המלחמה באוקראינה לא הפסיקה את מעללי הפוליטיקה בצפון אירלנד: פחות מחודש לפיזור אסיפת צפון אירלנד לטובת הבחירות וכחודש לאחר שהממשלה המקומית נכנסה לשיתוק חלקי בגלל התפטרות השר הראשון פול גיוואן, לא נראה שיש שום פתרון באופק. ראש ה-DUP, ג’פרי דונלדסון (בתמונה), מסרב למנות שר ראשון חדש כל עוד פרוטוקול צפון אירלנד לא נפתר, אבל המלחמה באוקראינה גורמת לממשלה הבריטית להוריד הילוך במשא ומתן מול האיחוד האירופי. בינתיים, בהיעדר ממשלה מתפקדת, יש בעיות להעביר תקציב שיתגבר את מערכת הבריאות ולסייע לתושבי צפון אירלנד להתמודד עם משבר יוקר המחיה. דונלדסון מבקש לצמצם את האפקט באמצעות העברת תקציב ללא ממשלה, אך בשין פיין טוענים שזה לא אפשרי. דונלדסון מצדו מאשים את שין פיין במשחק בפוליטיקה על גביהם של התושבים. הבחירות כאמור מעבר לפינה, וממש לא ברור שהן יוכלו לפתור את העניין | צילום: DUP
העובדה שבמזרח אירופה מתחוללת מלחמה לא גורמת לפוליטיקה המקומית להיעצר. בצפון אירלנד הדבר מורגש ביתר שאת: אחרי שהשר הראשון פול גיוואן התפטר מתפקידו והשאיר את ממשלת צפון אירלנד ללא הנהגה, הפוליטיקה שם נכנסה לפלונטר חדש. מי שממש נכנס לפלונטר הוא ראש ה-DUP, ג’פרי דונלדסון. על רקע הבחירות הקרבות לאסיפת צפון אירלנד, יש לעסק הזה לא מעט משמעויות.
רקע
בפעם הקודמת שדנו בצפון אירלנד, לפני כחודש, השארנו את האזור ללא שר ראשון. זאת לאחר שמי שנשא בתפקיד, פול גיוואן, הודיע על התפטרותו מהתפקיד. זאת, בהוראה מראש מפלגתו (DUP), ג’פרי דונלדסון. הרקע לכך הוא פרוטוקול צפון אירלנד, שיוצר את הגבול הפנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד כחלק מהסכם היציאה מהאיחוד האירופי (במטרה לשמור על הגבול בין צפון אירלנד לאירלנד פתוח). היוניוניסטים מתנגדים לפרוטוקול, בגלל ההפרדה שהוא יוצר בין צפון אירלנד לבין בריטניה. ה-DUP, שתומכת בברקזיט, גם מתנגדת אליו בגלל שהוא מאפשר לאיחוד האירופי לקבוע תקנות שתקפות גם בצפון אירלנד. בהתפטרותו, הוא כפה גם על שותפתו להחזקת הכוח, סגנית השרה הראשונה מישל אוניל (שין פיין) יציאה מתפקידה. עם זאת, ממשלת צפון אירלנד לא התפרקה, ולשרי הממשלה יש עדיין סמכויות בתחום משרדיהם, אבל טווח הפעולה שלהם צומצם מאוד. למרות הקריאות, שר צפון אירלנד בממשלת בריטניה, ברנדון לואיס, אמר שאין לו שום כוונה להקדים את הבחירות למועצה, שיתקיימו בתחילת מאי.
הסיבה לכך שלואיס החליט לא להקדים את הבחירות הייתה בעיקר שבריטניה והאיחוד האירופי נמצאים במשא ומתן על הפרוטוקול. גם בווסטמינסטר לא אוהבים את הפרוטוקול הזה במיוחד, בעיקר משום שהוא לא מהווה ניתוק של ממש מהאיחוד (חלק מהפוליטיקאים האלו לא זוכרים ביומיום שצפון אירלנד היא חלק מהממלכה). בכל מקרה, שרת החוץ ליז טראס והנושא ונותן מטעם האיחוד מארוש שפצ’וביץ’ הסכימו שסוף פברואר או תחילת מרץ, שזה בגדול השבוע שחלף, צריך להיות הדדליין להשיג פריצת דרך. זאת, כדי שצפון אירלנד תלך לבחירות לאחר שברור מה המצב (האסיפה תתפזר לבחירות ב-28 במרץ). בתוך כך כדאי גם לזכור שבריטניה איימה להפעיל את סעיף 16 לפרוטוקול (כלומר, להשעות חלקים ממנו באופן חד-צדדי) אם לא יושג פתרון. הפתרון הזה, רק אזכיר, הוא לבעיה שבוריס ג’ונסון רץ בבחירות כשהוא משיג אותו כהסכם מצוין.
מה קרה מאז?
כאמור, הממשלה והאסיפה בצפון אירלנד עודן מתפקדות, גם אם באופן חלקי יותר בגלל היעדרם של השר הראשון וסגנית השר הראשון. לא כולם עפו על המהלך הזה: דאג ביטי, ראש ה-UUP, מפלגה יוניוניסטית מתחרה, ביקר את ההתפטרות וטען שהיא “לא קידמה את עניין הפרוטוקול בכלום”. בהתחשב בכך שה-DUP מואשמים בכך שההתפטרות לא הייתה ממניעים אידיאולוגיים טהורים אלא ניסיון פתטי להביא עוד קולות, זה לא ממש מפתיע שהמפלגות המתחרות, הלאומניות והיוניוניסטיות, מבקרות את הצעד הזה.
ובינתיים, האסיפה מצליחה להעביר כמה חקיקות משמעותיות. אבל עניין בעייתי הוא התקציב: שבוע וחצי לאחר המהלך של גיוואן שר האוצר של צפון אירלנד, קונור מרפי (שין פיין) עדכן את חברי האסיפה שבהיעדר ממשלה אין אפשרות להעביר את טיוטת התקציב, שהייתה אמורה בין השאר להוסיף 10% למערכת הבריאות ולאפשר לה ולנהל את הפיננסים שלה על בסיס תלת-שנתי. בנוסף, הדבר מקשה על מה שנשאר מממשלת צפון אירלנד להתמודד עם משבר יוקר המחיה שלא פוסח על האזור. או במילים אחרות, מה אתם יודעים, למעשים יש השלכות.
ולהשלכות האלו עשוי להיות אפקט משלהן. בואו נסתכל על לוח הזמנים: ב-28 במרץ אסיפת צפון אירלנד תתפזר ובהיעדר ממשלה מתפקדת במלואה יהיה מאוד בעייתי להתמודד עם כל בעיה שלא תבוא. ב-1 באפריל, שנת הכספים הבריטית, יתחילו להרגיש את האפקט של העובדה שלא עבר תקציב. ב-5 במאי הבחירות. כלומר, כמעט כל פגרת הבחירות תעבור עם אפקטים כלכליים לא פשוטים ויכולת מוגבלת מאוד עד לא קיימת של הרשויות לסייע למי שזקוקים לסיוע בימים של אינפלציה גואה. עכשיו, את מי לדעתכם יאשימו בזה בקלפיות? כי ההימור שלי הוא על המפלגה שבגאוניותה שיתקה את הממשלה. לכן, דיי ברור שג’פרי דונלדסון טיפה לחוץ מהעניין.
ג’פרי דונלדסון משחק בפוליטיקה
אל תדאגו, דונלדסון הוא לא אחד שיוותר בקלות. הוא כתב לראשי המפלגות וקרא למציאת פתרון משותף שיאפשר להעביר תקציב למרות שהממשלה לא מתפקדת. מישל אוניל טוענת שקונור מרפי “עשה ככל הניתן” כדי לאפשר לכסף לעבור, אבל שלא ניתן לעשות זאת בלי ממשלה מתפקדת. דונלדסון אמר שלשום (ו’) שהוא מסרב לקבל את ההסבר הזה, ואף נתן כדוגמה את העובדה שרק לאחרונה שין פיין הצליחו למצוא מימון לאצטדיון כדורגל מקומי, כך שניתן גם למצוא סיוע לכל משקי הבית שמתמודדים עם עליית המחירים. הוא אמר שהוא “מסרב לקבל ‘לא’ כתשובה” ואמר ש”רטוריקה היא לא מה שאנשים מצפים לשמוע משין פיין. הוא קרא “לא לשחק בפוליטיקה” ולהראות קצת פרגמטיות. בינתיים, ראשת שין פיין וראשת האופוזיציה באירלנד, מארי-לו מקדונלד, קוראת לממשלה הבריטית להתערב עד שיימצא פתרון.
עכשיו, אני לא משפטן ואני לא יודע להגיד למה מימון לאצטדיון אפשרי והתקציב כולו לא, והאם דונלדסון צודק ששניהם אפשריים. מה שאני כן יכול להגיד זה שדונלדסון הוא מאוד חצוף. ההחלטה להוציא את גיוואן מהממשלה, בידיעה שזה ישתק חלקית את עבודתה, הייתה של דונלדסון עצמו. הוא בסבירות מאוד גבוהה שיחק בפוליטיקה וכעת דורש שמפלגות אחרות לא יעשו את זה. אדגיש: ייתכן שבאמת יתגלה ששין פיין בעצמם משחקים בפוליטיקה על הגב של אנשים שמתקשים לחמם את הבית. אבל דונלדסון עושה את זה בוודאות, וכעת למעשה מבקש מהמפלגות האחרות שיעזרו לו לרכך את האפקט האלקטורלי של הנזקים שהוא עצמו גרם בלי שהיה בכך שום הכרח. איך שלא יהיה, בהמשך השבוע ראשי מפלגות הקואליציה אמורים להיפגש, ואז נראה אם תהיה התקדמות.
בינתיים מנהיגי העסקים בצפון אירלנד פנו לפוליטיקאים בתחינה שיחזירו את הממשלה לתפקד. הסיבה שלהם היא שבין השאר אין מי שישנה את הנחיות העבודה מהבית כשממשלה משותקת. הם אמנם לא הפנו את האצבע כלפי מפלגה ספציפית אלא כלפי כולם, אבל דיי ברור מי בדיוק אמור לחזור לממשלה.
לחיי הפרוטוקול
ב-DUP מתעקשים שעד שפרוטוקול צפון אירלנד לא יימחק או לפחות ישונה, אין על מה לדבר. עקרונית, היינו אמורים לדעת בשבוע שחלף איפה אנחנו עומדים: האם יימצא פתרון או שממשלת בריטניה תפעיל את סעיף 16, שגם איתו כנראה שה-DUP היו מוכנים לרדת מהעץ. רק ש… נו… יש מלחמה באוקראינה וכל זה. בהתאם, דיווחים בעיתונות מסוף השבוע מספרים שלפי גורמים בממשלה כנראה שלא ייעשה שימוש בסעיף 16 למרות הכל. הסיבה ברורה: שרי ממשלת בריטניה עסוקים במזרח אירופה ואין להם זמן להתעסק גם בהשלכות של סעיף 16. שר האוצר רישי סונאק כבר הזהיר שהפעלתו פירושה מלחמת סחר עם האיחוד האירופי והמשך המכסים האמריקאיים על חלק מהסחורה הבריטית. הרצון להוריד את פוטין מהעץ בלי לשלוח כוחות של נאט”ו לאוקראינה דורש לכל הפחות חזית מאוחדת בסנקציות. קשה להשיג אחת כשעסוקים בכיפופי ידיים מהסוג הזה, בטח כשגם כך אמינותו של ג’ונסון בעיניי האיחוד האירופי לא בדיוק גבוהה.
פירוש הדבר הוא שלקחו לדונלדסון את הסולם שאיתו הוא היה אמור לרדת מהעץ. אם הוא התעקש שלא ניתן להחזיר את הממשלה לתפקוד עד שיוסר הגבול הפנימי בין אם באמצעות הסכם חדש ובין אם באמצעות הפעלת סעיף 16, ועכשיו נראה שהממשלה מוותרת על מנוף הלחץ של סעיף 16, מה הוא בדיוק אמור לעשות? הוא לא יוכל להמשיך לנסות לנהל את ענייני צפון אירלנד כנוכח-נפקד, כפי שהוא עושה כעת, לנצח. מתישהו הוא יצטרך או לחזור לממשלה או לחלופין להצהיר בפה מלא שהוא משתק את הממשלה. החשש של ברנדון לואיס הוא שזה ככל הנראה ילך לכיוון השני, והוא לא שולל את האפשרות שיפתחו את חלוקת הכוח בממשלת צפון אירלנד מחדש – עניין עדין מאוד בהתחשב בכל מה שזה אומר להסכמי יום שישי הטוב (שייסדו את הממשלה המקומית ככזו שמחייבת את חלוקת הכוח בין היוניוניסטים ללאומנים).
אחרי הבחירות
נשאלת השאלה: האם אחרי הבחירות יהיה אפשר להפסיק לשחק בשטויות ולנהל את צפון אירלנד? לא ברור. ג’פרי דונלדסון כאמור כבר הבהיר שאין לו כוונה להחזיר את ה-DUP לקואליציה לפני שהסיפור של פרוטוקול צפון אירלנד ייפתר. אבל יש עוד עניין: לפי הסקרים, שין פיין אמורה לראשונה להפוך למפלגה הגדולה ביותר באסיפה. זה אמור להפוך את מישל אוניל לשרה הראשונה אם וכאשר תקום ממשלה חדשה. אמנם פרקטית אין לכך משמעות: השר הראשון וסגנו חולקים באחריות ובסמכויות באופן שווה. אבל יש קצת יוקרה בלהיות השרה הראשונה לעומת סגנית השר הראשון. ובגלל העבר הטרוריסטי של המפלגה, ב-DUP וב-UUP מסרבים לאשר שהם יישבו בממשלה בה השרה הראשונה תהיה מטעם שין פיין. כבר כעת הדבר מביא לחוסר אמון. כך למשל, ראש ה-SDLP קולום איסטווד הזהיר שהדרך היחידה בה תקום ממשלה תהיה אם ה-DUP תצליח איכשהו לנצח, הלך רוח אותו כינה “אנטי-דמוקרטי”.
במילים אחרות, גם אם מחר בבוקר עניין הפרוטוקול ייגמר – דבר שאין סיבה שיקרה כי הנושאת ונותנת מטעם בריטניה היא שרת החוץ ליז טראס, שטיפה עסוקה בסנקציות על אוקראינה – הסיפור לא בהכרח ייפתר. הרי מראש, ככל הנראה, מטרת ההתפטרות של גיוואן לא הייתה באמת לייצר לחץ על ממשלת בריטניה כפי שהייתה לסחוט עוד כמה קולות ל-DUP בבחירות הקרובות, בתקווה לפחות לעקוף את שין פיין. אם ייפתר עניין הגבול הפנימי, ייתכן שיצטרכו להודות שהפרוטוקול הוא לא הכל. השאלה היא עד כמה ה-DUP וה-UUP יסכימו ללכת רחוק רק כדי ששין פיין לא יעמידו שרה ראשונה. אם הם יסכימו לבסוף לבלוע את הצפרדע הזו, צפון אירלנד תוכל לחזור לממשל מתפקד. אם זה יהיה קו אדום מבחינת שתי המפלגות – שמתקשות לעכל את זה שהגוש הלאומני מתחזק על חשבון הגוש היוניוניסטי – צפון אירלנד תיכנס שוב לתקיעות פוליטית, רק שנתיים אחרי שיצאו מאחת אחרת.
בקיצור, לצפון אירלנד צפויים ימים סוערים פוליטית, ולא ברור אם, מתי ואיך היא תצא מהסערה.