נוסעים יקרים, אנא הדקו את החגורות, כי המחירים נוסקים במסגרת משבר יוקר המחיה בבריטניה. הרגולטור של משק האנרגיה הודיע על עלייה של 56% בתקרת חשבונות החשמל, בעוד הבנק המרכזי העלה את הריבית והזהיר מפני ירידה של 2% בהכנסה הפנויה. זאת בנוסף על מדיניות מסים שתיכנס לתוקפה באפריל ואינפלציה דוהרת. שר האוצר רישי סונאק הודיע על סיוע כספי שיעזור לעליות המחירים האלו להיות פחות כואבות, במה שאמור לכסות יותר מחצי מהעלייה בחשבונות החשמל. בערך, שכן כמעט 60% מהסיוע יינתן כהלוואה שהתושבים יצטרכו להחזיר בפריסה של חמש שנים. התכנית, למרות שהממשלה מתעקשת עליה, זכתה לביקורת משמאל (בטענה שלא מסייעים מספיק ולא בדרך הנכונה) ומימין (בטענה שהממשלה מוציאה יותר מדי במקום לחתוך במסים). באפריל יתחיל הבלגן הגדול, בדיוק בזמן כדי להכות במצביעים שיגיעו לקלפי בבחירות המקומיות של מאי | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
הסוגיה המידית שככל הנראה מדירה שינה מהכי הרבה תושבים בבריטניה אינה שערוריית המסיבות של בוריס ג’ונסון. גם לא חגיגות יובל הפלטינה של המלכה (שאגב, מציינת היום את שבעים שנות הכהונה שלה, אז שיהיה במזל טוב). כנראה שמדובר במשבר יוקר המחיה, ובפרט העלייה התלולה במחירי האנרגיה והעלייה בדמי הביטוח הלאומי, שצפויות להיכנס שתיהן לתוקף באפריל הקרוב. אבל אל דאגה: הממשלה מגיעה לעזור! בערך.
מהו משבר יוקר המחיה בבריטניה?
בריטניה עומדת בפני משבר יוקר מחיה רציני. הגורמים העיקריים לו הם אינפלציה גואה, עלייה חדה במחירי האנרגיה (חשמל וגז) והעלאה במסים (הקפאת העלייה במדרגות המס וכמו כן העלאת דמי הביטוח הלאומי כדי להביא לתוספת מימון ל-NHS). התחזיות מדברות על תוספת של 1,200 ליש”ט בהוצאות של משק בית ממוצע ב-2022 (לפי הערכות מסוף דצמבר). לא בדיוק סכום זניח. לכן, בכל המפלגות מנסים ללחוץ על הממשלה, ובפרט על שר האוצר רישי סונאק, להביא לפתרונות. הפתרונות הפופולריים על האופוזיציה ועל בקבנצ’רס שמרנים הם דחיית העלאת דמי הביטוח הלאומי וביטול המע”מ (ובמפלגה השמרנית, גם ביטול ההיטלים הירוקים) על החשמל. הממשלה, בפעם האחרונה שכתבתי על הנושא, פחות בעניין.
עדכון מחירים
לפני שלושה ימים (ה’) Ofgem, הרגולטור של משק האנרגיה הבריטי, עדכן את תעריף הגג שניתן לגבות על חשמל וגז, עדכון שייכנס לתוקף באפריל. וזה לא עדכון קטן: מדובר בעלייה של לא פחות מ-54%. זה אחרי שבאוקטובר העריכו שהעדכון יעמוד רק על 30%. פירוש העדכון הנוכחי הוא שהוצאות האנרגיה הממוצעות של משפחה שמשלמת חשמל בדביט יעלו בכ-693 ליש”ט בשנה, ל-1,971 ליש”ט. משפחות שנמצאות בהסדר בו הן משלמות מראש עשויות לראות את חשבונות החשמל שלהן עולים ל-2,017 ליש”ט בשנה. מדובר בתעריפי החשמל הגבוהים ביותר זה עשור. חייבים להגיד שהעלייה הזו היא לא בהכרח אשמתה של הממשלה, שכן יש שלל סיבות בינלאומיות שמביאות לעלייה במחירי האנרגיה. עם זאת, את הציבור שיצטרך לשלם את החשבונות האלו שאלת האשמה לא ממש מעניינת.
באותו היום, הבנק המרכזי, בנק אנגליה, העלה את הריבית מ-0.25% ל-0.5%. לצד זאת, הוא גם הביא כמה בשורות לא טובות לציבור הבריטי. הוא הקטין את תחזית הצמיחה של התמ”ג הבריטי מ-5% ל-3.75%, והזהיר מפני אינפלציה שתגיע באפריל ל-7.25%. אינפלציה כזו לא נראתה בממלכה יותר משלושה עשורים. בנוסף, הבנק מזהיר שעל הבריטים להתכונן לנפילה הגדולה ביותר ברמת החיים שלהם מאז שהתחילו למדוד אותה לפני כשלושים שנה, עם ירידה של 2% בהכנסה הפנויה החל מאפריל, אז ייכנסו לתוקף המסים החדשים. נגיד הבנק, אנדרו ביילי, אמר שהוא מבין שמדיניות הבנק למלחמה באינפלציה תפגע קודם כל במשפחות קשות יום, אבל שאין בררה אלא לפעול.
התכנית של רישי
שר האוצר רישי סונאק לא נשאר אדיש ובאותו היום הגיע לפרלמנט להציג את תכניות הסיוע שלו. לאחר שסיים להרים לממשלה, הוא הודעה בכך שמה שבאמת מעניין את הציבור הוא יוקר המחיה, ולשם כך הוא הגיע. סונאק הסביר שלא יהיה נכון לשמור על מחירי הגז נמוכים באופן מלאכותי, אבל שהממשלה תבוא לסייע למשפחות עם קצת יותר מחצי מהעלייה הצפויה להן: 350 ליש”ט. המחיר לממשלה יהיה כ-9 מיליארד ליש”ט. לא לא, הממשלה לא פשוט תיתן לכל משק בית 350 ליש”ט כפי שממשלת ישראל נתנה לכל אזרח 750 ש”ח ב-2020. אז מה כן?
200 ליש”ט יינתנו כהלוואה. באוקטובר חברות האנרגיה יורידו 200 ליש”ט מהחשבונות, והממשלה תחזיר להן. בחמש השנים שלאחר מכן, הציבור יצטרך להחזיר 40 ליש”ט מדיי שנה. כך, הממשלה לא תצטרך ללוות יותר כסף, והיא תסייע למשלמי החשבונות “להקטין את ההלם” שבתעריפים החדשים. מה לגבי עוד 150 ליש”ט? אלו יגיעו בדמות הנחה במסי המועצה, ואת ההנחה הזו האזרחים לא יתבקשו להחזיר בהמשך. סונאק הבטיח שהסיוע הזה לא יגיע רק למשפחות שחיות על תשלומי רווחה, אלא גם למשפחות ממעמד הביניים. זאת, באמצעות הזכאות להנחה לכל מי שמשלמים מסי מועצה בארבע הרמות הנמוכות ביותר (A-D), מה שאמור לכסות כ-80% ממשקי הבית באנגליה. בנוסף, מועצות מקומיות יקבלו מימון בגובה 150 מיליון ליש”ט כדי שיוכלו לסייע למשפחות בעלות הכנסה נמוכה שיצא שהן גרות בבתים בדרגת מס גבוהה יותר או שפטורות מהמס לחלוטין. זאת בנוסף לתכניות קיימות כמו יעילות אנרגטית בבתים והעלאת שכר המינימום.
סונאק גם דחה את הרעיון לבטל את המע”מ על האנרגיה. זאת, משלושה נימוקים: ראשית, מי שירוויחו מכך יהיו קודם כל העשירים, שיכולים להשתמש ביותר חשמל. שנית, הדבר יהפוך לסובסידיה ממשלתית קבועה של החשבונות. שלישית, אין ערובה שחברות האנרגיה אכן יגלגלו את ביטול המע”מ לכדי הורדת מחירים.
דבר האופוזיציה
סונאק, כמובן, הציג את התכנית הזו כשלמות. אבל קשה להגיד שיש על כך קונצנזוס. מיד אחריו עלתה לדבר רייצ’ל ריבס, מקבילתו של סונאק בממשלת הצללים. היא העלתה את ההצעה שבלייבור מציעים כבר חודשים (שכן עליית מחירי האנרגיה צפויה מזה תקופה ארוכה): ביטול המע”מ, מה שאמור לטענתה לחסוך כ-200 ליש”ט מחשבון חשמל ממוצע, ובנוסף לתת סיוע ממשלתי לפי הצורך.
ריבס גם לא קיבלה את הטיעונים של סונאק לגבי ביטול המע”מ על חשבונות האנרגיה. היא גם הזכירה שבוריס ג’ונסון הבטיח שאחד מהיתרונות שברקזיט יביא עמו יהיה האפשרות לבטל את המע”מ על חשבונות האנרגיה, “מס לא הוגן ומזיק” לדבריו. לפי ריבס, אין זמן יותר נכון מאשר עכשיו לקיים את ההבטחה הזו. היא גם תקפה את התכנית הנוכחית של סונאק. היא האשימה שהממשלה נוקטת בגישת “קנו עכשיו, שלמו אחר-כך”, שלא באמת תקל על משקי הבית לשלם, אלא רק תדחה את התשלומים ואין בה שום הגנה מפני העלאת מחירים נוספת בהמשך השנה, מה שהופך את האסטרטגיה הממשלתית להימור. בנוסף, השימוש במסי המועצה פירושו יהיה שמשפחות שמקבלות פטור מהמס הנ”ל כמעט לא יקבלו עזרה (זה לא מדויק, שכן אותם 150 מיליון ליש”ט שסונאק יציע למועצות נועדו לעזור בדיוק למשפחות הנ”ל).
ועוד ביקורת שהעלתה ריבס הייתה שחברות אנרגיה כמו של (Shell) הודיעו על רווחי ענק הודות למצב, ודרשה למסות אותן במס מיוחד למקרה של רווחי ענק (Windfall tax). הדבר זכה בהמשך להדהוד מאד מיליבנד. בשל כמובן דחו את הקריאה הזו, אבל אמרו שהם “מוכנים לדיאלוג” עם הממשלה על האמצעים הדרושים. בכל מקרה, את דבריה סיימה ריבס במילים: “השמרנים הם משבר יוקר המחיה”.
כמובן, ריבס לא הייתה לבד. ביקורת לא מאוד מפתיעה הגיעה מכיוון חבר הפרלמנט השמרני פיטר בון. הוא רמז שהגישה של רישי סונאק היא סוציאליסטית משהו (סונאק, כמובן, הכחיש). גם הכניסה הקרובה לתוקף של העלאת דמי הביטוח הלאומי העלתה לא מעט ביקורת, בעיקר באופוזיציה, אבל כבר ידוע שגם במפלגת השלטון יש התנגדות למדיניות הזו.
זה מספיק לפתור את משבר יוקר המחיה?
השאלה היא האם מה שסונאק עושה זה מספיק. יש כאלו שיגידו שכיסוי של יותר מחצי מהעלייה המתוכננת בחשבונות האנרגיה היא אכן צעד נדיב. אבל הנה העניין: העלייה הזו היא לא הכל. כפי שציינתי קודם, הערכות מסוף דצמבר (שאני מאמין שעוד צפויות לעבור עדכון) מדברות על הוצאות של עוד 1,200 ליש”ט בממוצע בשנה הקרובה. כלומר, לפי התחזיות האלו אנחנו מדברים כך שסונאק למעשה הציע סיוע לכרבע מההוצאות הנוספות. אמת, הממשלה העלתה את שכר המינימום ומסייעת קצת למשפחות שחיות על מערכת הרווחה, אבל הנה העניין: סונאק מודה שזה לא עניין של המשפחות קשות היום לבדן, אלא גם של מעמד הביניים. זאת מעבר לעובדה שהסיוע הוא שטוח, כך שמשפחות עניות שייאנקו גם תחת עלייה חלקית בחשבונות יסבלו מאוד. מצד שני, בימין טוענים שהדרך הנכונה היא לשחרר לאזרחים הוצאות על מסים, במקום להחזיר להם כסף שהם כבר שילמו.
ייתכן שלו היה הדבר תלוי בבוריס ג’ונסון לבדו, הסיוע היה גדול יותר. האינסטינקט שלו (לצד טיוח כל דבר), כפי שמזכירים בפייננשל טיימס, הוא להוציא יותר. הוא מבין שהציבור מצפה לממשלה שיותר מעורבת ותומכת. אבל סונאק מעוניין במדיניות פיסקלית שלא נשענת על הלוואות של המדינה. זה יוצר מדיניות שכולם בערך שונאים: האגף הת’אצ’ריסטי של המפלגה חושב שהממשלה הולכת יותר מדי שמאלה ומפזרת כסף על הכל, ובשמאל חושבים שהממשלה לא מסייעת מספיק. וזו עשויה להיות בעיה רצינית עבור בוריס ג’ונסון, שידוע נאבק על חייו הפוליטיים. העלייה הגדולה תגיע באפריל, וחודש לאחר מכן יתקיימו הבחירות המקומיות, שיהוו מבחן פופולריות עבור ג’ונסון (בהנחה שישרוד עד אז). ולא בטוח שהציבור יהיה מאוד מרוצה אחרי שהוא יקבל את החשבונות החדשים.