חדשות בקטנה: החבל מתהדק סביב צווארה של ניקולה סטרג’ון, לאחר שוועדת החקירה הפרלמנטרית מצאה הטעיה בעדויותיה. מבצע החיסונים צפוי להיכנס לתוך עיכוב, אבל הממשלה מתעקשת שהיא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. הברקזיט נכנס לשורה של קשיים חדשים, כולל איום בתביעה מצד האיחוד האירופי. והממשלה והאופוזיציה בקרב על הנרטיב לגבי החוק שמצד אחד עשוי לפגוע בחופש ההפגנה ומצד שני כולל החמרה של הענישה במגוון פשעים אלימים (וגם פחות אלימים) | בתמונה: השר לחיסונים נאד’ים זהאווי מתחסן (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

היו לא מעט סיפורים במהלך השבוע החולף. על-מנת לא לאבד לגמרי את הלופ, הנה כולם ב-300 מילה או פחות. בקטנה ביחס למה שהולך פה בדרך כלל. מתחילים.

הצרות של ניקולה

נתחיל בסקוטלנד, עם החדשות הטריות. אתמול (ה’) דווח שוועדת החקירה הפרלמנטרית של הפרלמנט הסקוטי בעניין אלכס סלמונד מצאה את השרה הראשונה ניקולה סטרג’ון אשמה בהטעיית הוועדה. נזכיר: לאחר שטיפול הממשלה הסקוטית בתלונות נגד השר הראשון לשעבר אלכס סלמונד התגלה כיותר ממביך, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית. במסגרתה, ניקולה סטרג’ון העידה בפני הוועדה וסיפרה גם מתי נודע לה על העניין. הבעיה הייתה שסטרג’ון שכחה, או “שכחה” (תלוי את מי שואלים) לדווח על פגישה שהייתה לי עם אחד מאנשי הצוות של סלמונד. מאז, הוועדה הזו מרחפת מעל הראש של סטרג’ון ערב הבחירות. מאז גם היא וגם סלמונד הספיקו להעיד שוב בפני הוועדה, אבל זה פחות העניין כרגע. כעת, כאמור, הוועדה טוענת שסטרג’ון הטעתה אותה. סטרג’ון, מצדה, ממשיכה לעמוד מאחורי דבריה.

ניקולה סטרג'ון
אינדיקציה לבשורות רעות. ניקולה סטרג’ון (צילום: ממשלת סקוטלנד)

בשלישי, כנראה כדי שיהיה לנו על מה לדבר עד תוצאות הבחירות, צפויים להגיש דוח הוועדה הסופי. הדבר הראשון שכולם יחפשו בו יהיה מענה לשאלה האם סטרג’ון הפרה או לא הפרה את הקוד המיניסטריאלי. הקוד הזה הוא סט של כללים שמצופה מכל המחזיקים בתפקיד שר ומעלה לעמוד בו. אם ייקבע שסטרג’ון הפרה אותו, יצופה ממנה להתפטר. אם זה יקרה, ה-SNP תצטרך לרוץ לבחירות שיתקיימו בעוד פחות מחודשיים עם ראש/ה חדש/ה, וסביר להניח שהמנדט המיוחל לעצמאות לא יגיע. אם סטרג’ון תסרב להתפטר, זה גם לא ממש ייטיב עם ה-SNP. כמובן, קיימת האפשרות שהדוח יקבע שהיא לא הפרה שום כלל. אבל, הקביעות המיוחסות לוועדה מהוות אינדיקציה לכך שהוועדה לא ממש סומכת על סטרג’ון. דאגלס רוס, ראש השלוחה הסקוטית של השמרנים, דורש את התפטרותה רק על העניין הזה. בקרוב נראה אם יהיה לו גיבוי.

האטה בחיסונים

ומהחדשות הטריות לחדשות הגדולות. שלשום (ד’) NHS אנגליה הודיע לראשי מערך הבריאות שייתכן שבני 50 ומטה יצטרכו לחכות עד חודש יותר מהמתוכנן למנה הראשונה שלהם. הסיבה: החל מהשבוע של ה-29 במרץ צפויה להיראות האטה באספקת החיסונים. הסמיכות לאיום של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין (התגעגעתם?) לעצור ייצוא של חיסונים למדינות עם שיעורי התחסנות גבוהים ובריטניה בתוכן – זאת כדי לפצות על מדיניות החיסונים הכושלת של האיחוד האירופי – יצרה אצל רבים בלבול שהאיחוד מהווה את הסיבה לפגיעה באספקה. בפועל, הבעיה היא ככל הנראה עם מפעלי אסטרהזניקה בהודו. מטעם אסטרהזניקה עצמה דווקא נמסר שלא צפויה להיות בעיה עם האספקה לבריטניה. הממשלה גם אמרה שזה מכתב סטנדרטי. אבל הצפי עדיין קיים וב-NHS מתעקשים שזה לא משהו שהולך ברגל.

שר החינוך מאט הנקוק התעקש שהדבר לא אמור לפגוע בלוח הזמנים של אסטרטגיית היציאה הנוכחית של בריטניה, שאמורה להיות חד-כיוונית ובלי חזרה לסגרים. שזה לא ממש מרשים, חייבים להגיד: לוח הזמנים הזה הוא לזמני מינימום בלבד בין שלב לשלב. אם הנתונים לא יאפשרו מעבר לשלב הבא, הבריטים יצטרכו להמשיך לחכות עוד קצת. יותר מעניינת ההתעקשות של הממשלה שהיא תסיים לחסן את כל הבוגרים ביולי, בהתאם ללו”ז העדכני. זה מצביע על אחת משלוש אפשרויות: אחת, הממשלה למעשה האמינה שתוכל לסיים לחסן את כל הבוגרים עוד לפני יולי, אבל השאירה לעצמה מרווח טעייה מהסוג הזה. שתיים, בממשלה בונים על כך שיהיו בהמשך פיצויים על בעיות האספקה הקרובות. שלוש, בוריס ג’ונסון, כמו בוריס ג’ונסון, לא מוכן להתמודד עם ההשלכות הפוליטיות של הודאה בדחיית הדדליין, ושהוא מקווה שעד אז יצוץ משהו. מניח שעד יולי נדע.

מאט הנקוק
מתעקש על הלו”ז. מאט הנקוק (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

אפרופו האיחוד האירופי

אם כבר הזכרנו את האיחוד, אולי כדאי לחזור לנושא שהוא יקיר הבלוג: ברקזיט. כי למה לתת לזה למות אם אפשר שלא? פשוט, האיחוד התחיל בצעדים משפטיים נגד בריטניה בטענה להפרת פרוטוקול צפון אירלנד. אומרים שם שמקווים שיהיה אפשר לפתור את הבעיה לפני שהדבר יגיע לדיון בבית הדין האירופי לצדק (שלפי הסכם היציאה, מהווה הגורם הבורר בחלק מהמקרים), אבל עד שזה יקרה, בואו ננסה להבין למה זה קרה. הסיפור הוא שבריטניה, כדי להקל על המסחר בצפון אירלנד שנפגע כתוצאה מהגבול הפנימי שיצר הסכם היציאה, שינתה בשטח את האופן בו הגבול הפנימי הזה מיושם. בגלל שהיא עשתה את זה באופן חד-צדדי, מדובר בהפרה של ההסכם. כעת, האיחוד מאיים בתביעה ומחכה לתגובת בריטניה למכתב האזהרה. זה מצטרף לכך שלפני כחודש המפלגות היוניוניסטיות בצפון אירלנד החלו במהלך של עתירה נגד הפרוטוקול. כלומר, בגדול, הבעיה של צפון אירלנד רחוקה מלהיפתר.

https://twitter.com/MarosSefcovic/status/1371449869043388416

וזו לא הבעיה היחידה שטרם נפתרה. ניתן להוסיף לכך שלפי הערכות, הייצוא הבריטי לרפובליקה האירית צנח ב-65% במהלך ינואר. וזה לא קטן בכלל: הייצוא לאירלנד היה שווה לבריטים ב-2019 כ-40 מיליארד ליש”ט, והיווה כמעט 6% מסך הייצוא הבריטי. נפילה של יותר מחצי היא נזק רציני למדי. זה בנוסף לירידות בייצוא למקומות אחרים. יכול להיות שבטווח הארוך זה ישתפר, אבל בריטניה חטפה את הקורונה חזק גם בפן הכלכלי, ככה שיש הרבה אנשים שבשבילם מה שקורה בטווח הקצר הוא מכת מוות. אבל אם זה מעודד אתכם, ייתכן שהסכם הסחר ייפול גם הוא: ועדה של בית הלורדים מדווחת שייתכן שהפרלמנט האירופי לא יספיק לאשר את ההסכם, מה שיביא לנפילתו. וזה אומר, בגדול, סחר בתנאי ארגון הסחר העולמי, שפירושו פגיעה אנושה גם בייצוא וגם בייבוא. ברקזיט הוא ללא ספק מתנה שלא מפסיקה לתת.

מחמירים את הענישה?

ייתכן שאתם זוכרים שבפוסט על הרצח של שרה אוורארד דובר בקטנה גם על הצעת חוק של הממשלה. הצעת החוק הזו מדוברת בעיקר בגלל האפשרות להגביל הפגנות שלכאורה פוגעות בסדר הציבורי, אבל היא כוללת הרבה יותר ומחמירה את הענישה במספר תחומים. החוק עבר בפרלמנט מוקדם יותר השבוע, וזכה לביקורת רבה. בשאלות לראש הממשלה שהתקיימו שלשום (ד’) בוריס ג’ונסון האשים את קיר סטארמר שהלייבור לא הצביעה בעד הצעת החוק הזו ובכך מנע התקדמות בענישה למי שפוגעים, בין השאר, בנשים. סטארמר טען שהחוק כולל הרבה יותר התייחסות לפסלים מאשר לפגיעה בנשים. אז מה הסיפור?

בעקבות השחתת הפסלים של וינסטון צ’רצ’יל ואחרים ביוני 2020, הצעת החוק החדשה מבקשת – בין השאר – להעלות את עונש המקסימום על ונדליזם מהסוג הזה משלושה חודשים לעשר שנים. שזה, לדעתי האישית, מופרע לגמרי. אבל בכל מקרה, עשר שנים זה יותר ממה שרוב עברייני המין בבריטניה מקבלים. ניתן לתת מאסר עולם במקרה של נזק גופני חמור, אבל זה כמעט ולא קורה, וכמעט כל עונש מעל עשר שנים בתחום הזה של עבירות הוא נדיר למדי. הצעת החוק לא כוללת התייחסות לפשעים נגד נשים. בכך, יש פה ניסיון להשתלט על הנרטיב: בוריס ג’ונסון טוען שהלייבור מדברים הרבה ועושים מעט כי הם מצביעים נגד חוק שיכלול החמרת ענישה במגוון פשעים. קיר סטארמר טוען שהממשלה מתעניינת יותר בפסלים מאשר בנשים בשר ודם.

קיר סטארמר
נלחם על הנרטיב. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

והאמת היא למעשה יותר מורכבת. יכול להיות שיש בהצעת החוק הזו כמה סעיפים ששווה להעביר. אבל לא ניתן לצפות מהלייבור שתצביע בעד חוק שמגביל את חופש ההפגנה כפי שהחוק הזה עושה. לא מן הנמנע שהשמרנים בכוונה עטפו את הגבלת ההפגנות הזו בסעיפים שיחמירו ענישה במגוון תחומים, כדי לשים את הלייבור בפוזיציה הבעייתית הזו. ועכשיו נשאלת רק השאלה למי יאמינו המצביעים.

הבהרה: עקב לו”ז עמוס, אני לא תמיד מגיע לכתוב על כל הסיפורים בהרחבה. אני מקווה שבאפריל אוכל לכתוב באופן יותר שוטף. תודה על ההבנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *