חדשות בקטנה: במהלך השבוע האחרון, מאז הכניסה לסגר השלישי באנגליה, הרבה מאוד הספיק להתרחש. בתחום החינוך, השר גווין ויליאמסון (בתמונה) נתפס לא מוכן לאפשרות שגם השנה בחינות הבגרות יתבטלו, בזמן שהסטודנטים נאבקים באוניברסיטאות על דמי השכירות למעונות אליהם אין באפשרותם להגיע. בתחום החיסונים, מנהל התרופות הבריטי אישר לשימוש את החיסון של מודרנה, בזמן שהזוג המלכותי התחסן והודיע על כך בפומבי, ומתחסנים מסוימים הודיעו שהם מעדיפים את החיסון האנגלי של אוקספורד על-פני החיסון הגרמני של פייזר. ובינתיים בסקוטלנד: ניקולה סטרג’ן ממשיכה להסתבך בפרשת אלכס סלמונד, שהחליט להתערב בנעשה בעצמו | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי
חינוך לבריאות
בחינות בגרות
אם אתם זוכרים, אז בתחילת השבוע שעבר בוריס ג’ונסון הכניס את אנגליה לסגר מלא, כולל סגירת בתי הספר. כחלק מכך בוטלו בחינות הבגרות בקיץ, והוא הבטיח ששר החינוך גווין ויליאמסון יעבוד על מתווה חלופי לבחינות. שנה שעברה, בחסות ויליאמסון, זו הייתה קטסטרופה. אבל ברביעי ויליאמסון הציג בפני הפרלמנט את מה שצפוי לאנגלים בתחום החינוך. אחרי שפתח והסביר באותו משפט שבתי הספר בטוחים אבל שצריך להגביל את מספר הנוכחים בו, הוא עבר לביזנס. הצהרתו כללה נושאים רבים, ואחד מהם היה בחינות הבגרות. הוא הבטיח שהלקחים מהשנה שעברה נלמדו, ואם אז הייתה הסתמכות על אלגוריתם שפגע לנבחנים רבים בציונים, השנה הדבר ייעשה רק על סמך הערכות המורים. בקרוב יגובשו הכללים לקביעת הציונים כך שלא תיווצר אינפלציית ציונים.
שזה יפה, רק שכמו שהזכירה שרת החינוך בממשלת הצללים קייט גרין הזכירה, נשמעו קריאות להציג תכנית חלופית לבחינות, למקרה שיהיה צורך לבטל אותן גם ב-2021, כבר לפני כמה חודשים. אבל הממשלה תתחיל לעבוד על התכנית החלופית רק עכשיו. ויליאמסון הסביר לגרין שהממשלה סברה שבחינות הן כלי המדידה הטוב ביותר שעומד לרשות הממשלה, ולכן הוא לא מתכוון להתנצל על “היותו נלהב” על הליכה במתווה הבחינות. רק שאף אחד לא ביקש ממנו להתנצל על כך. הביקורת היא על כך שהממשלה חיכתה עד הרגע האחרון כדי להתחיל לעבוד על תכנית מגירה.
וזה לא נגמר כאן. בזמן שבחינות הבגרות הרגילות (GCSE) בוטלו, בחינות הבגרות הבינלאומיות (IGCSE) מתקיימות כרגיל. והנה העניין: אם עד 2010 בערך היה צידוק לשם “בינלאומי”, היום הבחינות האלו ניתנות גם בבתי ספר שאינם בינלאומיים. אבל, כמעט כל התלמידים (94%) שלוקחים את הבחינה הזו הם מבתי ספר פרטיים. לא פלא שיש מי שמרגישים שהשמרנים מנסים בכוח לשמור על התדמית שלהם כמי שדואגים רק לבוגרי איטון. העניין קצת יותר מורכב מזה, כי כן יש צורך בבחינת סטנדרט בינלאומית. אבל התחושה של חוק אחד לנו ואחד להם קיימת.
מהבגרות לאוניברסיטה
בינתיים, שביתת סטודנטים מתחילה לצבור תאוצה. העניין הוא כזה: כשהיה נראה שיהיה אפשר לחגוג את חג המולד בכיף עם המשפחה, אפשרו לסטודנטים לנסוע מהמשפחות שלהם. אבל, בגלל השינוי בתכניות והכניסה לסגר, רבים מהם לא מסוגלים לחזור לאוניברסיטאות. אבל, אוניברסיטאות מסוימות, כמו ווריק או אוניברסיטת מנצ’סטר, ממשיכות לדרוש את דמי השכירות על הדירה במעונות. עכשיו, יש פה שאלה: האם זו האוניברסיטה שאמורה לשאת בהפסדים על ההתנהלות הלא מוצלחת במיוחד של הממשלה? אבל לסטודנטים יש עמדה בנושא, והם פתחו בשורה של הפגנות. כרגע, ההפגנות האלו לא גדולות במיוחד מסיבות ברורות, ועדיין אוניברסיטת מנצ’סטר התקפלה. במקומות אחרים, הסטודנטים דורשים סיוע מהממשלה.
