הברקזיט שלכם חזר. אחרי שבכירים האשימו את היציאה מהאיחוד האירופי בחלק מהקשיים הכלכליים שבריטניה חווה לאחרונה, העיתונות בישרה שיש בממשלה מי ששוקלים מערכת יחסים עם האיחוד שתזכיר את זו שיש לו עם שווייץ. כלומר, פחות חסמי סחר, יותר הגירה ותשלומים לאיחוד. הדבר מהווה קו אדום עבור הברקזיטרים המושבעים, והם הרימו קול זעקה רמה עד שלא נותר חבר בממשלה שלא הכחיש את הדברים. לפי אחת הסברות הסיפור מהווה בלון ניסוי כדי לבחון את האפשרות ללכת ליחסים פחות לעומתיים עם האיחוד האירופי, אבל נראה שהפילוג במפלגה השמרנית לא יאפשר שום דבר כזה | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10

נכון שמה שעורר הרבה גלים היה ההתקפלות של נבחרות אנגליה ו-וויילס לגבי סרטי הגאווה שלהם במונדיאל, אבל זה לפעם אחרת. לאחרונה הברקזיט שוב בכותרות. ראשית, כי גורמים בכירים כמו נגיד הבנק המרכזי או המשרד לאחריות תקציבית שמטילים חלק מהאחריות על הצרות הכלכליות שבריטניה חווה כעת על הברקזיט. לכך ניתן להוסיף את הדיווחים האחרונים, שהוכחשו, על כך שבממשלה חושבים לקחת את היחסים עם האיחוד האירופי לכיוון המודל של שווייץ ליחסים האלו. רק שרבים במפלגה השמרנית מוכנים לעלות על הבריקדות כדי למנוע מזה לקרות.

השפעה לא ניטרלית

בשבוע שעבר (ד’) נגיד בנק אנגליה, הבנק המרכזי, זומן להעיד בפני ועדת האוצר של הפרלמנט. על סדר היום היה מצבה הכלכלי הלא מזהיר של הממלכה. אחרי שסיים להסביר על הנזק למוניטין הבריטי שגרם המיני-תקציב של ליז טראס וקוואזי קווארטנג, הוא נשאל על ביצועיה הפחות מעודדים של בריטניה לעומת חברותיה מה-G7, וספציפית האם הוא מסכים עם האבחנה שיש לברקזיט חלק בכך. ביילי הבהיר: “כמשרת ציבור אני ניטרלי לגבי ברקזיט פר סה, אבל אני לא ניטרלי באומרי מה אנחנו חושבים שההשפעות הכלכליות הכי סבירות שלו”. לדבריו, ברקזיט אחראי בין השאר גם לירידה בתפוקה. מי שעוד הגיעה להעיד יחד עם ביילי הייתה פרופ’ סוואטי דינגרה מ-LSE, ומעבר לכך גם חברה בוועדה למדיניות מוניטרית של בנק אנגליה, זו שבין השאר גם מחליטה על הריבית. להבנתה, ברקזיט הגביל את הסחר הבינלאומי והעלה את מחירי המזון ב-6%, אחד הגורמים לכך שבריטניה נשארה מאחורי כלכלות מפותחות אחרות.

יום לאחר מכן שר האוצר ג’רמי האנט הציג את התקציב וכחלק מכך פורסמה תחזית כלכלית של המשרד לאחריות תקציבית. לכותבי התחזית היה משהו להגיד על ההשפעה הכלכלית של ברקזיט. לפי התחזית, לברקזיט יש אפקט מצנן על הסחר הבינלאומי של בריטניה ושבטווח הארוך הוא יהיה נמוך ב-15% לעומת מצב בו בריטניה הייתה נשארת באיחוד.

כמובן, צריך לזכור, רגע אחרי שבריטניה יצאה רשמית מהאיחוד האירופי (ינואר 2020) התחילה מגיפה, וכשבריטניה כבר יצאה בפועל (דצמבר 2020) העולם עוד בקושי התחיל לחסן. רוצה לומר, כל העולם נכנס למערבולת כלכלית בתקופה בה ברקזיט התחיל. אמת, ביצועיה של בריטניה נמוכים ביחס לרבות מחברותיה, אבל בהתחשב בכך שהלייבור טוענים שהשמרנים ניהלו רע את הכלכלה עוד לפני הקורונה, האם אנחנו באמת יכולים ברגע זה לבודד את האפקט הכלכלי של ברקזיט? אבל חוות הדעת האלו נפלו כפרי בשל לידי הרימיינרים, מתנגדי הברקזיט, בדרישתם שהממשלה תודה בנזקים שברקזיט גורם. עד כה הם סירבו.

נוסח שווייץ

על הרקע הזה, בסוף השבוע האחרון דווח ש”דמויות בכירות בממשלה” חותרות “לשים את בריטניה על מסלול ליחסים בסטייל שווייצרי עם האיחוד האירופי”. מה זה המודל הזה? ובכן, שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי. עם זאת, יש לו גישה לשוק המשותף באמצעות סדרת הסכמים בילטרליים. ההסדר הזה כולל גם הגירה יותר ליברלית מתוך האיחוד (עניין שגם אושר במשאל עם) ותשלומים של שווייץ לתקציב האיחוד. בימים אלו האיחוד גם דוחף למקום יותר גדול של בית הדין האירופי לצדק מבית האיחוד.

שווייץ
יש פלוס, אבל עבור חלק גם מינוסים. צילום: פרדריק רובנסון

לפי הטיימס, ג’רמי האנט “אותת” שראש הממשלה רישי סונאק מתכוון לשבור מהגישה הלעומתית כלפי האיחוד האירופי שאפיינה את בוריס ג’ונסון וליז טראס. מקורות עלומים בממשלה טוענים שאם יש רצון להחזיר את הסחר לרמה שקדמה ליציאה מהאיחוד יש לחתור ליחסים נוסח שווייץ בעשור הקרוב. לדברי אותם מקורות, אין חובה להחזיר את חופש התנועה (האפשרות של המחזיקים בדרכון אירופאי להגר לבריטניה). הגורמים האלו סבורים שכעת האיחוד בשל ללכת למהלך כזה, משום שהמלחמה באוקראינה מציבה את האיחוד בפני אתגר רציני, ובריטניה נראית פחות כמו מדינה פוחזת ויותר כמו מבוגרת אחראית הודות לסיוע הצבאי המכובד שהיא מעניקה לאוקראינה. וגם, בגלל שג’ונסון עם נטייתו לשקר וטראס עם נטייתה ללכת ראש בקיר כבר לא בתמונה, כעת סבורים שניתן לבנות אמון הדדי.

שווייץ לא תהיה פה

יש רק בעיה אחת: הגברת הגירה, תשלומים לאיחוד האירופי וכפיפות לבית הדין האירופי לצדק הם קווים אדומים של ממש עבור ההארד-ברקזיטרים (הנה מושג שלא חשבתי שאשתמש בו שוב). יש מי שזה מזכיר להם את “תכנית צ’קרס” של ת’רזה מיי להסדרים עם האיחוד שפורסמה בקיץ 2018 והביאה לתגובת נגד רצינית בתוך המפלגה השמרנית (וזה עוד כשחופש התנועה לא עמד על הפרק). אז מה הפלא שה-ERG, הקבוצה ההארד-ברקזיטרית במפלגה השמרנית בפרלמנט, מקציפה מהפה?

ולא רק היא. לורד דייוויד פרוסט, שהיה הנושא ונותן מול האיחוד האירופי בימי בוריס ג’ונסון, אמר: “כל גישה שתדרוש מבריטניה להכפיף עצמה לחוקי האיחוד האירופי, בין אם כחלק מגישת שווייץ סטייל ובין אם כל גישה אחרת, דיי לא מתקבלת על הדעת”. גם ב-ERG היו מי שהביעו חששות רציניים לגבי העניין הזה.

ולא רק בתוך המפלגה השמרנית: נייג’ל פרג’, בעבר ראש UKIP, לאחר מכן מקים מפלגת הברקזיט (כיום מפלגת הרפורמה), אחד האנשים המזוהים ביותר עם ברקזיט, ממש לא שמח לשמוע על זה. כיום הוא משדר ברשת הימנית GB News, אבל הוא עוד עלול לחזור. בסרטון ששחרר לטוויטר אתמול (ב’), אחרי שסיים עם המנטרה של אליטה גלובליסטית ששולטת בפועל בממשלה ופועלת נגד הברקזיט, הוא אמר שאם התכנית השווייצרית תצא לפועל הוא יחזור לפוליטיקה למרות שהוא לא מעוניין בכך. לדבריו, הוא יעשה לשמרנים בבחירות הכלליות את מה שעשה להם בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, אז השמרנים קיבלו פחות מ-9% מהקולות. “זו לא אזהרה, זה איום”, הבהיר פרג’.

אז מה הפלא שבממשלה מיהרו להכחיש? שר הבריאות סטיבן ברקלי, שהיה שר הברקזיט של בוריס ג’ונסון, טען שהוא “לא מזהה” ואמר שהוא רוצה לנצל את ההזדמנויות שברקזיט במתכונתו הנוכחית מספקת לבריטניה. השר להגירה רוברט ג’נריק אמר בנחרצות שהיחסים עם האיחוד יהיו אלו שג’ונסון השיג. השרה הזוטרה מריה קולפילד גרסה שמדובר ב”פייק ניוז”. אתמול, בנאום לקונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI), רישי סונאק הבהיר לעיתונאים שתחת הנהגתו בריטניה לא תיכנס לשום הסכם שיכפיף אותה שוב לחוקי האיחוד. נרגעתם?

מפלגה משוסעת

אז בעצם יש פה סיפור שאף אחד מהממשלה לא מוכן לגבות בקולו. אמנם עיתונאי הסאן הארי קול טוען שהתגובה שקיבל מדאונינג 10 לא מכחישה את עצם הרעיון שהעניין לפחות נשקל, אבל ההכחשה של השרים הייתה גורפת והם סירבו אפילו לומר שהפרטים מצלצלים להם מוכר. תאוריה אחת, כפי שהופיעה בגארדיאן, היא שמדובר בבלון ניסוי. בריטניה נמצאת במצב כלכלי לא פשוט, חלקו כאמור מיוחס לברקזיט, ולכן היא צריכה להוריד חסמי סחר עם האיחוד. מטרת ההדלפה הזו לטיימס נועדה לבדוק כמה הברקזיטרים במפלגה, בדגש על ה-ERG, יהיו פתוחים לכיוון של ברקזיט פחות נוקשה. ובכן, התשובה היא שממש לא.

 

אבל שוב המפלגה השמרנית נחשפת כמפולגת למדי. דיי ברור שאפילו אם יהיה ניסיון להתגמש עם האיחוד האירופי על פרוטוקול צפון אירלנד (ההסדר שנועד לשמור את הגבול בין צפון אירלנד לאירלנד פתוח) שוב המפלגה תיכנס למחלוקות קשות. המחלוקות הפנים-שמרניות על היחסים עם המוסדות האירופיים כבר הפילו את מרגרט ת’אצ’ר, ג’ון מייג’ור ות’רזה מיי, ובאופן עקיף גם את דייוויד קמרון, והיה נראה שבוריס ג’ונסון הצליח להפוך את המפלגה למאוחדת יותר סביב השאלה הזו. אבל כעת נראה שכל ניסיון לפרגמטיות בנושא, גם אם משהו הרבה פחות מרחיק לכת מיחסים נוסח שווייץ, עשוי לגרום למפלגה לקום עליו ולשלוף את הסכינים. כבר עכשיו יש במפלגה מי שסבורים שג’רמי האנט, שבזמן אמת הצביע בעד הישארות באיחוד האירופי, דוחף לברקזיט רך יותר. האמון הפנימי על הקרשים.

 

למרות שהיא כבר יצאה מהאיחוד האירופי, בריטניה לא מסוגלת להשתחרר מהצל של הברקזיט, אפילו כנושא דומיננטי בשיח, שיכול להרים ולהפיל ראשי ממשלה. למזלו של סונאק הוא ברקזיטר מהבית, אבל ספק שהוא מרחיק לכת בעניין כמו חברי ה-ERG, אבל נראה שכעת הוא מחושק אליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *