אתמול (ד’) השרה הראשונה של צפון אירלנד ארלין פוסטר הודיעה בדרמטיות אבל לא במפתיע על התפטרותה, שתיכנס לתוקפה בעוד כחודשיים. הדבר מגיע אחרי תקופה ארוכה של מרידות נגדה בתוך מפלגתה, ה-DUP. ההימור הלא נכון שלה על בוריס ג’ונסון ב-2019, הצבעות שלא מקובלות על חברי מפלגתה והתמודדות בעייתית עם המהומות בצפון אירלנד הביאו לתסיסה נגדה בקרב שותפיה לדרך. אחרי שחלקם פעלו להדיחה באי-אמון, פוסטר החליטה להקדים אותם והתפטרה מיוזמתה. כעת, המפלגה תצטרך להתכונן לבחירת ראש מפלגה חדש, שיצטרך להתמודד בדיוק עם אותם האתגרים שהביאו להדחתה של פוסטר | צילום: DUP
אנחנו עוד נחזור לכל פרשות השחיתות וההון-שלטון בקרב השמרנים שהולכות ונחשפות עם כל יום שעובר. אבל מה שיפה בפרשות האלו זה שאין באמת דבר כזה לסקר אותן באיחור, וכל יום שעובר פשוט דורש להכניס עוד סיפור להשתלשלות העניינים. בכל מקרה, ניקח מזה הפסקה לטובת עניין חשוב ביותר: השרה הראשונה של צפון אירלנד, ארלין פוסטר, הודיעה על התפטרותה מתפקידה. היא עדיין לא עוזבת אותנו ותישאר בתפקידה עד סוף יוני, ועדיין מדובר בנקודת שיא פוליטית.
מה הוביל להתפטרות?
אי הנחת
ההתפטרות של ארלין פוסטר לא קרתה בוואקום. קדמה לכך הרבה מאוד אי-נחת במפלגתה, ה-DUP. הדבר נבע קודם כל בגלל הברקזיט: ב-2016 המפלגה היוניוניסטית תמכה בברקזיט וקידמה אותו במסגרת הקמפיינים שקדמו למשאל העם. ב-2017, לאחר שההימור של ת’רזה מיי ללכת לבחירות כלליות לא הצליח ונוצר פרלמנט תלוי, ה-DUP השלימה לשמרנים רוב בפרלמנט. כשת’רזה מיי הציגה את ה-backstop, שמצד אחד מנע גבול קשיח בין צפון אירלנד לאירלנד אבל מצד שני איים לכלוא את הממלכה בחוקי האיחוד, ה-DUP התנגדו להסדר. לאחר שמיי פינתה את מקומה לבוריס ג’ונסון, ה-DUP סיפקה תמיכה פרלמנטרית גם לו. רק שג’ונסון מכר את ה-DUP לטובת האירוסקפטיים במפלגתו. את ההסדר של מיי הוא החליף בפרוטוקול צפון אירלנד שקבע גבול פנימי בין צפון אירלנד לבין האי הבריטי. פוסטר הואשמה בשיקול דעת לקוי כשתמכה בשמרנים גם תחת ג’ונסון.
כדי לפייס את מבקריה בתוך המפלגה, פוסטר הקשיחה את עמדותיה נגד פרוטוקול צפון אירלנד. היא החלה בעתירה נגד הפרוטוקול, פרסמה לו תכנית חלופית, ואפילו הפסיקה את השתתפותה בפעילות של מועצת השרים המשותפת של צפון ודרום אירלנד כשהדיונים נגעו לברקזיט. אבל רבים מחברי מפלגתה לא השתכנעו, והמהומות של צעירים פרוטסטנטים שפרצו בצפון אירלנד לבטח לא עזרו לאמון בהנהגת ה-DUP.
לכך נוסף עוד קרע שהתגלה בשורות המפלגה: בשבוע שעבר הצביעה אסיפת צפון אירלנד על איסור טיפולי המרה. ה-DUP היא מפלגה רגרסיבית משהו, ותמיד חסמה חקיקה לטובת זכויות הלהט”ב. למעשה, ב-2019 הפרלמנט הבריטי ניצל את העובדה שלא הייתה בצפון אירלנד ממשלה מתפקדת כדי לכפות מלמעלה הכרה בנישואים גאים. בכל מקרה, אתם יכולים לנחש שה-DUP לא בדיוק תומכת באיסור טיפולי המרה. אבל בזמן שרוב המפלגה הצביעה נגד החוק, ארלין פוסטר הייתה אחת מחמישה חברי פרלמנט שהעדיפו להיעדר מההצבעה. גם התחייבותה לקדם חוק שייתן לשפה האירית מעמד בצפון אירלנד לא עשה איתה חסד, שכן זה צעד שמזוהה עם הלאומנים.
אי-אמון
כל הדברים האלו קרו בצל העובדה שבעוד כשנה יתקיימו בחירות לאסיפת צפון אירלנד. מצבה של ה-DUP ממש לא משהו: אחרי שבבחירות 2017 לאסיפה ה-DUP קיבלה 28.1% מהקולות, הסקר האחרון חוזה כ-19% בלבד. התממשות הסקר הזה עשויה להביא (לא בוודאות, בגלל שיטת הבחירות) לכך שהשין פיין הלאומנית תהפוך למפלגה הגדולה ביותר באסיפה. פירוש הדבר הוא שלראשונה מאז הקמת האסיפה המפלגה הגדולה לא תהיה יוניוניסטית. גם העובדה שסקר מהשבוע שעבר מצא שאם יתקיים משאל עם על איחוד האי האירי, היוניוניסטים אולי ינצחו אבל זה יהיה צמוד, בטח גם לא תרמה לתחושת הביטחון במפלגה. הדבר הביא רבים לחשוב שאולי כדאי לעשות שינוי בהנהגת המפלגה.
בהינתן כל אלו, ועוד מרידות פנימיות קטנות שהיו נגד פוסטר בחודשים האחרונים, קשה להיות מופתעים מכך ששלשום (ג’) נפתח נגדה הליך אי-אמון. טיבו של המהלך לא ממש ברור שכן המכתב שהתניע אותו נחשף לכמה כלי תקשורת אבל לא פורסם במלואו. במכתב, עליו חתמו נציגי המפלגה באסיפת צפון אירלנד, בבית הנבחרים ובבית הלורדים, ביקשו חברי המפלגה להביע אי-אמון בהנהגה הנוכחית. ככל הנראה, הם דרשו לערוך בחירות לראשות המפלגה לפי הלו”ז של חוקת המפלגה, שלרוב נערכות מדיי שנה באופן סימבולי כדי לאשר את מעמד ראש/ת המפלגה, אבל הפעם דרשו לערוך אותן על אמת. בתחילה, פוסטר ניסתה לשדר שהקרקע יציבה, אבל ספק שמישהו קנה את זה לאור ביטולי הפגישות הרבים שהגיעו. אמש פוסטר כבר הודיעה על התפטרותה.
הודעת ההתפטרות
בהצהרתה המשודרת, ארלין פוסטר הודיעה על כוונתה לסיים את תפקידה כראשת ה-DUP ב-28 במאי וכשרה הראשונה של צפון אירלנד בסוף יוני. ההתראה הארוכה הזו נועדה לאפשר למפלגה להכין את הפרוצדורות לבחירת ראש/ת המפלגה הבא/ה בנחת. הדבר דיי מתבקש, בהתחשב בשמועות שהמפלגה שוקלת לשנות את חוקיה כך שלא רק חברים באסיפת צפון אירלנד יוכלו להתמודד לראשות המפלגה אלא גם חברי פרלמנט בווסטמינסטר. בכל מקרה, שאר ההצהרה הייתה נאום מסכם (מן הסתם, יהיה עוד אחד כשהיא תעזוב את התפקיד לחלוטין). היא התגאתה בהישגים הפרלמנטריים של המפלגה תחתיה, וגם ביקשה להגן על החלטתה לתמוך בשמרנים בפרלמנט, מאחר שהדבר השיג לצפון אירלנד כמיליארד ליש”ט. כמו כן, בדומה לת’רזה מיי בדמדומי כהונתה, גם פוסטר ביקשה לעודד נשים להיכנס לפוליטיקה והיללה את כך שצפון אירלנד מכילה אנשים המזדהים כאירים, כבריטים, כצפון אירים או כשילוב של כולם.
תגובות
התפטרות שכזו, גם אם לא מכה גלים בכל מקום בעולם, היא כן ביג דיל. בוריס ג’ונסון ביקש להודות לפוסטר על שירותה את צפון אירלנד והביע תקווה שהיא תישאר בזירה הציבורית גם לאחר סיום תפקידה. ברנדון לואיס, שר צפון אירלנד בממשלה הבריטית, הילל את המחויבות של פוסטר לשרת את הציבור ואת ההשראה שלה לנשים ולצעירים בצפון אירלנד. סטיב אייקן, ראש המפלגה היוניוניסטית המתחרה UUP, היה תמציתי ואיחל לפוסטר הצלחה בהמשך הדרך. גם ברפובליקה האירית לא נשארו אדישים: ראש הממשלה (טישך) מיהאל מרטין ציין לטובה את התנהלותה של פוסטר במהלך משבר הקורונה, והתייחס גם הוא כמובן להשראה שהיא היוותה עבור נשים צעירות לאור כך שהייתה האישה הראשונה לכהן כשרה הראשונה של צפון אירלנד. סגן ראש הממשלה (טנשטה) ומי שבסוף 2022 יהפוך לטישך בעצמו במסגרת הסכם רוטציה, ליאו ורדקר, היה יותר אישי ונזכר לטובה בעבודה המשותפת שלו עם פוסטר.
Very sorry Arlene Foster has resigned as First Minister and DUP Leader. Worked with her for 10 years & knew her very well. Wish her very best in her future life. As her statement said, all people of NI must live together & share this wonderful country.
— Leo Varadkar (@LeoVaradkar) April 28, 2021
בגוש הלאומני של המפלגות הצפון איריות הטון היה קצת אחרת. הם כמובן איחלו לפוסטר כל טוב, אבל הדגש היה אחר. קולום איסטווד, ראש ה-SDLP, הדגיש שבלי קשר למי שיעמוד בראש ה-DUP, הבעיות והפתרונות בצפון אירלנד לא השתנו. “מי שיחליפו אותה”, הוא כתב, “צריכים לשקף כיצד נעבוד ביחד כדי לאחד את הקהילות שלנו”. מישל אוניל, ראשת השין פיין בצפון אירלנד וסגנית השרה הראשונה של צפון אירלנד, הייתה גם היא בטון הרבה יותר פרקטי. “דיברתי היום עם ארלין פוסטר והיא יידעה אותי בכוונתה להתפטר”, היא צייצה. איחלתי לארלין ולמשפחתה כל טוב בזמנים שיבואו. הפוליטיקה וחלוקת הכוח חייבות לעבוד עבור כולם”. צריך לזכור שלמרות העבודה המשותפת, פוסטר ואוניל הן עדיין משני גושים יריבים שמחויבים מכוח חוק לעבוד יחד. אגב, לפי דיווחים, גם מצבה של אוניל לא מדהים והיא כבר ביקשה משתי חברות מפלגה באסיפת צפון אירלנד לשקול את המשך תפקידן כדי לבנות מחדש את המפלגה.
I have spoken with Arlene Foster today and she informed me of her decision to step down. I have wished Arlene and her family well in the time ahead.
Politics and Power sharing must work and deliver for everyone.— Michelle O’Neill (@moneillsf) April 28, 2021
עידן פוסט-פוסטר
במחליפים הפוטנציאליים של פוסטר נדון כאשר נתקרב לתחילת המרוץ. אבל נשאלת השאלה איך הדבר הזה אמור להשפיע. כשר הראשון המערכת הצפון אירית, שמחייבת כמעט פריטטיות בניהול העניינים, תביא מן הסתם לכך ההשפעה יותר מוגבלת. מי שיחליף את פוסטר (כנראה שיהיה מדובר בגבר), יהיה אשר יהיה, לא יפעל לבד. יהיה עליו לשתף פעולה עם מישל אוניל ועם שאר השין פיין. תהיה לו השפעה על ניהול צפון אירלנד, אבל בהנחה שהוא ירצה להזיז דברים ולא לתקוע אותם, הוא יצטרך להתפשר על הרבה מאוד דברים.
עיקר ההשפעה שלו תהיה על התנהלות ה-DUP. ראשית, הוא יצטרך להנהיג את המפלגה בעידן לא פשוט, בו הקתולים עומדים לעקוף במספרם את הפרוטסטנטים ובכך להפוך את המאזן בין היוניוניסטים ללאומנים. כבר שנים שההצבעה לגוש הלאומני עולה על חשבון הגוש היוניוניסטי. ואם הלאומנים יצליחו להשיג משאל עם על איחוד עם הרפובליקה שמדרום, ניצחון יוניוניסטי לא יהיה מובן מאליו. שנית, להתמודד עם פרוטוקול צפון אירלנד, שנחשב לגורם שפוגע מאוד ברעיון היוניוניסטי עקב ההפרדה שהוא יוצר בין צפון אירלנד לבין שאר הממלכה.
כי ארלין פוסטר אולי הולכת, אבל האתגרים שהביאו לעזיבתה לא הולכים לשום מקום.