אחרי שלפני חודשיים הממשלה עברה ארגון מחדש (reshuffle), הגיע תורה של ממשלת הצללים. קיר סטארמר החליט לנצל את הקרעים במפלגה השמרנית, ובהתאם ניער וערבב את הספסלים הקדמיים שלו כדי ליצור נבחרת חדשה-ישנה. כמעט כולם נשארו במקומם, אבל כמעט כולם זזו לתפקידים אחרים. כך ליסה ננדי מצאה את עצמה זזה מהחוץ לדיור, ג’ונת’ן אשוורת’ מהבריאות לרווחה ואד מיליבנד מהאנרגיה לתפקיד מומצא של אפס פליטות. בת בריתו לשעבר של ג’רמי קורבין, אמילי ת’ורנברי, שונמכה משרת המסחר הבינלאומי לתובעת הכללית. לעומת זאת, מבקרת מושבעת של קורבין, איווט קופר, חזרה לספסלים הקדמיים אחרי שנים שלא הייתה שם. יחד עם העובדה שהתזמון לפרסומים בתקשורת היה בזמן נאום שנשאה סגניתו הקורביניסטית של סטארמר, אנג’לה ריינר, קשה לחמוק מהתחושה שסטארמר עושה עוד צעד בהתרחקות מהאגף השמאלי של המפלגה. כעת נצטרך לראות אם הצעד הזה ישתלם | צילום: הפרלמנט הבריטי

זוכרים את הארגון מחדש (reshuffle) הרציני של בוריס ג’ונסון מספטמבר? אז אתמול (ב’) קיר סטארמר השווה והעלה עם ארגון מחדש של ממשלת הצללים שלו. כמעט כל שרי הצללים לא נשארו בתפקידם. במקרה הטוב הוזזו. במקרה הפחות נחמד שונמכו. במקרה הבכלל לא נעים הם נבעטו החוצה. בגלל שממשלת הצללים היא בעיקר הצהרה על ממשלה חלופית ולא צעד עם השלכות ביצועיות ישירות, מדובר בעיקר בסידור מחדש של מפלגת הלייבור כפי שסטארמר היה רוצה לראות אותה. והוא בהחלט רוצה שינוי.

רקע

לא ממש קשה לנחש מה גורם לסטארמר להחליט על ארגון מחדש של ממשלת הצללים דווקא עכשיו. ההובלה של השמרנים בסקרים הצטמצמה מאוד בתקופה האחרונה, לעתים אפילו נמחקה לגמרי לטובת הובלה של הלייבור. הפופולריות של בוריס ג’ונסון בשפל חדש. מה גם שהוא מאבד שליטה על מפלגתו. נראה שמה שלא עשו כשלי הברקזיט והקורונה, עושה השחיתות השמרנית שעולה אל פני השטח כאילו חזרנו לשנות התשעים. התזמון להציג נבחרת לייבור רעננה שתוכל להוות אלטרנטיבה לבלגן האיטונאי שעומד בראשות הממשלה לא יכול להיות יותר טוב. מצד אחד, זו הזדמנות טובה לזכות לתשומת לב כאלטרנטיבה, ומצד שני הבחירות עוד רחוקות כך שיהיה לו מספיק זמן לעבוד עם הצוות החדש. רק שנראה שסטארמר שכח שארגון מחדש הוא קודם כל פוליטיקה מפלגתית פנימית.

 

עניין של כותרת

הדיווחים שסטארמר הולך לבצע את השינויים הגיעו על רקע נאום של סגניתו של סטארמר, אנג’לה ריינר, בפני המכון לממשל (Institute for Government, מעין מקבילה בריטית של המכון הישראלי לדמוקרטיה). הנאום של ריינר עסק בנושא של פוליטיקה נקייה והמחויבות של הלייבור לאחת כזו, נושא שחזר לעורר עניין לאחר שערוריית פטרסון וגרורותיה שתפשה את תשומת לבה של התקשורת בשבועות האחרונים. יכול להיות שהייתי מנתח את הנאום הזה, אבל כאמור הנה אנחנו מדברים על הארגון מחדש. ויש מי שטוענים שזה לא מקרי: יש חשד שהדבר נעשה כדי להאפיל על הנאום, שכן זכה לכותרות במדורים הפוליטיים לפני שאלו הוחלפו במהלך של סטארמר. לפי ריינר, היא ידעה שיהיה ארגון מחדש אבל לא ידעה מתי. בסביבת סטארמר טוענים שהיא דווקא כן ידעה. הדבר גרם לה להרגיש מאוד מובכת.

