הפסקה קטנה מהקורונה, החיסונים והווריאנטים לטובת עניין אחר: משבר האקלים. הממשלה מתכוננת לאירוח ועידת האו”ם בנושא שתתקיים בגלאזגו בנובמבר. ברצונה להראות שהיא זו שצריכה להנהיג את העולם במלחמה במשבר, וכדי לעשות זאת התכוונה לנקוט בכמה מהלכים טרם הוועידה. אחד מהצעדים שנשקלו, כך ממסמכים שהודלפו, היה מס פחמן, שיושת על כל התעשיות המזהמות. ברגע שנפל האסימון שזה עשוי להשפיע גם על מחירי המזון מהחי, קמה זעקה והממשלה נאלצה לסגת. במקביל, בקומבריה שבצפון אנגליה מתכוונים לפתוח מכרה פחם חדש, שגורם לכולם לתהות על מה שנראה כמו דיסוננס קוגניטיבי של הממשלה | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10 (התמונה מפברואר 2020)
בנובמבר 2021 תיערך בגלאזגו, בהובלת ממשלת בריטניה, ועידה עולמית בנושא משבר האקלים. הוועידה, הידועה גם בשם COP26, נתפשת בבריטניה כהזדמנות להפוך למובילה העולמית במלחמה במשבר האקלים. וכדי להיתפש כמובילה היא לא יכולה להסתפק רק באירוח את הוועידה, שכפי ששמה מרמז היא ה-26 במספר שהאו”ם עורך בנושא, אלא חייבת גם לקחת יוזמה. לכן, הממשלה שוקלת להטיל מס פחמן: על התעשיות המזהמות יוטל מס בהתאם לרמת הפחמן שהייצור שלהן מביא. כך, מקווים בממשלה, ישתלם לעסקים לפעול למען התייעלות אנרגטית ועבודה עם מקורות אנרגיה לא מזהמים. אבל זה לא כזה פשוט.
רקע
בגלל הפגנות התלמידים שסחפו את העולם ב-2018/19, עמן מזוהה גרטה תונברי, משבר האקלים הפך למשהו שכל פוליטיקאי בבריטניה חייב להתייחס אליו. ג’רמי קורבין השתמש בזה כדי להעביר בפרלמנט הכרזה על מצב חירום אקלימי. ת’רזה מיי ניסתה להפוך את המלחמה במשבר האקלים למורשת שלה, מרגע שהתברר שהיא הולכת להיזכר כזו שנכשלה עם הברקזיט. כשג’ו ביידן נבחר לנשיאות ארצות הברית, הדבר הראשון שבוריס ג’ונסון הזכיר כנושא לעבודה משותפת הוא משבר האקלים. וזה לפני שמדברים על כך שבבחירות 2019 רוב המפלגות שמו את משבר האקלים קרוב לפרונט.
בריטניה, יש להגיד, עשתה כמה וכמה צעדים בצמצום פליטת הפחמן. ב-2019 היא ציינה שבועיים רצופים בלי שימוש בתחנות פחמיות לצורך ייצור חשמל. מעט התחנות הפחמיות שעוד נותרו אמורות להיסגר עד 2025. בריטניה גם חייבה את עצמה בחוק להגיע לאפס פליטת חשמל עד 2050 (לא שהמחויבות הזו באמת שווה משהו מהבחינה המשפטית, שכן אפשר תמיד לשנות את זה). כמו כן, תכניות רבות בתחום מוצגות על-ידי הממשלה. יש עוד דרך ארוכה לצעוד, אבל אי-אפשר להגיד שלא נעשה כלום.
בינתיים, יש לזכור, האליטה הבריטית היא ברובה גלובליסטית. הרצון למצוא לבריטניה מקום בעולם הוא עניין שמלווה את הממלכה מאז מלחמת העולם השנייה ופירוק האימפריה. היה נראה שבריטניה מצאה את מקומה באירופה, אבל ב-2016 החליטה שלא נוח לה שם והחליטה למצוא מקום אחר. מקום אחד שבוחנים הוא מיקומה של בריטניה כמובילה העולמית של מלחמה במשבר האקלים. תוסיפו לזה שבוריס ג’ונסון לכל הפחות רוצה להיראות כגלובליסט מעל מהממוצע בפרלמנט, ותקבלו מוטיבציה רצינית להפוך את ועידת גלאזגו לאבן דרך במלחמה במשבר האקלים.
הולדתו של מס פחמן
אז מה עושים כדי להראות שבריטניה לא סתם מנהיגה (בשיתוף איטליה, יש לציין) את הפסגה העולמית, אלא גם מנהיגה את העולם. ובכן, צעד אחד יכול להיות הצגת מס פחמן. בקשה להתייעצות עם הציבור פורסמה כבר בקיץ, כחלק מהרצון למצוא חלופה לחוקים הסביבתיים של האיחוד האירופי. אבל כעת נראה שהולכים צעד רחוק יותר: לפי מסמך שדלף, שנשלח מטעם דאונינג 10 ומשרד האוצר לכל משרדי הממשלה, יש רצון לבחון את הטלת המס הזו על הכל. וכשאני אומר הכל, אני מתכוון להכל: מזון, שתייה, תחבורה וכל דבר אחר. הכוונה היא להצמיד תג מחיר לפליטת הפחמן של כל תעשייה ותעשייה, ואת תג המחיר הזה אפשר למסות.
מאחר שתעשיית המוצרים מן החי היא אחת מפולטות הפחמן המרכזיות בעולם, פירוש הדבר היה עשוי להיות עלייה במוצרי מזון רבים. זה הביא לחשש לא רק לגבי הצרכנים אלא גם לגבי החלקאים: אם המס מוטל כשלב ראשון רק בבריטניה, הוא ייתן יתרון לחקלאים מחו”ל שלא יהיו כפופים למס. בינתיים, הממשלה ניסתה להימנע מהתיוג של המס המוצע כ”מס בשר” ו”מס גבינות”. אבל, כמו שמרגרט ת’אצ’ר נכשלה להטמיע את השם הרשמי לדמי הקהילה (community charge) והם נודעו ברבים כמס הגולגולת, כך גם ממשלת ג’ונסון לא ממש הצליחה במשימה זו.
הביקורת הגיעה, כצפוי, מהספסלים השמרניים. כך למשל, רוברט הלפון אמר: “אני רוצה להיות ירוק” אבל שלא ניתן לעשות את זה על גבם של העניים. לדבריו, יש צורך בהטלת תשלומים על חברות מזהמות, אבל שצריך לעשות זאת באופן כזה שלא יגרום לפגיעה חסרת פרופורציות בעניים. חברו למפלגה כריס גרין הסכים והסביר שיהיה קשה להסביר לאלו שגם כך נאבקים לשרוד מדוע הם צריכים לשלם יותר על האוכל שלהם.
ההתקפלות
קשה להגיד שהממשלה עמדה הרבה זמן בביקורת. עד אתמול (ה’), הממשלה נמנעה מלהגיב על כך. זאת, כדי לא להקדים את הצגת התקציב לפרלמנט על-ידי שר האוצר רישי סונאק שמתוכננת למרץ. היום (ו’) היא כבר הודיעה שאפשר לנשום לרווחה: לא יהיה מס פחמן על אוכל. “אנחנו לא נטיל מס בשר על הנקניקים הבריטיים הנהדרים או על כל דבר אחר”, נאמר בתגובה. זה כאילו דוברי הממשלה הזו לא יכולים להגיד משפט אחד בלי לנסות להרים למשהו בבריטניה. ברצוני להזכיר בהזדמנות זאת שהבריטים זכאים לטפוח לעצמם על השכם בתחומים רבים, אך שקולינריה אינה אחד מהם.
צריך לזכור שהמס על תעשיות אחרות עדיין עומד במקומו. וזו שאלה איך מתעסקים בזה: אם בריטניה תהיה הראשונה להטיל מס פחמן שכזה, אז מצד אחד היא תוכל להגיע לפסגה בגלאזגו עם קבלות על עשייה. מצד שני, אם היא תהיה הראשונה והיחידה להטיל מס כזה, בלי שתתאם עמדות עם מדינות אחרות, היא עשויה להתגלות כפראיירית שהקשיתה על התעשייה המקומית שלה להתחרות בתעשייה הבינלאומית. מס פחמן, כמו כל מדיניות, הוא משהו שצריך לבצע בזהירות ותוך מחשבה על ההשלכות.
ובינתיים בקומבריה
ונעבור למחוז קומבריה שבצפון אנגליה. שם עומד להיפתח מכרה פחם חדש. המכרה הזה אמור לספק פחם עד 2049, רגע לפני שהמדינות אמורות לשאוף להגיע לאפס פליטת פחמן לפי ההתחייבויות הקיימות. בפסגה יש כוונה להקדים את תאריך היעד ל-2030. או במילים אחרות, יד ימין בוחנת את האפשרות של מס פחמן, ויד שמאל פותחת מכרה פחם. החשש של מומחים הוא שהפחם הזה יגיע למדינות מתפתחות, שעדיין שוקלות אם וכיצד ישקיעו באנרגיה ירוקה.
עכשיו, יש להבהיר: לא מדובר בפחם שייצר חשמל, אלא בפחם שישמש ביצירת פלדה וחומרים אחרים. כשקורבין העביר בפרלמנט הכרזה על שעת חירום אקלימית, הוא נשאל על תמיכתו במכרה בקומבריה, והשיב תשובה דומה. אבל המתנגדים טוענים שעצם פתיחתו של מכרה פחם, שגם כשהוא לא משמש באנרגיה עשוי להביא לפליטת פחמן, שולחת מסר בעייתי ופוגעת באמינות של בריטניה בעולם.
הממשלה טוענת שהתכניות האלו הן של מועצת מחוז קומבריה, ולא של הממשלה. זה לא ממש משכנע, כפי שאפשר להבין מהפנייה של הליברל-דמוקרטים לנשיא ועידת גלאזגו אלוק שארמה שיתפטר מתפקידו. שארמה, לפני שלקח על עצמו את התפקיד הזה לפני חודש, היה שר העסקים והאנרגיה בממשלה הבריטית. כעת, מזהירים הליברל-דמוקרטים, אם התכניות ימשיכו כמתוכנן הוא פשוט יעשה מעצמו צחוק מול כל העולם. ראש המפלגה אד דייווי, ששימש כשר האנרגיה ושינוי האקלים תחת דייוויד קמרון, טוען ששארמה צריך לקחת חלק פעיל בביטול ההחלטה הזו. במקביל, עוד ועוד קבוצות וארגונים מנסים להפעיל לחץ על בוריס ג’ונסון.
ומועצת קומבריה? שם טוענים שאין סיבה טובה לבטל את הפרויקט, שאמור להועיל מאוד לתעשיית הפלדה המקומית. בפועל, רובו המוחלט ילך לייצוא. ואלו לא החבר’ה של גרינפיס אומרים את זה, אלא ועדת שינוי האקלים שמייעצת לבוריס ג’ונסון. מייק סטארקי, ראש העיר השמרני של קופלנד (אחד הרובעים בקומבריה), טען שמדובר בפרויקט “פנטסטי” שייצור המון מקומות עבודה. הפלג הירוק של המפלגה השמרנית חולק עליו. אביו של בוריס ג’ונסון קרא לזה “טעות ענקית ביחסי ציבור”.
אם לסכם
הממשלה הבריטית מאוד רוצה להוכיח שהיא לא סתם רצינית לגבי משבר האקלים, אלא שהיא יכולה להנהיג את העולם בתחום. אבל היא מתקשה: מס הפחמן שלה זכה לביקורת רבה עוד לפני שפורסם באופן רשמי והיא נאלצה לסגת ממנו, לפחות חלקית. בקומבריה גורמים לממשלה להיראות כמו בדיחה עם פתיחת מכרה הפחם. זה אולי נכון שהמכרה הוא החלטה של המועצה המקומית, והוא בהחלט ייצור עוד מקומות עבודה. אבל עצם ההתנערות של הממשלה מהנושא, בלי שניסתה אפילו לראות מה היא יכולה לעשות בעניין, מציג אותה בעיקר כעצלנית.
עד נובמבר יש זמן, אבל הממשלה תצטרך להתאמץ קצת יותר אם תרצה לשכנע.