המרוץ לראשות המפלגה השמרנית אולי בהפסקה, אבל לא במנוחה. אתמול (ו’) התקיים הדיבייט הראשון מתוך שלושה שיתקיימו במסגרת סבבי ההצבעה של חברי הפרלמנט. הכוכב העולה של הערב היה ללא ספק טום טוגנדהאט, שניצל את חוסר ניסיונו המיניסטריאלי כדי להיכנס בבוריס ג’ונסון וביריביו ששירתו תחתיו. סונאק הצליח להשאיר רושם חיובי לאחר שהציג את החלטותיו כשר האוצר כהחלטות קשות אך הכרחיות. פני מורדנט, למרות היותה פייבוריטית, הראתה הופעה חלבית למדי, וכך גם קמי בדנוק. ההופעה של ליז טראס, שמנסה להיות מרגרט ת’אצ’ר של המאה ה-21, הייתה בעיקר אסון. השאלה היא, כמובן, כמה זה ישפיע על אלקטורט של פחות מ-360 איש | צילום: Channel 4

אמש (ו’) ערוץ 4 אירח לדיבייט טלוויזיוני ראשון את כל המתמודדים על ראשות המפלגה השמרנית (לאחר שבצהרי אותו יום התקיים אירוע בחירות בזום, שידע המון תקלות באינטרנט). הדיבייטים עסקו בעיקר בנושא של אמון ויוקר המחיה, אבל גם בעוד כמה נושאים. ומי שפרחו בדיבייט הם לא בהכרח אלו שיגיעו רחוק בסבבי ההצבעה.

וזו שאלה שכדאי להעלות לגבי הדיבייט הזה, ועוד שניים שצפויים לנו מחר ומחרתיים: מה הערך שלהם, למעט בידור? כרגע, בניכוי המתמודדים עצמם, יש 353 אנשים בעלי זכות הצבעה: חברי הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. כמה מהם בדיוק אמורים להשתכנע בגלל דיבייט טלוויזיוני? רובם כבר כנראה בכיס של מועמד או מועמדת, או לכל הפחות בכיס של אחד האגפים ויצביעו אסטרטגית בהתאם. מצד שני, כפי שטום טוגנדהאט הזכיר בנאום הסגירה שלו, יש ציבור בבית, שיכול ליצור קשר עם אותם 353 איש. בתרבות הבריטית, בגלל שיטת הבחירות, הקשר בין נבחרי הציבור והמצביעים חזק בהרבה מאשר בישראל. טכנית, אם חבר פרלמנט יקבל מספיק אימיילים ממצביעיו לגבי אישיות מסוימת, הוא עשוי להשתכנע שהיא האדם המתאים לנצח בבחירות הבאות ולשנות הצבעה. סיכויי ההצלחה של דבר כזה קלושים, כמובן. אבל לפחות לנו זה יאפשר לראות את הפערים בין הנבחרים לבוחרים.

לפני שנתחיל, אבהיר שהסקירה היא לא כרונולוגית כמו שהיא תמטית.

ענייני יושרה

הזריחה של טום טוגנדהאט

כפי שהיה ניתן לצפות על רקע מה שגרם להתפטרותו של בוריס ג’ונסון, השאלות הראשונות שעלו היו בענייני אמון ויושרה. מי שהיה יכול לפרוח בצל הנושא הזה מעל כולם היה טוגנדהאט, הודות לכך שהוא היחידי שלא היה לו חלק בממשלה הזו, בזמן שכל האחרים ביזו את עצמם במשך שמונה חודשים עד שטרחו להתפטר (אם בכלל). בזמן שרישי סונאק התפתל בטענה שהוא נתן לג’ונסון “ליהנות מהספק” עד שהתפטר, ליז טראס סיפרה שההגנה שלה על ג’ונסון נבעה מנאמנות וקמי בדנוק ופני מורדנט ניסו קצת להסיט את הנושא מג’ונסון, טוגנדהאט היה יכול להיות ישיר. אמת, הוא לא בדיוק היה מורד קולני בג’ונסון בחודשים שחלפו, אבל גם לא נעמד מאחוריו. אחרי ששבר את טוויטר עם רפרנס ל”הארי פוטר” (דרוש אומץ לעמוד מול אויבים, ודרוש עוד יותר אומץ לעמוד מול חברים), היה יכול לדבר על ממשלה שלא ממש שירתה את הציבור.

אבל האפשרות של טוגנדהאט באמת לזרוח הגיעה כשהמנחה קרישנן גורו-מורת’י שאל את המתמודדים אם לדעתם ג’ונסון הוא אדם ישר. בדנוק ענתה ש”לפעמים”. סונאק הזכיר שהוא התפטר מהממשלה, בלי לענות על השאלה עצמה. טראס אמרה שג’ונסון “עשה טעויות”. מורדנט נמנעה מלענות על השאלה במפורש. טוגנדהאט, לעומת זאת, הניד בראשו בפשטות. הדבר זיכה אותו במחיאות כפיים סוערות מהקהל. ברגע הזה הוא הצליח למצב את עצמו מעל האחרים, כדי להישאר למעלה גם כשהגיעו למקומות בהם לא היה לו רקורד להציג.

טום טוגנדהאט
זכה להזדמנות לזרוח. טום טוגנדהאט (צילום: Channel 4)

שאר הדיון בנושא היה רצוף הזדמנויות עבור טוגנדהאט כדי למצב את עצמו כמתמודד עם עמוד השדרה הקשיח ביותר. כשעלתה השאלה מה יעשו כדי להתנתק מג’ונסון, טוגנדהאט אמר שהוא רץ בדיוק בשביל השבירה הזו מג’ונסון. כשנשאלו אם יכול להיות ראש ממשלה שעבר על החוק, טוגנדהאט אמר בפשטות שלא, בזמן שסונאק היה צריך לספק תירוצים לקנס שהוא עצמו קיבל. האחרים גם לא היו יכולים להיות התקפיים מדי נגד ג’ונסון, כי הם בכל זאת שירתו תחתיו תקופה ארוכה.

המתמודדים האחרים

המתמודדים האחרים היו צריכים להפנות את עניין הכנות שלהם למדיניות שהם מתכננים. סונאק ובדנוק אמרו שהם מתכוונים להיות ישרים עם המצביעים. סונאק שם דגש על כך שהולך להיות רע יותר לפני שיהיה טוב יותר, ושאסור לספר מעשיות שאפשר לפתור הכל עכשיו. בדנוק אמרה שאסור להבטיח יותר ממה שאפשר לקיים. טראס גם אמרה דברים דומים, אבל שמה יותר דגש על קיום ההבטחות ממצע המפלגה השמרנית מ-2019, כדי לרכוש את אמונם של המצביעים.

הם גם ניסו להראות מעט רקורד. כשנשאלו למה צריך לבטוח בהם, טראס הציגה רשימת הישגים מימיה כשרה, במה שנראה כמו התחמקות מהשאלה. מה גם שרוב ההישגים שהציגה היו מתפקידה הקודם כשרת המסחר הבינלאומי, ולא כשרת החוץ, מה שהוסיף לה מידה מסוימת של גיחוך. מורדנט טענה שהיא תמיד “אמרה אמת לכוח” והביעה את דעתה על מה שצריך להשתנות במפלגה השמרנית. סונאק אמר שלמרות שהממשלה הביאה להישגים, הוא ידע להגיד “מספיק זה מספיק” (אחרי שמונה חודשים של סקנדלים ואובדן אמון). בדנוק הייתה היחידה שדיברה על העתיד: היא לא תספר סיפורי מעשיות לבוחרים, וכך ידעו לבטוח בה.

מי שהשמיעה ביקורת קצת יותר נוקבת נגד ג’ונסון הייתה פני מורדנט. היא אמרה שהממשלה שהיא תקים תתבסס על כישורים, בניגוד לג’ונסון שביסס אותה על נאמנות אליו (על זה אוסיף שהוא הקיף את עצמו ביסמנים). מצד שני, גם היא זכתה לביקורת על הכנות שלה. גורו-מורת’י הזכיר שהיא לא הייתה הכי עקבית כשדיברה על עמדותיה לגבי טרנס*. מורדנט ניסתה ליישב בין הגרסאות (בגדול, טרנסיות הן נשים מבחינה חוקית לאחר שעברו תהליך, אבל לא מבחינה ביולוגית), אבל קיבלה התקפה מצד טראס ובדנוק. הן טענו שהיא הייתה מעוניינת לאפשר לשנות מגדר על בסיס הגדרה עצמית (קרי, בלי אבחון רפואי), ושהן אלו שעצרו את המדיניות הזו. לא בטוח שלקהל בבית יותר מדי הפריע שמורדנט יותר ליברלית משתי חברותיה למרוץ, אבל יש חברי פרלמנט שמרנים שלא אוהבים את זה. מעבר לכך, הדבר הוציא את מורדנט מגומגמת, ובהתחשב בכך שלא הצליחה לקבל תשומת לב בדיבייט, היא לא הייתה יכולה לרשום לזכותה הופעה מוצלחת.

