אי-אפשר להתחבא יותר. בוריס ג’ונסון נאלץ להגיע לפרלמנט לעוד סשן של שאלות לראש הממשלה, אחרי יממה וחצי של הימנעות ממתן תשובות לתקשורת על החשיפה שהוא נכח בהתקהלות בלתי חוקית בדאונינג 10 במאי 2020. ג’ונסון פתח את דבריו בהתנצלות על כך שלא הבין שההתקהלות, גם אם לתפישתו לא מנוגדת לכללים, לא תיראה טוב בעיניי הציבור שהיה סגור בבית. הוא ביקש להבין את הכעס עליו, אבל גם הפציר בכולם לחכות לדוח החקירה של סו גריי. האופוזיציה לא קיבלה את דבריו ודרשה את התפטרותו. כך גם עשו רבים בתוך המפלגה השמרנית, בדגש על חברי הפרלמנט הסקוטי של המפלגה ובראשם דאגלס רוס. מצד שני, רבים במפלגה תמכו בג’ונסון, הזכירו את הישגיו וביקשו לחכות לפרסום הממצאים. בינתיים, נראה שההתנצלות קנתה לג’ונסון זמן בתוך המפלגה השמרנית, אבל בציבור לא נראה שהכעס הולך להירגע בקרוב. כעת כל מה שנותר זה להמתין לממצאים של גריי, שעשויים להשפיע מאוד על עתידו הפוליטי של ג’ונסון | צילום: הפרלמנט הבריטי
“הוא יכול לברוח אבל לא להתחבא”, הזהירו באופוזיציה בהקשר של ההתחמקות של בוריס ג’ונסון מדיון החירום שנקבע בפרלמנט בעניין המסיבה הלא חוקית שלכאורה לקח בה חלק. אתמול (ד’) הוא כבר לא היה יכול להמשיך להתחבא, כי הגיע הזמן לסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. וקשה להגיד שזה הלך כמו שצריך.
תזכורת
למקרה שפספסתם את הפוסט הקודם, הנה תקציר האירועים: בתחילת השבוע פורסמו בתקשורת ראיות לכך שב-20 במאי 2020, כשבאנגליה אנשים קיבלו רשות לפגוש עד אדם אחד ממשק בית אחר באוויר הפתוח, בחצר של דאונינג 10 התקיימה מסיבה קטנה של עובדי המקום. מרטין ריינולדס, המזכיר האישי הבכיר של בוריס ג’ונסון, שלח אימייל בו הזמין את כולם להביא אלכוהול כדי “לשתות בריחוק חברתי”. לפי העדויות שהגיעו לתקשורת, למרות שהרבה עובדים סירבו להגיע להתקהלות האסורה, כשלושים עד ארבעים איש כן נכחו. בין הנוכחים היו גם ראש הממשלה בוריס ג’ונסון וזוגתו קארי סימונדס. או, במילים אחרות, יש עדויות שבוריס ג’ונסון הפר את הנחיות הקורונה שהוא עצמו קבע. כל זאת בזמן שברחבי בריטניה אנשים לא יכלו להיפרד כפי שצריך מקרוביהם שמתו בגלל ההגבלות.
ג’ונסון נשאל על-ידי התקשורת אם אכן היה שם, אך הוא ניסה להתחמק מלתת תשובה ישירה. הוא טען שמתבצעת חקירה עצמאית של סו גריי, בכירה בשירות הציבורי שקיבלה את המשימה לחקור את כל הטענות לאירועים אסורים במשרדי הממשלה ב-2020, ולכן רצוי לחכות לתוצאות החקירה שלה כדי לדעת. מעטים קנו את זה, שכן ג’ונסון לא זקוק לעזרתה של גריי כדי לדעת אם הוא נכח או לא נכח במסיבה. האופוזיציה הצליחה להשיג דיון דחוף בפרלמנט יום לאחר החשיפה, אבל במקום שג’ונסון יגיע בעצמו הוא שלח את השר הזוטר מייקל אליס, שחוץ מלבקש לחכות לתוצאות החקירה לא היה יכול להגיד משהו בעל ערך.
