מוכנים? אנחנו יוצאים לדרך. שמונה מתמודדים הצליחו לעבור את הרף הנדרש לכניסה למרוץ לראשות המפלגה השמרנית, שיקבע מי יחליף את בוריס ג’ונסון בדאונינג 10. נעבור על הכללים ועל המתמודדים, אבל עדיין נימנע מהימורים על המנצח/ת. וגם על הצעת האי-אמון שלא תהיה | בתמונה: לארי החתול, השליט האמיתי של דאונינג 10 (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)
התחלנו. אתמול (ג’) יו”ר ועידת 1922, גראהם בריידי, הודיע מי חברי הפרלמנט השמרנים שהצליחו להיכנס למרוץ לראשות המפלגה השמרנית, כדי לדעת מי יחליף או תחליף את בוריס ג’ונסון בתפקיד הזה ובראשות הממשלה. היום יתקיים סבב ההצבעה הראשון. אז הנה כל מה שצריך לדעת לקראת ההתחלה.
החוקים
נכנסתי לזה מעט בפוסט הקודם, אבל שוב. המרוץ הזה מתקיים בשני שלבים. השלב הראשון, שמתחיל כעת, נעשה בתוך המפלגה הפרלמנטרית. כל שמונת המתמודדים שתכף נכיר, כדי להיכנס למרוץ, היו צריכים להציג תמיכה מעשרים חברי פרלמנט של המפלגה לפחות. היום, בין 15:30 ל-17:30 (שעון ישראל), יתקיים סבב ההצבעה הראשון (ההצבעה חשאית, כמובן). כל מי שלא ישיגו לפחות שלושים קולות ינופו מהמרוץ. מחר ייערך סבב הצבעה נוסף, ובהתאם לצורך גם בשבוע הבא עוד כמה סבבים. בסבבים הנ”ל, המקום האחרון ינופה מהמרוץ. כך, עד שיישארו שניים. אנחנו נדע מי השניים האלו לכל המאוחר בחמישי הבא.
השניים האלו יצטרכו להתמודד על קולותיהם של כל מתפקדי המפלגה. כמובן, זה אומר שהם לא יכוונו לקונצנזוס בציבור הרחב, אלא לקונצנזוס של הבייס השמרני, שהוא מן הסתם ימני יותר מהציבור הכללי. הם יערכו קמפיין במהלך מה שיישאר מיולי ובאוגוסט, בזמן שהמתפקדים יצביעו בדואר. את התוצאות אנחנו נדע ביום שני ה-5 בספטמבר, היום בו הפרלמנט יחזור מפגרת הקיץ. עקרונית, המסורת היא שטרם סיום התפקיד בנסיבות של התפטרות, ראש הממשלה עורך סשן אחרון וחגיגי של שאלות לראש הממשלה, נושא נאום קטן בדאונינג 10 ומשם הולך למלכה כדי להגיש את התפטרותו ולהמליץ על המחליף. בגלל ששאלות לראש הממשלה נערכות בימי רביעי, אני מניח שזה אומר שבוריס ג’ונסון למעשה יזכה לעוד יומיים בדאונינג 10 אחרי שיכריזו על המחליפ/ה.
המועמדים
בתכל’ס, באנו להכיר את שמיניית המועמדים. הם יופיעו כאן בסדר אלפביתי. בנושאי האג’נדה אתייחס למה שנראים כשלושת הנושאים הבוערים במרוץ הזה: כלכלה (בדגש על מדיניות מס), מדיניות חוץ (בדגש על ברקזיט) והמלחמה ב-woke (בדגש על יחס לטרנס*). יצוין לגבי הנושא האחרון שנראה שהוא לא באמת מעניין את המתפקדים, ונראה שהמתמודדים עושים ממנו קרדום לחפור בו. שנתחיל?
קמי בדנוק
ניסיון
קמי בנדוק התחילה את הקריירה הפוליטית שלה באסיפת העיר של לונדון, ובבחירות 2017 נכנסה לפרלמנט. ב-2019, לאחר שבוריס ג’ונסון נהיה לראש הממשלה, היא התחילה לכהן בסדרת תפקידים כשרה זוטרה, במשרדי החינוך, האוצר, הקבינט (כחלק מהמחלקה לשוויון) והבינוי. הקריירה הזו הגיעה לסופה בשבוע שעבר, לאחר שלקחה חלק בגל ההתפטרויות מממשלתו של בוריס ג’ונסון. יצוין שבנדוק היא בת 42 בלבד, כך שאם תנצח תהיה לראשת הממשלה הצעירה ביותר מאז שרוברט ג’נקינסון נכנס לתפקידו ב-1812 בגיל של 42 ויום אחד.
