוני.
אבל לא נראה שהמאמצים עוזרים במיוחד, בהתחשב בכך שהברונית הלנה מוריסי, בכירה בסיטי של לונדון, סבורה שהקונפדרציה “גמורה” ועכשיו רק מחכים לקריסה. לדבריה, כל מי שעדיין לא פרשו צריכים לעשות כן כדי לחשוב על מה שיבוא במקום ה-CBI, ושהעסקים שלא יעשו זאת עלולים למצוא את עצמם “בצד הלא נכון של ההיסטוריה”. והתחזית הזו נראית מאוד ריאלית, בהתחשב בכך שה-CBI הראתה בהחלט תרבות רקובה ומסוכנת עבור נשים.
מה יקרה אם ה-CBI בסופו של דבר תתמוטט, אחרי 58 שנות פעילות? ככל הנראה שמשהו יקום במקומה. התאחדות תעשיינים כלשהי היא דבר שקיים במדינות מפותחות רבות, ומסייע לממשלה להבין את האינטרסים של המגזר העסקי כשהיא מקבלת החלטות (יש מי שיגידו שהממשלה נוטה להבין את המגזר העסקי יותר מדי, אבל זה ויכוח אחר). העסקים צריכים את הלובי שלהם מול הממשלה, ויש כבר מי שחושבים על היום שאחרי ה-CBI. הקריאות לעשות כן, כאמור, כבר פומביות. אבל צריך להקים את הארגון הזה, שקודם כל יצטרך להנהיג בתוכו תרבות שלא תאפשר לשורת מעשים מזעזעים כזו לחזור על עצמה. בינתיים אנחנו נכנסים לתקופה בה המגזר העסקי נדרש להציג באופן לא מרוכז את האינטרסים שלו בפני הממשלה (האנט טוען שמסתדרים), וגם אחרי שהיא תיגמר אין הבטחה שפעילות מול הממשלה תיראה אותו דבר.