בחירות ביניים, אבל כאלה שמלחיצות את בוריס ג’ונסון והשמרנים. ברוכים הבאים למחוז הבחירה של אואן פטרסון, שהתפטר לאחר שהסתבך בשחיתויות, צפון שרופשייר. על רקע הפרשות, המסיבות, ההבטחות המופרות והמרידות שרודפות את ג’ונסון, נראה שיש לליברל-דמוקרטים סיכוי של ממש לזכות במושב השמרני המובהק. אם השמרנים יצליחו לשמור על המושב למרות שנציגם הקודם התנהל באופן בעייתי בלשון המעטה, הרי שג’ונסון עשוי לזכות לקצת הפוגה בתוך המפלגה. אם האופוזיציה תצליח להדיח אותם, ג’ונסון יידע עוד הרבה ימים של זיעה, במה שאולי יעלה לו בהמשך בקריירה. ומה הסיכויים? קשה לדעת בצורה מדעית, אבל נראה שצמוד למדי. כמה מאות מצביעים לכאן או לכאן עלולים להטות את הכף | צילום: רוברט קאטס

תושבי צפון שרופשייר, היכונו! היום (ה’) כל העיניים נשואות אליכם. אמנם אתם בוחרים חבר/ת פרלמנט לעצמכם בלבד, אבל השלכות התוצאות ישפיעו על הממשלה ועל האופוזיציה כאחד. יש מצב שזה אפילו ישפיע על איזו קריירה או שתיים.

למה מלכתחילה?

מהסיבה לכך שתושבי צפון שרופשייר נקראים היום לבחירות ביניים הקוראים הקבועים לא הצליחו להתחמק. אבל ליתר ביטחון, הנה תזכורת: בתחילת נובמבר אואן פטרסון השמרני, חבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה הנ”ל, עמד בפני השעיה מהפרלמנט באורך 30 יום. זאת בשל הפרת חוקי העבודה השנייה ושימוש כלוביסט בפועל. מדובר בעונש שמפעיל עצומת הדחה, שלו 10% מתושבי צפון שרופשייר היו חותמים עליה פטרסון היה מאבד את מקומו בפרלמנט וצריך להתמודד עליו מחדש. פטרסון, מצדו, טען שהחקירה נגדו מצד נציבת האתיקה (הבלתי תלויה) ומצד ועדת האתיקה (המורכבת מחברי פרלמנט) הייתה לא הוגנת. כשהגיע הרגע לאשרר את העונש האמור במליאה, הממשלה הגיעה עם תיקון חקיקה שיציל את פטרסון. התיקון דרש הקמת ועדה, בה יהיה לשמרנים רוב בפועל, שתפקידה יהיה לבחון את אופן פעולותיהן של הנציבה ושל הוועדה. רק לאחר שיוכנסו התיקונים הדרושים, יהיה ניתן לבחון את המקרה של פטרסון מחדש ולהחליט אם יש להעניש אותו.

אואן פטרסון
החטא ועונשו. אואן פטרסון (צילום: ריצ’רד טאונזנד)

הממשלה הצליחה להעביר את ההחלטה בפרלמנט, אבל במחיר כבד. הדבר נתפש כניסיון של המפלגה השמרנית להציל חבר מטעמם שנתפס עובר על הכללים. הציבור זעם, חברי פרלמנט שמרנים רבים הפרו את המשמעת הסיעתית שהוטלה, קיר סטארמר טען שהממשלה מחפה על לא פחות משחיתות, המושג “גועל טוֺרי” (Tory sleaze) חזר לשימוש נרחב וחשוב מכל: האופוזיציה הודיעה שתחרים את הוועדה החדשה. בלית בררה, הממשלה הודיעה שהיא חוזרת בה ושהוועדה לא תוקם, שכן אי-אפשר להפעיל ועדה כזו בלי הסכמה בין-מפלגתית. פטרסון הבין שנזרק אל מתחת לגלגלי האוטובוס והודיע על התפטרותו ופרישתו מ”העולם האכזרי של הפוליטיקה”. וכעת הנה אנחנו, מחכים לראות מי תושבי צפון שרופשייר יבחרו להחליפו.

מה על הכף?

עבור בוריס ג’ונסון

מבחינת ההרכב הפרלמנטרי לא באמת יקרה משהו. הרוב השמרני ענק. אבל בוריס ג’ונסון לא מצליח לנצל אותו, בגלל כמה גורמים. ראשית, התנהלותו בפרשת פטרסון גרמה להרבה מאוד חברי פרלמנט להתמודד עם ציבור מצביעים כועס. שנית, יש מי שחשים שהבטחות של השמרנים לא מקוימות, כפי שניתן לראות בקיצוץ ה-HS2 ותכנית הטיפול הסיעודי הלא מספקת. שלישית, חוסר שביעות הרצון של שמרנים רבים מהגבלות הקורונה שחזרו בחסות האומיקרון, שהגיעה בהצבעה שלשום (ג’) למרד של 99 חברי מפלגה. ורביעית וחשוב מכל: פרשיות חג המולד. למקרה שפספסתם, אז בסדרת חשיפות בהובלת הדיילי מירור, הטיימס ו-ITV התגלה שבזמן שתושבי בריטניה נדרשו לבלות את חג המולד בסגר, עובדים במשרדי ממשלה עשו מסיבות, אחת מהן כנראה בידיעתו של ג’ונסון, שהנחה חידון זום לאחת המסיבות הללו. ג’ונסון החליט שהדבר הנכון לעשות הוא לספר סיפורי סבתא לפרלמנט, וכשהתגלה שזה המצב הוא גרם לאופוזיציה לדרוש את ראשו.

