ברקזיט: החגיגה נמשכת. לאחר חודשים רבים שממשלת בריטניה מנסה להביא לשינויים בפרוטוקול צפון אירלנד, ואחרי שאיימה להשעות אותו, האיחוד האירופי הסכים להתגמש. סגן נשיאת הנציבות האירופית, מארוש שפצ’וביץ’ (בתמונה), הציג חבילה של הקלות על הפרוטוקול, שיאפשרו להעביר סחורות  מהאי הבריטי לצפון אירלנד ביתר קלות. בתמורה, בריטניה תצטרך להבטיח שהסחורות האלו לא יגיעו לרפובליקה האירית. כעת, המו”מ יכול להתחיל. אבל יש בעיית אמון קלה: דומיניק קאמינגס וה-DUP חשפו שג’ונסון רק רצה להגיע לבחירות עם הסכם ביד, ושהוא התכוון מההתחלה לנסות לשנותו ברגע שבריטניה תהיה מחוץ לאיחוד. לא בדיוק להגיע למשא ומתן מתוך רצון טוב. אבל באיחוד, לפחות למראית עין, פשוט נחושים להתקדם | צילום: הפרלמנט האירופי

הברקזיט, כך נראה, כאן כדי להישאר. אתמול (ד’) סגן נשיאת הנציבות האירופית, מארוש שפצ’וביץ’, הציג את הצעת האיחוד האירופי לפשרה לגבי פרוטוקול צפון אירלנד. ההצעה, יש לציין, נדיבה למדי, אבל כוללת כמה ניואנסים שעלולים להפוך את המשא ומתן לקשה למדי. ולמרות המילים החמות מצד האיחוד, סביר להניח שהולכת להיות מתיחות מסביב לשולחן הדיונים.

רקע

פרוטוקול צפון אירלנד היה הפתרון אליו הגיעה ממשלת ג’ונסון עם האיחוד האירופי, במטרה למנוע הצבת גבול קשה על האי האירי. הרעיון הוא כזה: יוצב גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד, ובמקום שסחורות יעברו במכס בין צפון אירלנד לאירלנד, הן יעברו אותו בין בריטניה לצפון אירלנד. צפון אירלנד תהיה כפופה במידה מסוימת לחוקי האיחוד, אבל תהנה מאחדות האי האירי. כדי להבטיח את שלמות השוק המשותף של האיחוד, חלק מהסחורות יהיו פטורות ממכס אך יהיה צורך להבטיח שלא יגיעו לרפובליקה, חלק יצטרכו לשלם מכס ואם הסחורה תישאר בצפון אירלנד אז הממשלה תחזיר את הכסף, וחלק מהסחורות לא יוכלו להיכנס בכלל בגלל חוקי האיחוד.

הדבר מביא לקשיים רבים עבור צפון אירלנד, בדמות בירוקרטיה וקשיים בייבוא מבריטניה. מה גם שכשתיגמר תקופת החסד יתחילו הקשיים האמיתיים, כי אז יתחילו האיסורים על ייבוא מוצרים שונים, למשל בשר מקורר. אלו הביאו למתחים בין בריטניה לאיחוד האירופי, עם דרישה של הראשונה לשנות את ההסדר שהושג, אליהם מארוש שפצ’וביץ’ נדרש. בגלל האפשרות שלא יוכלו ליהנות בצפון אירלנד מנקניקיות תוצרת אנגליה (עד כמה שניתן ליהנות מאוכל תוצרת אנגליה), המתחים שהדבר גרם עם האיחוד זכה לשם “מלחמת הנקניקיות”.

היום שלפני

את הצעתו של מארוש שפצ’וביץ’ הקדים נאום מלורד דייוויד פרוסט, שר לענייני ברקזיט והנושא ונותן מטעם בריטניה מול האיחוד, שנישא שלשום (ג’). פרוסט דיבר על הצורך להביא לשינוי רציני בהסדר בצפון אירלנד, בטענה שהפרוטוקול לא עובד. בבריטניה רצו בסך הכל מערכת יחסים ידידותית ושקטה עם האיחוד, אבל הדברים לא עובדים. לדבריו, הפרוטוקול משתק את צפון אירלנד ומאיים על הסכם יום שישי הטוב.

לכן, פרוסט הודיע על הגשת “טקסט משפטי חדש” לאיחוד, שיהווה את הבסיס להסדר חדש. ההצעה הזו – שלא הצלחתי לאתר את הטקסט שלה ושום כתבה לא מפנה אליה, כך שאני מניח שהיא לא חשופה לציבור – אמורה לאפשר מסחר תקין וחופשי בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, בין צפון אירלנד לאי הבריטי וגם להגן על השוק הפנימי של האיחוד האירופי. וכל זה, כמובן, בלי שבריטניה תהיה כפופה לחוקי האיחוד. עכשיו, מה שהקשה על הברקזיט עד כה היה שמאוד קשה להגיע לפתרון שגם יאפשר גבול פתוח בין צפון אירלנד לרפובליקה, גם השארת הממלכה המאוחדת כיחידה אחת וגם את השארתה של בריטניה מחוץ לכל כפיפות שהיא לאיחוד. הפשרות שנמצאו, בין אם ה-backstop או הגבול הפנימי, ויתרו על אחד משלושת האלמנטים. אמנם לכתב “בשבע” אסף משניות יש פתרון מעניין למצב, אבל הבריטים טרם העלו פתרון שלא מצריך פשרה על אחד מהשלושה. לכן, אני מאוד סקרן לראות מה ההצעה.

עוד עניין שפרוסט העלה היה מקומו של בית הדין האירופי בסיפור. נכון לעכשיו, בית הדין הנ”ל, מבית האיחוד האירופי כמובן, הוא זה שאחראי על אכיפת הפרוטוקול. פרוסט דורש כעת שהאכיפה תעבור לידי גורם אחר. הבעיה, לדבריו, היא שהאיחוד האירופי קיבל לבדו סמכויות אכיפה בשטח שאמנם כפוף לכללי האיחוד אבל לא שייך לאיחוד. לדבריו, הדבר לא דמוקרטי. מה יבוא במקומו? לא ברור.

ואם בריטניה לא תקבל את מבוקשה? במקרה כזה בריטניה תפעיל את סעיף 16, שמאפשר במקרים מסוימים גם לבריטניה וגם לאיחוד האירופי להשעות חלקים מההסכם במקרה הצורך, מה שעשוי לחמם את העניינים עוד יותר.

הצעת מארוש שפצ’וביץ’

כאמור, מלורד פרוסט לא קיבלנו הצעה קונקרטית, אלא יותר רשימת דרישות והצעה שכרגע ככל הנראה חסויה. מי שכן נתן הצעה קונקרטית היה סגן הנשיאה מארוש שפצ’וביץ’. בהצהרה שנשא אתמול (ד’), הוא הסביר שהאיחוד מחויב, לפני הכל, לשמור על הסכם יום שישי הטוב. לאחר שדיבר עם מנהיגים רבים בצפון אירלנד, הוא ניסה להגיע להצעה שתענה באמת ובתמים על הצרכים שעולים. לדבריו, הוא והצוות שלו חרשו את החקיקה האירופית ואת הפרוטוקול במסרקות ברזל כדי למצוא דרך להתגמש.

והשינוי דיי נדיב. ראשית, שינוי החוקים כך שלא יהיו מחסומים בדרכן של תרופות שמגיעות מבריטניה לצפון אירלנד. לדבר תוצע חקיקה מיוחדת. שנית, הסרת רוב החסמים ממוצרי מזון. פירוש הדבר הוא גם שלא יהיה צורך בבדיקות מכס על כ-80% ממוצרי המזון שמגיעים מבריטניה לצפון אירלנד, וגם שבשינוע שלהם בתוך צפון אירלנד לא יהיה צורך באישור נפרד לכל מוצר אלא באישור אחד לכל משלוח. או כפי ששפצ’וביץ’ הסביר זאת, נהג משאית שמוביל מאה מוצרים שונים יזדקק רק לאישור אחד ולא למאה. שזה, אני חייב להגיד, כבר נשמע כמו פרודיה על חובבי הבירוקרטיה של בריסל. שלישית, חיתוך בעד 50% מהבירוקרטיה על מוצרים שחייבים במכס בגבול הפנימי, וגם הרחבת המוצרים שלא יהיו חייבים בו מתוך הנחה שיישארו בצפון אירלנד. כמובן, באיחוד לא פראיירים: בתמורה, ממשלת בריטניה תצטרך לתת ערבויות שהיא תפקח שהמוצרים שיקבלו פטור מהבירוקרטיה לא ימצאו את דרכם לרפובליקה. זאת, כדי למנוע ממוצרים שלא עומדים בתקנים להיכנס מבריטניה לאיחוד דרך צפון אירלנד.

שפצ’וביץ’ ניסה להראות הרבה מאוד רצון טוב. כשהעיתונאים לחצו עליו להגיב על דרישתו של פרוסט לגבי בית הדין האירופי, שפצ’וביץ’ ענה שהוא לא רוצה להציב קווים אדומים ושהדברים ייפתרו במשא ומתן. עם זאת, הוא אמר שעל הבעיה של בריטניה עם מקומו של בית הדין הוא שמע רק פעם אחת, לפני מספר חודשים.

רצון טוב?

כאמור, מארוש שפצ’וביץ’ עשה מאמצים רבים להראות שהאיחוד האירופי בא ממקום של רצון טוב לתקן את הבעיות שנגרמו בגלל הפרוטוקול. אבל אתמול נראה שכאשר ממשלת ג’ונסון הגיעה למשא ומתן המקורי, אז ב-2019, הרצון שלה היה הרבה פחות טוב. כלומר, זה לא מפתיע: עוד לפני שהפרוטוקול נכנס לתוקף בריטניה חיפשה דרכים לעקוף אותו, תוך כדי שהודתה שזה יהווה עבירה על החוק הבינלאומי. אבל אתמול זה הפך לכמעט רשמי.

דומיניק קאמינגס, לשעבר יועצו הבכיר של בוריס ג’ונסון, צייץ: “רצון טוב עאלק […] זו הייתה דיפלומטיה בינלאומית נגד אנשים שרצו לחתוך לנו את הביצים (ההדגשה במקור). ברור שלא היה רצון טוב […] מבזק: לרמות זרים זו ליבת העבודה”. עכשיו, עם רצון טוב אפשר להניח שדומיניק קאמינגס רוצה להגן על המצב שהוא סייע להגיע אליו. אבל כדאי לזכור שקאמינגס נמצא במסע נקמה נגד בוריס ג’ונסון, ולכן גם לא יפתיע אם הוא פשוט רוצה לפגוע עוד יותר באמינות של ג’ונסון, המעורערת גם כך. הציוץ הזה של קאמינגס עורר לא מעט כעס, ושר הכלכלה האירי וראש ממשלת אירלנד (טישך) לשעבר ליאו ורדקר פקפק בטוהר הכוונות של הממשלה הבריטית.

https://twitter.com/Dominic2306/status/1448217287513751554

אחרי דומיניק קאמינגס, גם ה-DUP באו לאשרר את העניין. איאן פייסלי, חבר פרלמנט מטעם המפלגה, סיפר ל-BBC שלפני בחירות 2019 בוריס ג’ונסון הבטיח לו שפרוטוקול צפון אירלנד לא יישאר שם לזמן רב. הוא הולך רק להעביר הסכם יציאה, להיפטר מהמבוי הסתום בפרלמנט ששרר באותה תקופה, ולאחר מכן הוא יביא להחלפתו במשהו אחר. פייסלי רק הצר על כך שבינתיים עסקים צפון איריים נפגעו בגלל התרגיל.

https://twitter.com/BBCNewsnight/status/1448403418477912065

כדאי לציין, באיחוד האירופי מנסים להציג את העניין כמדאיג, אבל גם מדברים על זה שצריך להשאיר את העבר מאחור ולהתרכז בכאן ובעכשיו. אבל בבריטניה יש מי שמודאגים שהגילויים האלו – שכאמור, לא מפתיעים כמו שמאשררים את מה שרבים חשבו – תביא לבעיית אמון קשה בין הצדדים.

למה מלכתחילה?

מה הרעיון לחתום על הסכם שלא מתכוונים לקיים? מילא זה, ג’ונסון הרי הציג את ההסכם בבחירות כ-“oven-ready deal”. רק להוציא מהתנור ולהגיש. אז מה הסיפור? בסביבתו של ג’ונסון טוענים שהסיפור היה כזה: היה חשש אמיתי שהאופוזיציה ב-2019, שהצליחה להפוך לגדולה יותר מהברית של השמרנים עם ה-DUP, תנסה להפוך את תוצאות משאל העם של 2019. לכן, כדי למנוע מדבר כזה לקרות אבל גם כדי לא להתרסק החוצה בלי שום הסכם, ג’ונסון פשוט חתם על ההסכם שהגיע לפתחו. כך הוא היה יכול ללכת לבחירות, לנצח, להוציא את בריטניה מהאיחוד עם הסכם, ואז להתחיל ללחוץ למשא ומתן חדש כשבריטניה כבר מחוץ לאיחוד.

בוריס ג'ונסון וז'אן-קלוד יונקר
לא הבטחתי לקיים. בוריס ג’ונסון עם נשיא הנציבות האירופית הקודם ז’אן-קלוד יונקר (צילום: דאונינג 10)

מזכיר לי משהו, הרעיון הזה של מציאת פתרון לגבול בצפון אירלנד שאמור להיות זמני בלבד, עד שימצאו פתרון אחר, שיימצא כשבריטניה מחוץ לאיחוד האירופי. זה עומד לי ממש על קצה הלשון. אה כן, ה-backstop. בסופו של דבר, זה היה אמור להיות פתרון חירום למקרה שלא יגיעו לפתרון למצב במשך תקופת המעבר. אמת, הייתה בו בעייתיות כי הוא אפשר לאיחוד להפעיל אותו חד-צדדית ובכך לתקוע את בריטניה בתוך השוק המשותף בניגוד לרצונה, אבל זה משהו שהיה אפשר להתפשר עליו. גם הכפיפות האפשרית לכללי האיחוד בפני עצמה לא קרצה לברקזיטרים, אבל עכשיו גם מהגבול הפנימי הם לא מרוצים. אז בגדול, השמרנים הדיחו את ת’רזה מיי על הפתרון הזמני הרשמי שלה שסיפק רשת ביטחון ממנה הם לא היו מרוצים, כדי שבוריס ג’ונסון ישיג רשת ביטחון עם פתרון שיהיה זמני באופן לא רשמי כדי שגם ממנו הם יהיו לא מרוצים. יפה.

כמובן, יש הבדלים מסוים בין ה-backstop לפרוטוקול צפון אירלנד, אבל דיי מדהים כמה ג’ונסון הצליח לגרום לשמרנים להתפשר על משהו שחולק עם ה-backstop לא מעט מן המשותף. וכל זה בתוספת פגיעה באמינות של ממשלת בריטניה בעיניי ממשלות העולם. גם אם המשחק הוא “לרמות זרים”, כפי שקאמינגס כינה זאת, כדאי לא להפוך את זה למוצהר.

מה עכשיו?

דייוויד פרוסט הבטיח לשתף פעולה באופן רציני עם הנציבות האירופית. התחושה היא שאולי ההצעה של מארוש שפצ’וביץ’ הפכה פשרה לאפשרית. אני חייב להגיד שאני לחלוטין רואה איך האיחוד מחליט לשחק עם ג’ונסון במשחק שלו: הוא יציע הצעה נדיבה, אבל לא מספיק לדידו של ג’ונסון. הוא יסרב, וכל עוד לא יציג לציבור הצעה קונקרטית, הרי שהאיחוד הוא זה שניסה ובריטניה לא פספסה את ההזדמנות לפספס את ההזדמנות. בכל מקרה, כעת יש פרק זמן של שלושה שבועות למשא ומתן ראשוני. אבל לפי מה שאומרים לתקשורת שלא לציטוט, יש מי שחוזים שהעניין הזה ייפתר רק בעוד שנים.

יותר מעניינת תגובת ה-DUP. בכל זאת, מדובר במפלגה שנפגעת מהמצב הזה הכי קשה, והשת”פ שלה עם השמרנים בפרלמנט בשנים 2017-2019 היה הרסני עבורה. ראש המפלגה ג’פרי דונלדסון שמח על ההתקדמות שהראה שפצ’וביץ’, אבל הוא נוקט באותה עמדה של דייוויד פרוסט. כלומר, הוא רוצה לראות את הפרוטוקול הזה מוחלף בהסדר אחר שיאפשר גם הגנה על השוק הפנימי של בריטניה וגם השוק המשותף של האיחוד.

דונלדסון גם הראה מוכנות לסלוח לבוריס ג’ונסון על כך שהוביל את המפלגה בכחש (כנראה שהוא לא היה בסוד העניינים כשג’ונסון סיפר את מה שסיפר לאיאן פייסלי) ופגע בה אנושות. זה יכול להיות חשוב גם לבוריס ג’ונסון עצמו: שתי הבריתות שכרתו השמרנים בעשור הקודם – עם הליברל-דמוקרטים ב-2010 ועם ה-DUP ב-2017 – היו רדיואקטיביות עבור השותפות. זה הביא את השמרנים לכך שבמקרה של פרלמנט תלוי הם לא יצליחו להקים קואליציה או לכרות ברית. דונלדסון למעשה רומז לג’ונסון שאם הוא יעשה את מה שצריך, הוא לא צריך לפחד מתרחיש כזה.

ג'פרי דונלדסון - מארוש שפצ'וביץ'
יש עוד דרך לעבור. ג’פרי דונלדסון (צילום: DUP)

וכעת למשא ומתן. נראה מה יקרה, ואיך תהיה האווירה ועד כמה הרצון יהיה טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *