כולם שואלים את עצמם מתי יגיע הסוף הפוליטי של בוריס ג’ונסון. אנחנו עדיין בשלב שקשה לקבוע באופן מוחלט, אבל התחושה שג’ונסון נע במהירות לעבר הסוף. תחילה, שר הברקזיט דייוויד פרוסט התפטר מתפקידו על רקע התנגדותו למדיניות של ג’ונסון, ובכך שבר את התמונה בה המתנגדים השמרנים של ג’ונסון היו מהספסלים האחוריים בלבד. לאחר מכן הגארדיאן חשף עוד התקהלות אסורה בחסות הממשלה, הפעם בחצר של דאונינג 10, בהשתתפות ג’ונסון עצמו וזוגתו. הממשלה מנסה להסביר שזו הייתה פגישת עבודה בהתאם להנחיות, אבל אין קונים לסחורה הזו. ולסיום, אחרי פגישת קבינט ארוכה על מצב הקורונה, הוחלט לא להטיל מגבלות נוספות עד שיגיעו עוד נתונים על האומיקרון. אופן ההחלטה נעשה באופן שהוציא את ג’ונסון הססן שנכנע לשרי הקבינט שלו, וכמו כן עודד מאוד את המורדים במפלגה להמשיך בשלהם, במחשבה שהם מצליחים לכפות את רצונם על ג’ונסון. אז הסוף לא בהכרח מעבר לפינה, אבל ג’ונסון ללא ספק נחלש מיום ליום | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

סביר להניח שהאדם שמחכה יותר מכל אחד אחר בבריטניה לחג המולד זה בוריס ג’ונסון. סביר להניח שאז העיתונים והמורדים השמרנים ייתנו לו יום או יומיים של שקט. כי הוא לא זוכה להם כלל בימים האחרונים, החל בשר דייוויד פרוסט שהתפטר, דרך החשיפה ההפסקתי-לספור-כבר וכלה בחוסר היכולת להנהיג מדיניות קורונה. הנה קיצור הצרות של ג’ונסון מהימים האחרונים.

דייוויד פרוסט נוטש את הספינה

בפוסט האחרון על הצרות של ג’ונסון כתבתי: “אז האם עכשיו בוריס ג’ונסון עומד להיזרק מראשות המפלגה (וכתוצאה מכך, גם מראשות הממשלה)? קשה להגיד, בגלל שני דברים. ראשית, אנחנו עדיין לא רואים מרידות בתוך הממשלה”. ובכן, אפשר לסמן וי על העניין הזה. כלומר, בערך. לפני שלושה ימים (ש’) הלורד דייוויד פרוסט, שר הברקזיט, התפטר מתפקידו. לפי מכתב ההתפטרות, פרוסט סיכם עם ג’ונסון על פרישה רק בינואר, אבל מרגע שדבר ההתפטרות נודע לתקשורת (אגב, ברור לכם שבדאונינג 10 מסתובבים כמה מדליפים כבדים, כן?), העדיף שההתפטרות תיכנס לתוקפה באופן מידי.

מה הסיבות לכך? לפי המכתב, פרוסט היה רוצה לראות איך בריטניה מנצלת את הפוטנציאל של הברקזיט, אבל הוא דואג מ”הכיוון הנוכחי” שהממשלה תופסת בעניין. הוא היה רוצה לראות מדינה עם מיעוט רגולציות, מסים נמוכים, כלכלה יזמית ושאר אמונות מהאגף הת’אצ’ריסטי של המפלגה השמרנית. זה כנראה בא על רקע העלאות מסים נוסח זו של הביטוח הלאומי כדי להוסיף עוד מימון ל-NHS. בנוסף על כך, פרוסט מתח ביקורת על מדיניות הקורונה של ג’ונסון. לדבריו, צריך ללמוד “לחיות עם הקורונה”, והוא הצר על כך שהמדיניות מיולי האחרון, אז הוחלט לפתוח את הכל בניגוד להרבה מאוד חוות דעת, לא הייתה “בלתי ניתנת לשינוי” כפי שהיה ניתן לקוות. על העניין הזה, רק להזכיר, ג’ונסון חטף מרד בקנה מידה עצום בשבוע שעבר. אתמול (ב’) הוא הדגיש בפני התקשורת שמדיניות הקורונה היא ששברה את גב הגמל, ושהוא לא רצה לקחת עליה אחריות מיניסטריאלית.

דייוויד פרוסט
לא מעוניין להגן על המדיניות. דייוויד פרוסט (צילום: טים האמונד, דאונינג 10)

עניין נוסף, שלא עלה במכתב אבל סברו בתקשורת שזה המצב, הוא מקומו של בית הדין האירופי באכיפת פרוטוקול צפון אירלנד. כזכור, לפני כחודשיים פרוסט, כחלק מהניסיון שלו לשנות את פרוטוקול צפון אירלנד (זה שיוצר גבול פנימי בין בריטניה לצפון אירלנד), הוא דרש שלא בית הדין האירופי יאכוף אותו אלא גורם אחר כלשהו. כעת, כך נטען, הממשלה מתגמשת בנושא. וזאת בנוסף להתגמשויות אחרות שהממשלה מוכנה לעשות בפני האיחוד, לאחר שבשנתיים האחרונות הראתה עמדה יחסית קשיחה.

עכשיו הסוף?

האם ההתפטרות של דייוויד פרוסט היא ההשקה של הדחתו של בוריס ג’ונסון? כדאי לא לעשות מההתפטרות של פרוסט משל הייתה ההתפטרות של ג’פרי האו ב-1990. האו, שהיה מבעלי הברית הקרובים ביותר של מרגרט ת’אצ’ר, מאס במדיניותה של ת’אצ’ר כלפי הקהילה האירופית והאיחוד האירופי המתגבש והחליט להתפטר מתפקידיו, אז סגן ראשת הממשלה ומנהיג בית הנבחרים. הוא נאם נאום התפטרות בבית הנבחרים שכתש את ת’אצ’ר. הנאום הזה עודד את מייקל הזלטיין, יריב מר של ת’אצ’ר בתוך המפלגה מאז שהתפטר מממשלתה ב-1986, לאתגר אותה על ראשות המפלגה. הזלטיין אמנם לא הצליח להחליף אותה, אבל התהליך שהחל אילץ את ת’אצ’ר להתפטר אחרי 11 שנות שלטון וחצי. מאז, הנאום של ג’פרי האו נחשב למסמר האחרון בכהונתה של ת’אצ’ר, אחרי שהרבה מסמרים נתקעו בו לאורך הדרך.

מרגרט ת'אצ'ר וג'פרי האו - דייוויד פרוסט
עדיין לא שם. מרגרט ת’אצ’ר וג’פרי האו בימים יפים יותר (צילום: הארכיון הלאומי של הולנד)

בקיצור, ההתפטרות של פרוסט היא שום דבר מזה. כלומר, כן, הוא שר, אבל הוא חבר בבית הלורדים ולא בבית הנבחרים. זה אומר שהוא מקבל הרבה פחות תשומת לב תקשורתית כשהוא נואם, הוא לא יכול להשתתף בהליך הפורמלי של הדחת ראש המפלגה ועוד. בקיצור יצטרכו לקרות עוד כמה דברים לפני שההדחה תצא לדרך (אגב, אם תהיתם, שרת החוץ ליז טראס תקבל את סמכויותיו).

עם זאת, גם לא כדאי להקטין יותר מדי במשמעות האירוע. העובדה ששר אומר שהוא לא רוצה לקחת אחריות מיניסטריאלית על מדיניות הממשלה, ועוד זו שמעוררת את שלל המרידות בתוך המפלגה השמרנית, היא משמעותית. זה גם מהווה רוח גבית למורדים שרוצים בהחלפת ג’ונסון (לא כל המורדים רוצים להחליפו כרגע), וגם מסר לשרים האחרים. כעת יצופה משרים נוספים שלא באמת מאמינים במדיניות של ג’ונסון להפסיק לחפות עליה ולהתפטר. לא בטוח שעכשיו נראה התפטרויות המוניות ונצטרך לחכות, אבל זה לחלוטין עלול להיות התחלה של אפקט דומינו.

בקיצור, קשה לקבוע באופן מובהק שההתפטרות של דייוויד פרוסט מסמנת את סוף הכהונה של ג’ונסון. אבל באקלים הנוכחי היא לחלוטין מגבירה את הסיכויים שהסוף הזה קרוב יותר ממה שהיה ניתן לחשוב.

יין וגבינות

שלשום בלילה (א’, או אתמול במהדורה המודפסת) הגארדיאן פרסם את השערורייה התורנית. הפעם, צילום מה-15 במאי 2020 בו נראים 19 אנשים בחצר של דאונינג 10 במה שנראה כמו אירוע חברתי שכולל יין וגבינות. זה תמיד יין וגבינות עם החבר’ה האלה. בתאריך הזה בריטניה רק החלה לצאת לאט מהסגר הראשון, ואירועים חברתיים היו אסורים. בקיצור, עוד תוספת לרשימת המסיבות.

היה אפשר למסמס את זה בקלות: “כולם עובדים ביחד, ולכן לא ראינו שינוי אפידמיולוגי של ממש לצאת מחללי העבודה בתוך הבניין אל החצר לצורך הפסקה. בדיעבד זו הייתה טעות ואנו מצרים על כך”. זה היה בולשיט, אבל זה היה הופך את החשיפה הזו לחלשה בהרבה. במקום זה, כאילו לא היו כבר מאתיים מקרים כאלה בשבועות האחרונים, הממשלה החליטה כרגיל לחרטט. התגובה הייתה שבתמונה נראית בכלל פגישת עבודה שעברה לחצר.

זו הייתה התשובה הרשמית של דאונינג 10 לכתבה של הגארדיאן. שר המשפטים דומיניק ראב, שהיה השר התורן בסבב הראיונות לתקשורת אתמול (ב’), נאלץ למכור את אותו סיפור (והאומלל לא יצליח לחרטט באופן משכנע גם אם זה יציל את חייו). יותר מאוחר באותו יום, בוריס ג’ונסון עצמו ניסה להסביר שזה בדיוק מה שקרה. אבל זה השאיר שאלות אחרות. למה קארי סימונדס, אז ארוסתו של ג’ונסון, הייתה שם עם התינוק הטרי של השניים אם זו פגישת עבודה? הגיבו שזו החצר של סימונדס. ועדיין, הקשו, אם זו פגישת עבודה ובפגישת עבודה כזו אמורים לנכוח רק מי שהכרחי שינכחו, למה סימונדס הייתה שם? עוד שאלה שעלתה היא, למה יש יין וגבינות בתמונה אם זו פגישת עבודה? ולמה לא היה שם שום לפטופ או מחברת כדי לרשום הערות חשובות? ראב התבקש לתת דוגמה לעוד מקום עבודה שהיה יכול לעשות את מה שעשו אנשי דאונינג 10. ראב ניסה להתחמק, לא באלגנטיות, מלתת מענה ישיר לשאלה.

לא פלא שרבים בטוויטר כתבו שהאירוע הזה התקיים בזמן שהם היו בלוויה שלא הייתה יכולה לכלול מספר של אנשים כמו שהיה בתמונה.

עכשיו הסוף?

זה צעד לשם. אמנם עד כה בוריס ג’ונסון נתפס במה שיכול להיראות כאזור אפור – כלומר, זה ללא ספק היה בניגוד להנחיות, אבל זה היה עם אנשים מהעבודה – אבל אנשים קונים את זה פחות ופחות. מה גם שטענה נוספת של דומיניק ראב, שהיו הנחיות שונות לעבודה ולהתרועעות חברתית, מדגישה את מה שמרגיז את כולם. גם אם נקבל את הטענה שכולם עובדי דאונינג 10, הרי שג’ונסון ניצל את מעמדו כדי ליצור דיפוזיה בין שתי הקבוצות: העבודה נהייתה למפגש חברתי עם כיבוד ואלכוהול. כלומר, כן, אני מניח שיש מי שיגידו שבוריס ג’ונסון מספיק רשלן כדי לקיים פגישת עבודה חשובה עם אלכוהול ובלי שום דרך לכתוב את הנאמר, אבל גם זו לא הנחה שעושה עמו חסד.

אבל גם את זה צריך לקחת בפרופורציות. ההתפטרות של דייוויד פרוסט, לצורך העניין, הייתה עניין יותר גדול. נכון לעכשיו התגובה העיקרית שג’ונסון מקבל על השערוריות האלו הן מהאופוזיציה ובסקרים. השמרנים עצמם עוד לא מורדים בו באופן קונקרטי, לפחות לא בקנה מידה נרחב. אבל גם זה נחשב. העובדה שג’ונסון מתקשה במבחני דעת הקהל בשבועות האחרונים לחלוטין עשויה ליצור לחץ על מוקדי כוח שמרניים עד שיגיעו למסקנה שאם רוצים איזושהי גאולה מהבוץ הזה צריך להיפטר מהאיש שגורר את כולם לתוך הביצה.

“לא נהסס”, אמר המהסס

אתמול (ב’) הממשלה גם התכנסה כדי לדון באפשרות של מגבלות קורונה נוספות. נעזוב כרגע את הביקורת על ג’ונסון שנעדר משלוש פגישות חירום (COBRA), ונתמקד במה שקרה בפגישה. כבר ימים שלמים שכולם תוהים: האם יכול להיות שכמו בשנה שעברה, גם השנה “יבטלו” את חג המולד על הגבלות של הרגע האחרון? למרות שלפי שעה רק מעודדים זהירות והתחסנות בציבור, אף אחד לא יכול להתחייב שהאומיקרון לא יביא לצורך לסגור הכל במהירות.

ישיבת הממשלה לעיל הייתה אמורה לתת תשובה סופית לעניין: האם הולכים על הגבלות לפני חג המולד (או למצער לפני השנה החדשה)? יותר משעתיים נמשכה הפגישה. מה יצא ממנה? נכון לעכשיו אין הגבלות נוספות, אבל ג’ונסון הבטיח לתקשורת שהוא “לא יהסס” להטיל מגבלות כאלה אם הנתונים יראו שיש בכך צורך. הבדיחה ששטפה את הרשתות החברתיות הייתה שתוצאות הפגישה נבעו בדיוק מכך שהוא היסס לפעול.

אבל למה צריך לדון שעות כדי להגיע להחלטה שלא עושים כלום? לפי הפייננשל טיימס והטלגרף, למרות שג’ונסון, בעצת המומחים, חושב שיש צורך באמצעי זהירות, בקבינט יש אופוזיציה להגבלות בהנהגת שר האוצר רישי סונאק. הוא לא פנאט, ואם יהיו נתונים חדשים שיראו שיש צורך בהגבלות הוא יכול לעבור צד. מנהיג בית הנבחרים ג’ייקוב ריס-מוג העלה דאגה לגבי התנהגות המורדים במפלגה השמרנית. מנגד, שר הבריאות סאג’יד ג’אוויד ושר הבינוי מייקל גוב דווקא מקדמים הגבלות. על זה יש להוסיף: לפי המקורות של העיתונאים, ג’ונסון לא הגיע עם תכנית, אלא ערך דיון כללי על הכיוון שיש לקחת.

לפני שנחשף מה הלך בישיבה (אבל אחרי שהוכרזה ההחלטה), באופוזיציה ביקרו את הממשלה. קיר סטארמר טען שלו אין גישה לנתונים המדעיים שמשמשים את הממשלה, כך שהוא לא יכול אפילו להציע אלטרנטיבה. כמו כן, הוא האשים את ג’ונסון שהוא עסוק בניהול המפלגה שלו במקום בבריאות הציבור. שר הבריאות בממשלת הצללים, וס סטריטינג, האשים שג’ונסון משאיר את הציבור באפלה למרות ש”ברור שהגבלות נוספות בדרך”. אסת’ר מקוויי, מהמורדים השמרנים, דווקא בירכה, שכן נראה שהמרד “עשה את ההבדל”.

עכשיו הסוף?

גם הסיפור הזה מהווה חדשות רעות עבור בוריס ג’ונסון. זה לגיטימי להחליט שלא רוצים לסגור הכל לפני שיש עוד נתונים. אפשר להתווכח על זה בפן האפידמיולוגי, אבל זו לא עמדה שמתכחשת לקיומה של מגיפה או כל דבר כזה. אבל הדבר הזה הוציא את ג’ונסון חלש והססן. רבים מאמינים שיש הגבלות נוספות בדרך, מה שדורש תכנון מראש וגם סיוע לעסקים (זה למעשה נדרש כבר עכשיו בגלל כל האירועים שמתבטלים), וג’ונסון לא מסוגל לשכנע שהמצב כרגע מצדיק עסקים כרגיל (להוציא מסכות ודרכון ירוק).

אבל מעבר לכך, אנחנו גם רואים כמה הוא חלש בתוך המפלגה והממשלה. דייוויד פרוסט פרש כי הוא לא רצה לקחת חלק במדיניות הקורונה. רישי סונאק, יחד עם קבוצה מכובדת בגודלה של שרים, הצליח לכפות את רצונו על ג’ונסון. ג’ונסון אמנם אמר ש”הטיעונים לכאן ולכאן היו מאוזנים”, אבל לא מאמינים לו שזו הייתה החלטה שקיבל באופן אקטיבי. בנוסף, חוסר הביטחון בו ג’ונסון הביא את ה”החלטה” הזו לציבור גם גורם למתנגדי ההגבלות במפלגה השמרנית לצאת מנקודת הנחה שהמרד שלהם השתלם. זה רק מבטיח שיגיעו עוד כאלה. וזה אומר ששוב ג’ונסון יהיה תלוי בחסדו של קיר סטארמר ויצטרך שההגבלות שלו, אם וכאשר יוצגו כאלה, יהיו גם לטעמה של מפלגת הלייבור. זה גם יעודד קבוצות לחץ אחרות במפלגה למרוד, מתוך הנחה שאם יוכלו לגייס מספיק אנשים יוכלו לכפות את רצונם על ג’ונסון. לו היה נראה שג’ונסון החליט על זה בעצמו, דברים היו יכולים להיראות אחרת, אבל מרגע שנראה שהדבר נכפה עליו, הוא בבעיה.

כמובן, שוב נדרשות פרופורציות. תמיד ייתכן שבימים הקרובים יתקבלו נתונים שייתנו לג’ונסון יכולת הכרעה לכאן או לכאן בקבינט. זה יחזיר לחיים את החזית האחידה של הקבינט, אחרי שנראה שהיא מתחילה להיסדק. זה לא יפתור לו את כל הצרות (כי המורדים עדיין יחכו לו), אבל אולי זה יוכל לשכך קצת את המכות האחרונות.

אז מתי הסוף?

ג’ונסון כבר מתחיל לאבד תמיכה בממשלה, ממשיך להסתבך בסקנדלים ומתקשה לקדם צעדים בהם הוא מעוניין, תוך כדי שהוא נראה חלש. אז זה לא שמחר בבוקר בוריס ג’ונסון יכנס מסיבת עיתונאים בכניסה לדאונינג 10 כדי להודיע על כוונתו להתפטר מראשות המפלגה השמרנית (וכפועל יוצא מראשות הממשלה). אבל הוא עושה רושם שג’ונסון קרוב עכשיו לסוף הרבה יותר לעומת מה שהיה לפני שלושה ימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.