והצרות לא הפסיקו כאן. המשטרה יצרה קשר עם דאונינג 10 לגבי האירועים, וכעת היא שוקלת חקירה. מתוך המפלגה השמרנית נשמעו צלילי תסיסה גוברים, שרק לא ברור מתי הם יביאו לניסיון הדחה של ג’ונסון. גם בפומבי, שמרנים שונים אמרו שאם ג’ונסון אכן הגיע למסיבה הוא יהיה חייב ללכת. הסקרים הרו שרוב מוחלט של הציבור חושב שג’ונסון צריך להתפטר. וגם החל קמפיין להחזיר למפרי הנחיות קורונה שנקנסו את הכסף שלהם. בקיצור, קשה להגיד שמצבו של ג’ונסון מזהיר כרגע.
שאלות לראש הממשלה
אתמול (ד’) בוריס ג’ונסון הגיע לסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. היה ברור שהפעם הוא לא יוכל להתחבא מאחורי החקירה, ושהוא יצטרך לתת תשובות. כולם חיכו בקוצר רוח לראות מה הוא יגיד. כשנשא את דברי הפתיחה, לאחר שהביע צער על מותו של חבר הפרלמנט ג’ק דרומי, הוא הדהים את כולם כשאמר: “אדוני היו”ר, אני רוצה להתנצל”. הוא הסביר שהוא מבין את הזעם הציבורי בעקבות החשיפה הזו ואחרות, בשל הקורבנות הענקיים שאנשים הקריבו. הוא הסביר שהוא הגיע לחצר כדי להודות לעובדים, ושהוא חשב שמדובר בפגישת עבודה, ושאחרי כחצי שעה הוא עזב. בדיעבד, הוא מכיר בכך שהוא היה צריך לבקש מכולם להתפזר, גם אם טכנית ההתקהלות הזו עמדה בכללים. הוא קיבל על עצמו אחריות והבטיח שברגע שסו גריי תסיים את הדוח שלה הוא יציג אותו לפרלמנט, וביקש להתאזר בסבלנות עד אז.
האופוזיציה לא קיבלה את זה. ראש האופוזיציה קיר סטארמר לראשונה קרא לג’ונסון בפרלמנט להתפטר. אליו חברו גם ראש ה-SNP בווסטמינסטר איאן בלאקפורד וראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי, כמו גם שלל חברי פרלמנט אחרים ממפלגות שונות באופוזיציה. הם לא קיבלו את הטיעונים של ג’ונסון. הם גיחכו על הרעיון שהוא לא הבין שהוא נמצא באירוע חברתי אסור. הם טענו שהוא שיקר לפרלמנט (מעשה שאחריו מצופה מחבר ממשלה שעשה זאת להתפטר) כשנשאל על המסיבות הקודמות, שכן הוא טען שהוא לא מכיר שום מסיבה למרות שהוא בבירור הופיע באחת. לדבריהם, לרשות ג’ונסון עמדה שנה וחצי להתוודות בפני הפרלמנט, ומכיוון שלא עשה זאת הוא למעשה לא מתנצל על הדברים שעשה, אלא על כך שנתפס.
The party is over @BorisJohnson.
Resign.
— Keir Starmer (@Keir_Starmer) January 12, 2022
ההופעה של ג’ונסון הייתה חריגה: לרוב שאלות לראש הממשלה מאפשרות לא רק לאופוזיציה לתקוף את הממשלה, אלא גם לממשלה לתקוף את האופוזיציה. אבל ג’ונסון, למרות שעקץ מדיי פעם, לא תקף הלייבור (למעט פעם אחת). היה ברור שזה ייראה רע. כל מה שהיה יכול לעשות זה להפציר בחברי הפרלמנט לחכות לתוצאות החקירה.
ניתוח קצר
לפני שנעבור לתגובות להתנצלות הזו מחוץ לדיון הספציפי בו נעשתה, כדאי לעשות לה ניתוח קצר. בגדול, בוריס ג’ונסון טוען שהוא הגיע לחצר שלו, מצא שם כמה עשרות מעובדיו עם אלכוהול, חשב שזו פגישת עבודה שכן החצר היא חלק ממתחם העבודה שנקרא דאונינג 10, הודה להם על עבודתם במשך כחצי שעה והלך בלי לפזר אף אחד. הוא מבין שהוא עשה טעות, גם אם יש סיכוי שהפגישה לא עברה על החוקים. בדיעבד, הוא מתחרט על כך.
קודם כל, אם ג’ונסון אומר את האמת, זה מעלה שאלה לגבי נורמות העבודה בדאונינג 10. מהתיאורים בתקשורת נשמע שג’ונסון ראה קבוצה של שלושים-ארבעים עובדים בחצר עם אלכוהול (כנראה בבקבוקים, שכן ההזמנה של ריינולדס הורתה להם להביא אלכוהול משלהם), כנראה בלי שום מחשב או כלי כתיבה, וחשב שזו פגישת עבודה רגילה. לא נשמע כמו דרך מאוד טובה לעבוד.
הלאה. למה ג’ונסון מבקש מיריביו להמתין לתוצאות החקירה? הוא הרי מודה שהוא היה בהתקהלות שלא עמדה בכללים. מה בדיוק החקירה תחדש? אז זהו, שהוא אמר שלא בטוח שההתקהלות לא עמדה בכללים. הנה הציטוט: “הייתי צריך להבין שאפילו אם אפשר היה לומר שטכנית ש[ההתקהלות] עמדה בהנחיות, מיליונים על גבי מיליונים לא יראו זאת כך”. אבל זה לא הגיוני: ההנחיות אמרו במפורש שבאותו זמן היה מותר להיפגש בשטח פתוח רק אם אדם אחד שלא ממשק הבית. באותו ערב הממשלה העבירה את ההנחיות האלו לתקשורת.
העניין פשוט: התקווה היחידה של ג’ונסון היא שסו גריי תגיע למסקנה שהמסיבה הספציפית הזו (היא חוקרת כמה, כאמור) הייתה שטח אפור. מדובר בעובדים, שגם כך עובדים יחד, שיצאו לחצר של מקום העבודה שלהם. אולי יש לזה נראות בעייתית, אבל האם זה באמת מפר את הכללים? בחוץ הרבה אומרים שכן, אבל ג’ונסון מקווה שגריי תגיע למסקנה שהנסיבות הייחודיות של דאונינג 10, מקום עבודה שהוא גם בית, הופכות את הפרה הכללים לפחות ברורה. זה הימור, אבל אם זה יקרה הוא יינצל.
בחוץ
הקריאות להתפטרות
אתם יכולים לתאר לעצמכם שהאופוזיציה תקפה את ג’ונסון. אז בואו נתמקד במה שקרה במפלגה השמרנית. ראש השלוחה הסקוטית של המפלגה, דאגלס רוס, אמר שג’ונסון צריך להתפטר. רוס אמר שהוא שוחח עם ג’ונסון ולא שוכנע שיש הצדקה למה שקרה. בנוסף, הוא אמר שבכוונתו לכתוב לגוף של הבקבנצ’רס השמרנים, ועידת 1922, כדי להביא להצבעת אי-אמון בג’ונסון כראש המפלגה (יש צורך ב-15% מחברי המפלגה הפרלמנטרית לשם כך). זה לא מפתיע שעמדה כזו באה דווקא ממנו: לאחר התפוצצות פרשת דומיניק קאמינגס, בה התברר שיועצו הפוליטי של ג’ונסון הפר סגר ובכל זאת נשאר בתפקידו, רוס היה חבר הממשלה היחידי (כשר זוטר) שהתפטר במחאה. רוס לא היה לבד: נכון לכתיבת שורות אלו, גם כל חברי הפרלמנט הסקוטי קוראים בפומבי לג’ונסון להניח את המפתחות. גם סגן יו”ר ועידת 1922 ויליאם ראג וחבר הפרלמנט רוג’ר גייל הצטרפו לקריאה.
העיתונאים דיווחו על הרבה מאוד כעס גם מאחורי הקלעים. לורה קונסברג, הכתבת הפוליטית של ה-BBC, סיפרה שחבר פרלמנט סיפר לה שהוא נפגש עם ג’ונסון, שאמר לו ש”זו לא אשמתו” ושהוא נהג באומץ כש”לקח את האשמה של אחרים”. במילים אחרות, ג’ונסון סיפר לאחד מחבריו למפלגה שההתנצלות לא הייתה שווה את הזמן שהושקע בניסוחה. לדברי אותו חבר פרלמנט, הדבר יצר כעס רב בקרב חברי הפרלמנט של המפלגה. רייצ’ל ורמאות’, הפרשנית הפוליטית של הדיילי מירור, הראתה צילום של מכתבים שנשלחו לגראהם בריידי, יו”ר ועידת 1922 ומי שאליו שולחים את המכתבים להבעת אי-אמון. לרגע אף הייתה ברשתות החברתיות תחושה שאולי היה אפשר להגיע לרף הנדרש של מכתבים עוד באותו לילה.
Spoke to a second Tory MP from the 2019 intake about how they feel about @BorisJohnson‘s leadership
Their reply: pic.twitter.com/0jWBvSWcHD
— Rachel Wearmouth (@REWearmouth) January 12, 2022
כדאי לשים לב, בהקשר זה, לדברים של דאגלס רוס: הוא נתן שורה של הישגים של בוריס ג’ונסון, למשל מבצע החיסונים המוצלח, ואמר שזה למה הוא לא עושה את מה שהוא עושה “בקלות ראש”. הוא אף אמר ש”זו הייתה פריבילגיה עבורי” לשרת כשר תחת ג’ונסון. לפי רוס, הבעיה היא שג’ונסון עבר על הכללים, ולכן צריך ללכת.
נתנו גב
כמובן, בוריס ג’ונסון גם קיבל תמיכה מחלק מחבריו במפלגה. חלקם, ייאמר, עשו זאת בצורה מביכה למדי. סיימון הור הסביר שלהבנתו היה מדובר בקבלת פנים לאחר שובו של ג’ונסון מטיפול נמרץ, ושג’ונסון ביקש להודות לדומיניק ראב, שהחליף אותו בהיעדרו. במילים אחרות, הור רמז שייתכן שהמסיבה הייתה יוזמה של ג’ונסון, וגם סיבך את דומיניק ראב. האחרון נאלץ להכחיש שבכלל הוזמן לשם, שלא לדבר על נכח שם.
אחרים הגנו על מה שרבים מכנים כ”לא בר הגנה” באופן פחות מגושם, אבל עדיין מביך. לא בגלל הטיעון עצמו, אלא כי זה נראה כאילו הוא נשלף מדף מסרים. שרת התרבות נאדין דוריס, שר הקבינט סטיבן ברקלי ושר האוצר רישי סונאק צייצו כולם דברים ברוח הבאה: ראש הממשלה צדק שהתנצל. כעת צריך לתת לחקירה של סו גריי להגיע למיצוי. אמנם בניסוחים מעט שונים זה מזה, אבל באמת שדאונינג 10 חייב להתחיל לתת לשרים טיעונים שונים זה מזה, כי זו פשוט חזרה על שינון מאותו דף מסרים אחרי פרשת דומיניק קאמינגס.
I’ve been on a visit all day today continuing work on our #PlanForJobs as well as meeting MPs to discuss the energy situation.
The PM was right to apologise and I support his request for patience while Sue Gray carries out her enquiry.
— Rishi Sunak (@RishiSunak) January 12, 2022
היו אחרים שנקטו בקו אחר. זאק גולדסמית’, לשעבר חבר פרלמנט שמרני וכיום חבר בבית הלורדים, צייץ רשימה של הישגים של ג’ונסון. לדבריו, הרימיינרים ותומכי הסגרים רוצים להעיף אותו בגלל הברקזיט והתמודדותו עם הקורונה. שרת החוץ ליז טראס טענה שג’ונסון “מביא תוצאות לבריטניה” ולכן היא עומדת מאחוריו. מילא זה: המפלגה השמרנית הפיצה סרטון בו בוריס ג’ונסון מנה את הישגי ממשלתו, בלי התייחסות לפרשה. עכשיו, תאורטית, ייתכן שהסרטון הופק עוד לפני הפרשה האחרונה לכבוד 2022. אבל בתזמון הזה זה פשוט נראה כמו תעמולה שמסרה: “עשיתי מלא דברים טובים, אז עזבו אותי באמאש’כם”.
יש לציין שסונאק וטראס חיכו דיי הרבה זמן עד שהביעו תמיכה פומבית. השניים נחשבים למועמדים המובילים להחליף את ג’ונסון אם וכאשר הוא יזוז או יוזז. נראה שהשניים לא היו בטוחים לאן הרוח במפלגה נושבת, והחליטו לחכות עד הרגע האחרון לפני שיבחרו צד. כעת, נראה שזה אולי קנה לג’ונסון קצת זמן.
הוויכוח
הוויכוח במפלגה השמרנית ברור: אין מחלוקת ביניהם על כך שבוריס ג’ונסון הביא את בריטניה להישגים. השאלה שלהם היא האם ראוי שההישגים האלו יפטרו את ג’ונסון מאחריות למעשיו. חלק טוענים שחבל שהפרה של הכללים לפחות מחצי שעה תביא להפסד של כל ההישגים האלו. אחרים טוענים שיש חוקים ושהמנהיגים מחויבים לעמוד בהם, לא משנה כמה טובים יהיו.
אני חש צורך לציין שאם ג’ונסון ילך בגלל זה, זה לא יהיה בגלל התקהלות אסורה אחת. זה בגלל שג’ונסון חטא בהיבריס וניחן באינסטינקט לטייח כל דבר. לו היה אומר, כשנשאל על המסיבה הראשונה שנחשפה, משהו בסגנון: “אני לא מכיר מסיבה כזו, אבל אני רואה זאת בחומרה וארד לשורש העניין”, וגם מוסיף שהייתה איזו “אי-הבנה” במאי 2020, הוא היה יוצא מזה. באופוזיציה אולי לא היו מאמינים לו, אבל ניסיון שלהם לנפח את זה היה נראה כמו ניסיון לעשות מזבוב פיל. במקום זאת, ג’ונסון ניסה לשכנע שמסיבות חג המולד ב-2020 “עמדו בכללים” למרות שזה לא היה אפשרי, ובמקרה הזה ניסה להתחמק ממתן תשובה עד הרגע האחרון. הוא קודם כל ניסה לטייח, וביהירות הוא חשב שהציבור מספיק טיפש כדי לאכול טיוח כל-כך גרוע. כעת, לא רק שהוא נאלץ להתנצל שלקח חלק בהתנהגות בלתי חוקית, הוא גם מואשם בכך שהטעיית הפרלמנט. ועל זה גם חלק מהשמרנים שמכירים בהישגיו של ג’ונסון לא יכולים לשתוק.
תהיה הצבעת אי-אמון?
אז כפי שאתם יכולים לשער לעצמכם, נכון לכתיבת שורות אלו לא התקבלו מספיק מכתבים אצל גראהם בריידי כדי להביא להצבעת אי-אמון בג’ונסון כראש המפלגה השמרנית. בטווח הקצר הוא כנראה בטוח. עם זאת, לפי ההערכות, נראה שהתסיסה במפלגה גוברת והרבה מכתבים בכל זאת הצטברו אצל בריידי (לא ניתן לדעת בוודאות, שכן המכתבים חסויים). רבים מחברי הפרלמנט, כולל כאלו שתמכו בג’ונסון לתפקיד ראש המפלגה ב-2019, מרגישים שהם נדרשים “להגן על מה שאינו בר הגנה”. רבים במפלגה כעת תוהים האם לג’ונסון יש בכלל את הסמכות הפוליטית והמוסרית להמשיך להנהיג.
מצד שני, הקבינט הרבה יותר רגוע כעת. כל השרים תומכים בג’ונסון פומבית, גם אם זה לקחת קצת זמן. רבים מתומכיו של ג’ונסון מאמינים שהוא עוד מסוגל להתאושש. השאלה היא איך הוא ינצל את תוספת הזמן שניתנה לו.
בציבור
בציבור היו לא מעט תחושות קשות. סקר בזק של YouGov שנערך ביום ההתנצלות של ג’ונסון בפרלמנט, לו הבחירות היו נערכות עכשיו השמרנים היו זוכים ל-28% מהקולות בלבד. כדי לסבר את האוזן: מאז שהמפלגה רצה תחת השם “המפלגה השמרנית” ב-1835, המפלגה מעולם לא זכתה לפחות מ-30% מהקולות. אז נכון שמדובר רק בסקר נקודתי, אבל ירידה כזו חדה מלמדת שההתנצלות הזו של ג’ונסון אולי קנתה לו זמן בקרב חבריו למפלגה, אבל ממש לא בקרב הציבור. הדבר גם בא לאחר שבמהלך פגרת החגים השמרנים התחילו לצמצם את הפער מהלייבור. במילים אחרות, אם ג’ונסון לא יתאפס הוא עלול להביא את המפלגה לאחת התבוסות הגדולות בתולדותיה. אגב סקרים, סקר אחר של אותו מכון סקרים מראה ש-78% מהציבור חושב שאם יתברר שבאמת היו מסיבות בדאונינג 10, המשטרה צריכה לחקור. בקרב מצביעים שמרנים, מדובר ב-63%. פחות, אבל עדיין רוב מוחלט.
Westminster Voting Intention:
LAB: 38% (+1)
CON: 28% (-5)
LDM: 13% (+3)
GRN: 7% (+1)
RFM: 4% (-1)Via @YouGov, 12 Jan.
Changes w/ 6-7 Jan.— Election Maps UK (@ElectionMapsUK) January 12, 2022
מעבר לכך, התקשורת מביאה סיפורים של אנשים שאיבדו את הקרובים שלהם או שנאלצו לשלם קנסות כי הפרו את ההנחיות, ומציגה את הזעם שלהם כשהם רואים את ההתנצלות של ג’ונסון. כמובן, התקשורת גם מחפשת פה דרמה, אבל זה בהינתן הסקרים קשה להתעלם מכך שיש אנשים שבאמת לוקחים קשה את העניין. אצל חלקם מילים יפות לא יעזרו, ויהיה גם צורך במעשים. זה יכול להיות תשלום של הקנס שהיה קיים באותה תקופה, וחלק לא יסתפקו בפחות מהתפטרות.
מה הלאה?
כעת, משג’ונסון התוודה שאכן נכח בהתקהלות – שהוא מסרב להודות שהייתה לא חוקית, אבל מסכים שהיא הייתה בעייתית – נותר רק לחכות לדוח של סו גריי. אם היא תקבע שההתקהלות ב-20 במאי 2020 הייתה גבולית אבל לא עברה על הכללים, מצבו יהיה טוב: הסיטואציה אולי הייתה מוזרה בגלל השילוב בין מקום עבודה לבית מגורים, אבל לא נעשה שום דבר אסור. ייצא שלא רק שלא הפר את הכללים, אלא גם שהוא לא שיקר לפרלמנט כשטען שההתקהלות הזו לא הפרה את הכללים.
אפשרות אחרת היא שגריי תגיע למסקנה שהיה מדובר בהתקהלות לא חוקית, אבל שג’ונסון לא ארגן או אישר את המסיבה (או שלמצער לא יהיו הוכחות שכן עשה זאת), מצבו יהיה יותר גבולי. הוא מצד אחד יוכל להגיד שהוא לא יזם מסיבות, אבל כן יישאל כמה עוד “פגישות עבודה” כאלו קרו, ואיך יכול להיות שהוא לא הבין שהולכת אצלו מסיבה לא חוקית בחצר. זה עשוי להגביר את הלחץ עליו, אבל לא בהכרח מספיק כדי להדיחו.
אפשרות אחרונה היא שגריי תגיע למסקנה שההתקהלות לא הייתה חוקית ושג’ונסון לכל הפחות אפשר לה לקרות ביודעין. במקרה כזה, גריי למעשה תגיע למסקנה שג’ונסון עבר על החוק. במצב כזה הרבה שמרנים יתקשו להמשיך ולהסביר למה הם לא זורקים אותו מכל המדרגות. שלא לדבר על האפשרות שאולי המשטרה תחליט שהיא מתערבת. במצב כזה, זה עשוי להיות הסוף שלו.
אבל גם אם ג’ונסון ישרוד את השערורייה הזו, כדאי לזכור שג’ונסון עדיין צריך להתמודד עם לא מעט משברים שקורעים את המפלגה השמרנית מבפנים. לכן, נקודת מבחן נוספת תהיה הבחירות המקומיות במאי. בשנה שעברה הוא הצליח להביא לתוצאות יפות בבחירות האלו, מה שחיזק את מעמדו. אם הפעם השמרנים יפסידו חברי מועצה רבים, יתחילו לתהות האם הוא לא מהווה נטל על המפלגה. לכן, רבים טוענים שהשאלה היא לא האם ג’ונסון יודח, אלא מתי. אנחנו נצטרך לחכות ולראות אם הוא יוביל את המפלגה בעוד בחירות כלליות.