מצע
בגדול, התמה של בנדוק היא לא להבטיח דברים שלא ניתן לקיים. אין ארוחות חינם, ולכל צעד יש מחיר. מדובר בהתרחקות ברורה מבוריס ג’ונסון, האיש שהואשם ב”קייקיזם” (Cakeism), הרעיון שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם במאמר שכתבה לטיימס היא יצאה נגד הנטייה לפופוליזם בימין. משום כך, בזמן שמתמודדים אחרים מבטיחים להוריד מסים ברגע שיגיעו לדאונינג 10, בנדוק נוקטת בגישה זהירה יותר. היא אמרה שלמרות שהיא תומכת בהורדת מסים ובהקטנת הממשלה, היא לא מתכוונת להיכנס לתחרות של מי יוריד יותר מסים. לדבריה יש לקיים על כך דיון רציני, ולהוריד בצורה שקולה וכזו שניתן לקיים. כלומר, יהיו הורדת מסים, אבל לא צריך להשתגע. עוד עניין בכלכלה שמפריע לה הוא המדיניות הסביבתית של הממשלה היוצאת, אותה היא מגדירה כ”התפרקות כלכלית מנשק באופן חד-צדדי” (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
בנדוק הצביעה בעד ברקזיט ב-2016, ולדבריה היא מחויבת אליו, אבל כרגע לא סיפקה הבטחות גדולות בתחום החוץ. כמובן, היא הייתה חלק מממשלה שברצונה לשנות את הסכם היציאה מהאיחוד האירופי באופן חד-צדדי ולגרש מבקשי מקלט לרואנדה (שם היא כן הבטיחה גם להמשיך עם המדיניות), אז אפשר לכל הפחות להניח שאלו לא קווים אדומים עבורה. בינתיים, היחס שלה לטרנס* לא הכי אוהד, ובשנה שעברה הודלפה הקלטה שלה מכנה טרנסיות “גברים”, ובאופן כללי נחשבת למועמדת אנטי-woke. היא אפילו דאגה שלא יהיו שירותים ניטרליים מגדרית בכנס השקת הקמפיין שלה. בהתאם, היא לא בדיוק אהודת הקהילה הלהט”בית.
סיכויים
לפי אתר Bookies, יש לבנדוק סיכוי של 9% לנצח. לא הרבה, אבל צריך לזכור שני דברים: ראשית, המועמד המוביל זוכה בסך הכל ל-36%, אז זה לא שמשהו פה ברור. שנית, אנחנו כרגע רק בשלב של חברי הפרלמנט. יש פה הרבה יותר אינטריגות וסכינים בגב שהולכות להינעץ. רוצה לומר, ייתכן שהיא מסוגלת להעפיל לסיבוב האחרון, אם תצליח לשווק את עצמה כמועמדת של האגף הימני במפלגה אבל לא נסחפת כמו אחרים שתכף נגיע אליהם. ויש לה מה להציע: לדוגמה, בסקר שנערך בקרב מצביעים שמרנים מ”החומה האדומה” (מושבי הלייבור הקבועים שעברו בחלקם הגדול לידי השמרנים בבחירות 2019), הם נשאלו של מי המדיניות הכי פחות אהובה עליהם. בדנוק הגיעה למקום השלישי מהסוף, שזה דיי טוב עבורה. גם יש סקרים שמבשרים טובות עבורה אם תגיע לסבב הסופי. בקיצור, עם כל הכבוד לסוכני ההימורים, שום דבר לא אבוד.
סואלה ברוורמן
ניסיון
סואלה ברוורמן נכנסה לפרלמנט ב-2015. ב-2018 היא כיהנה לתקופה קצרה כשרה זוטרה במשרד הברקזיט. בתחילת 2020 היא מונתה לתובעת הכללית, תפקיד בו כיהנה עד מרץ 2021. בספטמבר 2021, במסגרת ארגון מחדש של הממשלה, ג’ונסון החזיר אותה לתפקיד התובעת הכללית, תפקיד בו היא מחזיקה גם עכשיו (למרות שהייתה לה החוצפה להודיע על כוונתה לרוץ בשידור חי לפני שג’ונסון התפטר). היא בת גילה של קמי בנדוק, כך שגם לה יש סיכוי להיות ראשת הממשלה הצעירה ביותר זה יותר ממאתיים שנה.
מצע
ברוורמן מנסה למצב את עצמה כמועמדת שמימינה נמצא רק הקיר. בכל הנוגע למסים, היא רוצה להוריד כמה שיותר. בכוונתה להוריד את המע”מ מחשבונות החשמל ולהוריד את מס החברות כדי למשוך השקעות. ואיך היא מתכננת לשלם על זה? לדבריה, ייעול של עבודת הממשלה יוכל לחסוך לא מעט כסף. היא גם לוטשת עיניים לעבר מערכת הרווחה, שכן לדבריה יש הרבה אנשים שבוחרים לא לעבוד במשרה מלאה ולהשלים הכנסה מקצבאות. לכן, היא מעוניינת לערוך רפורמה גם שם.
בתחום החוץ היא בהחלט עושה מאמץ לעקוף מימין. למשל, עם הבטחה לעזוב את בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), לאחר שזה הקשה על הממשלה לשלוח מבקשי מקלט לרואנדה. לדבריה, זה יאפשר לבריטניה לקחת באופן סופי שליטה על גבולותיה ולהשלים את הברקזיט (בו תמכה ב-2016). אזכיר במעמד זה שהחברות ב-ECHR (יוזמה בריטית, אגב) היא ערובה להסכם יום שישי הטוב, זה שבשם המחויבות אליו הממשלה הנוכחית מנסה לשנות את הסכם היציאה באופן חד-צדדי. בהצלחה עם זה.
וכמובן, ברוורמן גם זוכה למיתוג כאנטי-woke. כשהכריזה על מועמדותה לראשות המפלגה השמרנית, היא אמרה שצריך “להיפטר מהזיבולים האלו של ה-woke”. חברה טובה של הקהילה הטרנסית היא לא, בהתחשב בכך שהיא אמרה שההכרה בזכויות טרנס* הפכה “את הבסיס של הביולוגיה”.
סיכויים
כרגע קשה להגיד שמפרגנים לה, עם סיכוי של 1.5% ב-Bookies. אבל, כאמור, אנחנו בשלב שבו קשה לחזות את הדברים. לפי סקר של ConservativeHome, שבדק את שיעורי התמיכה במועמדים נגד כל אחד מהמועמדים האחרים (כלומר, בדקו למי יצביעו בסבב הסופי בשילובים אפשריים), ברוורמן מפסידה לנשים ותנצח את הגברים. החלוקה היא כמעט במדויק, אבל לא לגמרי, הצלחה מול האגף המרכזי וכישלון מול האגף הימני. כלומר, אם היא תצטרך להתמודד מול חברותיה לאגף היא בצרות, אבל אם יהיה מאבק בין האגפים של המפלגה מצבה יהיה טוב. כמובן, השאלה היא אם היא תגיע לסבב הסופי.
ג’רמי האנט
ניסיון
לג’רמי האנט יש ניסיון מיניסטריאלי עשיר, או כמו שהוא אוהב לספר: הארוך ביותר משל כל המועמדים האחרים. הוא בפרלמנט מאז 2005, ועם המהפך השלטוני ב-2010 מונה לשר התרבות והתקשורת. משם עבר למשרד הבריאות, ולאחר ההתפטרות הגדולה של 2018 מממשלתה של ת’רזה מיי, מונה לשר החוץ במקומו של בוריס ג’ונסון. ב-2019 הגיע להיות המועמד הסופי מול ג’ונסון במרוץ להחליף את ת’רזה מיי. הוא סיים את הקריירה המיניסטריאלית שלו כשג’ונסון נהיה לראש הממשלה. היום הוא יו”ר ועדת הבריאות. כיאה לחבר פרלמנט ושר ותיק, האנט בן 56, כך שלא צפויים לו שיאים בתחום הזה.
מצע
ב-2019 האנט ניסה להצטייר כמועמד היותר מיינסטרימי ופחות פופוליסטי לעומת ג’ונסון, ונראה שהוא מנסה לשמור על התדמית הזו של המבוגר האחראי תוך כדי שהוא הולך מעט ימינה. לדוגמה, הוא הבטיח להוריד את מס החברות ל-15%, השיעור הנמוך ביותר בהתאם להסכמים בינלאומיים עליהם בריטניה חתומה. הוא גם היה מעוניין להשיב לאחור את העלאת הביטוח הלאומי שנעשתה לטובת השקעה ב-NHS ובשירות הסיעודי, אבל לא לפני שהוא ימצא דרך אחרת לתת למערכות האלו את המימון שהן זקוקות לו. בדומה לבנדוק, הוא מעוניין לעשות את הדברים באופן אחראי, ולכן אמר שהיכולת לקצץ במסים נוספים תלויה בצמיחה.
גם בתחום יחסי החוץ האנט מנסה לתמרן בין האגף הימני למרכזי. כך למשל, כשנשאל על שליחת מבקשי מקלט לרואנדה, הוא אמר שהוא תומך אבל “שצריך לגרום לזה לעבוד” (כי כרגע זה לא עובד). מה זה אומר? אין לי מושג. עניין שהוא יותר נחרץ בו הוא השינוי של פרוטוקול צפון אירלנד באופן חד-צדדי וכנראה בניגוד לחוקי הבינלאומי. להאנט יש הרבה מה להוכיח, כי ב-2016 הוא תמך בהישארות באיחוד. אז מה הפלא שהוא מעוניין להמשיך בחקיקה השנויה במחלוקת של הממשלה הנוכחית? עם זאת, האנט גם מנסה לשחק על האיבה שמנהיגי האיחוד האירופי רחשו ספציפית נגד ג’ונסון, ומקווה שעם החלפתו יהיה ניתן פשוט להגיע איתם להסדר.
ובענייני woke? ובכן, האנט אמר שהוא רוצה דיון שמתאים “לדמוקרטיה בוגרת” כמו בריטניה בכל מה שקשור לטרנס*. הוא מסביר שיש צורך ב”הרבה חמלה” בדיון הזה, אבל שאסור לבטל מישהו בגלל השקפת עולמו בעניין, ושיש לביולוגיה מקום בדיון הזה. כאמור, מנסה להיות חבר של האגף הימני, אבל גם לא לצאת מהמחנה המרכזי.
סיכויים
לפי Bookies, הסיכויים שלו עומדים על פחות מ-2%. בניגוד לשתי קודמותיו, הוא גם באמת בצרות. תושבי החומה האדומה לא ממש עפים על המדיניות שלו. ואם יגיע לסיבוב הסופי? הסקרים חוזים לו הפסד מול כל אחד מהמתמודדים. כמובן, תמיד ייתכנו הפתעות, אבל אם הוא יגיע לסיבוב הסופי האנט עשוי לחוש הזדהות של ממש עם שמעון פרס.
נאד’ים זהאווי
ניסיון
נאד’ים זהאווי הצטרף לפרלמנט ב-2010. הוא התחיל לכהן ב-2018 במשרות מיניסטריאליות זוטרות במשרדי החינוך והכלכלה. אבל הפריצה שלו הייתה בחסות הקורונה, כשב-2020 מונה לשר זוטר לענייני חיסונים במשרד הבריאות, ונחשב לחלק מההצלחה של מבצע החיסונים הבריטי. בספטמבר 2021 זכה לתגמול על כך ומונה לתפקיד שר החינוך. בשבוע שעבר, לאחר שרישי סונאק התפטר ממשרד האוצר זהאווי הצליח להשיג את תפקיד שר האוצר לעצמו. יום לאחר מכן הפך לחלק מהכוחות שגרמו לבוריס ג’ונסון להכריז על התפטרות.
מצע
זהאווי מציע הורדות מסים דרסטיות. הוא הבטיח להוריד את מס ההכנסה בשתי נקודות אחוז תוך שנתיים. הוא גם מעוניין באופן כללי להוריד את שיעורם של המסים מתוך ההכנסה הלאומית מדיי שנה. הוא גם מעוניין לעצור את העלייה המתכוננת במס החברות. התכנית הזו זוכה ללא מעט ביקורת, בטענה שלא ממש ברור איך הוא הולך לממן את זה (וזה לפני שאני נכנס לכך שהרבה פרשנים כלכליים אומרים שהורדת מסים בתקופה כזו היא דלק לאינפלציה). הוא, אגב, מציע קיצוץ רוחבי של 20% במשרדי הממשלה. ואם כבר הזכרנו מסים, אז זהאווי נמצא תחת לחץ לאחר שרשות המסים פתחה נגדו בחקירה בחשד שהעושר האדיר שלו לא הושג בדרכים כשרות. אבל הוא גם הבטיח לפרסם את פירוט המס שלו אם ייבחר.
בתחום החוץ, ההבטחה המרכזית של זהאווי היא להגדיל את תקציב ההגנה, על רקע האיומים מכיוון רוסיה וסין. בתחום הברקזיט הוא לא מבטיח משהו מאוד קונקרטי מעבר ל”ניצול ההזדמנויות” שהברקזיט מעניק (זהאווי תמך בברקזיט ב-2016). אבל, גם הוא היה שר בממשלה שהחליטה לשנות את פרוטוקול צפון אירלנד באופן חד-צדדי ולא התפטר על זה, כך שלא בלתי סביר שהוא ימשיך במדיניות הזו. הוא גם הבטיח לקדם את תכנית רואנדה.
בענייני ה-woke זהאווי נוקט בגישה דיי שמרנית. כשר החינוך הוא הצליח להיקלע לעימותים עם פעילים טרנס* בגלל יחסו ללימודים של זהות מגדרית בבתי הספר. זה למעשה עניין שנמשך ממש עד ימיו האחרונים כשר החינוך. עם זאת, כרגע הוא לא מחלק הצהרות בעניין.
סיכויים
החברים ב-Bookies שמים את זהאווי במקום האחרון, עם בקושי סיכוי של אחוז בודד. עם זאת, אם יצליח להגיע לסיבוב הסופי יש לו סיכוי. לפי הסקרים, מול שלושה מתוך שבעה מתחרים אפשריים בסיבוב הסופי הוא צפוי לזכות בניצחון.
טום טוגנדהאט
ניסיון
קורות החיים הפוליטיים של טום טוגנדהאט דיי רזים. הוא נכנס לפרלמנט ב-2015, וב-2017 נהיה ליו”ר ועדת החוץ. זהו. אין ניסיון מיניסטריאלי בכלל. אבל לא לדאוג, אם יש משהו שטוגנדהאט לא ייתן לכם לשכוח זה שהוא שירת בצבא, והשתחרר בדרגת לוטננט קולונל (מקביל לסגן אלוף). העובדה שאין לו ניסיון מיניסטריאלי גם מאפשרת לו להתנתק מהשערוריות שדבקו בבוריס ג’ונסון וממשלתו ולהשתמש בסלוגן “A clean start”, כאילו השמרנים לא שולטים כבר 12 שנה ברצף.
מצע
בגדול טוגנדהאט נחשב לחבר באגף המרכזי של המפלגה, אבל גם הוא מעוניין לקצץ במסים. בין הצעותיו ניתן למנות הורדה חדה במסים על הדלק, ביטול העלאת הביטוח הלאומי ורפורמה בתקנות שנשארו מימיה של בריטניה באיחוד האירופי כדי להפוך את השוק לדינמי יותר. אבל הוא חושב שהדברים האלו צריכים להיעשות באחריות וכחלק מתמונה כוללת. לכן, הוא מתכוון לפרסם תכנית כלכלית ארוכת טווח (שתימשך עשור), בה הורדת המסים תהיה חלק ממכלול כדי שהדברים ייעשו בצורה מאוזנת ולא חסרת אחריות כפי שהוא סבור שחלק ממתחריו מעוניינים לעשות.
תחום החוץ, כפי שאתם יכולים לנחש, הוא התחום החזק של טוגנדהאט. למרות שהוא הצביע בעד הישארות באיחוד האירופי, כעת הוא מבטיח לקדם את החקיקה שתדרוס את הסכם היציאה מהאיחוד באופן חד-צדדי. הוא גם מתכוון להמשיך עם התכנית לשלוח מבקשי מקלט לרואנדה. בשאר תחומי החוץ האיש נצי למדי, בעיקר מול רוסיה וסין. אם הוא ינצח, כנראה שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יוכל להצטער קצת פחות על לכתו של ג’ונסון.
לגבי טרנס*, טוגנדהאט מביע כלפיהם את העמדה הכי אוהדת שצוינה עד כה. לדבריו, יש לביולוגיה משמעות ואישה היא “נקבה בוגרת”, וצריך להתייחס לכך גם במרחבים כמו ספורט. אבל “זה לא אומר שיש פחות כבוד או פחות זכויות” למי שיש להם או להן זהות מגדרית שונה מהמקובל.
סיכויים
לפי Bookies, סיכוייו של טוגנדהאט עומדים על פחות מ-6%. גם הסקרים לא חוזים לו גדולות ונצורות אם יגיע לסיבוב האחרון, שכן בהם הוא יצליח לנצח רק אם יריבו יהיה ג’רמי האנט. אבל, הדבר כנראה יוכל להוות עבורו מקפצה לתפקיד בכיר בקבינט (אני מניח שהוא יהיה מעוניין במשרד החוץ או ההגנה), כך שלא הכל נורא.
ליז טראס
ניסיון
ליז טראס נכנסה לפרלמנט ב-2010, ומ-2012 החלה לעבוד בממשלה. תחילה כשרה זוטרה במשרד החינוך, ומשם התקדמה במהרה לעמוד בראשות משרדים ממשלתיים: שרת הסביבה והחקלאות, שרת המשפטים, הפסקה קטנה לתפקיד במשרד האוצר, ואז תחת בוריס ג’ונסון מונתה לשרת הסחר הבינלאומי ולשרה לשוויון. ב-2021, בעקבות הצלחותיה להגיע להסכמי סחר בעולם פוסט-ברקזיט, ג’ונסון קידם אותה לתפקיד שרת החוץ (ושמרה על תפקידה כשרה לשוויון).
מצע
טראס מבטיחה שאם תיבחר לראשות הממשלה היא תוריד מסים כבר מיומה הראשון בתפקיד. בין השאר היא מבטיחה “לשמור על מס החברות תחרותי” ולהחזיר לאחור את העלאת הביטוח הלאומי. יצוין שבמסגרת האחריות המשותפת, טראס הייתה חלק מהממשלה שהעלתה אותו מלכתחילה. טראס מעוניינת להביא לפיתוח המגזר הפרטי על חשבון הציבורי, ובאופן כללי להקטין את המדינה. יש לציין שטראס לא נמצאת באגף הימני של המפלגה מאתמול, והיא מנסה כבר חודשים רבים לשווק את עצמה כמרגרט ת’אצ’ר החדשה.
בתחום החוץ, טוב, הרקורד מדבר בעד עצמו. טראס עומדת מאחורי החקיקה של שינוי פרוטוקול צפון אירלנד (ויש לה מה להוכיח, שכן גם היא הצביעה בעד הישארות באיחוד ב-2016), ויש לה גם חלק בשליחת מבקשי מקלט לרואנדה (למרות שרוב העבודה פה היא של שרת הפנים פריטי פאטל). וכמו בכלכלה, גם פה היא מנסה טראס מנסה להיות ת’אצ’ר ולאמץ מדיניות חוץ נצית. הדבר גם אפיין את ההתנהלות שלה מול רוסיה טרם הפלישה לאוקראינה, וגם כעת.
טראס לא התבטאה בנושא בתקופה האחרונה, אבל גם היא מאוד מחויבת למלחמה ב-woke. היא אמרה שנמאס לה ממדיניות ממשלתית “אפולוגטית כלפי השמאל”. כשפרצה המלחמה באוקראינה, היא העלתה תקווה שהדבר יפסיק את “התרבות של ספק עצמי, הימשכות הספק העצמי וההסתכלות הפנימית”. בנוסף, ארגוני להט”ב מאשימים אותה שכשרה לשוויון היא נכשלה מלספק את הסחורה עבור הקהילה הגאה.
סיכויים
הגענו למספרים החזקים: ב-Bookies סיכוייה עומדים על 25%. אם תגיע לסיבוב האחרון, השאלה שוב תהיה מאיזה מגדר יהיה המתחרה שלה. לפי הסקרים, לו יהיה מדובר באחת המועמדות האחרות היא תתקשה לנצח. לו יהיה מדובר באחד המועמדים, היא תדרוס אותם בלי בעיה.
פני מורדנט
ניסיון
פני מורדנט נבחרה לפרלמנט ב-2010 וב-2014 נכנסה לממשלה. היא התחילה עם תפקידים זוטרים במשרדי הבינוי, ההגנה, הבריאות והקבינט. ב-2018 מונתה לשרה לנשים ושוויון, המשיכה לתפקיד שרת הפיתוח הבינלאומי וכיהנה קרוב לשלושה חודשים כשרת ההגנה בימיה האחרונים של ת’רזה מיי בראשות הממשלה. כשג’ונסון נכנס לדאונינג 10 מורדנט יצאה להפסקה מהממשלה, עד שב-2021 מונתה לשרה במשרד הסחר הבינלאומי. כמו לטוגנדהאט, גם לה יש ניסיון צבאי, במקרה שלה בחיל הים.
מצע
גם מורדנט מתכוונת להוריד מסים. ראשית הורדת המס על הדלק ב-50%. כמו כן היא מתכוונת להוריד את המע”מ על חשבונות האנרגיה לפחות עד אפריל. מאיפה הכסף? מהעלייה בתגמולי המע”מ בעקבות האינפלציה. בנוסף, היא מתכוונת להעלות את הרף לתשלום מס הכנסה, אחרי שזה הוקפא כחלק מהעלאות המס של הקורונה תחת רישי סונאק.
למרות שמורדנט הייתה מאוד פעילה בקמפיין לטובת הברקזיט ב-2016, יש מי שרואים אותה כמי שעשויה לנקוט בגישה יותר פרגמטית כלפי האיחוד ופרוטוקול צפון אירלנד. כשרה, היה חשוב לה להבהיר למקביליה באירופה שהידידות עודנה חשובה לה.
בתחום הזכויות לטרנס*, מורדנט היא כנראה הכי אוהדת. היא אף אמרה בפרלמנט ש”טרנסים הם גברים וטרנסיות הן נשים”. כמובן, צריך לסייג: מורדנט הבהירה שטרנסיות אינן נשים מבחינה ביולוגית. העניין פה הוא שטרנסיות הן נשים מבחינה חוקית. מצד שני, היא התלוננה שיריביה מנסים לצייר אותה כ-woke. בכל זאת, אי-אפשר להימנע מהקרב הזה.
סיכויים
מטפסים לסיכויים של 33% לפי Bookies. אבל זה עשוי להתברר כאנדרסטייטמנט. לפי הסקרים, אם היא תגיע לשלב הסופי, אין אף אחד שינצח אותה בקרב על קולות המתפקדים. הסברה היא שזה נובע מתמיכתה בברקזיט בשילוב עם ליברליזם בנושאים חברתיים ועבר צבאי שתמיד מוסיף הילה. בנוסף, כך נראה, יש לה תקשורת טובה עם המתפקדים. ואולי יש קשר לזה שמאשימים אותה שחצי שנה היא עסוקה בקמפיין על חשבון עבודתה המיניסטריאלית.
רישי סונאק
ניסיון
רישי סונאק הגיע לפרלמנט ב-2015. ב-2018 הוא מונה לתפקיד שר זוטר במשרד הבינוי. כשבוריס ג’ונסון נהיה לראש הממשלה הוא נתן לסונאק תפקיד במשרד האוצר. ההזדמנות שלו לזרוח הגיעה בפברואר 2020, אז שר האוצר דאז סאג’יד ג’אוויד התפטר מתפקידו, וסונאק קיבל את המינוי. לצערו, הוא קיבל להיות שר האוצר של הקורונה. בשבוע שעבר הוא התפטר, שני ברשימה אחרי ג’אוויד, במה שהתחיל את המפולת של ג’ונסון. יש לציין שסונאק הוא מאותו שנתון של בנדוק וברוורמן, כך שגם לו יש הזדמנות להיות ראש הממשלה הצעיר ביותר זה יותר משתי מאות.
מצע
בתחום המסים, רישי סונאק נוקט בגישה שונה משל רוב מתחריו: בדומה למכתב ההתפטרות שנתן לבוריס ג’ונסון, גם בסרטון הקמפיין שלו הוא אמר שאין לו כוונה לספר סיפורי סבתא שעושים תחושה טובה, אלא לספר את האמת לגבי העובדה שהולכת להיות תקופה לא קלה לפני שיהיה יותר טוב. זה לא שהוא לא הולך להוריד מסים, אבל העניין הוא תזמון. לשיטתו, יש קודם כל למתן את האינפלציה, ורק אז להוריד מסים, בגלל האפקט האינפלציוני שעשוי להיות להורדה כזו. הוא זכה לגיבוי מאחד משרי האוצר של ג’ון מייג’ור, נורמן למונט, שטען שגם מרגרט ת’אצ’ר לא הייתה ממהרת להוריד מסים בזמן כזה.
סונאק מתכוון להמשיך לקדם את החקיקה שתאפשר לדרוס את פרוטוקול צפון אירלנד, כיאה למי שישב בממשלה שקידמה את העניין (ומי שתמך בברקזיט מההתחלה). כמו מתחריו האחרים, גם סונאק בעד המשך תכנית רואנדה.
סונאק כנראה לא יקדם חקיקה שתרחיב את זכויותיהם של טרנס*. הוא מתכוון להגן על נשים מפני “מחיקה דרך שימוש בלשון ניטרלית מגדרית ומגושמת”. הוא רוצה שפה אינקלוסיבית “איפה שצריך”, אבל בגדול את הגישה של ג’יי קיי רולינג ודומותיה, שזכויות נשים קודמות לזכויות טרנס*.
סיכויים
ויש לנו מוביל. ב-Bookies נותנים לו סיכוי של קצת יותר מ-36%. אולי זה נוגע לכך שסונאק מתכונן לרגע הזה מאז דצמבר, אם להסתמך על התאריך בו הוא קנה את הדומיין לקמפיין שלו. אבל מה סיכוייו בסיבוב האחרון, אם יגיע אליו? לפי הסקרים, הוא ינצח אם יתמודד מול טוגנדהאט או האנט, ולאחרים הוא צפוי להפסיד. וזה לפני שניכנס לכך שיש דיבור על ניסיונות של ממש להוריד את סונאק עוד לפני שהוא יגיע לסיבוב האחרון.
מה צפוי?
אגיד את האמת – אני לא יודע. הסיכויים של אתרי ההימורים כרגע לא שווים יותר מדי. הם לא מסוגלים לחשב את כל הסכינים שנשלפות בשלב הזה של המרוץ. גם הסקרים כוללים הרבה שעונים שהם לא יודעים כיצד יצביעו, ודברים עשויים להשתנות. אין יורש/ת ברור/ה לבוריס ג’ונסון, מה שפותח את העסק לשלל תרחישים. יש כאלה שאפשר כנראה לפסול אותם מראש, כמו האנט וטוגנדהאט, אבל רצוי לחכות בעניין. בינתיים, תתרווחו ותהנו.
ועוד דבר קטן
הלייבור הגישה הצעת אי-אמון בממשלה בראשותו של בוריס ג’ונסון. זאת, מאחר שלתפישתם ג’ונסון צריך לעזוב את דאונינג 10 כבר כעת. המוסכמה אומרת שכאשר ראש האופוזיציה מגיש הצעת אי-אמון, הממשלה מפנה לה מקום בלוח הזמנים הפרלמנטרי תוך יום. אבל הפעם הממשלה מסרבת לעשות את זה. התירוץ? הנוסח אומר שאין לפרלמנט אמון בממשלה כשבוריס ג’ונסון עומד בראשה, מה שהופך אותה לאישית. הממשלה מוכנה לפנות זמן לאי-אמון בממשלה כולה, אבל לא באדם עצמו. לדברי יועץ לשעבר של דאונינג 10, הנוסח חורג מהמקובל ולכן לממשלה יש זכות לחסום אותו. אבל באופוזיציה לא מקבלים את זה, בגלל שעדיין כתוב שהאי-אמון הוא בממשלה כולה, וטוענים שג’ונסון מפחד ושוב דורס את המוסכמות. שזו בדיוק הסיבה בגללה רוצים אותו בחוץ מלכתחילה. לדיון החוקתי הזה לא אכנס, אבל צריך להגיד: להצעה הזו אין סיכוי לעבור גם ככה, והיא נועדה בעיקר להביך.