לכבוד סיום עונת המלפפונים: סיפורו העצוב של ג’רונימו האלפקה. ג’רונימו הובא לבריטניה מניו-זילנד, ואובחן חיובי לשחפת הבקר. משרד החקלאות דרש להמיתו בהתאם לנהלים, אך הבעלים הלן מקדונלד נלחמה בהחלטה בטענה שהבדיקות לא אמינות מספיק. לאחר ארבע שנים של מאבקים משפטיים, ובשבועות האחרונים גם ויכוח סוער והפגנות, מקדונלד הפסידה והשבוע ג’רונימו הומת על-ידי משרד החקלאות. כעת, המשרד מסרב לבקשתה לתת למישהו מטעמה לנכוח בנתיחה שלאחר המוות, שרק בה ניתן לאשש באופן סופי אם ג’רונימו אכן חלה בשחפת הבקר, מה שמעלה עוד יותר את הכעס כלפי המשרד. ובאופן כללי, התנהלות המשרד במקרה הזה הפכה לאסון יח”צ שכנראה עוד לא נגמר | בתמונה: אלפקה שחורה אחרת, מפאת זכויות יוצרים (צילום: Tseen Khoo, פליקר)
עונת המלפפונים מספקת הפתעות. אחת מהן היא שהפוסט הבא יעסוק בסיפור שלא הייתם מצפים לקרוא עליו כאן. לגיבור הסיפור קוראים ג’רונימו. והוא אלפקה. ג’רונימו האלפקה, בקיצור. ג’רונימו הצית דיון סוער בממלכה – דיון שנהנה מכך שעד קריסת ממשלת אפגניסטן לא היו יותר מדי חדשות – לאחר שהאומלל אובחן חיובי לשחפת הבקר. אז רגע לפני שהפרלמנט חוזר בעוד שלושה ימים (ב’) ועונת המלפפונים נגמרת באופן רשמי, הבה נבחן את הסיפור של הגיבור של הקיץ, כולל סופו הטרגי משהו.
קצת רקע רפואי
כדי שלא יהיה צורך להיכנס להסברים כל שורה וחצי, כדאי לתת איזשהו רקע רפואי. אנחנו כבר כמעט שנתיים לתוך הקורונה, אתם כבר רגילים. אז באדיבותו של תור ליבר, סטודנט לווטרינריה (לקראת סטאז’) באוניברסיטה העברית, קצת על שחפת הבקר, בה אובחן ג’רונימו. לא אכנס ממש לפרטים הרפואיים, אלא רק למה שחשוב לדעת כדי להבין את הסיפור.
על המחלה
שחפת הבקר היא קרובת משפחה של השחפת המוכרת לנו מרחל המשוררת, רק שהיא לא מדביקה רק בני אדם אלא כמעט כל סוג של יונק, וחיות משק כלולות. למעשה, עד המצאת הפסטור בני אדם נדבקו לא רק מעבודה צמודה עם חיות המשק, אלא גם משתיית חלב פרה. כאשר פרט כלשהו נדבק, יכולות לעבור שנים עד שהוא יפתח את המחלה עצמה, שתהרוג אותו בייסורים. לא כל פרט שנדבק מפתח את המחלה או מעביר את המחלה הלאה, אבל היא עדיין מהווה כאב ראש אפידמיולוגי. ברגע שפרט נהיה מדבק, כמות החיידקים (איזה שינוי מרענן מנגיפים) שהוא צריך לפלוט כדי שתידבקו היא נמוכה להפליא (מספיק אחד). בגלל שהתסמינים מתפתחים אחרי נצח, מאוד קשה לקטוע שרשראות הדבקה ולהבין מי הדביק את כולם. על זה תוסיפו שנכון להיום ניתן לקבוע באופן ודאי שפרט כלשהו נשא את החיידק רק לאחר המוות, ובכלל תקבלו כיף אדיר.
מניעת ההתפשטות
הסיוט האפידמיולוגי שמהווה המחלה מביא לכך שיש כמה מעגלים של ניסיון לקטוע את שרשראות ההדבקה. ראשית, בוחנים מדגמית בעלי חיים שהובאו לשחיטה. שנית, אם נמצאה בבדיקה חיה שנשאה את המחלה, נעשית מיד בדיקה לכל העדר (ולעתים, גם לעדרים סמוכים). הדבר נעשה באמצעות בדיקה בעייתית משהו, עם שיעור false positive גבוה. כל פרט שנמצא חיובי מובל לשחיטה, ושוב מאובחן לאחר מותו. וכן, זה אומר שעשויים להמית פרטים שלא נשאים. אם לאחר המוות האבחון מראה שהיו כמה וכמה פרטים חיוביים (רובם כנראה לא יהיו בשלב המדבק), המסקנה תהיה שיש בעדר פרט שכבר הגיע לשלב המדבק. במקרה כזה הפתרון הוא מעט קיצוני: מחסלים את כל העדר ואת כל תוצריו, מחטאים היטב את החווה, ומתחילים עדר חדש.
בגלל שמניעת ההתפשטות של שחפת הבקר יכולה להיות נזק כלכלי עצום לחוואים (היא אף מסווגת כ-wasting disease, או “מחלת ייצור”), יש ניסיונות רציניים למנוע את התפשטותה. הבריטים מאוד גרועים במניעת ההתפשטות אצלם, אבל זה אומר שהם גם מתקדמים מאוד במחקר של המחלה.
וכעת, חזרה לג’רונימו. הבטחתי לכם אלפקה לשבת.
המחלוקת סביב ג’רונימו האלפקה
אז מי הוא ג’רונימו? ובכן, מדובר באלפקה שיובא לבריטניה מניו-זילנד ב-2017. טרם שליחתו בין האיים שרשמית כפופים למלכה אליזבת’, ג’רונימו עבר בדיקה לשחפת הבקר ונמצא שלילי. הבעלים שלו בבריטניה, הלן מקדונלד (אחות וטרינרית במקצועה), הסכימה לבדיקה וולונטרית נוספת על-ידי הרשויות הבריטיות. הבדיקה של משרד הסביבה והחקלאות הבריטי הגיעה חיובית. המשרד החליט שבשל הנסיבות לערוך בדיקה נוספת, שחזרה חיובית גם היא. פירוש הדבר הוא שהיה צריך להמיתו. מקדונלד סירבה להכיר בתוצאות הבדיקות, וטענה שבשתיהן התקבלה false positive, ושג’רונימו בריא. לכן, היא עתרה לבית המשפט כדי לעצור את רוע הגזרה. בינתיים, ועד למותו מוקדם יותר השבוע, ג’רונימו היה בבידוד משאר החווה.
על מה מתבססת הטענה של מקדונלד שדווקא הבדיקות של ג’רונימו הן false positive? ובכן, קודם כל כי כפי שהוסבר קודם, שיעור לא מבוטל מהבדיקות מראה תוצאה כזו. שנית, כי הרי כבר הייתה לו בדיקה שלילית בניו-זילנד. שלישית, סוג הבדיקה. ג’רונימו כאמור נבדק פעמיים. הבדיקה הראשונה הייתה בדיקת עור ראשונית, והבדיקה השנייה, שנעשתה כדי לוודא, הייתה בדיקת דם. עושים את זה לפעמים. מקדונלד טוענת, בהסתמך על הווטרינר שלה, שהבדיקה הראשונה הביאה לתוצאה חיובית בשנייה. למה הכוונה? בדיקות לשחפת בקר לא מחפשות את החיידק עצמו, אלא נוגדנים לו. מקדונלד טוענת שביצוע בדיקת העור, שנתנה באופן אקראי false positive, העלתה את רמת הנוגדנים בדם של ג’רונימו ובכך בדיקת הדם שלו יצאה חיובית גם כן. בגלל שהבדיקות האלו בשימוש לרוב על בקר ולא על אלפקות, למומחים קצת קשה לקבוע את שיעורי ה-false positive עבורן, אבל חלקם טוענים שזה לא סביר.
בכל מקרה, אחרי הבדיקות החיוביות המתתו של ג’רונימו נדרשה על-ידי משרד החקלאות. לאחר שמקדונלד הבהירה שלא תעשה זאת בהתנדבות כי לטענתה האלפקה שלה בריא, משרד החקלאות ביקש צו בית משפט. במקביל מקדונלד החלה לעתור לערכאות משפטיות בעצמה וטענה שמומחי משרד החקלאות נשענו על “מדע פגום”. לאחר הרבה ריצות לבית המשפט, באמצע אוגוסט בית המשפט העליון פסק נגד מקדונלד והורה להוציא את ג’רונימו להורג. וכך קרה השבוע.
A few photos from my rotation covering Helen Mcdonald's fight to save Geronimo, the world's most photographed alpaca, over the last month at their home in Wickwar, Gloucestershire. @SWNS @alpacapower #geronimo pic.twitter.com/mhbgvFbjen
— Adam Hughes (@AdamHughesPhoto) August 27, 2021
נו ו..?
עד כאן הסיפור הוא, בגדול, על חוואית שסירבה להישמע להוראות משרד החקלאות ולהמית את החיה הייתכן-נגועה שלה. לא משהו חשוב יותר מדי, גם אם עצוב. אבל בשבועות האחרונים הסיפור הזה הוציא הרבה מאוד אמוציות בבריטניה. יותר מ-100 אלף איש חתמו על עצומה שקראה לבוריס ג’ונסון להשעות את ההמתה של ג’רונימו. בתחילת אוגוסט כ-30 איש הגיעו להפגין בכניסה לרחוב דאונינג נגד ההמתה המתוכננת. הם התעקשו שהבדיקות של ג’רונימו לא היו אמינות מספיק ושיש לבחון יותר לעומק. בסוף אוגוסט, ימים ספורים לפני ביצוע גזר הדין, 13 וטרינרים – ביניהם בכירים לשעבר במשרד החקלאות – חתמו על מכתב בו הם קראו ללמוד מהמקרה של ג’רונימו על טיב הבדיקות, במקום להרוג אותו. לאחר ההמתה, מכתב למערכת האינדיפנדנט טען שהגורל שנגזר על ג’רונימו הוא תוצאה אופיינית של ממשלה בהנהלת המפלגה שמרנית ש”מסרבת להקשיב להיגיון”. בטור באותו עיתון, ג’יין דלטון תהתה על כך שהאלפקה הסתובב ארבע שנים מאז הבדיקה החיובית ולא הראה שום תסמין, ואמרה שההמתה הייתה אסון יח”צ למשרד החקלאות.
Justice for Geronimo protest in full swing… sadly no alpacas in sight #savegeronimo pic.twitter.com/j8DVlUkGDp
— Natasha Clark (@NatashaC) August 9, 2021
היו גם כאלו שצידדו בהמתה. העיתונאי טום הארווד כתב טור בו טען שג’רונימו האלפקה, חמוד ככל שיהיה, מהווה סכנה. הוא השווה את המפגינים, שדרשו עוד בדיקות, לדורשי משאלי העם החוזרים על הברקזיט והעצמאות הסקוטית, בטענה שהם “ידרשו עוד בדיקות עד שיקבלו את התשובה המועדפת עליהם”. אבל גם הפוליטיקאים הגבוהים היו צריכים להגיב. שר החקלאות ג’ורג’ יוסטיס כתב טור למייל און סאנדיי כדי להצדיק את ההמתה המתוכננת. הוא השתמש בהיסטוריה החקלאית של משפחתו כדי להראות שהוא מבין מה הפירוש של אובדן עדר בגלל שחפת הבקר, הגן על אמינות הבדיקות, עשה טעות כשטען שהן מחפשת את החיידק, והזכיר שהבדיקות שנעשו הן מה שנדרש ב-2017 על-ידי החברה הבריטית לאלפקות (כן, זה דבר). בוריס ג’ונסון גיבה את יוסטיס (אביו של ג’ונסון, לעומת זאת, דווקא נמנה על המתנגדים להמתה). אמנם גיבוי מג’ונסון לשרים עשוי להגיע מתוך הרגל, אבל גם קיר סטארמר תמך להחלטה. הוא אמר שזה “טרגי”, אבל נדרש.
אחרי המוות
כאמור, ניתן לאבחן באופן ודאי האם חיה זו או אחרת נפלה קורבן לשחפת הבקר רק לאחר המוות. לכן, הדוח הפתולוגי של ג’רונימו הוא חשוב למדי. מקדונלד דרשה שמישהו מטעמה ינכח בניתוח שלאחר המוות כדי לוודא שהכל נעשה כשורה. משרד החקלאות סירב לכך, בטענה להגבלות קורונה. הדבר הביא אותה לקרוא להתפטרותו של ג’ורג’ יוסטיס מתפקידו. לדבריה, למרות שהיא אחות וטרינרית, לא מאפשרים לה להשקיף על הנתיחה מכיוון ש”לא רוצים שנדע את האמת”. לתוצאות עצמן, אגב, נצטרך להמתין עד שלושה חודשים. צריך להגיד שגם אם ג’רונימו אובחן בטעות, זה לא אמור לשנות למשרד החקלאות: מבחינתו אין דרך יותר טובה לברר את המצב הרפואי, וניהול הסיכונים קובע שמוטב להמית חיה בריאה שאובחנה בטעות, מאשר להסתכן בהמשך ההדבקה. הבעיה תהיה בעיקר מול הציבור.
לסיכום
נתחיל בתשומת הלב. התקשורת סיקרה את הסיפור לאורך שנים, ולא רק עכשיו. אבל בשנים 2017-2019 הפוקוס היה על הברקזיט. מיד לאחר מכן העולם נכנס לקורונה. עונת המלפפונים גרמה לכך שהיה הרבה פחות על מה לדווח, וג’רונימו האלפקה זכה לכותרות ראשיות. ספק שפוליטיקאים היו טורחים להתייחס לזה ברצינות לולא זה.
בכל מקרה, הוויכוח הזה הוא בין שתי גישות. הגישה של משרד החקלאות ותומכיו אומרת שנכון שהבדיקות מביאות למותן של חיות בריאות למשעי, אבל בהינתן מצאי הבדיקות הקיים אין בררה. זה עדיף על פני האפשרות שחיות נגועות ידביקו אחרות ובהמשך גם בני אדם. זה ניהול סיכונים, ואין פה משהו אישי נגד ג’רונימו. מקדונלד ומצדדיה, לעומת זאת, טוענים שכל שיטת שבירת ההדבקה הקיימת שמרנית, כושלת ומביאה למוות מיותר. לחלופין, חלקם טוענים שמה שמתאים לבקר לא בהכרח מתאים גם לאלפקות. כמו כן, הם מעלים את השאלה האם הסיכון שהוא ידביק חיות אחרות מספיק גדול כדי להסתכן בהמתה לא מוצדקת. הרי ברור שאף אחד לא היה ממית אדם בגלל שייתכן שחלה במחלה מדבקת (למעשה, לא היו ממיתים אותו גם אם היו בטוחים). כך שזה גם עניין של זכויות בעלי חיים.
משרד החקלאות כשל ברמה ההסברתית. הוא אמנם הסביר מה טיב הבדיקות, אבל כשל במקומות אחרים. למה לסרב לבדיקה נוספת, כמו שמקדונלד דרשה? למה לסרב לבקשתה שמישהו מטעמה ינכח בנתיחת הגופה? למה לא לענות למכתב שנכתב על-ידי וטרינרים שחלקם עבדו במשרד בעבר? היו יכולות להיות למשרד החקלאות תשובות מעולות לכל אחת מהבקשות, הדרישות והשאלות שהוצגו בפניו. אבל הן לא ניתנו. לא סתם הזכרתי את הטור שמדובר באסון יח”צ מבחינתם. זה אכן המצב. כפי שכתבתי קודם, מבחינת משרד החקלאות תוצאת הנתיחה לא אמורה לשנות כהוא זה את צדקת ההחלטה להמית את ג’רונימו. אבל אם התוצאה תהיה שלילית אמון הציבור ייפגע מאוד. הסיפור של ג’רונימו האלפקה רחוק מלהסתיים.