פעולה לא אתית

הממזרים משנים את הכללים? חבר הפרלמנט השמרני אואן פטרסון (בתמונה) נמצא על-ידי נציבות האתיקה ועל-ידי ועדת האתיקה אשם בהפרת כללי התנהגות לחברי פרלמנט ונידון לשלושים ימי השעיה מהפרלמנט. פטרסון התלונן שההליך נגדו לא היה הוגן ובלי אפשרות ערעור, והשמרנים התגייסו לעזרתו עם תיקון שירכיב ועדה חדשה שתבחן את הסדרי השיפוט הפנימיים של הפרלמנט וכמו כן תבחן מחדש את התיק של פטרסון. למרות שבממשלה הבטיחו שזה רק כדי להבטיח הליך הוגן לכולם, רבים באופוזיציה לא השתכנעו וטענו שהשמרנים מנצלים את כוחם לרעה כדי לחלץ אחד משלהם מהדחה פוטנציאלית מהפרלמנט. גם בקרב השמרנים רבים לא אהבו את החוק, ועשרות מהם נעדרו מההצבעה למרות המשמעת הסיעתית. לאחר שהתיקון עבר, באופוזיציה הודיעו שיחרימו את הוועדה החדשה והציבור שלח מיילים זועמים לנציגיו השמרנים. כעת החשש של רבים הוא שאמון הציבור בפרלמנט ייפגע | צילום: איגוד החוואים הלאומי של בריטניה

שוויון בפני החוק הוא אחד מכללי המפתח לקיומה של דמוקרטיה תקינה. בריטניה בהחלט מתיימרת להיות דמוקרטיה תקינה. אבל יש מי שמאשימים את השמרנים שהם לא בדיוק מקפידים על הכלל הזה, ויוצרים מערכת בה יש חוק אחד עבורם וחוק אחר עבור כל השאר. למשל, אחרי שדומיניק קאמינגס נסע מאות קילומטרים מביתו בזמן הסגר הראשון ונשאר בתפקידו כיועץ לבוריס ג’ונסון, האחרון נאלץ להתמודד עם ביקורת כזו בדיוק. אתמול (ד’) השמרנים זימנו לעצמם הזדמנות נוספת לחטוף בדיוק את אותה ביקורת בגלל היחלצותם למען אואן פטרסון.

החטא ועונשו של אואן פטרסון

חבר הפרלמנט השמרני אואן פטרסון (Paterson) הסתבך. לפני שנתיים הגארדיאן פרסם שפטרסון חרג מהכללים לחברי פרלמנט בכל הנוגע לעבודה שנייה ולובינג. פטרסון ייעץ בתשלום לשתי חברות מתחום המזון (בבריטניה זה מותר), אבל גם עשה עבורן לובינג בניגוד לכללים. עקרונית, לחברי פרלמנט מותר לעשות לובינג, ובתנאי שהוא לא לטובת חברה מסוימת אלא לטובת הסקטור הכללי שלה, ועל חבר הפרלמנט ליזום את הלובינג ולא על החברה. לפי המסמכים שהגיעו לידי הגארדיאן, פטרסון יזם פגישות עם בכירים בממשל כדי להשיג הטבות ספציפיות ללקוחותיו. מעבר לכך נעשו עוד מה שנראה כעבירות על הכללים הפרלמנטריים.

כתוצאה מחשיפת הגארדיאן נפתחה חקירה של נציבות האתיקה של הפרלמנט. בבריטניה, כאשר יש חשד שחברי פרלמנט הפרו את כללי ההתנהגות, תחילה יש חקירה של נציבות האתיקה, גוף עצמאי. הנציבות מעבירה את הממצאים שלה לוועדת האתיקה, שמורכבת מחברי פרלמנט. אלו בוחנים את הממצאים, יכולים גם להביא חדשים, מגיעים למסקנות וממליצים על ענישה, שמאושרת על-ידי המליאה. אחרי שנתיים של חקירה, הנציבות מצאה שפטרסון עבר על שלושה כללים לחברי פרלמנט: ראשית, איסור על ייצוג בתשלום. מותר לו לייעץ לחברות, אבל אסור לו לייצג אותן מול הרשויות או הממשלה. שנית, הוא לא נתן גילוי נאות לסוכנות תקני המזון על עבודתו השנייה כשפנה אליה במטרה לסייע ללקוחותיו. שלישית, הוא השתמש במשרדו הפרלמנטרי כדי לקיים פגישות עסקים, בזמן שהוא לא אמור לעשות שימוש כזה בנכסי המדינה. ועדת האתיקה, בהתאם לממצאים, המליצה להשעות את פטרסון מהפרלמנט לשלושים יום.

כדאי לציין שלהשעיה כזו יש השלכות מעבר ליכולתו של פטרסון למלא את תפקידו: חוק שעבר ב-2015 קובע שאם חבר פרלמנט הושעה על-ידי ועדת האתיקה ליותר מעשרה ימים יוצאת עצומת הדחה למחוז הבחירה שלו. אם יותר מ-10% מבעלי זכות הבחירה במחוז יחתמו עליה, חבר הפרלמנט יודח לאלתר והמחוז ילך לבחירות ביניים (בהן חבר הפרלמנט רשאי להתמודד שוב).

ההאשמות

אבל אואן פטרסון לא התכוון פשוט לקבל את הדין. לטענתו, החקירה הייתה מוטה נגדו, מנוגדת ל”צדק הטבעי”, ואף היה לה חלק בכך שאשתו התאבדה ב-2020. לדבריו, באחת ההאשמות נגדו הוא למעשה היה חושף שחיתות (whistleblower), אך הנציבות והוועדה לא קיבלו את טענתו שהדבר הכשיר את התנהגותו. אחת הדוגמאות שהביא לחוסר הוגנות הייתה שהנציבות סירבה לשמוע 17 עדויות בעל פה, טענות שהוועדה דחתה. בכל מקרה, הטענות לאי-צדק נשארו. אבל נכון לעכשיו אין ערכאת ערעור על החלטות הנציבות והוועדה. המוצא היחידי שנשאר לפטרסון, אם כן, היה המליאה. עקרונית, היא לא הייתה אמורה לסייע לו: לרוב המליאה מצביעה באופן סמלי בלבד ומעבירה את המלצות הענישה של הוועדה כלשונן. לעתים נדירות היא החמירה אותן. הקלה, לעומת זאת, תהווה עניין תקדימי.

אבל למזלו של פטרסון, חבריו למפלגה יצאו לטובתו. אנדריאה לדסם הגישה תיקון להצעה להשעות את פטרסון. התיקון קבע שבמקום שפטרסון יוענש, כל נושא הטיפול באתיקה של חברי פרלמנט ייבחן מחדש. זאת, באמצעות הרכבת ועדה שתצטרך לבדוק ולהגיש מסקנות עד תחילת פברואר, ותצטרך לענות על השאלות הבאות: ראשית, האם יש צורך לספק לחברי הפרלמנט שהאתיקה שלהם נבחנת את אותן זכויות שיש בחקירות אחרות, קרי זכות לייצוג, זכות לערעור וזכות לזמן עדים? שנית, האם הסעיפים בחוק תואמים את אותו “צדק טבעי”? שלישית, האם יש צורך לבחון מחדש את מסקנות ועדת האתיקה? בנוסף, הוועדה תהיה רשאית לבחון נושאים חדשים שקשורים במנדט שקיבלה. לוועדה תהיינה כל הסמכויות הנדרשות. התיקון גם קבע את הרכב הוועדה בדמות שמונה חברים: ארבעה שמרנים, שלושה מהלייבור ואחד מה-SNP, כשכל מפלגה תציג את חבריה. היו”ר יהיה חבר תשיעי וכבר קיבל שם: ג’ון ויטינגדייל השמרני, שיצביע רק במקרה של תיקו. הממשלה החליטה לגבות את התיקון ואף הטילה עליו משמעת סיעתית.

הביקורת

הניסיון להציל את אואן פטרסון לא עבר חלק, וזכה לביקורת מקיר לקיר. הטיעונים העיקריים התמצו היטב על-ידי אנג’לה ריינר, סגניתו של קיר סטארמר, שהחליפה אתמול (ד’) את סטארמר בסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. היא טענה שהתיקון הזה מהווה, שוב, עולם בו יש חוק אחד לשמרנים וחוק אחר לכל השאר. ג’ונסון השיב על כך שהתיקון נועד להבטיח מערכת הוגנת בה גם ניתן לערער. ריינר הזכירה לג’ונסון שעל רוב רוברטס השמרנים סיפרו שהם לא יכולים לשנות את הכללים.

הסבר: חבר הפרלמנט השמרני רוב רוברטס נמצא אשם בפגיעה מינית באחת מעובדותיו, והושעה לשישה שבועות. אבל הדבר לא הביא להשקת עצומת הדחה נגדו, בגלל שהחוק דורש שההשעיה תיעשה על-ידי ועדת האתיקה, בזמן שרוברטס הושעה על-ידי גוף עצמאי מיוחד שהוקם לעניין. הממשלה החליטה לתקן את הפרצה כדי להבטיח שלהבא גם מי שיושעו על-ידי הגוף העצמאי יעמדו בפני סכנת הדחה, והלייבור רצו שהתיקון יחול רטרואקטיבית גם על רוברטס. אבל הממשלה (וגם נציבות האתיקה) התנגדו. בקיצור, ריינר טוענת שכשזה מתאים לשמרנים אי-אפשר לתקן דברים רטרואקטיבית, וכשזה מתאים להם אין עם זה שום בעיה. כמובן, העובדה שיש פה דיסוננס לא אומר שאין הבדל בין המקרים, אבל זה בהחלט לא נראה טוב.

הדיון

אתמול (ד’), אחרי שאלות לראש הממשלה ודיונים נוספים, המליאה הגיעה לדיון על התיקון של אנדריאה לדסם. את הדיון פתח ג’ייקוב ריס-מוג, מנהיג בית הנבחרים שאחראי על סדר היום הפרלמנטרי מטעם הממשלה. הטיעון העיקרי שלו הדהד את זה של בוריס ג’ונסון, לפיו העניין הוא לא המקרה האינדיבידואלי אלא הצורך לאפשר לערער. כשנשאל האם המליאה לא מהווה את ערכאת הערעור, הוא טען שעם כל הרצון הטוב, המליאה נהייתה מפלגתית, תשובה שזיכתה אותו בצחוק מתגלגל שכן כל המהלך של הזה נראה מפלגתי. העובדה שהממשלה הטילה משמעת סיעתית דיי מסייעת לזה, וכפי שהצביעה קרוליין לוקאס, גם העובדה שלשמרנים יהיה רוב בוועדה החדשה, למרות שבוועדת האתיקה לאופוזיציה יש רוב. כשנשאל על-ידי ג’ס פיליפס האם הוא היה מקדם הצעה כזו אם היה מדובר בחבר לייבור שעומד בפני ענישה, הוא טען שכן לו היה סבור שההליך לא היה הוגן. האופוזיציה התקשתה להאמין.

עלתה אחריו מקבילתו בממשלת הצללים, תנגם דבונייר. היא סירבה לקבל את טיעוניו של ריס-מוג לפיהם הכל עניין ההליך ההוגן. היא הזכירה שכמנהיג בית הנבחרים הוא מדבר בבית הנבחרים על בסיס שבועי, ומעולם לא העלה את הצורך לתקן את ההליכים, עד שזה הגיע לחברו למפלגה. היא הזהירה מפני הרס המוניטין של הפרלמנט עם פעולה כזו. אחריה עלה אבי בית הנבחרים השמרני פיטר בוטומלי, שסיים את דבריו בפשטות: אם רוצים לשנות את המערכת צריך לעשות זאת באופן ראוי, “ואני לא חושב שזה נעשה באופן ראוי כעת”. כשהגיע בהמשך תורה של אנדריאה לדסם עצמה, היא ענתה לטענת התזמון שהיא מבינה את החשש מהתדמית שזה יוצר לתיקון שלה, ועדיין הביעה תקווה שהפרלמנט יוכל להתאחד לעבודה משותפת שתשפר את התהליך.

לסיום עלה יו”ר ועדת האתיקה כריס בריאנט (לייבור). בנאום מפורט וחד הוא ענה לכל הטענות שעלו לגבי הנציבות, הוועדה והמקרה של אואן פטרסון. הוא הסביר שבתי משפט רבים פועלים כפי שפועלת הוועדה, ושבכל מקרה לפטרסון ניתנה האפשרות לשטוח את דבריו. הוא הזהיר מפני ההשלכות של התיקון על האמון בפרלמנט.

תגובת הנגד

לבטח לא תופתעו לשמוע שההצעה עברה, בתוצאה של 250 בעד מול 232 נגד. אבל זה היה ניצחון חמוץ למדי. מעבר ל-13 שמרנים שמרדו והצביעו נגד התיקון, 98 נעדרו מההצבעה (חלקם כי לא יכלו להצביע). יחד עם שרים שנמצאים בוועידת האקלים בגלאזגו, זה הגיע ל-109 היעדרויות של שמרנים. מספר עצום. למרות ששמרנים שתמכו בתיקון טענו שהבחינה מחדש תוכל לקבוע גם היא שפטרסון אשם, רבים לא השתכנעו. בלייבור וב-SNP הודיעו שיחרימו את הוועדה החדשה. קיר סטארמר כתב לגארדיאן טור בו הציע “לקרוא לילד בשמו: שחיתות”. תנגם דבונייר התראיינה לאחר מכן ואמרה שהזכות לערעור של פטרסון הייתה בדמות הוועדה עצמה, בפניה הוא היה יכול לשטוח את טענותיו ואף קיבל ייעוץ משפטי. חברי פרלמנט שמרנים סיפרו לתקשורת שלא לציטוט שהם מקבלים מיילים זועמים רבים על המהלך.

I've really enjoyed being a PPS since Feb '20. First in DfE for Ministers and then SoS and recently for the brilliant Michael Gove in DLUHC. I abstained on the #LeadsomAmendment today aware that my job was at risk, but it was a matter of principle for me. 1/

— Angela Richardson MP (@AJRichardsonMP) November 3, 2021

אואן פטרסון עצמו אמר לתקשורת אחרי ההצבעה שהוא גאה במה שעשה, כי לדבריו פעולותיו הצילו חיים מבלי שפגעו בתעשייה. לכן, בכוונתו להמשיך לנהוג כפי שנהג “גם מחר”. מבחינת רבים ברשתות החברתיות זה היה אישור לכך שהתיקון של לדסם במקום להועיל רק עודד התנהגות קלוקלת בקרב חברי הפרלמנט.

לסיכום

יכול להיות מאוד שנציבות האתיקה וגם ועדת האתיקה דורשות שיפור. כלומר, הן כנראה צריכות, כי אפילו כריס בריאנט הודה בכך. אבל השמרנים נראים כמי שלא מסוגלים לקחת נושא כה רגיש בלי שזה יתפוצץ להם בפרצוף. גם אם אכן המסקנות נגד אואן פטרסון היו לא הוגנות (יש לציין שבוועדת האתיקה חברים גם שמרנים), להגן עליו בצורה הזו רק גורם לו להיראות יותר אשם ולשמרנים מושחתים, עם חוק אחד להם וחוק אחר לכל השאר. מעבר לתזמון, העובדה שיו”ר הוועדה נקבע בהצעת החוק גורמת להכל להיראות כמו משחק מכור. וגם, כפי שהזהירו רבים, עשוי להיות לזה אפקט בעייתי על אמון הציבור בפרלמנט כולו. ייתכן שהכל נעשה מכוונות טובות, אבל העובדה שהממשלה לא מסוגלת לטפל בסוגיות האלו ברגישות הנדרשת מביאה למסקנה שבמקרה הטוב היא עושה עבודה מרושלת בנושא.

If voters want MPs to listen to them, they should try paying them as much as the companies they take bribes from. #OwenPaterson#ToryCorruption

— Parody Boris Johnson (@BorisJohnson_MP) November 3, 2021

כמובן, זה כנראה לא ישפיע על ההעדפות המפלגתיות בבחירות, מתי שהן לא יהיו. אבל זה לא אומר שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים לא יהיה הרבה יותר נמוך בטווח הארוך.