המפלגה השמרנית עושה על רבים רושם שהיא יורדת מהמסילה. הממשלה הודיעה אתמול (ה’) שמסילת הרכבת המהירה שתקשר את לונדון לערי הצפון (HS2) ומסילה שתחבר את לידס למנצ’סטר לא ייצאו במלואן אל הפועל. ה-HS2 תאבד את המסילה מהמידלנדס ללידס והמסילה בין לידס למנצ’סטר תשונמך. במקום זאת, יוקמו מסילות רכבת מהירה קצרות יותר שיחברו בין חלק מערי הצפון והמידלנדס, וכמו כן מסילות קיימות יחושמלו. הממשלה הסבירה שה-HS2 מתארך יותר מדי ועולה המון, והפרויקט החדש עדיין ייטיב עם הצפון – גם אם לא בדיוק באותה איכות, הרבה יותר מהר והרבה יותר בזול. אבל זה לא עבר בשקט. פוליטיקאים מכל המפלגות טענו שהממשלה מפרה את הבטחותיה לצפון ושהתכנית החדשה תפגע בו. מומחים טוענים שההבטחות שתולים בתכנית החדשה לא ישימות. כמובן, הפעילים שמתנגדים במשך שנים ל-HS2 חגגו. אבל הצעד של הממשלה שוב חשף את המתחים גם בין הצפון לבין לונדון וגם בתוך המפלגה השמרנית | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10
פרויקט שאפתני במיוחד שמלווה את בריטניה הרבה מאוד זמן הוא ה-HS2, רכבת מהירה שתחבר בקלות את ערי צפון אנגליה ללונדון. מה שנקרא בישראל, “לחבר את הפריפריה למרכז”. זה אמור להיות חלק מפרויקט השוואת ההזדמנויות בכל חלקי בריטניה שבוריס ג’ונסון מפמפם בכל הזדמנות. אבל כעת, הוא חזר בו לפחות חלקית. המבקרים לא נשארו אדישים.
מה זה ה-HS2?
פרויקט ה-HS2 (קיצור ל-High Speed 2), כאמור, הוא פרויקט עצום – בגודל ובמשאבים – של רכבת מהירה שתתחיל בלונדון, תעבור במידלנדס ותגיע עד לצפון אנגליה. בין הערים שהרכבת הייתה אמורה לחבר ללונדון ניתן למנות את ברמינגהם, מנצ’סטר ולידס. זה לא שהערים הללו לא מחוברות כלל ברכבת כבר עכשיו, אבל ה-HS2 אמור לקצר את הזמן בחצי. החלק הראשון של הפרויקט, שהחלו לדון בו עוד בסוף כהונתו של גורדון בראון כראש הממשלה, היה אמור להיפתח ב-2026. מאז, הפתיחה נדחתה למתישהו בין 2029 ל-2033. החלק השני היה אמור להיפתח ב-2033, וכעת צפוי להיפתח לא לפני 2035, עם סיכוי טוב ל-2040. בקיצור, כמו עם רכבת בריטית טובה, לא רק הרכבות מאחרות אלא גם המסילות שלהן. בכל מקרה, מדובר בפרויקט שהוא לא רק שאפתני אלא גם יקר, עם עלות של עשרות מיליארד ליש”ט, שקרוב להכפילה את עצמה מאז התקציב המקורי.
הפרויקט הזה שנוי במחלוקת, גם בגלל העלויות האדירות וגם בגלל ההשפעות הסביבתיות שלו. כשעוד היה בחיתוליו הוא הצליח לאחד נגדו את הירוקים משמאל ואת UKIP מימין. רבים פשוט לא רוצים לחזות בהרס הנוף באזורים הכפריים כחלק מהעבודה הדרושה להקמת המסילה החדשה, חלקם מטעמים סביבתיים וחלקם מטעמי נימביזם. אחרים גם טוענים שהרכבת הזו בעיקר תסייע לצאת מ- ולהגיע ללונדון, והרבה פחות תסייע לערי הצפון עצמן. לא פלא, אם כן, שבבחירות לראשות המפלגה השמרנית ב-2019 בוריס ג’ונסון שמר על עמימות בנושא. גם במצע הבחירות הכלליות של אותה שנה, השמרנים כתבו: “ה-HS2 היא פרויקט שאפתני נהדר, אבל כעת צפויה לעלות לפחות 81 מיליארד ליש”ט, ותגיע למנצ’סטר וללידס ב-2040 לכל המוקדם. נשקול את ממצאי הדוח של דאגלס אוקרווי בנושא העלויות ולוח הזמנים ונעבוד עם מנהיגי המידלנדס והצפון כדי להחליט על התוצאה האופטימלית”.
ומה קורה עכשיו?
כבר זמן מה שיש שמועות שבוריס ג’ונסון מתכנן לגדוע את מה שזכה לכינוי “הרגל המזרחית”, החלק של ה-HS2 שיחבר בין המידלנדס ללידס, וכמו כן גם מסילה חדשה שתוכננה בין מנצ’סטר ללידס. הדבר אפילו תפס שלשום (ד’) את שתי השאלות הראשונות של קיר סטארמר לבוריס ג’ונסון בשאלות לראש הממשלה. סטארמר ביקש מג’ונסון לאשר או להכחיש, אבל זה אמר שאין לו כוונה להגיד דבר לפני ההצהרה של שר התחבורה ביום שלאחר מכן, בטענה שהוא “לא הולך לספיילר” אותה. בהתחשב בכך שהממשלה נוטה להדליף הצהרות לתקשורת מבעוד מועד, מדובר באיפוק מרשים. בכל מקרה, סטארמר טען שעצם העובדה שג’ונסון סירב לאשר שהפרויקטים ייצאו לדרך מראה שכנראה הממשלה הולכת לחזור בה, ולדבריו מדובר בהפרה של שתי הבטחות. סטארמר נשען על כך שבשנה שעברה ג’ונסון הבטיח שפרויקט ה-HS2 ייצא לדרך במלואו, ובמצע הבחירות של 2019 הובטחה מסילה בין מנצ’סטר ללידס.
אבל החששות לא הגיעו רק מכיוון הלייבור. גם במפלגה השמרנית הביעו חששות מהמהלך. אחד אמר שאם אכן יבוטלו התכניות הללו זה ייראה כאילו ג’ונסון מעולם לא תכנן ‘להשוות כלפי מעלה‘ (levelling up)”. אחרי הזהיר שזה ייראה כמו מצב של “הבטחות יתר וקיום חסר”. כדאי בהקשר הזה לזכור שהשמרנים הצליחו לזכות ב-2019 ברוב גדול בגלל שהצליחו להשתלט על הרבה מאוד מושבי לייבור קבועים בצפון אנגליה (מה שמוכר בשם “החומה האדומה“). בגלל שאין באזורים האלו מסורת חזקה במיוחד של הצבעה לשמרנים והם הצליחו לנצח בעיקר בגלל המדיניות המבולבלת של ג’רמי קורבין לגבי הברקזיט, השמרנים יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור אצלם את המצביעים החדשים. החשש של השמרנים, אם כן, הוא שביטול המסילות האלו ירחיק מהשמרנים את מצביעי הצפון שהצטרפו אליהם ב-2019. המסילה אמנם לא בהכרח עוברת בחומה האדומה, אבל נציגיה יתקשו לנתק אותה מחלקי צפון אנגליה שכן יושפעו ישירות.
התכנית
כאמור, בוריס ג’ונסון אמר לקיר סטארמר שיצטרך לחכות להצהרתו של שר התחבורה גרנט שאפס לפרלמנט. זו התקיימה אתמול (ה’). שאפס אישר שאכן השמועות היו נכונות, אבל הדבר לא בא בגלל איזשהו קיצוץ אלא בגלל תכנית אחרת, טובה יותר לשיטתו. דוח אוקרווי, הוא הזכיר, הרי אמר שיש צורך ב”חשיבה מחודשת” על כל העניין. הבעיה ב-HS2, שאפס הסביר, היא שעד שהוא ייגמר כבר נהיה במקרה הטוב ב-2040. הממשלה, לכן, שואפת להציע פרויקט מסילות שאפתני אחר, פחות מ-HS2, אבל כזה שייגמר יותר מהר. לאחר ששאפס התגאה בסכומי העתק שיושקעו בפרויקט הזה (בהתאם לרוח השמרנית תחת בוריס ג’ונסון), הוא הבטיח שהפרויקט הזה יגדיל את מהירות ההגעה ממקום למקום וגם את התפוסה ברכבות. הן יחברו לא רק את ערי הצפון ללונדון אלא גם זו לזו. נכון, הוא הודה, הרכבות האלו יהיו קצת פחות מהירות מאלו של ה-HS2, אבל הן יוכלו להגיע תוך עשור במקום תוך שניים.
מה בדיוק כולל הפרויקט הזה? לפי משרד התחבורה, עדיין תיבנה מסילה, משונמכת, בין מנצ’סטר ללידס. ייבנו שלושה קווי רכבת מהירה: אחד בין העיירה קרו למנצ’סטר, אחד בין ברמינגהם לתחנת הרכבת איסט מידלנדס פארקוויי (מה שיקצר את הדרך מברמינגהם לערים כמו נוטיגהם, דרבי ושפילד), ואחד שיחבר בין בין וורינגטון, מנצ’סטר ומרסדן שביורקשייר. שלושת הקווים האלו, בצורה כזו או אחרת, תוכננו להיכלל גם ב-HS2. בנוסף, שלושה קווים קיימים יחושמלו: הקו המרכזי של המידלנדס, קו החוף המזרחי יחושמל מהמידלנדס ועד לצפון מזרח אנגליה, וקו הדרספילד (המכונה גם קו טרנספניין) יחושמל בין מנצ’סטר ליורק. בקיצור, במקום לבנות מסילות ארוכות למדי מאפס, המסילות החדשות יהיו יחסית קצרות יותר (לפחות ביחס לזו שאמורה להגיע מהמידלנדס ללידס), או שעובדים על בסיס מסילות קיימות. בנוסף, מובטחת “בחינה מחדש” של המסילה ללידס.
פתחו שעונים
כמה זמן ייקח לנסוע בפרויקט הזה? לפי משרד התחבורה, הזמנים יתקצרו מאוד ביחס להיום: נסיעה ממנצ’סטר ללידס תרד מ-55 דקות ל-33 בלבד. נסיעה מממנצ’סטר לברמינגהם תקוצר מ-86 דקות ל-51. מלונדון לדרבי תרד מ-86 ל-58. מברמינגהם לנוטיגהם תקוצר לכשליש מהזמן, מ-74 דקות ל-26 בלבד. ונסיעה מליברפול למנצ’סטר תרד מחמישים דקות ל-35. אבל כפי שה-BBC טרח להראות, זו תמונה חלקית בכלל. התכנית אכן תקצר את זמני הנסיעה בהשוואה למצב עכשיו, אבל מה עם השוואה למה שהופסד בגלל ביטול חלקים מה-HS2? בהרבה מקרים – לדוגמה, מנצ’סטר ללידס, לונדון ליורק, מנצ’סטר לליברפול ומנצ’סטר לניוקאסל – זמן הנסיעה יהיה ארוך יותר בזמן קצר יחסית, שלא בטוח ששווה לחכות בשבילו עוד עשור. בנסיעות מברמינגהם לנוטיגהם או לשפילד הזמן אפילו יקוצר ביחס ל-HS2. אבל במקרים אחרים – כמו לונדון ללידס, ברמינגהם לניוקאסל וברמינגהם ללידס – הנסיעה תארך בין חצי שעה לשעה יותר מב-HS2.
המשך הדיון
האופוזיציה כמובן קפצה על ההזדמנות לבקר את הממשלה ששוב התנערה מהבטחותיה. שר התחבורה בממשלת הצללים, ג’ים מקמון, דיבר בפרלמנט לאחר ההצהרה של גרנט שאפס וקרא לתכנית הזו “בגידה באמון”, המשך מובהק לכך שהשמרנים מואשמים בפגיעה באמון הציבור בפרלמנט עקב התנהלותם בפרשת אואן פטרסון. מקמון הוא נציג של מחוז בחירה במנצ’סטר רבתי, מה שאפשר לו לתקוף את הממשלה לא רק כאיש אופוזיציה אלא גם כתושב צפון אנגליה. הוא טען שהתכנית היא “שוד רכבות” שלוקחת לצפון את ההזדמנות שלו לפרוח למרות ההבטחות של ראש הממשלה. לדבריו, ההשקעות בערי הצפון עדיין נמוכות משמעותית מאלו שבלונדון וסביבתה. שאפס ענה שמקמון כנראה הכין את נאום ההתנגדות שלו תוך התעלמות מפרטי התכנית.
ביקורות נשמעו גם מצד יו”ר ועדת התחבורה יו מרימן (שמרני) ומכיוון דובר ה-SNP לתחבורה, גווין ניולנדס, אבל הן התמקדו יותר בצד הפרקטי. הם ביקרו על כך שבאירופה יודעים לבנות ולחשמל מסילות מהר יותר וזול יותר. עם זאת, השניים כן התייחסו לשינוי התכנית לגבי ה-HS2. מרימן הזהיר מפני התנהלותו של ג’ונסון ש”מוכר אור שמש נצחי ומשאיר לאחרים להסביר את בואו של הלילה”, וניולנדס טען שמחסלים את הפרויקט בשיטת הסלאמי.
ביקורות נוספות
כמובן, יש עוד. המומחים, למשל, טוענים שההבטחות לגבי הטוב שתביא תכנית המסילות החדשה הן דיי באוויר. במתכונת הנוכחית של חשמול ומסילות קצרות של רכבת מהירה, צפויים לנוסעים עוד הרבה עיכובים וביטולים, ולא יהיה אפשר באמת להעלות את התפוסה של הרכבות (ובחלק מהמקרים גם זמן הנסיעה לא באמת יקוצר). אנשי עסקים חוששים שההחלטה הזו תפגע בהם כלכלית. בקיצור, למרות הביקורות הרבות על ה-HS2, לא בטוח שהתחליף שמצאו לחלקים ממנו באמת יעבוד כמו שמבטיחים – תחבורתית וכלכלית.
ועוד פוליטיקאים ביקרו את הממשלה. קיר סטארמר אמר ש”זה היה המבחן הראשון של ‘השוואה כלפי מעלה’ והממשלה לחלוטין נכשלה בו”. אנדרו אדוניס, לשעבר שר התחבורה מטעם הלייבור, טען שהממשלה “בגדה בצפון”, לא פחות. בכיר במפלגה השמרנית הודה ש”על פני השטח, זה נראה כמו בגידה”. גם שמרנים רבים זעמו על המהלך של הממשלה: אדוארד ליי, חבר פרלמנט שמרני בכיר, טען שאם ה-HS2 היה פיל לבן, כעת הוא “פיל לבן בלי רגל”. כמו כן, הוא אמר ש”הצפון שמע את אותן הבטחות שוב ושוב”. רובי מור הטיח בממשלה ש”הצפון נשאר מרומה”. הדגש של המבקרים היה על בראדפורד, העיר הכי פחות מחוברת תחבורתית בבריטניה, שנזרקה מחוץ לקו שמקשר בין לידס למנצ’סטר.
גם למנהיגים מקומיים היה מה להגיד. רשימה של ראשי ערים, ביניהם גם שמרנים, חתמו על מכתב משותף לבוריס ג’ונסון. הם האשימו את ג’ונסון שהוא לא הקשיב לעצות המומחים, לשאיפות של מנהיגי הצפון או לפניות מעסקים מקומיים. לדבריהם, התכנית החדשה למסילות תותיר את כלכלת צפון אנגליה מאחורי שאר המדינה. לכן, הם דורשים שלחברי הפרלמנט תינתן הזדמנות להצבעה, חופשית ממשמעת סיעתית, על התכנית החדשה, כדי שיוכלו לשקול אם היא באמת מיטיבה עם מחוזות הבחירה שלהם. ראש עיריית מנצ’סטר רבתי, אנדי ברנהם, התראיין וקבל על כך שהתכנית החדשה משאירה רבות מערי הצפון מחוץ למתווה, וטען שהתכנית הזו תשאיר את צפון אנגליה עם רכבות סוג ב’ לפחות לעוד מאה שנה.
I have joined with my fellow Mayors: @MayorofGM, @DanJarvisMP, @MayorJD and @MetroMayorSteve to call on the PM to allow a free vote in Parliament on his Integrated Rail Plan, so the people of the North can have their say. @10DowningStreet pic.twitter.com/71iN7Lj3VI
— Tracy Brabin, Mayor of West Yorkshire (@MayorOfWY) November 18, 2021
יש גם גיבוי
כמובן, כמו בכל מחלוקת, יש גם מי שתומכים בפרויקט. פעילים סביבתיים למשל בירכו על כך שלא תוקם מסילת הרכבת שצפויה לפגוע באדמות רבות. גם כאלו שהתנגדו ל-HS2 מטעמים אחרים שמחו על כך. אחת מהן, לדוגמה, אמרה שהיא שמחה על כך לא רק כתושבת אזור שבסביבתו הייתה אמור לעבור המסילה, אלא גם כמשלמת מסים מפני שהפרויקט הוא “בזבוז מוחלט של כסף”. יש גם אנשי מקצוע שסבורים שנכון לסגת לפחות חלקית מה-HS2, ושזה בהחלט תזמון טוב לעשות זאת. וגם במידלנדס יש תושבים שמרוצים מהתכנית החדשה, שתקצץ עבורם לא מעט מזמני הנסיעה.
כמובן, גם לבוריס ג’ונסון היה מה להגיד. הוא פטר את הטענות על כך שהוא הפר את הבטחותיו לצפון ול”השוואה כלפי מעלה” כ”שטויות”. הוא הבטיח שהפרויקט החדש ייטיב עם הצפון ועם המידלנדס, כולל ערים שייהנו משיפור שלא נכללו בתכנית של ה-HS2. הוא הבהיר שהוא מבין שיש אנשים שהיו רוצים שהכל יבוצע “בבת אחת”, אבל שזה בעייתי לפגוע בכל-כך הרבה קרקעות כמו שהפרויקט המקורי דורש.
הסיפורים הפוליטיים
אני לא הולך לשפוט בין ה-HS2 לתכנית החדשה של הממשלה. כמו שזה נראה, ה-HS2 הוא כנראה באמת פרויקט לא בדיוק אפוי, אבל התכנית החדשה מבטיחה דברים שאין באפשרותה לקיים. אבל הסיפור הזה כן שופך אור על שני עניינים פוליטיים קצת יותר גדולים.
ראשית, המתח הישן בין הצפון הפריפריאלי לבין לונדון השבעה. בוריס ג’ונסון מייצג מחוז בחירה בלונדון (וגם היה ראש עיריית לונדון) וגרנט שאפס מייצג מחוז בחירה בהרטפורדשייר שסמוכה ללונדון. על זה ניתן להוסיף שגם ראש האופוזיציה מייצג מחוז בלונדון. זה יוצר תחושה שהמערכת בווסטמינסטר היא לונדונצנטרית, שלא יכולה באמת להסתכל על הצרכים של תושבי צפון אנגליה. שוב רבים ממנהיגי הצפון, לייבור אבל גם שמרנים, מרגישים שהצרכים שלהם לא באמת נשמעו, ושהממשלה חיפשה הישג יותר מהיר לטובת הבחירות הבאות, על חשבון הערים שיושפעו מכך.
שנית, המתחים בתוך המפלגה השמרנית. מדובר במפלגה שתמיד הייתה מגוונת, מה שאפשר לה לאורך עשורים שלמים לשמור על גמישות ולכוון את עצמה לדעת הקהל. אבל בחירות 2019 הוסיפו עניין נוסף: נציגי החומה האדומה. המצביעים שם, רובם מעיירות פועלים, לא בדיוק אימצו את הימין הכלכלי אל חיקם. הם בעיקר זעמו על ג’רמי קורבין שניסה למסמס את הברקזיט וחלקם גם חששו מהרעיון שהוא יהיה ראש הממשלה. זה אומר שהשמרנים חייבים לספק לתושבי האזורים הללו תמורה רצינית להצבעה שלהם, כדי שלא יחזרו ללייבור בסיבוב הבא. זה יוצר לחץ רציני מאוד על חברי הפרלמנט שמייצגים את האזור, אבל גם מבטיח מתח בתוך המפלגה: הממשלה לא יכולה לעשות שום צעד שיפגע בצפון בלי שתהיה תגובת נגד מאותם חברי פרלמנט. מצד שני, אם הממשלה תשקיע יותר מדי, האגף הת’אצ’ריסטי יתקומם.
זה מצב לא פשוט, ויחד עם הסקנדלים האחרונים מאיר את הממשלה באור ממש לא חיובי. המזל של ג’ונסון כרגע זה שהאופוזיציה מולו גרועה למדי.