חדשות בקטנה: בריטניה ממשיכה להתכונן למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אבל חלק מאמינים שהצעדים לא נחרצים מספיק. קיר סטארמר מנסה לחתוך מההתנגדות של קודמו ג’רמי קורבין לנאט”ו באמצעות הבטחת תמיכה בלתי מסויגת, אבל שוכח שזה לא היה דיל ברייקר מבחינתו. מפקדת המשטרה המטרופוליטנית של לונדון, קרסידה דיק, התפטרה על רקע הבעת אי-אמון בה מצד ראש העיר סאדיק קאן. עכשיו מגיעה הפוליטיקה של מינוי מחליף. והממשלה מעוניינת לקצר את התורים הארוכים ל-NHS בטווח זמן של שנתיים, אבל נראה שבמשרד האוצר היו מי שניסו לעכב את פרסום התכנית ממניעים שהם לא רק תקציביים | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
ממש בקטנה על כמה אירועים שכדאי להתעדכן בהם.
“שיח חירשים”
עוד לפני פרסום התחזית האמריקאית על הכוונה הרוסית לפלוש לאוקראינה בימים הקרובים, פניהם של הבריטים קדרו משהו. בריטניה הרי מנסה להיות חוד החנית של הגנה על אוקראינה. זה הוביל לכמה פגישות מדיניות חשובות. ראשית, של שרת החוץ ליז טראס עם מקבילה הרוסי סרגיי לברוב במוסקבה. קשה להגיד שהפגישה בת השעתיים בין השניים הניבה תוצאות. לברוב התלונן על “שיח חירשים” ושהבריטים לא מקשיבים להסברי הרוסים. טראס ענתה על כך שאין שום הסבר משכנע להימצאם של כל-כך הרבה חיילים רוסים על הגבול. פגישה נוספת הייתה בין שר ההגנה בן ולס למקבילו הרוסי סרגיי שויגו. היה מדובר בפגישה הראשונה בין שרי ההגנה של שתי המדינות מאז 2013. אמנם ולס הכיר בכך שיש עוד דרך ארוכה עד ליחסים חמים בין המדינות, אבל ניסה להיות יותר אופטימי משרי החוץ והגדיר את השיחות כ”בונות וכנות”. ג’ונסון נפגש עם מזכ”ל נאט”ו ינס סטולטנברג, והשניים הזהירו מהשלכות אפשריות לרוסיה אם תפלוש צבאית.
אם אתם זוכרים, בפוסט על הגישה הבריטית כלפי אוקראינה הזכרתי את הצורך הבריטי להטיל סנקציות אישיות על מקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שכן אלו מושקעים היטב בבריטניה (במלבנת כספים שזכתה לכינוי “לונדונגרד”). שלשום (ה’), הממשלה הודיעה על כך שכעת יש לה את הכוח לעשות זאת. כעת היא יכולה להטיל, רק במקרה של פלישה, סנקציות על יחידים ועסקים שמרוויחים מ- או תומכים ברוסיה. רק שבאופוזיציה יש הרבה ספקנים. ראשית, הועלתה ביקורת על כך ששינוי משטר הסנקציות נעשה באמצעות תקנות ולא בחקיקה. שנית, שר החוץ בממשלת הצללים דייוויד לאמי טען שיש עוד המון חקיקה נגד אוליגרכים רוסים שהממשלה צריכה להעביר כדי באמת להיות אפקטיבית נגד המעורבות הרוסית בפוליטיקה הבריטית. שלישית, דובר החוץ של ה-SNP, אלין סמית’, טען שהחוקים הקיימים כבר מאפשרים לממשלה לעשות לא מעט נגד אותם אינדיבידואלים שפוטין חפץ ביקרם, ושהיא לא עושה זאת. לדבריו, זה יוצר תחושה של דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
חוזרים לנאט”ו
ואם הזכרנו קודם את נאט”ו, אז גם ללייבור היה מה להגיד על זה. מי שהגיע יחד עם בוריס ג’ונסון לביקור במטה נאט”ו בבריסל היה ראש האופוזיציה קיר סטארמר. זה הגיע עם מטען פוליטי לא פשוט: העמדה של קודמו בתפקיד, ג’רמי קורבין, לגבי נאט”ו. קורבין קרא לפירוק של נאט”ו וטען שהיה מדובר בכלי שנועד לקדם את המלחמה הקרה מול ברית המועצות, ושבמקום להתפרק עם סוף המלחמה הקרה הארגון “התרחב מזרחה” כדי לרצות את תעשיות הנשק. אמנם המחויבות לנאט”ו נשמרה כחלק מהמדיניות הרשמית של המפלגה, אבל זה כלי נשק חזק בידי השמרנים. סטארמר נורא רוצה להראות שהביטחון הלאומי בידיים טובות גם עם הלייבור, ולכן חייב לתקן את הרושם. הוא כתב מאמר לגארדיאן, בו התגאה בכך שזו הייתה ממשלת קלמנט אטלי שלקחה חלק ביצירה של נאט”ו מלכתחילה, והבטיח שתחת הנהגתו המחויבות של הלייבור לארגון “בלתי ניתנת לערעור”. הוא גם ביקר את מתנגדי נאט”ו, שלדבריו בפועל מעודדים אוטוקרטים תוקפניים כמו פוטין.
כאמור, מדובר במתקפה ישירה על המורשת של קורבין, ממנה סטארמר מבקש להתרחק ככל הניתן. רק עניין אחד: כפי שהזכירה לו לורה קונסברג מה-BBC, סטארמר היה בכיר בממשלת הצללים של קורבין ובבחירות 2019 הוא ניסה לגרום לקורבין להפוך לראש הממשלה. סטארמר התפתל ואמר שהוא חושב שבעניין נאט”ו קורבין טעה ושהוא “אמר זאת בזמן אמת”. זה קצת מזכיר את ההתחמקות שלו מעניין האנטישמיות בלייבור בתקופת קורבין. גם אם הוא אכן אמר משהו בזמן אמת, העובדה היא שזה לא היה מספיק גדול מבחינתו כדי להתפטר מממשלת הצללים. כאמור, שוב, המדיניות הרשמית של הלייבור הייתה המשך המחויבות לנאט”ו. זה היה ניצחון של מנגנון המפלגה על קורבין. ובכל זאת, האם אפשר לצפות ממי שלא מעוניין בקיומו של נאט”ו שבאמת יהיה מחויב למה שג’ונסון מחויב לו בעניינים כמו אוקראינה? סטארמר שוב מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי.
דרוש: מפכ”ל
התפתחות חשובה בענייני פנים הייתה התפטרותה של מפקדת המשטרה המטרופוליטנית של לונדון, קרסידה דיק. הדבר מתחיל בדוח שפורסם בשבוע שעבר, ששוטרים, רובם מתחנת המשטרה צ’רינג קרוס, התנהלו באופן “מחפיר”. זאת לאחר שנמצאה התנהגות מיזוגינית, גזענית, הומופובית ובריונית של השוטרים. לפי הדוח, לא מדובר בכמה “תפוחים רקובים”, והמקרים האלו לא טופלו. שרת הפנים פריטי פאטל אמרה שהיא “נגעלת” מהממצאים. ראש העיר סאדיק קאן הודיע לדיק שהיא “על תנאי”, ודרש ממנה להראות “תכנית אפקטיבית” להתמודדות עם מה שנראה כמו מיזוגיניה וגזענות בקרב שוטרי העיר. לקאן אין סמכות לפטר אותה, אבל מקורות במשרד הפנים מסרו שלא יילחמו עליה אם קאן יביע אי-אמון פומבי בדיק. שלשום בבוקר (ה’) דיק התעקשה שאין לה כוונה לזוז ממקומה, אבל באותו ערב היא כבר הודיעה על התפטרותה בעקבות העובדה שלקאן אין בה אמון, והסכימה לבקשתו להישאר בתפקיד לתקופה קצרה עד שיימצא מחליף. קאן הגיב שכדי לטפל בנגעים במשטרה, יש צורך בהנהגה חדשה.
וכאן נכנסת הפוליטיקה. ראשית, מי יחליף אותה? המינוי הוא בסמכותה של שרת הפנים, לאחר התייעצות עם ראש עיריית לונדון. אבל זה אומר שהממשלה תחליט על מינוי לפיקוד על המשטרה שחוקרת את בוריס ג’ונסון בשערוריית המסיבות. קצת ניגוד אינטרסים. שנית, במשרד הפנים טוענים שפריטי פאטל לא עודכנה על-ידי קאן לגבי הזמן הקצר שהוקצב לדיק להציג תכנית להתמודדות עם הממצאים. יש מי מהם שאפילו גורסים שמדובר במהלך פוליטי מצדו של קאן. בסביבתו של קאן דוחים את ההאשמות. בכל מקרה, כדאי להזכיר שקריאות להתפטרותה של דיק היו כבר לפני חודשים, לאחר שנגזר דינו של השוטר שרצח את שרה אוורארד. לכן, סביר להניח שיש מי שלא בוכים על לכתה.
לפתור את התור
אחת הבעיות שמזוהות ביותר עם ה-NHS היא התורים הארוכים, תופעה שהחמירה בעקבות הקורונה והלחץ שיצרה על מערכת הבריאות. רוב המטופלים, אז ועכשיו, מחכים עד 18 שבועות לתור. אבל מספר האנשים שמחכים בין 18 שבועות לשנה או יותר משנה גדל משמעותית. הממשלה רצתה להציג תכנית לכך, והרי לשם כך היא גם העלתה את הביטוח הלאומי. אבל נראה שמשרד האוצר ניסה לעכב את הצגת התכנית. התכנית הייתה אמורה להיות מוצגת ביום שני, אבל לפי הדיווחים משרד האוצר עיכב זאת. במשרד האוצר טענו שגם ב-NHS הסכימו שצריך לעכב את פרסום התכנית, אבל במשרד הבריאות וב-NHS מכחישים.
למה לעכב, בעצם? לפי גורם בווייטהול, לכאורה הסיבה היא שהאוצר רוצה “תמורה מקסימלית לכסף” הרב שהולך להישפך על התכנית, אבל בפועל רוצים לחלץ את ראש הממשלה. ג’ונסון, לכך כנראה הכוונה, נמצא במאבק מול האגף הת’אצ’ריסטי במפלגתו, לאור ההוצאות הגדולות שהוא עושה. אחרים דווקא טוענים שזה הרצון של שר האוצר רישי סונאק לנתק את עצמו מבוריס ג’ונסון לקראת בחירות פנימיות אפשריות, על-ידי כך שיתנגד קצת יותר להוצאות גדולות. זה אילץ את הממשלה להכחיש. שר הבריאות סאג’יד ג’אוויד אמר לתקשורת שהסיבה לכך שההצהרה התעכבה היא הבלגן שגרם האומיקרון. ג’ונסון התעקש שכל משרדי הממשלה עובדים בהרמוניה.
בסוף ג’אוויד הגיע לפרלמנט באיחור של יומיים. הוא הבהיר שלמרות התכנית השאפתנית של הממשלה, כרגע הפקק שנוצר צפוי לגדול לפני שיתכווץ. בכל מקרה, הממשלה מקווה לקצר את זמן ההמתנה באבחון של סרטן ל-28 יום בלבד עד מרץ 2024. כמובן, הממשלה מצפה לגייס עוד כוח אדם ל-NHS כדי לקצר באופן כללי את התורים ב-30%. חברי פרלמנט אמרו שכדי שיוכלו באמת לברך על התכנית, יש צורך שה-NHS יפרסם תכנית כיצד הוא מתכוון לקיים את דרישות כוח האדם הנגזרות מכל התכניות הגדולות האלו.
ממתינים לעדכון
ייתכן ששמתם לב שיש דברים שנשארו מחוץ לרשימת העדכונים. למשל הארגון מחדש המצומצם של הממשלה, ההודעה של ג’ונסון שייתכן שהגבלות הקורונה באנגליה כולן יוסרו מוקדם מהצפוי, החקירה של ג’ונסון על-ידי המשטרה ועוד. אני מבטיח לכם שלא שכחתי. כל אלו ועוד הם דברים שיעודכנו או במסגרת הפוסט השבועי על התפתחות בפרשת המסיבות של ג’ונסון, או בפוסט נפרד בהמתנה להתפתחויות נוספות.