נשאר על הגלגל

קים לידביטר ממפלגת הלייבור היא אולי המנצחת בבחירות הביניים בבטלי וספן, אבל החוגג האמיתי הוא קיר סטארמר. באמצעות הניצחון הוא הצליח להדוף מעצמו קצת מהלחצים שהגיעו מהאגף השמאלי במפלגה. אבל לא כדאי לחגוג יותר מדי: הניצחון היה דחוק ביותר, תוך ירידה משמעותית בנתח המצביעים. במקביל, גו’רג’ גאלוויי ומפלגת הפועלים מגלים פוטנציאל להזיק ללייבור, שאם יחליטו למצות אותו יהיה קשה להתעלם ממנו. המפלגה תצטרך להתאפס על עצמה ובקרוב | צילום: מחשבון הטוויטר של קים לידביטר

זה היה צמוד לכל אורך הדרך, אנשים היו בטוחים שהוא יצליח להפסיד שוב, אבל הפעם קיר סטארמר הפתיע: מפלגת הלייבור הצליחה לנצח בקושי בבחירות הביניים בבטלי וספן. חברת הפרלמנט החדשה שתייצג את מחוז הבחירה היא קים לידביטר, שהיא גם אחותה של ג’ו קוקס, שייצגה את המחוז בפרלמנט עד להירצחה ב-2016. אבל מי שבאמת חגג הלילה היה סטארמר.

התוצאות

כרגיל, נתחיל בתוצאות, שמראות עד כמה ניצחון הלייבור אינו מובן מאליו.

אז קים לידביטר הצליחה להביא את הלייבור לניצחון, אבל כפי שאפשר לראות מדובר בניצחון קטן משהו. פחות מנקודת אחוז הפרש. אבל בבריטניה הפרש של קול אחד בלבד מספיק כדי להביא לניצחון מלא, ולכן בלייבור יכולים לנשום לרווחה לעת עתה.

זה ניצחון?

עם כל הכבוד לקים לידביטר, מי שבאמת נשם לרווחה היה קיר סטארמר. סקרים הראו שכארבעים אחוזים מחברי מפלגתו ירצו בהתפטרותו במקרה של הפסד בבחירות הביניים. העובדה שהלייבור הצליחה לזכות בניצחון פרלמנטרי, לראשונה מאז בחירות הביניים בפיטרבורו לפני יותר משנתיים, לבטח תיתן לסטארמר קצת מנוח מהמתנגדים במפלגתו. הם לא ינוחו, אבל הם יצטרכו למצוא עץ אחר לנבוח עליו, והם יצטרכו לחכות לפחות עוד מספר הפסדים לפני שיוכלו לטעון שוב ברצינות שסטארמר צריך להתפטר בעקבות הפסדיו.

אבל האם באמת היה פה ניצחון? בקושי. הלייבור ניצחו את השמרנים בהפרש של 323 קולות בלבד. פחות מנקודת אחוז הפרש. מה גם שמדובר בירידה של 7.5 נקודות אחוז לעומת בחירות 2019, שכידוע לא התאפיינו בתמיכה רבה בלייבור. על כך ניתן להוסיף שהסקרים חזו שבמקרה של הפסד הלייבור תקבל כ-41%, כשש נקודות אחוז יותר ממה שקיבלה בפועל. כלומר, התמיכה בלייבור נפגעה קשות גם בבטלי וספן, אבל פשוט לא מספיק כדי לתת למפלגה אחרת ליהנות מהניצחון. בקיצור, הלייבור לא באמת ניצחה כמו שהמתחרים לא הצליחו לנצח. סטארמר יכול לחגוג עכשיו את ההשלכות של הניצחון הזה לטווח הקצר, אבל לא הייתי נשאר אופטימי במקומו לגבי הבחירות הכלליות.

אז מי כן ניצח?

גם השמרנים לא ממש ניצחו. המפלגה, שיוצגה על-ידי ריאן סטיבנסון, איבדה 1.7 נקודות אחוז לעומת בחירות 2019. אחרי רצף הניצחונות על הלייבור בזירות שונות מאז שבוריס ג’ונסון נהיה לראש הממשלה, לא רק שהשמרנים לא ניצחו הפעם אלא שגם נראה שהם מאבדים מצביעים. גם הליברל-דמוקרטים צמצמו את הנתח שלהם בעוגה ב-1.3 נקודות אחוז. בקיצור, אף אחת מהמפלגות המרכזיות לא באמת ניצחה, כפי שהלייבור הצליחה לא להפסיד יותר מדי.

מי שיכול להכריז על איזשהו ניצחון הוא ג’ורג’ גאלוויי, ראש מפלגת העובדים. אמת, הוא לא השיג מושב בפרלמנט ואפילו לא הצליח למשוך מספיק קולות לייבור כדי לגרום לה להפסיד. המטרה המוצהרת של גאלוויי, יש לזכור, הייתה להביך מספיק את הלייבור כדי לכפות על קיר סטארמר להתפטר מראשות הלייבור. אז הוא אמנם לא השיג את זה, אבל הוא כן השיג, עם מפלגה שנוסדה לפני שנה בסך הכל, יותר מ-20% מקולות הבוחרים במחוז הבחירה. הניסיון שלו לפנות למיעוטים שמתוסכלים מהחוסר בעמדות הלייבור בנושאי חוץ – בפרט הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר – היה מוצלח למדי. אם גאלוויי יחליט להמשיך, הוא יוכל להפוך לכוח שמאל שיהפוך את חייה של מפלגת הלייבור לסיוט. ייתכן שהוא יתקפל כפי שפרג’ התקפל ברגע האחרון כי הוא העדיף את הברקזיט של ג’ונסון על-פני התכניות של ג’רמי קורבין, אבל אם הוא יחליט הוא עשוי להפוך לכוח שלא יהיה ניתן להתעלם ממנו.

גאלוויי, אגב, לא ממש רואה את המשמעות ארוכת הטווח של התוצאה שהשיג. הניצחון של קים לידביטר לא התקבל על-ידו היטב, והוא מתכוון לעתור לבית המשפט נגד התוצאות. לדבריו, התנהל כלפיו קמפיין נבזי שכלל לא מעט שקרים. אולי, אבל בהצלחה עם לשכנע את השופטים שצריך לפסול את התוצאות בגלל העניין הזה.

הגורמים לתוצאה

אז מה סייע ללייבור בכל זאת לנצח, אפילו אם בקטן? הקמפיינרים של הלייבור טוענים שזה היה בזכות קמפיין מקומי שהתייחס לנושאים מקומיים האופייניים לבטלי וספן. לדוגמה, בנייה של סניף של אמזון באזור ירוק במחוז הבחירה, עניין שנוי במחלוקת. בלייבור כנראה ראו איך הליברל-דמוקרטים הצליחו להריץ קמפיין יפה על נושאים מקומיים בצ’שם ואמרשם, והחליטו לאמץ את המתודה. מן הסתם, העובדה שקים לידביטר היא אחותה של ג’ו קוקס שנרצחה בטוח עזרה לפחות קצת. בנוסף, הם ביקשו להשתמש בעובדה שהברקזיט כבר לא מהווה אישיו להצביע עליו כדי להתגבר על הפילוג הפנימי במפלגה סביב היחס לאירופה.

לכך, מן הסתם, עזרו עוד כמה פקטורים. למשל, העובדה שהמפלגה הירוקה לא השתתפה, מה שמנע משיכת עוד קולות שמאל מהלייבור. כנראה שגם דחיית הסרת מגבלות הקורונה באנגליה ושערוריית מאט הנקוק תרמו לכך שפחות ששו להצביע לשמרנים. כל אחד מהדברים האלו כנראה השפיע מעט מאוד, אבל בהתחשב בתוצאה הכה צמודה, הם כנראה הכריעו את הכף לטובת הלייבור.

מה שהביא לכך שהתוצאה הייתה כה צמודה ולא ניצחון ברור מאליו עבור הלייבור הייתה העובדה שהמפלגה לא נחרצת בערך בשום דבר. בנאום ועידת המפלגה ב-2020, קיר סטארמר הבטיח שהלייבור לא תיתפש אי-פעם שוב כמי שמאיימת על הביטחון הלאומי. ככל הנראה, הדבר מונע ממנו להיות יותר אקטיבי בסכסוכים בין ישראל לפלסטינים ובין הודו לפקיסטן. אבל לאוכלוסייה במחוז הבחירה, שהמוצא של כחמישית ממנה הוא במדינות דרום-אסיה ושרבים ממנה הם מוסלמים, זה משנה. בהיעדר עמדה יותר מוצקה, ג’ורג’ גאלוויי הצליח בקלות להביא אליו לא מעט קולות ממצביעים ממוצא דרום-אסייתי וממצביעים מוסלמים. רבים מהם, שנהגו להצביע ללייבור, החליטו ללכת עם מי שמוכן לתת מענה לצרכים שלהם בתחום יחסי החוץ.

אז מה עכשיו?

קיר סטארמר כבר התחיל לחגוג את ניצחונה של קים לידביטר. ברשתות החברתיות הוא כתב ש-“Labour’s coming home”, רפרנס ל-“football’s coming home” שנאמר ומושר בכל פעם שנבחרת אנגליה בכדורגל מצליחה להעפיל לשלב לא מחפיר באליפויות בינלאומיות. אני רק רוצה להזכיר לסטארמר ששרים שהכדורגל חוזר הביתה בלא מעט טורנירים, אבל הפעם האחרונה שהיא ניצחה באחד הייתה ממש מזמן. ויותר ברצינות, הלייבור אולי הצליחה לשמור על חברת הפרלמנט שלה, אבל יש לה בדק בית רציני לעשות. מדובר בסיפור דיי דומה לזה שקרה בבחירות הביניים בפיטרבורו ב-2019, כשהלייבור הצליחה לשמור על מקומה אבל קיבלה תוצאה גרועה יותר מאשר בהפסדים שלה. טכנית, חברת פרלמנט מהלייבור תייצג את המושב. בפועל, הלייבור צריכה לראות בתוצאות האלו נורת אזהרה.

Labour's coming home. pic.twitter.com/GaOyQLMWmp

— Keir Starmer (@Keir_Starmer) July 2, 2021

המפלגה צריכה לפתור כמה בעיות רציניות. ראשית, להבין איפה יושב האלקטורט שלה. נראה שהמפלגה לא מצליחה ליישב בין המצביעים ממעמד הפועלים הקלאסי לבין האלקטורט המטרופוליטני שמגיע ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר אבל מעוניין במצע פרוגרסיבי, שלא בהכרח מדובר אל הפועלים. לא בהכרח כי יש להם בעיה עם הרעיונות במצע כזה, כמו שהם מרגישים שהוא מביא לנטישתם מאחור. זה גם מה שהביא רבים מהם לתמוך בברקזיט. שנית, לסיים את המלחמה הפנימית בתוכה. הקורביניסטים והבלייריסטים לא נותנים אלו לאלו שנייה של חסד בהנהגה. הבלייריסטים ניסו לחבל בקמפיין הבחירות של ג’רמי קורבין ב-2017. הקורביניסטים כנראה פיללו להפסד בבחירות הביניים האלו, כדי שיוכלו לדרוש מסטארמר להתפטר. שלישית, אחרי שיפתרו את שתי הבעיות הקודמות, המפלגה תצטרך להבין מה היא רוצה. הניסיון לאחוז בחבל משני קצותיו מביא את המפלגה לעמימות שמתסכלת את מצביעי המפלגה.

ב-2019 בוריס ג’ונסון הציע פתרון ברקזיט קונקרטי, לעומת הצעת הלא-תה-לא-קפה של קורבין. ג’ורג’ גאלוויי הצליח למשוך מצביעים בעלי דעות ברורות לגבי סכסוכים במזרח התיכון ובמזרח אסיה בזכות הבעת עמדה קונקרטית בהם. עמימות לעתים חשובה בפוליטיקה, אבל כשנותרים עמומים בהכל, זה אומר בהכרח שנשארים עמומים במה שמשנה לאנשים. וזה לעתים לא מתקבל מאוד יפה.