אגב, הדיווחים ממשיכים להגיע כבר שבועיים טיפין-טיפין, במה שנראה כמו מהלך מחושב של הדיילי מירור לחסל את ג’ונסון. שלשום בלילה (או אתמול, ד’, אם אתם קוראים את המהדורה המודפסת) נחשפו עוד שני סיפורים. הראשון הוא שלחלק מהמשתתפים במסיבה בה ג’ונסון הנחה חידון מארגן המסיבה שלח מייל למשתתפים בו הם התבקשו ביציאתם “לצאת מהדלת האחורית”, מה שמוכיח שהמארגן ידע מראש שהולכים להפר את הכללים. השני הוא תמונה ממסיבה שנערכת במטה המפלגה השמרנית, בהשתתפות לא אחר מהמועמד השמרני לראשות עיריית לונדון שון ביילי. לאחר החשיפה, ביילי התנצל והתפטר מתפקידו כיו”ר ועדת השיטור בעירייה.

בקיצור, שלא מפתיע, הסקרים האחרונים מאוד לא מחמיאים לשמרנים, עם פערים משמעותיים לטובת הלייבור. לכן, שלא במפתיע, יש גם דיבורים על כך שהשמרנים ידיחו את ג’ונסון. בחירות הביניים האלו, במחוז השמרני הקבוע, יהוו אינדיקציה לאן הולכים הדברים. במילותיו של חבר פרלמנט שמרני, אם הם ינצחו “בוריס יוכל לנשום קצת”. אם הם יפסידו, הלחץ שיופעל עליו מתוך המפלגה כדי שיפרוש רק יגבר. אז פלא שהוא לחוץ?

בוריס ג'ונסון - צפון שרופשייר
מישהו פה מזיע. בוריס ג’ונסון (צילום: טים האמונד, דאונינג 10)

עבור קיר סטארמר

גם עבור סטארמר עומד פה לא מעט על הכף. נכון לעכשיו, מאז שנבחר לראשות הלייבור לא היו בחירות ביניים בהן הוא הצליח להדיח את השמרנים. למעשה, הוא אפילו איבד להם מושב, וזאת למרות שבחירות ביניים מוטות לטובת האופוזיציה. אז לפי הצפי (נגיע אליו עוד מעט) הלייבור כנראה לא יחליפו את השמרנים גם בצפון שרופשייר, אבל עם זה אפשר לחיות כל עוד זה יהיה עוד צעד בדרך להיפטר מבוריס ג’ונסון.

הבעיה היא מה יקרה אם השמרנים יצליחו לשמור על המושב. לאחר שאואן פטרסון הודיע על פרישתו מהפרלמנט, מפלגות האופוזיציה דנו באפשרות לשחזר את התרגיל מבחירות 1997. אז המפלגות פינו את הדרך למועמד “אנטי-גועל” עצמאי בטאטון, כדי שיתמודד מול נציג המחוז השמרני ניל המילטון, שהסתבך בשערורייה משלו. הדבר הצליח וטאטון, מושב שמרני קבוע, עבר לידי המועמד העצמאי מרטין בל. אבל אחרי שיחות מאוד קצרות דווח שהלייבור לא תשתתף ותעמיד מועמד משלה. אם בגלל פיצול הקולות בין מפלגות האופוזיציה השמרנים ינצחו, סטארמר יואשם בהתנהלות לקויה שגרמה לאובדן המומנטום להפעיל על ג’ונסון לחץ ללכת הביתה. אם זה בתורו יגרום גם ללייבור לאבד יתרון, הוא עשוי למצוא את עצמו בצרות משלו.

קיר סטארמר
אופס? קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

המצב הפוליטי

כפי שהוזכר קודם לכן, צפון שרופשייר זה מחוז בחירה שמרני באופן קבוע. מאז שנוצר ב-1983, חבר הפרלמנט מטעמו תמיד היה שמרני. מבחינה פוליטית, הוא נטוע בימין העמוק. מערב המידלנדס נחשבים לאזור ימני גם כך, אבל במחוז הבחירה יש נטייה יותר לכלכלה ימנית, לנטיות לאומיות (על פני גלובליסטיות) וטיפה גם בסוגיות חברתיות. במשאל העם על הברקזיט 60% מהמצביעים הצביעו בעדו. 95% מהאוכלוסייה שנולדה בבריטניה (לעומת 89% באזור כולו). בקיצור, מדובר במחוז בחירה ימני ולבן אפילו לעומת האזור הימני והלבן שהוא נמצא בתוכו. בדומה לאולד בקסלי וסידקאפ, מחוז הבחירה השמרני הקודם בו נערכו בחירות הביניים, הפעמים היחידות בהן השמרנים לא זכו לרוב מוחלט היו בבחירות הכלליות בהן המפלגה הפסידה במישור הלאומי. ב-2019, פטרסון השיג 62.7% מהקולות.

אואן פטרסון - צפון שרופשייר
נהנה מרוב ענקי. אואן פטרסון (צילום: איגוד החוואים הבריטי)

לכן, אם השמרנים יפסידו את המושב הזה, שאמור להיות קל עבורם, בוריס ג’ונסון ייתפש כמי שכבר לא מביא ניצחונות אלא מתחיל להוות עול על המפלגה. לא בטוח שזה יספיק כדי להדיח אותו, אבל הוא לחלוטין ירגיש בלחץ.

מי נגד מי?

14 מתמודדים מתכוונים לנסות לזכות בקולות הבוחרים. המועמדים הברורים מאליו הם השמרנים, הלייבור, הליברל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת הרפורמה. מעבר לכך עוד כמה מפלגות שמבזבזות את הזמן, כמו UKIP (שלא תצליח לנצח מועמד פרודי) ומפלגת החזרה לאיחוד האירופי (אני מזכיר את נתוני ההצבעה במשאל העם במחוז). אחרות עושות את זה בשביל הכיף, כמו מפלגת המפלצות המשוגעות המשתוללות הרשמית. המשמעות של 14 מתמודדים היא שבמקרה של תחרות צמודה, עשוי להתברר שמועמד אחד או שניים פחות היו עשויים להפוך את הכף.

המובילים

בבחירות ביניים לרוב אין סקרים מסודרים, ולכן מה שנשאר הוא סוכנויות ההימורים. זה כלי בעייתי, אבל זה מה יש ואיתו נעבוד. שני המועמדים המובילים הם המועמד השמרני, ניל שאסטרי-הארסט, והמועמדת הליברל-דמוקרטית, הלן מורגן. שאסטרי-הארסט הוא רופא ובן לשני הורים שעובדים ב-NHS. ללא ספק קשרים ל-NHS האהוב הם יתרון בימים רגילים, ועוד יותר בימי מגיפה עולמית. מורגן היא חברת באחת המועצות המקומיות במחוז, ומנוסה בקמפיינים מקומיים. היכולת של הליברל-דמוקרטים לשחק על הסנטימנטים המקומיים של תושבי מחוזות הבחירה, במקום על המצב הלאומי דווקא, תמיד הייתה נקודת חוזק של הליברל-דמוקרטים. ובהתחשב בכך שהליברל-דמוקרטים הצליחו לזכות במושב שמרני חזק בבחירות הביניים בצ’שם ואמרשם שהתקיימו ביוני, לא פלא שהם מאמינים שיש להם סיכוי גם הפעם.

https://twitter.com/DrNShastriHurst/status/1470830406140313600

ומה אומרים הסיכויים? לפי האתר Smarkets, לשאסטרי-הארסט יש סיכוי של 52.6%, לעומת 49% למורגן (אזכיר שבהימורים האחוזים מסתכמים ליותר מ-100%). לעומת זאת, באתר Oddschecker דווקא מורגן נהנית מהובלה קלה. לפי מעקב ארוך טווח של האתר Political Betting, נראה שההובלה מתחלפת מדיי כמה זמן. או במילים אחרות, הסיכויים של שני המתמודדים צמודים מאוד וקשה לדעת על-פיהם מי כנראה ינצח, ונראה שנצטרך לעצור את הנשימה עד להכרזה הרשמית על התוצאות. השאלה העיקרית בסוף נוגעת ל”שמרנים הרכים”, כלומר אלו שניתן לשכנע לעבור מפלגה. האם הם יבואו להצביע לליברל-דמוקרטים, או יחליטו להישאר בבית? למרות שאם מפלגת הרפורמה תצליח לגנוב מימין הרבה מצביעים שמרנים מתוסכלים שלא רוצים להצביע לליברל-דמוקרטים, ייתכן שיתקבל ניצחון מההפקר. ההצבעה, בקיצור, עלולה להיות מוכרעת על כמה מאות.

השמרנים, ייאמר, כבר מוכנים להפסד. שר החינוך נאד’ים זהאווי התראיין לטיימס רדיו ואמר שהוא לא מתרגש מהפסד אפשרי. המצביעים, הוא הסביר, יודעים שהם לא ממש יחליפו את מפלגת השלטון, ולכן הם מרשים לעצמם להצביע בחופשיות. ואז הוסיף: “למעשה הם רוצים לשלוח מסר מכל סיבה שהיא”. כבוד השר, המסר הזה הוא מה שמלחיץ את ראש הממשלה שלך.

ואולי בחירות הביניים האלו לא יחליפו את מפלגת השלטון, אבל פוטנציאלית הן עשויות להחליף ראש ממשלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *