By: אוריה בר-מאיר Posted on
מרגרט ת’אצ’ר חוזרת מהמתים כדי לעורר שוב את כל היצרים במערכת הפוליטית הבריטית. בוריס ג’ונסון הילל בצורה מגושמת את האפקט הסביבתי החיובי של סגירת מכרות הפחם בתקופתה של ת’אצ’ר. הדבר נעשה תוך התעלמות מהאפקטים החברתיים הקשים על קהילות הכורים, שחלקן לא השתקמו עד היום. הדבר הביא את האופוזיציה לגנות את ג’ונסון בקול וחלק מהשמרנים לגנות אותו מאחורי הקלעים. חלק חוששים לנזק שייגרם לשמרנים בקרב מצביעי החומה האדומה. ג’ונסון מסרב להתנצל, וטוען שהוא בכלל רצה לדבר על הסביבה. אבל אולי הוא דווקא רצה את ההיפך? | צילום: טים האמונד, דאונינג 10 ורוב בוגרטס, Anefo

אם אתם נמצאים בקרב קבוצה של בריטים ומעוניינים שיתחילו לריב, הדרך הקלה ביותר לעשות את זה היא באמצעות אזכור שמה של ראשת הממשלה לשעבר, אשת הברזל, מרגרט ת’אצ’ר. מדובר כנראה בדמות השנויה ביותר במחלוקת בבריטניה מאז מלחמת העולם השנייה וכנראה שגם לפני לא היו לה הרבה מתחרים על התואר. וכנראה שבוריס ג’ונסון ממש רצה לעורר מהומה, אחרת לא ברור למה הוא החליט להחמיא לה על אחת הפעולות היותר שנויות במחלוקת שלה.

מה קרה?

שלשום (ה’) דווח שבמהלך ביקור בסקוטלנד, בוריס ג’ונסון אמר לעיתונאים בהקשר של המלחמה במשבר האקלים: “תראה מה כבר עשינו. עברנו מפחם (לייצור אנרגיה – אב”מ) בימי חיי. הודות למרגרט ת’אצ’ר, שסגרה כל-כך הרבה מכרות פחם ברחבי המדינה, הייתה לנו התחלה מוקדמת רצינית ועכשיו אנחנו נפרדים מהפחם לחלוטין”. לדברי העיתונאים שנכחו במקום (הדברים לא צולמו או הוקלטו), כשהוא הזכיר את ת’אצ’ר הוא צחק.

נו אז?

כדאי לתת קצת רקע. כידוע, מרגרט ת’אצ’ר שינתה את כלכלת בריטניה מן הקצה אל הקצה עם שורה של הפרטות וסגירת תעשיות בבעלות ממשלתית שלא הצדיקו את עצמן כלכלית. כל רפורמה כזו מצדה נתקלה בהתנגדות עיקשת מצד איגודי העובדים. המאבק הידוע ביותר שלה היה על מכרות הפחם בשנים 1984-5. הממשלה חישבה ב-1983 שכ-75% ממכרות הפחם במדינה הפסידו כסף. מבחינת ת’אצ’ר, היה מדובר בעילה לסגור אותם. ארתור סקארגיל, ראש איגוד הכורים הלאומי (NUM), סבר מנגד שההצדקה היחידה לסגור מכרה היא שנגמר בו הפחם. הדבקות של שניהם בעמדותיהם הבטיחה התנגשות. אם ראיתם את העונה השלישית של “הכתר”, ודאי זכור לכם הפרק בו אדוארד הית’ נאבק בכורים, גם אז בהנהגת סקארגיל (שהיה מנהל מחוזי באיגוד בזמנו), מה שהוביל לשיבוש באספקת החשמל. ת’אצ’ר הגיעה מוכנה, עם צבירת מלאי מראש וחוקי עבודה חדשים שהקשו על שביתה. יחד עם טעויות אסטרטגיות של סקארגיל, השביתה שהחלה ב-1984 הסתיימה כעבור שנה בהפסד לכורים.

שביתת הכורים 1984-5 - מרגרט ת'אצ'ר
המכרות נסגרו. הפגנה משביתת הכורים (צילום: nick, פליקר)

הדבר פינה את הדרך לסגירת מכרות פחם רבים ברחבי בריטניה (הסגירה של המכרה האחרון בממלכה הגיעה ב-2015, אך רובם המכריע נסגר בתוך עשור מסיום השביתה). לסגירת המכרות הייתה לא רק משמעות כלכלית, אלא גם חברתית. בבריטניה, עיירות רבות התבססו כלכלית על הכרייה. פירוש הסגירה הייתה העלאת האבטלה בעיירות האלו באופן משמעותי, וכמו כן בריחה של כל מי שהיו יכולים – בעיקר צעירים – לערי המטרופולין. זה הוביל לריסוק של קהילות רבות בעיירות הפריפריה הבריטיות. חלקן התאוששו מזה לאחר זמן ממושך, חלקן לא ממש. בכל מקרה, העובדה הזו, יחד עם שביתת הכורים עצמה שנצרבה בזיכרון התרבותי של בריטניה, הפכו את סגירת המכרות לאחד הצעדים היותר שנויים במחלוקת של ת’אצ’ר (והתחרות קשה). ראוי לציין שלא היה שימוש בשום טיעון סביבתי כאשר הוחלט לסגור את המכרות.

חזרה לימינו

אתם יכולים לנחש שההלל שג’ונסון אמר על הצעד של מרגרט ת’אצ’ר בנוגע למכרות לא עבר בשקט. אמת, הוא צודק שמבחינה סביבתית נטישת הפחם כמקור לאנרגיה היא דבר חיובי. כמובן, בריטניה לא ויתרה על שימוש בפחם לחלוטין, ורק ב-2019 היא ציינה לראשונה שבועיים רצופים בלי שימוש בפחם ליצירת חשמל. ועדיין, ההשלכות השליליות של סגירת המכרות זכורות היטב. חשיבות מיוחדת יש לקהילות ב”חומה האדומה“, אותם מושבי לייבור ותיקים שג’ונסון הצליח לנצח בהם הודות להנהגה הכושלת של ג’רמי קורבין. רבות מהקהילות שם הן קהילות כורים לשעבר, וחבריה לבטח לא נוטים חסד לאשת הברזל. בהתחשב בכך שג’ונסון משקיע מאמצים רבים כדי שהניצחון שם לא יהיה הישג חד-פעמי שיילקח ממנו בבחירות הבאות, זו אמירה מאוד לא מוצלחת מבחינתו.

ובאופוזיציה, כמובן, חגגו. ראש הלייבור קיר צייץ: “ההלל המביש של בוריס ג’ונסון לסגירת המכרות על-ידי מרגרט ת’אצ’ר, תוך התעלמות באמצעות צחוק מההשפעה ההרסנית על הקהילות הללו, מראה עד כמה הוא איבד קשר לאנשים העובדים”. ניקולה סטרג’ון, השרה הראשונה של סקוטלנד – שם שומרים טינה מיוחדת לת’אצ’ר, מאחר שמס הגולגולת הושת בסקוטלנד לפני שהושת בשאר הממלכה – בכלל חגגה. “חיים וקהילות בסקוטלנד נהרסו בגלל החרבת תעשיית הפחם על-ידי ת’אצ’ר (שהיה אפס קשר בינה לבין כל דאגה שהייתה לת’אצ’ר לפלנטה)”, היא צייצה. “להתייחס לזה כאל משהו לצחוק עליו זה גס וחסר רגישות למציאות הזו”. קרוליין לוקאס, הנציגה היחידה של הירוקים בפרלמנט, גם הגיבה: “ההרס המכוון של קהילות שלמות הוא לא בדיחה – כשראש ממשלה ובוגר איטון משקר לגבי ההיסטוריה של מעמד העובדים כדי לכסות על חוסר הפעולה שלו כמארח של כנס האקלים העולמי, זה לא מצחיק, זה חסר כבוד ונכלולי”. כמובן, ת’אצ’ר לא כיוונה להרס קהילות הכורים, אבל לג’ונסון אין מונופול על דמגוגיה. וגם לאחרים באינטרנט היה מה להגיד. רבים דרשו מג’ונסון להתנצל על דבריו.

אצל השמרנים

האם ג’ונסון התנצל? כמובן שלא. בתגובה מטעם דאונינג 10 לסערה נאמר: “ראש הממשלה מכיר בהשפעה ובכאב הענקיים שהייתה לסגירת מכרות הפחם על קהילות ברחבי בריטניה. לממשלה הזו יש תכנית שאפתנית להתמודד עם הנושא הקריטי, שכוללת את הפחתת השימוש בפחם ובמקורות אנרגיה לא מתחדשים אחרים. במהלך הביקור ראש הממשלה הצביע על ההתקדמות הענקית שכבר נעשתה במעבר של בריטניה מפחם ולעבר צורות נקיות יותר של אנרגיה, והמחויבות שלנו לתמוך באנשים ובתעשיות במעבר הזה”. אני יכול לחשוב על דוגמאות הרבה יותר טובות מסגירת המכרות על-ידי מרגרט ת’אצ’ר ל”מחויבות לתמוך באנשים ובתעשיות”, מה שגורם לי לתהות אם מישהו בדאונינג 10 קורא את מה שהוא כותב לפני שהוא מעביר תגובות לתקשורת. מארק ספנסר, מצליף המפלגה השמרנית, ניסה להגן את ג’ונסון ולהגיד שהפואנטה היא העניין הסביבתי. זו נקודה הוגנת, אבל כל-כך קשה להגיד שלג’ונסון הייתה (עוד) פליטת פה מטופשת במקום להילחם עליה מלחמת חורמה?

בוריס ג'ונסון - מרגרט ת'אצ'ר
מודע לכאב, לא מתנצל. בוריס ג’ונסון (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

אבל לא כל השמרנים מרוצים. חברי השלוחה הסקוטית של המפלגה – כאמור, בסקוטלנד יש שנאה מיוחדת לת’אצ’ר – נתנו שורת התבטאויות מאחורי הקלעים על האמירה הזו. לכנות אותה “לא מועילה” הייתה האמירה הנחמדה יותר על דבריו של ג’ונסון. גם בצפון אנגליה, איפה שהיו קהילות כורים רבות, חברי הפרלמנט השמרנים לא ממש אהבו את הדברים. אחד מהם אמר: “זה לא הדבר הכי חכם להגיד, לא?”. אני רק מזכיר שהאנגלים מאוד אוהבים אנדרסטייטמנט.

השלכות

הסיפור הזה מאוד מטופש. ברור שלסגירת המכרות על-ידי ת’אצ’ר היה אפקט חיובי מבחינה סביבתית. כל מה שהיה צריך לעשות זה להגיד: “התחלנו את דילול השימוש בפחם לפני עשורים. נכון שסגירת המכרות על-ידי מרגרט ת’אצ’ר גרמה לכאב רב, אבל היה לה גם אפקט חיובי”. אם הוא ממש רוצה לפרגן לת’אצ’ר על מדיניות סביבתית, הוא היה יכול להזכיר שורה של נאומים שלה בנושא (גם אם הצלחת הירוקים באירופה היו הגורם לנשיאתם) או חוק הגנת הסביבה מ-1990. באמת שלא חסר. במקום זה, בוריס ג’ונסון היה חייב להציג את סגירת המכרות כאיזה אקט סביבתי, למרות שהוא לא נבע ממניעים סביבתיים ולמרות שהוא פצע פתוח עבור רבים. במקום שידברו על משבר האקלים, מדברים על האייטיז. סביר להניח שלפוליטיקאים רבים האמירה הזו לא באמת הפריעה כמו שהייתה הזדמנות לכרות הון פוליטי, אבל לתושבי עיירות הכורים לשעבר זה כואב באמת. אז למה?

הייתכן שקרוליין לוקאס צודקת, ושג’ונסון פשוט מחפש הסחת דעת? רבים סבורים שממשלת בריטניה יכולה לעשות יותר כדי לשמש דוגמה לעולם במלחמה במשבר האקלים. ג’ונסון מצוין בדיבורים על התחום, אבל במעשים? העובדה שהוא מתכנן לפתוח מחדש מכרה פחם בקומבריה לא ממש מוסיפה למוניטין שלו בתחום. זה לא שבריטניה לא עושה דבר, אבל רבים טוענים שלא מספיק כדי לעמוד ביעדים של הסכם פריז. ונכון, יש כלכלות גדולות יותר שמשפיעות על האקלים הרבה יותר מבריטניה, נגיד סין או הודו. ועדיין, ג’ונסון רוצה שבריטניה תהיה המנהיגה העולמית במלחמה במשבר האקלים (ולא רק הוא: פוליטיקאים בריטים רבים מכל הקשת הפוליטית חושבים שזה יכול להיות הייעוד הבא של בריטניה). האם בריטניה יכולה לשמש כמנהיגה העולמית הזו? ובכן, אף אחד לא מדבר על זה, אלא על מרגרט ת’אצ’ר. ואולי זה מכוון?

האם יהיה לזה אפקט על ההצבעה לשמרנים במחוזות החומה האדומה? אולי, אבל ספק. הבחירות עוד רחוקות, ואפשר לסמוך על הנהגת הלייבור שתשכח מזה עד שיגיע הזמן לשלוף את הציטוט הזה. אבל כשהאופוזיציה נואשת לקולות, היא תנסה לזכות בנקודות גם כאן.

Categories: היסטוריה, סביבה ואנרגיה Tags: , , , , , , ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *