אחרי דחיית הפתיחה הגדולה, הפעם בוריס ג’ונסון וסאג’יד ג’אוויד אומרים שזה באמת-באמת הולך לקרות. בהנחה שלא יהיו שינויים ברגע האחרון, ב-19 ביולי יבוטלו כמעט כל מגבלות הקורונה. ג’ונסון מאמין שהחיסונים “שברו” את הקשר בין התחלואה לתמותה, למרות שראש מערך הבריאות שלו חושב שהקשר רק נחלש. ג’אוויד חושב שהגיע הזמן לחיות עם הקורונה, למרות שמקבילו בממשלת הצללים ג’ונת’ן אשוורת’ תוהה על ההסרה המהירה של ההגבלות. ההגבלה שביטולה גורם להכי הרבה תרעומת היא הסרת המסכות. רוב הציבור חושב שהמגבלה הזו צריכה להישאר. חברות מסחריות ומנהיגים מקומיים הודיעו שינסו להשאיר את המגבלות בתחום פעילותם. עכשיו רק ניתן לחכות ליום הפקודה ולקוות שמספר המאושפזים הנמוך לא יזנק | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

זה עוד לא לגמרי סופי, יכול להיות שתתקבל החלטה בשבוע הבא שתשנה הכל, אבל נראה שהממשלה החליטה ללכת על זה: לא עוד מגבלות. כמעט. אתמול (ב’), גם בוריס ג’ונסון במסיבת עיתונאים וגם שר הבריאות הטרי סאג’יד ג’אוויד בהצהרה לפרלמנט הודיעו שב-19 ביולי כמעט כל המגבלות החוקיות שנועדו למנוע את התפשטות הקורונה יוסרו באנגליה. ההחלטה הסופית תתקבל ב-12 ביולי, שבוע לפני תאריך היעד, אבל ספק שמשהו יניא את ג’ונסון וג’אוויד מכוונתם לפתוח את הכלכלה עד הסוף.

מה בתכנון?

אין צורך לחזור בנפרד על דבריהם של ג’ונסון ושל ג’אוויד. הדברים שהם אמרו דיי ברורים: החל מה-19 ביולי ההגבלות כבר לא יהיו חוקיות, אלא עניין של בחירה. רוצים לעטות מסכה בתחבורה הציבורית או במכולת? בכיף, אבל אתם לא חייבים. כך גם לא תהיה חובה חוקית לריחוק חברתי, הגבלה על התקהלויות, תוכלו להזמין לחתונה כמה אנשים שתרצו, לא תתבקשו יותר לעבוד מהבית ועוד. מן הסתם, יהיו עדיין חוקי בידוד למאומתים ומי שבאו בסביבתם, וכמובן הגבלות על כניסה למדינה מבחוץ, אבל מעבר לכך ב-19 ביולי אנגליה (שכן סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד צריכות להחליט עבור עצמן) אמורה לחזור לסוג-של נורמליות.

כל זה קורה על רקע עלייה חדה בתחלואה, שמזכירה במספרי המאומתים שלה את מספרים המאומתים של סתיו 2020, רגע לפני שאנגליה נכנסה לסגר שני. אבל מספרי המאושפזים, לעומת זאת, הם רק שליש ממה שהיה בסתיו 2020. הדבר אפשר לג’ונסון להגיד: “רצינו עוד קצת זמן כדי לראות שהחיסון שלנו עזר לשבור את הקשר בין המחלה למוות”. גם הוא וגם ג’אוויד מודעים לסיכון, אבל ג’אוויד בדעה שיש ללמוד “לחיות עם המחלה” וג’ונסון הזכיר שגם ההגבלות מהוות עול כבד על הבריאות – הפיזית והנפשית – של כולם. יותר מכך: הוא אמר שמדובר באיזון בין הסיכונים של המחלה לסיכונים של ההגבלות.

איפה הקאטץ’?

קשה שלא לרצות לעבור לאנגליה ממש עכשיו. בזמן שבישראל המסכות בחללים סגורים הוחזרו וכל מיני תכניות להחזרת התו הירוק והסגול בגלל העלייה בתחלואה, באנגליה מורידים הכל. בטוח יש פה קאטץ’, נכון? אז, כפי שהזהיר כריס ויטי, ראש מערך הבריאות הבריטי, העלייה באשפוזים מראה שהקשר בין תחלואה, אשפוזים ומוות “נחלש, לא נשבר”. כלומר, באמת העלייה באשפוזים נמוכה יותר מאשר בעבר בזכות החיסונים. אבל האם היא נמוכה מספיק כדי להימנע בהמשך מעומס יתר על מערכת הבריאות? לכן, ויטי גם הזהיר שהחורף הקרוב עשוי להיות קשוח במיוחד עבור ה-NHS.

כריס ויטי
יותר זהיר. כריס ויטי (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

צריך להגיד שג’ונסון הסביר למה הוא רוצה לפתוח הכל עכשיו: “האלטרנטיבה היא לפתוח בחורף, כשלנגיף יהיה יתרון, או לא לפתוח בכלל השנה”. ב-BBC הוסיפו שדחייה בפתיחה עשויה לגרום לכולם לרוץ לחבק את כולם תוך כדי עונת השפעת. עכשיו, אני לא אפידמיולוג ולכן אני לא קובע שום דבר ואשמח להסבר, אבל אני חייב לשאול: נניח שהנגיף שגורם ל-COVID-19 הוא עונתי, וכמובן ניקח בחשבון את עונת השפעת שגם היא איום על ה-NHS. האם שני הדברים האלו לא נכונים גם אם פותחים עכשיו? רוצה לומר, בהחלט יש סיכונים גם במועד מאוחר יותר של הפתיחה, אבל אף אחד לא הסביר מה בדיוק יקרה עם הסיכונים האלו אם יפתחו עכשיו. יכול להיות שפתיחה עכשיו תביא למכה פחות קשה, אני לא יודע. אבל מקבלי ההחלטות לא טרחו להסביר מה ההבדל בסיכונים הנ”ל בפתיחה עכשיו ובפתיחה אחר-כך. האם ג’ונסון חושב שהוא יצטרך להכניס את תושבי אנגליה חזרה לבתים בחורף?

אין בכך כדי לקבוע באופן חד-משמעי שאסור לפתוח עכשיו. ייתכן שמספרי המאושפזים יוכיחו שלא הייתה שום בעיה בפתיחה הזו. אבל האופן בו הוצגה ההחלטה העלה כמה שאלות שלא קיבלו מענה מספק מההנהגה. אם אחד או אחת מקוראיי מגיע/ה מתחום האפידמיולוגיה ויכול/ה להסביר אשמח לעדכן את הפוסט.

סיבות אחרות?

באופוזיציה חושבים שג’ונסון לא פתח עכשיו כי עכשיו זה הרגע הנכון, אלא מסיבות מפלגתיות פנימיות. אני מזכיר, בריטניה בשלב הזה כבר הייתה אמורה להיות אחרי הפתיחה. אבל הפתיחה הזו נדחתה. מי שהתרעמו על כך היו חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית, שכבר חודשים ממררים את חייו של ג’ונסון כשזה מגיע להגבלות קורונה. הם מאמינים שאסור להגביל כך את החירויות של תושבי הממלכה והם מוכנים לעלות על בריקדות בשביל להבטיח את זה. כעת, רבים סבורים שג’ונסון פשוט לא רוצה להתעמת איתם שוב, דבר שלבטח יקרה אם הוא יודיע על דחייה נוספת של ההקלות. ועל כך ניתן להוסיף את העובדה שג’אוויד נחשב למישהו שיותר מעוניין בהקלות וג’ונסון עצמו רוצה כבר את תמונת הניצחון שלו.

סאג'יד ג'אוויד
בא בראש להקלות. סאג’יד ג’אוויד (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

תגובות

למרות שהיו מי שבירכו, תגובת הנגד הייתה דיי חזקה. בפרלמנט ג’ונת’ן אשוורת’, שר הבריאות בממשלת הצללים, הביע חשש מתכניות הממשלה. מדוע הגישה המתירנית הזו, ולא לקחת דוגמה מישראל? כמה מקרי מוות ו”לונג-קוביד” שווים מבחינת הממשלה את הפתיחה? הוא גם ביקר את גישת החירות של ג’אוויד, בטענה שאם אנשים מקבוצות סיכון יפחדו ללכת למכולת או לעלות לאוטובוס בגלל שאנשים לא ישימו מסכות, זה לא מזכיר בשום צורה חירות. באותו דיון השתתף גם יו”ר ועדת הבריאות של הפרלמנט ושר הבריאות לשעבר ג’רמי האנט, שדרש מג’אוויד להביא לקיומה של מערכת אפידמיולוגית שבאמת שווה משהו. מחוץ למליאה קיר סטארמר טען שתכנית הממשלה היא “פזיזה” וקרא לגישה מאוזנת יותר, שתוריד את ההגבלות שנותרו בהדרגה.

ג'ונת'ן אשוורת'
מה המחיר שמוכנים לשלם? ג’ונת’ן אשוורת’ (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

אשוורת’ לא סתם העלה את נושא המסכות. הדבר זכה לתגובת הנגד החריפה ביותר. רוב מוחץ בציבור – 71% לגבי תחבורה ציבורית ו-66% לגבי חללים סגורים אחרים – חושב שהמסכות צריכות להישאר בגדר חובה לפחות לעוד זמן מה. חברות התעופה איזיג’ט וריינאייר כבר הודיעו שבכוונתן להמשיך עם חובת מסכה בטיסות שלהן בלי קשר לחוקים שהממשלה תקבע. זאת, בהתאם להמלצות רשויות הבריאות של האיחוד האירופי. ראשי ערים, ובראשם ראש עיריית מנצ’סטר רבתי אנדי ברנהם, מעוניינים שלפחות בתחבורה הציבורית חובת המסכות תימשך. ברנהם גם מעוניין לקבוע חובה כזו במטרולינק, רשת החשמליות של מנצ’סטר רבתי. לדבריו, בשאר התחבורה הציבורית בעיר אין לו סמכות לעשות כן. טכנית, היכולת לעשות כן שמורה גם למערך התחבורה של עיריית לונדון (TfL), אבל בגלל סיכומי מימון עם הממשלה, בעירייה אומרים שזה כנראה לא יקרה. וכמובן, גם המומחים מאוד לא מרוצים מהסרת המסכות ולא סומכים על הבחירה האישית. כריס ויטי אמר שהוא מתכוון להמשיך לעטות מסכה היכן שרלוונטי.

אנדי ברנהם
מעוניין בחובת מסכות במטרולינק. אנדי ברנהם (צילום: מפלגת הלייבור)

אז עכשיו מה?

בהנחה שב-12 ביולי לא יהיה שינוי בהחלטה שתתקבל, ב-19 ביולי כמעט ולא יהיו מגבלות על תושבי אנגליה. וצריך להגיד: יש פה אלמנט של הימור. כפי שראו כל מי שעוקבים אחרי החדשות בישראל, הניתוחים האפידמיולוגיים לגבי וריאנט דלתא (“הווריאנט ההודי”) עדיין לא לגמרי סגורים עד כמה החיסונים יעילים בהתמודדות עם הווריאנט הזה. יכול להיות, וניתן בעיקר לקוות, שג’ונסון וג’אוויד צודקים ושרמת האשפוזים תישאר ברמה שניתן להתמודד איתה. אבל לממשלה הזו יש היסטוריה של קבלת החלטות פזיזות לגבי הפתיחה המחודשת ואחר-כך החלטה מהירה להיכנס לעוד הגבלות. לכן, ממש לא מן הנמנע שעוד כמה חודשים זה יתנקם בהם. כעת יהיה צריך לחכות ולראות, ולראות מי מהאנגלים ימשיכו לשים מסכה במקומות סגורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *