רשימת המועמדים נסגרה ואפשר להגיד שאלו המתמודדים להחליף את ניקולה סטרג’ן בראשות ה-SNP: המזה יוסף, קייט פורבס ואש ריגן. שלושתם מעוניינים לרשת את סטרג’ן בראשות המפלגה וכפועל יוצא בתפקיד השרה הראשונה. הנושאים הבוערים שעל הפרק הם האסטרטגיה הנכונה לדרוש עצמאות והיחס לחוק ההכרה המגדרית שיצר קרע בתוך המפלגה. החיים לא יהיו קלים, ובינתיים בואו להבין מי נגד מי ומה החוקים | צילום: kaysgeog, פליקר
כמו שלראש/ת ממשלת בריטניה יש את רחוב דאונינג 10, לונדון, כך לשר/ה הראשונ/ה של סקוטלנד יש את בית ביוט, הממוקם בכיכר שרלוט 6, אדינבורו. לא מזמן ניקולה סטרג’ן הודיעה על התפטרותה מראשות מפלגתה, ה-SNP, וכפועל יוצא מתפקיד השרה הראשונה, מה שאומר שבקרוב היא תפנה את בית ביוט. היום (ו’) נסגרה ההרשמה להתמודדות על ראשות ה-SNP, כשלמנצח/ת יחכה פרס גדול אף יותר: בית ביוט. כלומר, תפקיד השר/ה הראשונ/ה. אז הנה מה שמצפה לנו והמתמודדים על הכתר.
החוקים
אז איך כל העסק הזה עובד? ובכן, כל המועמדים – שכבר נעבור עליהם – נדרשו להביא את חתימותיהם של לפחות מאה מתפקדי SNP מעשרים סניפי מפלגה שונים. בהצבעה עצמה כל המתפקדים יורשו להצביע. ההצבעה תיעשה באמצעות הדואר, תיפתח ב-13 במרץ ותיסגר ב-27 במרץ, אז יוכרז או תוכרז ראש/ת המפלגה החדש/ה. ההצבעה תיעשה בשיטת הקול האלטרנטיבי, כלומר שהמצביעים יצטרכו לדרג את המועמדים לפי עדיפות. אם אף מועמד לא יקבל יותר מ-50% מהקולות בעדיפות הראשונה, המועמד שקיבל הכי מעט הצבעות בעדיפות זו ינופה. לאחר מכן הקולות שלו יחולקו בין המועמדים האחרים בהתאם לעדיפות השנייה שסומנה על הטפסים שלו, וחוזר חלילה עד להגעה לרוב מוחלט של הקולות. בגלל שהפעם יש רק שלושה מועמדים, פירוש הדבר הוא ניפוי אחד לכל היותר.
לאחר סיום המרוץ ניקולה סטרג’ן תגיש למלך צ’רלס השלישי את התפטרותה מתפקיד השרה הראשונה, והפרלמנט הסקוטי יצטרך לבחור במחליפ/ה. בניגוד לישראל, בה ההצבעה נעשית על הרכב הממשלה כולו, בסקוטלנד ההצבעה היא על זהות התפקיד הבכיר ביותר בלבד. כל חברי הפרלמנט יהיו רשאים להציג את מועמדותם, אבל ככל הנראה מטעם ה-SNP לא יעמוד אף אחד מלבד המנצח/ת במרוץ הנוכחי. מאחר שה-SNP היא המפלגה הגדולה ביותר, מאחר שיש צורך לזכות ברוב פשוט בלבד, ולא מוחלט, קשה לראות תרחיש בו יש מנצח/ת ממפלגה אחרת.
המועמדים
בשבילם הרי באתם. לא ניתן כמובן לעבור על כל המצע שלהם, ולכן נעבור על מה שכנראה יהיה הכי חשוב למתפקדים: מה עושים עם העצמאות הסקוטית ועם ההכרה המגדרית (תזכורת: הפרלמנט הסקוטי העביר חוק שיקל את התנאים לקבלת הכרה בשינוי מגדרי מהמדינה, צעד שנוי במחלוקת בתוך סקוטלנד ושהוטל עליו וטו מטעם ממשלת בריטניה)?
המזה יוסף
ניסיון
המזה יוסף (בערבית נהגה חמזה יוסף) מכהן בפרלמנט הסקוטי מאז 2011, אז ה-SNP הצליחה לקבוע תקדים (שטרם חזרו עליו מאז) בו מפלגה בודדת זכתה לרוב מוחלט בפרלמנט הסקוטי. הוא חיכה רק שנה לפני שהחל לכהן בתפקידים זוטרים בממשלת סקוטלנד, תחילה כשר לענייני אירופה ולפיתוח בינלאומי, ולאחר מכן כשר לענייני התחבורה והאיים. ב-2018 ניקולה סטרג’ן הוציאה אותו לליגה של הגדולים כשהפכה אותו לשר המשפטים. מאז 2021 הוא מכהן כשר הבריאות.
מצע
כשזה מגיע לעצמאות סקוטלנד, ה-דבר שעליו ה-SNP נלחמת בימים אלו, המזה יוסף לא מתלהב במיוחד מהרעיון שניקולה סטרג’ן הציעה, של הפיכת הבחירות הכלליות בשנה הבאה למשאל עם דה פקטו על עצמאות סקוטלנד. מה הוא מציע במקום? לא משהו קונקרטי. הוא הבטיח לעבוד יחד עם המפלגה כדי להגיע לתוצאה מוסכמת, אבל לדבריו התהליך להשגת עצמאות הוא לא החלק הקריטי. לדבריו צריך לעסוק במדיניות עצמה, בטענה שכאשר התמיכה בעצמאות תהיה יציבה וחזקה אז המכשולים הפוליטיים בדרכה יוסרו. אשרי המאמין.
אוקיי, מה לגבי ההכרה המגדרית? יוסף לא מכחיש שהחקיקה הזו יצרה קרע ב-SNP, אבל הבטיח לעמוד מאחורי החקיקה ולאתגר בבית המשפט את הווטו שהטילה הממשלה בווסטמינסטר. עם זאת, הוא מעוניין להגיע להידברות עם מי שחוששים מהחקיקה הזו כדי לנסות להגיע לפתרון שיפיג את חששם.
סיכויים
קצת קשה לעמוד בדיוק על הסיכויים של מי מהמועמדים, מהסיבה הפשוטה שאתרי ההימורים עדיין כוללים בתוכם גם מי שהיוו מועמדים פוטנציאליים אבל לא הגישו את מועמדות כזו. בכל מקרה, לפי האתר betting.betfair המזה יוסף הוא המועמד המוביל, עם 65.2% סיכויים לנצח. זה לא בא ברגל, שכן תפקודו כשר הבריאות ורשימת ההמתנה המאמירה ל-NHS זיכו אותו בביקורת רבה ואף הביאו לדרישה מניקולה סטרג’ן שתפטר אותו. אבל מנגד הוא בעל הניסיון המיניסטריאלי הרב ביותר מבין המועמדים.
קייט פורבס
ניסיון
קייט פורבס נכנס לפרלמנט הסקוטי ב-2016, הבחירות הראשונות בהן ניקולה סטרג’ן הנהיגה את ה-SNP לאחר התפטרותו של אלכס סלמונד מהתפקיד בעקבות ההפסד במשאל העם של 2014. ב-2018 היא מונתה לשרה במשרד האוצר, וב-2020 קודמה לתפקיד שרת האוצר, תפקיד בו היא אוחזת עד עתה.
מצע
לפי קייט פורבס, יש צורך ב”אתחול” לקמפיין העצמאות. היא סבורה שסטרג’ן החליטה על אסטרטגיית המשאל דה פקטו בלי יותר מדי שיתוף של שאר המפלגה. לה יש אסטרטגיה אחרת: ראשית, בדומה ליוסף, היא מעוניינת להתמקד במדיניות שבתורה תחזק את הרצון בעצמאות. בנוסף, היא מעוניינת לצאת מהגבולות הנוחים של ה-SNP ולהגיע לכל הציבור כדי לנסות לרתום כמה שיותר ממנו לטובת הקמפיין למען עצמאות. עם זאת, היא לא דוחה לחלוטין את הגישה של סטרג’ן, בטענה שהיא חושבת שצריך להפעיל לחץ על הממשלה הבריטית בכל האמצעים העומדים לרשות ה-SNP, “כולל בחירות”, ולדבריה עצמאות בהחלט צריכה להיות חלק מרכזי במערכת הבחירות הקרובה, אבל כמנוף לחץ ולא כמטרה בפני עצמה.
לגבי ההכרה המגדרית, היא הרבה פחות פרו-טרנס* לעומת יוסף, והיא אף אמרה שהיא לא מתכוונת לאתגר את הווטו של ממשלת בריטניה. היא אמנם מסכימה עם העיקרון שווטו כזה לא אמור להיות מוטל, אבל היא לא חושבת שהדבר נמצא בעדיפות גבוהה במיוחד אצל הציבור הסקוטי. מה גם שיש לה “חששות משמעותיים” מהצעת החוק כפי שעברה, ושאם הייתה נדרשת להצביע בעדה (היא הייתה בחופשת לידה בזמן ההצבעה) היא לא הייתה מסוגלת.
סיכויים
סיכוייה של רייצ’ל פורבס לא מדהימים ועומדים על 20%. יש עליה גם נטל רציני בדמות אמונותיה הדתיות. פורבס אמרה כמה דברים שלא התקבלו יפה. לדוגמה שהבאת ילדים מחוץ לנישואים זה “שגוי” לפי אמונותיה הדתיות ושלו הייתה חברת הפרלמנט הסקוטי ב-2014 הייתה מצביעה נגד ההכרה בנישואים חד-מיניים שעברה אז. הדבר מעמיד בספק את התאמתה לעמוד בראשות ה-SNP, שמעבר לעצמאות מנסה למצב את עצמה גם כמפלגה פרוגרסיבית. פורבס ניסתה לקשר בין הביקורת שקיבלה לבין העובדה שהיא חברה בכנסייה החופשית של סקוטלנד, מה שהתקבל בספק. היא גם ניסתה להראות שהיא מכבדת את הזכויות של כולם ושכעת היא גם תגן על זכויות להט”ב, אבל הנזק נעשה.
אש ריגן
ניסיון
אש ריגן נבחרה לפרלמנט הסקוטי, כמו פורבס, ב-2016. היא כיהנה כשר לביטחון קהילתי, הכפופה לשר המשפטים. ב-2022 היא התפטרה מתפקידה על רקע הרפורמה בהכרה המגדרית. ניתן לציין שבעבר שם משפחתה היה דנהאם, אבל זה לא המצב מאז גירושיה.
מצע
אש ריגן סבורה שניתן להגיע לעצמאות בלי משאל עם, אם מספיק אנשים יצביעו ל-SNP ולמפלגות תומכות עצמאות אחרות בבחירות הכלליות. היא מכחישה שמדובר באסטרטגיית המשאל דה פקטו של סטרג’ן, אבל קשה למצוא הבדלים אמיתיים בין מה שסטרג’ן אמרה בקווים כלליים שהיא רוצה לבין הטענה של ריגן שאם יהיה רוב של מושבים ומצביעים לגוש תומך העצמאות בסקוטלנד הרי שהקהילה הבינלאומית תסתפק בזה ויהיה ניתן להתחיל במשא ומתן על עצמאות. היא גם טוענת שתנועת העצמאות הגדולה יותר נדחקה לשוליים לטובת המקום של ה-SNP, דבר שבכוונתה לשנות. הדבר יכלול בריתות עם מפלגות אחרות שתומכות בעצמאות, כולל מפלגת אלפה של אלכס סלמונד, שהוקמה כנקמה בסטרג’ן.
לגבי ההכרה המגדרית העמדה כבר מוכרת. כאמור, הסיבה להתפטרותה הייתה החקיקה עצמה, כך שדיי ברור שהיא מתנגדת. בהתאם, היא גם באמת מבטיחה לקבור את היוזמה הזו אם תצליח להיבחר לראשות המפלגה ולהיות לשרה הראשונה.
סיכויים
בדומה לפורבס, גם הסיכויים של אש ריגן הם 20%. היא נחשבת לאאוטסיידרית ולא בטוח עד כמה הגישה הלעומתית שלה לחוק ההכרה המגדרית תסייע לה, ואפילו ג’ואנה צ’רי, שתומכת בריגן, מודה שמדובר ב”אאוטסיידרית”. הדברים האלו לבטח לא יהיו לטובתה, כמו גם כוונותיה להרחיב את השימוש בנפט וגז מהים הצפוני, מה שנחשב למדיניות אנטי-סביבתית.
מה הלאה?
כרגע נראה שהמזה יוסף יהיה השר הראשון הבא של סקוטלנד. הוא יהיה הלא-לבן והמוסלמי הראשון בתפקיד הזה. אם יפסיד, אז תהיה אישה שנייה בתפקיד. בכל מקרה, יש סיכוי לא רע שהמרוץ הזה יהיה מכוער: המפלגה נמצאת בתהליכי קיטוב ודוגמטיזציה לא פחות מהמפלגה השמרנית, מה שעלול להפוך נקודות רגישות כמו האסטרטגיה הנכונה לעצמאות או חוק ההכרה המגדרית לנקודות שיקרעו את המפלגה. הדבר נראה היטב במרוץ לראשות המפלגה השמרנית בקיץ 2022, כשהמחנות השונים השמיצו באופן חריף אלו את אלו ופגעו ביכולתה של המפלגה לעמוד יחד ביום שאחרי התוצאות. לדבר עשויות להיות השלכות על יציבות הממשלה החדשה וגם על המאבק לעצמאות.
צריך גם להגיד שלא ממש משנה מי ייכנס או תיכנס לבית ביוט, החיים לא יהיו קלים. לדוגמה, המפלגה הירוקה, שכרגע נמצאת בקואליציה עם ה-SNP, איימה לפרוש אם חוק ההגדרה המגדרית ייקבר. האם במקרה כזה אש ריגן תחליט להתכופף או דווקא לחזור לימיה של ה-SNP כממשלת מיעוט? כי הבטחות בפריימריז הן יפות, אבל בסוף יש מציאות בחוץ, וכבר למדנו שרצוי לא להתעלם ממנה.