אם לשאול דימויים מנפתלי בנט, ריינר היא הרסיס בישבנו של סטארמר. מאחר שהיא סגנית ראש המפלגה, תפקיד שנבחר בנפרד מראש המפלגה, אין ביכולתו של סטארמר להדיחהּ. אבל היא קורביניסטית על מלא, תדמית שסטארמר מנסה לנער מהלייבור. מה גם שהוא מנסה לקיים איתה שגרת עבודה, כדי לא לתת תחושה שהמפלגה הפרלמנטרית מפולגת כמו בימי ג’רמי קורבין. כך למשל, בזמן שקורבין העדיף לתת את הכבוד להחליפו בשאלות לראש הממשלה לא לסגנו טום ווטסון אלא לשרות בממשלת הצללים (לרוב אמילי ת’ורנברי, אבל לא תמיד), ריינר לא פעם מחליפה את סטארמר (למרות שגם לא תמיד). יורשה לי להעיר שהיא גם הרבה יותר טוב מסטארמר בהתנצחויות עם בוריס ג’ונסון. בכל מקרה, לפעמים סטארמר בכל זאת רומז לריינר שהוא מת להיפטר ממנה. הפעם הקודמת הייתה לאחר הבחירות המקומיות במאי, אז הפך אותה לשעיר לעזאזל של התוצאות המאכזבות ללייבור. הפעם הוא גונב לה את הרעם.

אנג'לה ריינר
תזמון לא מקרי. אנג’לה ריינר (צילום: 70023venus2009, פליקר)

אלו לא צעדים מבריקים מצד סטארמר. האגף השמאלי בלייבור מת להיפטר ממנו גם ככה, והפגיעה הזו בנציגתם בהנהגת המפלגה רק תתדלק אותם יותר. אבל היי, אני לא אגיד לסטארמר איך לקלקל לעצמו.

יציאה מוקדמת

עוד לפני שהוכרזה שרת הצללים הראשונה לקבל יישוב מחדש, סטארמר קיבל הודעת התפטרות. קאט סמית’, שרת הצעירים והדמוקרטיה בממשלת הצללים (כן, זה דבר. יותר נכון, היה), פרסמה מכתב התפטרות, בו הודיעה שלמרות שסטארמר התכוון להשאירה במקומה היא לא תישאר בו. הסיבה הרשמית לכך היא שסמית’ כמעט לא הספיקה להיות חברת פרלמנט מהשמרנים מאז שנבחרה, והיא הייתה רוצה להקדיש את עצמה למחוז הבחירה שלה. אבל אם מסתכלים על הקבילות במכתב שלה, מקבלים סאבטקסט קצת אחר: נקודה אחת היא שהמפלגה לא לקחה את עמדתה בעד ייצוג יחסי בפרלמנט, בניגוד לזה שקיים עכשיו. אבל על זה לא מתפטרים. הנקודה השנייה יותר חשובה: העובדה שג’רמי קורבין לא חזר למפלגה הפרלמנטרית מאז שהושעה ממנה לפני יותר משנה.

סמית’ גם נחשבת לבעלת ברית של קורבין, והיא גם סיפקה לו את אחת החתימות הדרושות כדי להתמודד לראשות הלייבור ב-2015. בקיצור, סביר להניח שהיא הניחה שהארגון מחדש של סטארמר יהפוך את הנהגת המפלגה ליותר עוינת כלפי האגף השמאלי של המפלגה, ועדיף לה לצאת משם. היא לא שרת הצללים הראשונה מהאגף השמאלי להתפטר במחאה על ההנהגה של סטארמר. רק לפני חודשיים עשה זאת אנדי מקדונלד, בעל ברית יותר מובהק של קורבין. יש לציין שסמית’ עשתה את זה בפחות לעומתיות ממקדונלד, אבל כדאי לסטארמר להתייחס להתפטרות הזו כנורת אזהרה.

ארגון מחדש

טוב, מספיק רקע. מה היה בארגון מחדש? יש להגיד שלקח לארגון מחדש הזה הרבה מאוד שעות להתרחש, מה שהיה דיי מעייף למי שרפרשו (כן, אני מתלונן). בכל מקרה, הנה השמות החשובים. מניח שאין בכך צורך, אבל ליתר ביטחון אציין שכשאני נותן את התואר “שר/ה”, הכוונה היא לשר/ה בממשלת הצללים, ושאין לי רצון לחזור על המושג כל הזמן.

פוטרו

נתחיל עם אלו שיחזרו לספסלים האחוריים. שרת ויילס ניה גריפית’ הייתה הראשונה. שרת החינוך קייט גרין, מינוי של סטארמר עצמו כדי להחליף את רבקה לונג-ביילי הקורביניסטית, הייתה הבאה בתור. גם שר החקלאות והסביבה לוק פולארד לא ימשיך על הספסלים הקדמיים. וזהו. מבחינת פיטורים זה באמת היה ארגון מחדש עדין, וגם האנשים שפוטרו לא היו מאוד בולטים וכנראה בגלל זה מצאו את עצמם בחוץ. התקשורת לא ממש הסבירה למה גרין איבדה את תפקידה בממשלת הצללים, אבל יצוין שגם מחליפתה ברידג’ט פיליפסון וגם שר החינוך בממשלה נאד’ים זהאווי החמיאו לה על תפקודה.

קייט גרין
פוטרה. קייט גרין (צילום: כריס מקאנדרו)

שונמכו

קשה להגיד באופן אובייקטיבי איזה מעבר נחשב שדרוג ואיזה שנמוך, אבל יש מקרים בהם זה ברור. למשל המקרה של ליסה ננדי, עד לפני רגע שרת החוץ הבכלל לא רעה, שכעת תעבוד כשרת הבינוי. תפקיד לחלוטין פחות זוהר. שרת המסחר הבינלאומי אמילי ת’ורנברי הפכה לתובעת הכללית. בממשלה, מי שאוחז בתפקיד אמנם נוכח בישיבות הקבינט, אבל לא מוגדר כשר קבינט, בניגוד לשר המסחר. לכן, מדובר בשנמוך. זה דיי צפוי, בהתחשב בכך שגם ת’ורנברי נחשבה למקורבת לקורבין. ג’ונת’ן אשוורת’ עבר מתפקיד שר הבריאות, תפקיד דיי חשוב בהתחשב בשנתיים האחרונות, לטובת שר העבודה והרווחה. שר העסקים והאנרגיה אד מיליבנד שונמך לתפקיד שר האקלים ואפס פליטות. זה אמנם עניין חשוב, אבל לא ממש קיים לזה משרד בממשלה האמיתית, והשר שמחזיק בתפקיד הוא שר בתוך משרד העסקים והאנרגיה. סטארמר מבטיח ליצור משרד חדש, אבל כמה המשרד הזה יוכל לעשות בלי שליטה באנרגיה?

אד מיליבנד
מה זה התפקיד הזה? אד מיליבנד (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

צריך להגיד שבזמן שהשנמוך של ת’ורנברי יחסית מתבקש, וגם למועמד מתמרכז שלא לשים אותה בשום תפקיד שנוגע ליחסי חוץ. אבל ננדי, אשוורת’ ומיליבנד היו מינויים ראויים ומוצלחים בתפקידם. אז למה להזיז? במקרה של ננדי העניין ברור: כמייצגת מחוז בחירה בצפון אנגליה, לשים אותה על משרד הדיור (שלאחרונה הוסיף לכותרתו המלאה גם את הכותרת “השוואה כלפי מעלה“, המוטו החדש של השמרנים) יכול להציב אלטרנטיבה עבור מצביעי הצפון שנטשו את הלייבור. במיוחד כשהשר מולה, מייקל גוב, מייצג אזור מטרופוליטני. במקרה של מיליבנד כנראה מדובר בהתוויית מדיניות, לאור חילוקי דעות בינו לבין סטארמר על שאלת ההלאמה של חברות האנרגיה הגדולות. אבל למה להזיז את אשוורת’? כנראה בגלל שכמעט אף אחד בציבור לא יודע מי הוא.

שודרגו

אבל יש גם מי ששודרגו. אתייחס גם לשרי צללים שקיבלו תפקיד טוב יותר וגם למי שנכנסו לממשלת הצללים מבחוץ. המינוי הבולט ביותר של איווט קופר, עד כה יו”ר ועדת הפנים של הפרלמנט, לשרת הפנים. בטוח יהיה מעניין לראות אותה מידיינת עם פריטי פאטל. וס סטריטינג, שרק השנה עבר ניתוח להסרת כליה לאחר שאובחן בסרטן, יחליף את אשוורת’ כשר הבריאות. ברידג’ט פיליפסון, כאמור, תחליף את קייט גרין בחינוך. דייוויד לאמי, עד כה שר המשפטים, יחליף את ננדי כשר החוץ (מסלול הפוך מזה של שר המשפטים הנוכחי בממשלה דומיניק ראב). ג’ונת’ן ריינולדס, שר העבודה והרווחה עד כה, יחליף את מיליבנד כשר העסקים והאנרגיה. פיטר קייל, שר לבתי ספר ב”משרד” החינוך, הפך לשר צפון אירלנד.

איווט קופר
ברוכה השבה. איווט קופר (צילום: ריצ’רד טאונזנד)

המקרה של איווט קופר דיי ברור: מעבר לניסיונה העשיר בתפקידים מינסטריאליים שונים ובוועדת הפנים, היא מבקרת מאוד קולנית של קורבין. הצבתה בעמדת מפתח כזו היא הכרזה מצד סטארמר של עוד צעד לכיוון המרכז הפוליטי. אחת ההנחות לגבי דייוויד לאמי היא שהוא יהיה קונטרה כריזמטית לשרת החוץ האמיתית ליז טראס. לאמי, יש לציין, הוא פרלמנטר מנוסה וגם כיהן במשרות מיניסטריאליות זוטרות. מצד שני, רוב הניסיון שלו הוא בנושאי פנים, כך שלשים אותו בתחום החוץ זה לחלוטין בזבוז של הניסיון שלו. סטרטינג ופיליפסון נחשבים לשני כוכבים עולים במפלגה, וסטארמר בהתאם רוצה לנצל את זה לטובתו.

סודרו מחדש

יש כאלה שקשה להגיד שהם שונמכו או שודרגו. למשל שר התחבורה ג’ים מקמון שעבר לתפקיד שר החקלאות והסביבה. לוסי פאוול פינתה את מקומה לליסה ננדי כשרת הבינוי לטובת תפקיד שרת התרבות והתקשורת. היא החליפה בכך את ג’ו סטיבנס, שעברה לתפקיד שרת ויילס. מי שתחליף את מקמון היא שרת צפון אירלנד לואיז הייג. מי שהיה שר הפנים, ניק ת’ומאס-סימונדס, יחליף כעת את ת’ורנברי כשר המסחר הבינלאומי.

אז מה הקטע?

לפחות לגבי חלק דיי ברור שהם עברו תפקיד בהתאם לנוחות שלהם לקיר סטארמר. איווט קופר היא דוגמה מצוינת למי שמאוד נוחה לסטארמר, בגלל עמדותיה הנוטות לבלייריזם. ת’ורנברי ומיליבנד הם דוגמאות למי שלא נוחים לסטארמר, בין אם בגלל קשרים לקורבין ובין אם בגלל חילוקי דעות. אחרים, כפי שחזה הטיימס, פשוט לא היו פרפורמרים מאוד מוצלחים ומשום כך שונמכו או הועזבו, למשל אשוורת’. הוא אמנם עשה (לעניות דעתי) עבודה טובה מול שרי הבריאות בזמן המגיפה (מה שסייע לו להישאר בממשלת הצללים), אבל בסופו של דבר הוא לא הצליח לפרוץ לתודעה הציבורית, וסטארמר רוצה להריץ, מול מה שנראה כמו מפלגה שמרנית מתפרקת, נבחרת כוכבים. אחרים כנראה הוזזו מתפקידם לא בגלל איזושהי בעיה בתפקודם כמו בגלל הצורך לתת לכוכב חדש את התפקיד שלהם.

צריך לזכור שבניגוד לבוריס ג’ונסון, סטארמר פחות יכול להחליף בין הכיסאות נטו על-סמך הישגים. הוא יושב באופוזיציה, ותפקידי שרי הצללים הוא ייצרו אלטרנטיבה ופיקוח. לפעמים הם יצליחו להשיג הישגים קטנים מול הממשלה, אבל אף אחד לא ישים לב לכך כפי ששמים לב לכישלונות או הצלחות של שרים בממשלה הממשית. מה שסטארמר יכול לעשות זה ליצור נבחרת שיותר נושאת בעיניו. והכיוון שלו ברור: יותר כוכבים, יותר בלייריסטים, פחות קורביניסטים ואנשים שמתקשים לזרוח.

צריך לזכור, בסופו של דבר, שהלייבור נמצאת במה זכה לכינוי “מלחמת אזרחים”. האגף הימני (בלייריסטי) מבקש להתמרכז כדי לחזור לשלטון, ואילו האגף השמאלי (קורביניסטי) מעוניין במצע רדיקלי והוא מוכן להעלות את סטארמר על המוקד בדרך לשם. הקורביניסטים שנשארים לא נמצאים שם כי סטארמר מעוניין בהם שם, כפי שהם פשוט מראים לאגף השמאלי של המפלגה שהם לא מודרים לגמרי מהמפלגה ומקבלת ההחלטות. אבל ת’ורנברי אמורה לסמן את תקרת הזכוכית לקורביניסטים (עם כל הכבוד לכך שדייוויד לאמי העניק לקורבין את חתימתו כדי שירוץ לראשות המפלגה, הוא גם היה שר זוטר בממשלות של טוני בלייר וגורדון בראון). שיהיה ברור שהם יוכלו להשתלב, אבל עד גבול מסוים. (יצוין שת’ורנברי נחשבת לקורביניסטית “מתונה” יחסית)

ג'רמי קורבין
האגף מודר צעד אחר צעד. ג’רמי קורבין (צילום: Rwendland)

תגובות

כמובן, למערכת היה מה להגיד. כך למשל, מנכ”ל המפלגה השמרנית, שבעצמו שונמך משהו בארגון מחדש של הממשלה, אוליבר דאודן, ניסה ללעוג לייבור. בציוץ, הוא ניסה לטעון שהמפלגה שוב עסוקה בריבים בתוך עצמה במקום לעשות את עבודתה. מצד אחד, האבחנה של דאודן נכונה. הלייבור עדיין תקועה יותר מדי במלחמות פנימיות שמקשות עליה לנצח את השמרנים גם כשבוריס ג’ונסון מפשל. מצד שני, אחרי השבועות האחרונים, בהם בוריס ג’ונסון מאבד שליטה על השמרנים, אולי כדאי לא ללכת בנתיב הזה. לא זורקים אבנים בבית מזכוכית, כידוע.

https://twitter.com/OliverDowden/status/1465339938648510465

וכמובן שגם לאגף השמאלי בלייבור היה מה להגיד. לדוגמה, שר האוצר בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין, ג’ון מקדונל, טען שכל מה שסטארמר עשה היה “להקים לתחייה את הקריירות של שרים בלייריסטים לשעבר” ולשחק בכיסאות מוזיקליים. לדבריו, מדובר בחזרה לעבר במקום להסתכל לעתיד. או במילים אחרות, מקדונל לא ממש אוהב את זה שהמחנה שלו נשאר מחוץ למשחק. זה לגיטימי, אבל הגיוני ביותר שסטארמר ימנה בלייריסטים, מאחר שלהבנתו זה מה שימשוך את הציבור. ימים יגידו אם הוא צודק, אבל מקדונל לא באמת מצביע על בעיה במה שסטארמר עושה מלבד העובדה שהאגף השמאלי מקבל פחות מקום.

לסיכום

כאמור, סטארמר מציג נבחרת חדשה. כלומר, בערך. מקדונל צודק בכך שאין הרבה חידושים כמו שפשוט יש הרבה מעברים שמקשים לעקוב. אבל גם במהלך הזה, סטארמר מבקש להראות מי יותר קרובים אליו ומי שם כי אין בררה. אנג’לה ריינר הושפלה ואמילי ת’ורנברי שונמכה. קאט סמית’ נטשה מרצונה את הספינה. במקום זאת סטארמר מחזיר לספסלים הקדמיים דמות בולטת מימיהם של בלייר ובראון. מדובר במסר כפול: אחד כלפי חוץ, שהנה המפלגה עושה צעד נוסף רחוק יותר מקורבין. אחד כלפי פנים, למפלגה: המפלגה זזה למרכז, וכדאי שכל האגפים יתחילו להשלים עם זה, כי להתקדם תחת המנהיגות הנוכחית הם לא יצליחו.

כעת נותר לחכות ולראות איך המפלגה תגיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.