 

מדיניות

יוקר המחיה

בואו נעבור לחיים של אנשים. יש משבר יוקר מחיה על הפרק, ואנשים רוצים לדעת מה מתכננים להם. יעד למתקפה היה מדיניות המסים של סונאק כשר האוצר, בדגש על העלאת הביטוח הלאומי. טוגנדהאט זכה לעוד נקודות כאשר שיתף את הצופים בכך שסונאק אמר לו בזמן אמת שהוא מעלה את הביטוח הלאומי כי “זה מה שהבוס רוצה”, והזכיר שהוא היה היחידי מבין המשתתפים שהצביע נגד ההעלאה. כמובן, זו לא חוכמה: הוא היחידי שלא חלק באחריות המשותפת לחברי הממשלה. מי שכן נושאת באחריות המשותפת היא ליז טראס, שסיפרה שהיא התנגדה להעלאה בממשלה והבטיחה להוריד אותם ברגע שתיכנס לדאונינג 10. מורדנט תקפה את סונאק שבשנה הבאה בריטניה הולכת להיות בשפל של תחרותיות בגלל המסים של סונאק. אבל סונאק ידע לענות לחבריו, לעמוד מאחורי החלטותיו ולהציג את עצמו כמי שידע לקבל החלטות קשות ולא פופולריות. הוא ענה היטב וזו הייתה ההזדמנות שלו לזרוח בדיבייט.

רישי סונאק
בשם ההחלטות הקשות. רישי סונאק (צילום: Channel 4)

כמובן, לכולם היה מה להבטיח. טראס, כאמור, הבטיחה להוריד מסים באופן מידי והציעה לממן זאת באמצעות פריסת ההחזרים של החוב הלאומי. הדבר הביא אותה להתנגשות עם סונאק, שהזהיר שצריך קודם כל להשתלט על האינפלציה, או שהורדות המסים האלו ייצרו יותר נזק מתועלת. טראס השיבה לו שהאינפלציה היא בגלל המדיניות המוניטרית הנוכחית (תזכירו לי מי יושבת בממשלה שאחראית לזה?), ועל זה סונאק ענה לה שהיא מוכרת לציבור מעשיות. טראס לא הפגינה שום גרם של כריזמה, מה שהוציא את סונאק כמנצח. בדנוק גם הלכה על הקו של כנות עם המצביעים ואמרה שלכל צעד בנושא יהיה מחיר, אבל הביעה תקווה שלא יהיה צורך לקצץ בשירותים הציבוריים בשביל להוריד מסים, ושיצירת צמיחה תוכל לפצות על כך. מורדנט לא ממש נכנסה לפרטים מועילים, מה ששוב פגע בהופעה שלה. טוגנדהאט מעוניין, במקום הורדת מסי החברות, לפתוח לעסקים יותר אפיקים בהם יוכלו להשקיע. בחלק זה הוא היה יחסית חלש, והיה ניתן לראות שהוא חסר ניסיון בתחום.

אנרגיה וסביבה

עוד עניין שעלה הוא מה יעשו עם חשבונות החשמל ואיך הם יתקדמו לכלכלה ירוקה (עניין חשוב, בהתחשב בכך שלראשונה השירות המטאורולוגי נתן אזהרה בדרגה עליונה לגבי גל חום). הגישה של כולם הייתה שצריך קודם כל להתמודד עם המשבר הכלכלי הנוכחי, ורק אז להתפנות למשבר האקלים, ולכן חלקם הבטיחו הורדה של מסים ירוקים. סונאק אמר שצריך למצוא דרך כלכלית שתוכל לרתום אנשים למאמץ. טוגנדהאט רוצה להימנע ממצב בו עבודות בריטיות יעברו למדינות בהן העבודה תהיה זולה ומזהמת יותר (והזהיר שכלכלה ירוקה לא תעבוד אם תתקיים רק בבריטניה). בדנוק לא רוצה לגרום לקשיים כלכליים כדי לא להרחיק מדינות אחרות מהמדיניות. טראס הראתה את הגישה המחויבת ביותר לנושא, כשהייתה הראשונה להזכיר את המחויבות לאפס פליטות, וגם הזכירה שמעבר לזיהום יש גם את עניין הסביבה והטבע, והבטיחה לפעול גם בנושא הזה. מורדנט, שוב, הייתה מאוד חלבית בתשובתה (צריך לעשות את זה בדרך הנכונה).

ומה לגבי המשבר הנוכחי, כשחשבונות החשמל רק הולכים ועולים? בגדול, כולם מסכימים שצריך להגדיל את היעילות האנרגטית של בריטניה ולחזק את תחום האנרגיה הגרעינית, תחום שלדבריהם הוזנח בשנים האחרונות (מעניין מי היה יכול לטפל בזה ב-12 השנים האחרונות). גם ענייני שיפור הבידוד בבתים עלה, ואולי העלאת התמיכות מעבר למה שסונאק סיפק בימיו כשר האוצר.

