יום התקציב השנתי הגיע, עם התיק האדום ותקציב 2021 בתוכו. שר האוצר רישי סונאק הגיע לפרלמנט והציג את התקציב בהתחשב בתקופת הקורונה וגם ביום שאחריה. התקציב מתחלק לשלושה חלקים: סיוע לתקופת המגיפה, שהוארך בחצי שנה נוספת. איזון פיקסלי, בדמות הקפאת מדרגות המס והעלאת מס החברות. ובניית כלכלת העתיד, באמצעות יצירת אפיקים להתפתחות הכלכלה. למרות שהמניעים והנסיבות שונים לגמרי, חלק מהצעדים מזכירים את הבטחות של ג’רמי קורבין וג’ון מקדונל. אבל האופוזיציה מהשמאל בכלל רואה בזה המשך של הצנע | צילום: משרד האוצר הבריטי
אתמול (ד’) הגיע היום הזה בשנה בו שר האוצר מציג את התקציב השנתי המתוכנן בפני בית הנבחרים. לפי המסורת, שר האוצר (שרת אוצר עוד לא הייתה בבריטניה) יוצא ממעונו הרשמי בדאונינג 11, מצטלם עם התיק האדום המוזר (שלרוב מכיל את הטקסט של הנאום לפרלמנט), ולאחר מכן הולך לנאום בפני הפרלמנט. עוד על-פי המסורת, בגלל אורכו של הנאום, מקובל שבניגוד לבדרך כלל, שר האוצר יכול לשתות אלכוהול תוך כדי הנאום. קנת’ קלארק נהג לשתות ויסקי, ג’פרי האו ג’ין אנד טוניק, בנג’מין ד’יזראלי העדיף ברנדי ומים. גורדון בראון, אליסטייר דרלינג וג’ורג’ אוסבורן הסתפקו במים. בכל מקרה, אתמול היה היום – בפעם השנייה – של שר האוצר הנוכחי רישי סונאק. ונו, תקציב 2021 הוא כזה כאב ראש שלא הייתי מאשים אותו אם היה נדרש לטיפה המרה (הוא הסתפק במים).
https://twitter.com/eleanor4epping/status/1367081413460299780
פנים עגומים
רישי סונאק הוא אדם שקשה לפספס את חיוכו הרחב. אם תסתכלו על התמונה מתחת לפסקה זו, מצילומי התקציב המסורתיים של 2020, תוכלו לראות שהוא מחייך. הוא קצת נבוך מהמעמד, כי בכל זאת הוא מונה לתפקיד זמן קצר מאוד לפני כן. הוא גם כנראה קצת התבאס שהקורונה בדיוק התחילה לקחת את כל הפוקוס. אבל עדיין, הוא חייך בפה רחב. לקראת תקציב 2021, כפי שתוכלו לראות בתמונה הראשית, הוא היה הרבה יותר רציני, פחות אופטימי, פחות נלהב. ואפשר להבין אותו: לצלוח את המגיפה הזו זה מספיק בשביל לקבל הרבה שיערות לבנות. אז להיות זה שאמור לתקצב את כל הסיפור הזה, אחרי שהוא נכנס לתפקיד תחת ההנחה שהוא יוכל להגדיל את הוצאות הממשלה בלי להעלות יותר מדי מסים. ובכן, בהצלחה עם המימון של זה בלי לקחת צעדים לא פופולריים. גם לי בנסיבות האלו היה יוצא פרצוף מדוכדך משהו.
אבל מה בתקציב?
בנאומו בפרלמנט, סונאק התחיל בתיאור המצב. מצד אחד, ובכן, דיי מחורבן שם בחוץ. קורונה וזה. מצד שני, הרבה מהתחזיות הכלכליות השתפרו עם הזמן. בריטניה, כך סונאק, צפויה לחזור לפעילות כלכלית בהיקף שמזכיר את הימים שקדמו לקורונה כבר באמצע 2022, חצי שנה לפני הצפי הקודם. זה לא אומר שהמצב טוב: החוב בשמיים, המוני מובטלים, נכון לעכשיו התמ”ג על הקרשים והתחזיות חוזות שבעוד חמש שנים הוא יהיה משמעותית קטן יותר ממה שהיה יכול להיות. מגיפות זה כולירה.
סונאק נהנה לחלק לסעיפים, וגם תקציב 2021 מתחלק לשלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון הוא תמיכה ככל שיידרש בציבור הבריטי כדי לצלוח את המשבר הזה בשלום. החלק השני נוגע לתיקון המצב הפיננסי של בריטניה. שלישית, בניית הכלכלה של העתיד.
תמיכה ככל שיידרש
נתחיל בתמיכה לזקוקים לה. סונאק הבטיח מספר דברים. תכניות החל”ת והתמיכה בעצמאיים יוארכו בחצי שנה, עד סוף ספטמבר. עם זאת, במהלך הקיץ, לאחר שהכלכלה הבריטית צפויה להיפתח במלואה, התמיכה תהיה יותר ממוקדת במי שזקוקים לה, ותקבל אופי יותר דיפרנציאלי. תוספת הקצבה לאשראי האוניברסלי, השם של מערכת הקצבאות הבריטית, תמשיך גם היא עד סוף ספטמבר (הממשלה בהתחלה ניסתה להתנגד לכך, אבל ההתקפלות הייתה צפויה). תוספות של עשרות מיליוני ליש”ט לתכניות שיעזרו להתמודד עם תופעה של אלימות בבית. מענקים לעסקים שיתקשו לחזור לפעילות. תכנית הלוואות נדיבה לעסקים תיפתח אף היא, ותציע הלוואה מ-25 אלף ועד עשרה מיליון ליש”ט. גם סיוע לרוכשי דירות על הפרק. יש עוד הרבה. אם לתמצת, המון תמיכה בעובדים, בעסקים ובצרכנים.
תיקון המצב הפיננסי
אבל מאחר שאחריות פיסקלית כלשהי נדרשת, הגיע גם החלק השני. הפחות אופטימי. בכל זאת, החובות שהמדינה נכנסה אליהם שוברים שיאים. הוא טוען שהצעדים שהוא מתכוון לקחת יצמצמו מאוד את החובות של בריטניה כבר בשנה הבאה, ויחזירו אותם לממדיהם הסבירים עד 2026. סונאק מתעקש על כך, מכיוון שלאמונתו כאשר יש משבר כמו זה שאנחנו חווים עכשיו יש צורך בחופש פיסקלי לשחרר תמיכה רחבה. כדי לעשות זאת יש להגיע במצב פיסקלי טוב, ולשם כך יש לצמצם את החובות. בכל מקרה, סונאק מודע לכך שכרגע יהיה דיי מגוחך להציג תכנית פיסקלית עם מטרות מוגדרות. לכן, הוא רק הסביר באילו צעדים הוא ינקוט כדי להקטין את החוב.
שלושה עקרונות עומדים בבסיס התכנית הזו. ראשית, בימים כתיקונם הממשלה לא אמורה ללוות כסף על-מנת לממן את הוצאות היומיום שלה. שנית, לא ניתן לתת לחוב להשתולל ולעלות בלי השגחה. שלישית, זה סביר לנצל ריביות נמוכות כדי להשקיע כסף בפרויקטי הון שיכולים להזניק את הכלכלה קדימה.
סונאק נתן שני אמצעים עיקריים לשמור על העקרונות האלו. הצעד הראשון הוא, במקום להעלות מסים על יחידים, הוא הקפאת מדרגות המס. כלומר, למרות שמדרגת המס עולה מדיי שנה, הפעם לא תהיה התחשבות באינפלציה ובדברים מהסוג הזה. העלייה של 2021 תתקיים כמתוכנן, אבל לאחריה המדרגות יקפאו עד 2026. הקפאות דומות יהיו גם על מדרגות המס של המע”מ והפנסיות. שנית, מסים שכן יעלו יהיו מסי החברות. ב-2023 המס על רווחי התאגידים יעלה מ-19% ל-25%. גובה המס הזה אמור להשאיר את בריטניה עם מס החברות הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-G7. שנת 2023 נבחרה בגלל שאז, לפי התחזיות, יהיה ניתן לדבר על התאוששות של ממש. עסקים קטנים או מתקשים יזכו להגנה, בזמן שרק 10% מהחברות ישלמו את מלוא ה-25%. כמו כן, יינקטו צעדים כדי ליצור בבריטניה למרות הכל משטר מס ידידותי לעסקים.
בנוסף, מסים על אלכוהול ודלק הוקפאו לעת עתה, כדי לא להעלות את יוקר המחיה.
כלכלת העתיד
אבל סונאק לא רוצה רק להחזיר חובות. הוא רוצה שתקציב 2021 יסייע לכלכלה הבריטית לגדול. לכן הוא מבטיח כמה דברים שיסייעו לזה לקרות. ראשית, כדי לחזק את התעשיות הירוקות, יוקם בלידס בנק תשתיות, שתפקידו יהיה להשקיע בפרויקטים ירוקים לאורכה ולרוחבה של בריטניה. וזה רק הצעד המרכזי בשורה של צעדים שיעודדו השקעות בתעשייה הירוקה. שנית, סונאק מעוניין להתמודד עם בעיית פריון העבודה הנמוך והקשיים עמם מתמודדים עסקים. כדי לעשות זאת, הממשלה תשיק את תכנית “עזרה לגדול”. במסגרת התכנית עסקים קטנים יקבלו הכשרה בניהול העסק שלהם ופיתוח כישורים דיגיטליים. שלישית, הפיכת בריטניה למעצמה מדעית עולמית. הדבר ייעשה באמצעות הפיכת המסים על מחקר ופיתוח לתחרותיים אל מול העולם, ובשיתוף פעולה עם שרת הפנים תכנית ויזות שתעודד את הגירתם של מוחות מדעיים למדינה. רביעית, השקעה בממלכה המאוחדת כולה, עם תקציבים מיוחדים לסקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד וכמו כן מימון נוסף לממשלות האזוריות שלהן. חמישית, ביזור המרכזים הכלכליים ברחבי המדינה במקום בלונדון לבדה.
ישנם עוד צעדים, כמו הקמת נמלים חדשים שיקלו על הסחר, עם חוקים מיוחדים שיאפשרו סחר מהיר ונוח. בכך, וזו הצהרה מפורשת, סונאק מבקש ליהנות מיתרונות הברקזיט.
סיכום ביניים
אני לא יכול לתת ניתוח כלכלי של התקציב מפני שאיני כלכלן. מה גם שזה לא בלוג כלכלי אלא פוליטי. לכן, אני יכול להציע שתי נקודות פוליטיות לשים לב אליהן. הראשונה היא שאם רואים את האור בקצה מנהרת הקורונה, סונאק ממש מרגיש את משב האוויר הרענן שנכנס דרך הפתח. מצד אחד הוא מבין שבריטניה עדיין בתוך המנהרה ושיש לתמוך בעסקים ובעובדים. מצד שני, הוא כבר יוצא מנקודת ההנחה האופטימית למדי שעד הקיץ כבר תהיה פעילות כלכלית מלאה שלא תוגבל לפחות עד המגיפה הבאה. לכן, הוא מרשה לעצמו להכין לא רק את התכנית לכסות את הגירעון הענק שנוצר, אלא באופן כללי גם להתחיל לקצץ קצת בתמיכה בקיץ למי שלא יזדקקו לה.
שנית, סונאק עשה פליק-פלאקים באוויר כדי להימנע משלושה דברים: העלאת מסים לאנשים העובדים, קיצוץ בשירותים הציבוריים והשארת החוב כבעיה לשרי האוצר הבאים. וזו לא הבחנה שלי: הוא אמר את זה במפורש בפרלמנט. לכן, הוא הגיע עם הפתרון היצירתי שבמקום להעלות מסים ליחידים, הוא העלה מסים לחלק מהתאגידים, וכמו כן הקפיא את מדרגות המס, כך שמשכורות שיעלו יפגשו מוקדם מן הצפוי את המדרגה הבאה. בנוסף לכך, הוא מנסה ליצור השקעות קיינסיאניות משהו שיאיצו את הפעילות הכלכלית. סונאק ניסה לחשוב כאן מחוץ לקופסה כדי לא להביא למדיניות שתוכל להיקרא על-ידי יריביו הפוליטיים “צנע”. העשור האחרון הספיק כדי להשניא את המילה הזו. בפועל, כך חוזים, נטל המס כאחוז מהתמ”ג צפוי להגיע לגבהים שלא נראו בבריטניה עשורים.
עוד דבר, כפי שהבחינו בכך בניו סטייטסמן, מי שישמח לחתום בשתי ידיים על חלק מצעדיו של סונאק הוא שר האוצר בממשלת הצללים של קורבין, ג’ון מקדונל. העלאת מס החברות וביזור המרכזים הכלכליים מלונדון הם שתי דוגמאות להבטחות של מקדונל מבחירות 2019. כמובן, המניעים אחרים: מקדונל רצה לחלק מחדש את העושר בעוד סונאק מעוניין לסתום את הגירעון. ועדיין, קורבין יכול להגניב חיוך קטן.
דבר האופוזיציה
קיר סטארמר, מעבר להופעתו הראשונית בפרלמנט במשקפיים, החליט גם לנסות לתבל בקצת הומור את נאום התשובה שלו. ובכן, בואו רק נגיד שסטארמר הוא לא הסיבה ששמו של ההומור הבריטי הולך לפניו. אם לסכם את תוכן הדברים שלו, התקציב של סונאק בעיקר שם פלסטר על הבעיות שנוצרו, אבל לא מנצל את ההזדמנות כדי לערוך שינויים יסודיים ונחוצים במבנה הכלכלי של בריטניה. כמו כן, לדבריו בעיות כמו אי השוויון בכלל לא קיבלו מענה. אנשים שתלויים באשראי האוניברסלי אמנם קיבלו הארכה לקצבה המוגדלת, אבל בסופו של דבר עדיין ייאלצו להיפרד ממנה. הלייבור, הוא אמר, היו משאירים את ההעלאה במקומה עד יצירת מערכת טובה יותר. סונאק, לדבריו, אחראי ללא מעט מהנזקים הכלכליים שנגרמו, בכך שהגן על ההחלטה לא ללכת לסגר שני כשהלייבור המליצו על כך. במקום זאת, כך סטארמר, סונאק עיכב את הכניסה לסגר ובכך החמיר את הנזק שנוצר עקב הצורך בסגר ארוך יותר.
איאן בלאקפורד התחיל בביקורת על כך שחלקים רבים מהתקציב הודלפו לתקשורת עוד לפני שהושמעו בפרלמנט. בבריטניה, צריך לזכור, הנוהג הוא שחברי הפרלמנט לומדים על החלטות הממשלה לראשונה מההצהרות בפרלמנט, ולא דרך החדשות. אלא אם כן, כמובן, ישנה דחיפות להגיע לאזרחים במהירות. לפי אחת ההשערות, ההדלפות האלו עזרו להרגיע את חברי הפרלמנט השמרנים שהיו עשויים להתנגד למיסוי גבוה. בכל מקרה, בלאקפורד האשים את התקציב שהוא “עני באמביציה”. לדבריו, מדובר בעוד תקציב של צנע, וטען שהשמרנים חשים אליה נוסטלגיה. וכמובן, איך לא, הוא דיבר על הצורך בעצמאות סקוטית.
לסיכום
תקציב 2021 של רישי סונאק מצד אחד נותן ומצד שני לוקח לא מעט. אין העלאות מסים על אנשים באופן ישיר, אבל הקפאת מדרגות המס מבטיחה שאנשים ישלמו יותר מס ברגע שהמשכורת שלהם תעלה. אמנם אף אחד לא יפסיד באופן ישיר כסף, אבל אנשים יסיימו עם נטו קטן יותר ממה שחשבו. העלאות המסים הישירות הן על החברות, בצעד כמעט קורביניסטי. כמובן, זמנים קשים דורשים אמצעים קשים, אבל ההשוואות לג’ון מקדונל וג’רמי קורבין לא פסקו. המניעים שונים, הנסיבות שונות, אבל השמרנים מצאו את עצמם מאמצים צעדים מסוימים שנחשבים לצעדים של השמאל ולעתים אף השמאל הקשה. מצד שני, השמאל מאשים את סונאק שהתקציב שלו הוא למעשה המשך של מדיניות הצנע של העשור הקודם, בגלל שהוא לא הולך רחוק מספיק. בבחירות 2019 בוריס ג’ונסון ביקש להיפרד מהצנע לתמיד, תוך כדי שהוא נמנע מצעדי שמאל מרחיקי לכת. תקציב 2021 החזיר את המילה “צנע” ללקסיקון, וגם אימץ צעדים שלפני שנה איש לא היה מאמין שהשמרנים יאמצו.