חדשות בקטנה: ממשלת בריטניה הצטרפה לשאר החברות ב-G7 בהחלטה להשית שר חברות גלובלי – אבל שיחקה מול הלייבור בפוליטיקה קטנה בעניין הזה בדיוק. פתיחת הקורונה נמצאת בסימן שאלה, והבריטים מתוסכלים לגבי האפשרות לנפוש בחו”ל. וגם: דוח אחד זיכה את מאט הנקוק ובוריס ג’ונסון משבירת הקוד המיניסטריאלי בחלק מהפרשות שנקשרו בשמם, אבל יש מי שלא משתכנעים | בתמונה: שרי האוצר של ה-G7 בלונדון (צילום: משרד האוצר הבריטי)
מס גלובלי
אחד הסיפורים שתפסו את הכותרות, לא רק בבריטניה אלא בעולם כולו, היה ההחלטה היום (ש’) של מדינות ה-G7 על מס חברות גלובלי בגובה של 15%. הרעיון פשוט למדי: נכון להיום, חברות גדולות הולכות למדינות שידרשו מהן הכי פחות מס, ונמנעות מתשלום מלא במדינות עם המסים הגבוהים יותר (לדוגמה, בבריטניה גוגל, אפל ואמזון שילמו בין 2- ל-3 אחוז מס). קשה להכריח את החברות האלו לשלם את כל המס, כי אז הן פשוט יעברו למדינה אחרת. מה שמדינות ה-G7 מבקשות לעשות זה ליצור איזושהי רצפת מס עולמית שממנה שום מדינה לא תרד, כך שהחברות יוכלו אולי לעבור מדינה, אבל החיסכון יהיה קטן בהרבה. בפגישת ה-G7 שהתקיימה בלונדון, שר האוצר הבריטי רישי סונאק הסביר שבעולם של היום לא ניתן להמשיך להשתמש במערכת מיסוי “שעוצבה בשנות העשרים של המאה העשרים”. התקווה היא שהחלטת ה-G7 תפעיל לחץ על מדינות אחרות להצטרך למאמץ.
אבל כדאי לתת להצטרפות הבריטית הזו למאמץ העולמי קצת קונטקסט. מי שהתניע את המהלך הזה הוא נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן. לפני כשבועיים הלייבור החליטה ללחוץ על הממשלה לעלות על הספינה, באמצעות כך שהגישה תיקון לחוק התקציב, שיכריח את שר האוצר להגיש תחזיות לגבי האפקט של העלאת מס החברות ל-21% בעולם של מס חברות גלובלי. אבל השמרנים הצביעו נגד ההצעה. כדאי להדגיש: התיקון לא היה מכריח את הממשלה לעשות שום דבר מעבר למתן תחזיות. ובכל זאת, היא הגיעה להסכמות עם מדינות העולם על מס החברות הגלובלי, שבועיים אחרי שהיא הצביעה נגד חוק שרק ייאלץ אותה לתת תחזית בעניין. או במילים אחרות, בוריס ג’ונסון הגלובליסט הוא שני לבוריס ג’ונסון שמשחק בפוליטיקה קטנה. כמובן, סביר להניח שבדיון הבא בפרלמנט הוא יתלונן שיריביו עוסקים בפוליטיקה קטנה.
יוצאים או לא?
מה שבאמת מטריד את הבריטים זה הקורונה. ישנם שני נושאים עיקריים. הראשון הוא היציאה ממגבלות הקורונה, דבר שנמצא בסימן שאלה. עקרונית, התאריך שממשלת בריטניה מעוניינת לסיים בו את כל הגבלות הקורונה באנגליה (למעט לגבי מעברי הגבול) הוא ה-21 ביוני, עוד שבועיים וחצי. אבל היא גם התחייבה שזה לא יקרה בלי שהנתונים יראו שזה בטוח. העניין הוא שהווריאנט ההודי עלול לגרום לכך שזה לא יהיה בטוח לסיים את כל מגבלות הקורונה. הממשלה תצטרך להחליט עד ה-14 ביוני האם היא יוצאת לדרך כמתוכנן, או שהיא מעכבת את התהליך.
אז מה מצב הנתונים? תלוי על מה מסתכלים. אם מסתכלים על מספר המאומתים, החדשות לא מאוד טובות. ההדבקה במגמת עלייה מתמדת בשבועות האחרונים, כנראה בשל הווריאנט. אבל התמותה והאשפוזים נמצאים במגמת ירידה שאולי נבלמת, אבל לא מראה סימני עלייה. אז אולי התפשטות המגיפה היא משהו שאפשר להתמודד איתו? גם בהתעלמות מענייני לונג קוביד, זה לא מאוד פשוט: מדובר בסיכון. ייתכן שאנגליה יכולה לספוג את הסרת המגבלות הזו. כבר יותר מחצי מהאוכלוסייה הבוגרת התחסנה. אולי זה מספיק? אולי, אבל אולי לא. ובוריס ג’ונסון מעוניין שלא יהיו חזרות לאחור. לכן, זה צעד שיש לעשות בזהירות. בהתאם, לא מפתיע שיש מומחים שמזהירים מפני פתיחה ב-21 ביוני. חלקם מציעים לדחות את הסרת המגבלות, וחלק מציעים להסיר רק את חלקן, בזמן שחלק אחר מהן יישאר, כמו מסיכות בחללים סגורים. אנחנו נצטרך לחכות עוד שבוע וחצי כדי לדעת מה הוחלט.
העניין השני שמטריד את הבריטים הוא הטיסות לחו”ל. כזכור, יש עניין עם מדינות בכל מיני צבעים. הממשלה מציעה לנסוע רק למדינות הירוקות. אבל הוצאתה של פורטוגל מרשימת המדינות הירוקות עוררה סערה. מדובר ביעד נופש אטרקטיבי עבור הבריטים, ורבים מהם מתכוונים לנסוע בכל זאת, שכן ההעברה לרשימת המדינות הכתומות לא אוסרת על נסיעה – זה פשוט לא מומלץ. בתמונה היותר רחבה, העניינים האלו מאוד מלחיצים את הבריטים, שכן הם לא מסוגלים לתכנן. התסכול הזה כנראה לא ייעלם מעיניי הממשלה.
נקי מרבב?
אתם בטח גם זוכרים שיש כמה ענייני שחיתות שנדבקו במפלגה השמרנית. אז הנה עדכון קטן, דווקא לטובת השמרנים. בשבוע שעבר התקשורת בישרה שני דברים. ראשית, שיועצו של בוריס ג’ונסון לענייני התנהגות השרים, הלורד כריסטופר גיידט, קבע ששר הבריאות מאט הנקוק הפר בקטנה את הקוד המיניסטריאלי. אם אתם זוכרים, הנקוק לא ממש דיווח על הבעלות שלו ושל אחותו על מניות של חברה שהייתה מועמדת לחוזה עם ה-NHS. גיידט קבע שהעובדה שהנקוק דיווח על העניין באיחור הייתה סיבה של חוסר מודעות ולא של מעשה מכוון, ולכן מדובר ב”הפרה טכנית” של הקוד המיניסטריאלי. לכן, אין חובה להעביר את הנקוק מתפקידו כשר הבריאות.
גיידט גם התייחס לפרשת השיפוצים בדירת השרד של בוריס ג’ונסון. רק להזכיר, ג’ונסון לא דיווח על מקורות המימון לשיפוץ. גיידט קבע שג’ונסון לא הפר את הקוד המיניסטריאלי, אבל שהוא פעל באופן “לא חכם” בנוגע אליהם. לדבריו, ג’ונסון לא עשה את המצופה ממנו כדי להבטיח שהמימון לשיפוצים יהיה ממקור סביר. לגיידט לא היו שום ראיות שג’ונסון ידע על האופן בו מומן השיפוץ עד שהסיפור התפוצץ במרץ.
הפרשות הספציפיות האלו הן על נהלים. מאט הנקוק דיווח באיחור אבל דיווח על מניות בחברה שבסוף לא קיבלה חוזה עם ה-NHS באנגליה אלא רק בוויילס, שלא נמצאת תחת אחריותו של הנקוק. בוריס ג’ונסון אמנם התנהל עקום סביב השיפוץ, אבל בהנחה שהוא לא משקר הוא החזיר את העלות מכיסו. אין פה משהו פלילי ואף אחד לא טוען שיש. לכולם ברור ששניהם לא התנהלו בהתאם לנהלים בשני המקרים האלו, ושהאינטרס הציבורי לא נפגע. כמובן, אפשר להגיד שאם להפרה של נהלים אין השלכות אז הנהלים חסרי משמעות, וגם עם כל הכבוד שהשניים עשו את מה שעשו מחוסר ידיעה, היא לא אמורה לפטור מעונש. יש גם את העניין שהדוח הוא כביכול עצמאי, אבל נכתב על-ידי יועץ של ג’ונסון. לכן לא מפתיע שהלייבור ממשיכה ללחוץ בכיוון הזה, בזמן שהשמרנים מבקשים לפטור את העניין בלא כלום. זה לא ייגמר כל-כך מהר.