דירוג ההופעה

מכון הסקרים אופיניום טרח וקיים סקר בזק לגבי המנצחים בדיבייט. התוצאות היו חד-משמעיות: טום טוגנדהאט הוביל בפער על כולם, כש-36% מהנשאלים ענו שהוא נתן את ההופעה הטובה ביותר. אחריו הגיע סונאק עם 25%, אחריו מורדנט ובדנוק בתיקו של 12% ולבסוף טראס עם 6% בלבד (עוד 9% לא סיפקו שם). ניתוח לפי תמיכה במפלגה העלה שטוגנדהאט וסונאק היו במקום הראשון והשני בהתאמה בקרב מצביעי השמרנים, הלייבור והמתנדנדים. מורדנט הצליחה יותר בקרב השמרנים והמתנדנדים מאשר בדנוק, אבל נשארה מאחור בקרב מצביעי הלייבור. טראס נשארה מאחורי כולם בכל הקטגוריות.

פני מורדנט וקמי בדנוק
בתיקו מאחור. פני מורדנט וקמי בדנוק (צילום: Channel 4)

התמיכה בטוגנדהאט וסונאק נמשכה גם כשבדקו את האמונה בהם בקטגוריות שונות: מנהיגות, יכולת ביצוע, השקפות זהות, יכולת לנצח בחירות, כריזמה ואמינות. טוגנדהאט הגיע ראשון בכל הקטגוריות למעט יכולת ביצוע ויכולת לנצח בחירות, בהן הגיע למקום השני. איפה שהוא לא ניצח, סונאק ניצח, והוא גם הגיע למקום השני במנהיגות ובכריזמה. בדנוק הצליחה להגיע למקום השני בחלוקת השקפות ואמינות. טראס ומורדנט לא הצליחו להגיע למקום השני בשום קטגוריה, אבל טראס נשארה הרבה מאחורי מורדנט. ואם זה לא מספיק, הנשאלים גם התבקשו להגיד אם המתמודדים יהיו ראשי ממשלה טובים או רעים מבחינתם. רק טוגנדהאט וסונאק קיבלו רוב מוחלט שחשב שהם יעשו עבודה טובה (61% ו-51% בהתאמה). על שלוש הנשים יותר אנשים ענו שהן יעשו עבודה רעה מאשר כאלו שענו שיעשו עבודה טובה. אבל אם מורדנט ובדנוק הצליחו לשמור את המתנגדים להן מתחת ל-50%, 65% מהנשאלים חשבו שטראס תהיה גרועה בתפקיד.

משמעויות

מה שברור מהעסק הזה הוא שטוגנדהאט ניצח בגדול בדיבייט הזה ושסונאק הגיע אחריו. עוד ברור זה שטראס הייתה אסון. מורדנט ובדנוק לא היו אסון, אבל גם לא הצליחו לפרוח יותר מדי. זו גם הייתה ההתרשמות שלי. טוגנדהאט וסונאק ידעו לקחת את החולשות שלהם ולהפוך אותן למעלות. טראס, לעומת זאת, ניסתה להיות חיקוי חיוור לת’אצ’ר, אבל היא רחוקה משם שנות אור. רוב הזמן היא נראתה מגוחכת, וההופעה שלה לא הייתה משכנעת כלל. מורדנט, חביבת הסקרים וסוכנויות ההימורים, נכשלה במבחן הראשון שלה. היא נכשלה בהשגת תשומת הלב, בזמן שמתחריה לא חששו להיות התקפיים וליהנות מאור הזרקורים.

ליז טראס
אסון של הופעה. ליז טראס (צילום: Channel 4)

מי שיכול להיות מרוצה מהתוצאות במיוחד הוא רישי סונאק. לאור העובדה שהמתחרה העיקרית שלו היא מורדנט, הוא יכול לנסות להשתמש במה שקרה אתמול כדי לשכנע את התומכים שלה שאם הם רוצים סיכוי לנצח בבחירות הרי שצריך אותה. טום טוגנדהאט כנראה לא יצליח לתרגם את הניצחון שלו להצבעות מהקולגות שלו בפרלמנט, למרות שזה עשוי להיות הצעד החכם מבחינתם לטווח הארוך. מי שעוד עשויה לנסות להפיק מהעניין תועלת היא קמי בדנוק, שתוכל להגיד לתומכי האגף הימני שטראס היא הסתכנות בממשלת לייבור בבחירות הבאות.

כמובן, כנראה שההשפעות יהיו מוגבלות. בכל זאת מדובר בפוליטיקאים, וככאלה יש להם לא מעט קומבינות שמחכות מתחת לפני השטח, עוד לפני שנכנסים לשאלה מי הראה ביצועים טובים יותר בקרב הציבור. עם זאת, תמיד נכונו הפתעות. טראס ומורדנט גם יקבלו הזדמנות לתקן מחר (א’), בדיבייט שייערך ב-ITV. ביום למחרת חברי הפרלמנט השמרנים יקבלו שוב הזדמנות להצביע, ואז נראה איזו השפעה הייתה, אם בכלל, לדיבייטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.