מחזית החיסונים
אישור שלישי
שלשום (ו’) מנהל התרופות של בריטניה אישר את החיסון של מודרנה. זה החיסון השלישי שבריטניה מאשרת, לאחר זה של פייזר ושל אוקספורד. לא פחות מ-17 מיליון מנות חיסון הוזמנו ממודרנה, עשרה מיליון יותר ממה שתוכנן בתחילה. כרגע, נשארת בעינה ההנחיה להמתין עם המנה השנייה – שלושת החיסונים הנ”ל צריכים אחת כזו – בזמן שלא ברור מה תהיה השפעת הדיליי. מה שיוצא דופן בסיפור עם החיסון הזה הוא שבזמן שבשני החיסונים הקודמים בריטניה הייתה הראשונה לאשר, לפני ארצות הברית והאיחוד האירופי, את מודרנה היא מאשרת אחרי שני הענקים הללו. למה? לא ברור, וגם לא כל-כך קריטי. למעשה, בהתחשב בביקורת שנשמעה ברשתות החברתיות על כך שבריטניה מיהרה מדי עם החיסון של אוסקפורד, אישור למודרנה אחרי זה של ה-FDA עשוי לסייע לאמינות של מנהל התרופות הבריטי.
גאווה לאומית (1)
בוודאי שמעתם שאתמול (ש’) המלכה אליזבת’ השנייה ובעלה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, התחסנו. והם אפילו לא היו צריכים להשתמש בפריבילגיות שלהם, כי הם בגיל המתאים. בכל מקרה, למרות שזה נחשב ללא נהוג שהמשפחה המלכותית מעדכנת את הציבור בעניינים רפואיים ופרטיים, הוחלט במקרה הזה ליידע את הציבור. הסיבה: למנוע ספקולציות. גם סוג החיסון – פייזר, אוקספורד או מודרנה – לא נמסר. מן הסתם, הדבר האחרון שמשפחת המלוכה צריכה לעשות זה לזהות את עצמה עם אחת החברות, מה שעשוי להטות את הדרישה הציבורית לחיסונים מסוג מסוים. הדבר קורה אחרי שבזמנו ארמון בקינגהאם סירב לאשר שהמלכה תתחסן באופן פומבי.
“We should take comfort that while we may have more still to endure, better days will return: we will be with our friends again; we will be with our families again; we will meet again.” – HM The Queen.
Wishing you all a Happy and Healthy New Year. pic.twitter.com/G5AMIcQIyl
— The Royal Family (@RoyalFamily) December 31, 2020
בהיעדר תמונות טובות בלי בעיות של זכויות יוצרים, נסתפק בזה
בזמן שיש מי שרואים בכך סיבה לגאווה, לא כולם מאמינים שזה אכן קרה. אם להסתכל על התגובות שקיבל שר הבריאות מאט הנקוק לציוץ שלו שבירך על הידיעה, נוכל לראות את זה בבירור. רבים לא מאמינים שהזריקו להם משהו, ואחרים מאמינים שמה שזה לא יהיה היה בכלל פלסבו. לא שזה מפתיע: עבור המאמינים בקונספירציות, משפחת המלוכה היא חברה בכירה בארגונים שמטרתם להביא על העולם סדר חדש. לא ברור למה ששני אנשים בשנות התשעים לחייהם יתעסקו בזה, אבל זה הדבר הכי פחות מוזר בתאוריות האלו. אלו שהיו פחות סקפטיים תהו אם גם הזוג המלכותי יצטרך לחכות 12 שבועות במקום שלושה עד המנה השנייה. אבל צריך לזכור שמדובר בתגובות לשר בריאות לא מאוד פופולרי.
גאווה לאומית (2)
ובזמן שהמלכה שומרת על זהות החיסון שלה בסוד, יש מי שדורשים להיות ספציפיים יותר. לפי האיבנינג סטנדרד, יש מתחסנים שלא מעוניינים להתחסן בחיסון של פייזר. למה? כי הם מעדיפים את זה של אוקספורד. למה? כי מדובר בחיסון אנגלי. וזה עוד היה סביר אם הייתה אופציה לבחור, אבל החיסונים של אוקספורד עדיין לא זמינים ל-NHS, וייקח עוד קצת זמן עד שזה יקרה. ובכל מקרה, רוב הבריטים יחוסנו בחיסון הגאווה הלאומית: הממשלה הבריטית הזמינה יותר מנות של החיסון של אוקספורד מאשר אלו של פייזר ומודרנה ביחד. הרבה יותר.
ד”ר פול ויליאמס, לשעבר חבר פרלמנט מטעם הלייבור, צייץ שזה “שיעור שללאומנות יש השלכות”. אולי. אבל צריך לזכור שמדובר שכרגע מחסנים אנשים שיכול להיות שיש להם איזה זיכרון או שניים מתקופת מלחמת העולם השנייה. מבלי לדעת מי המתחסנים שסירבו לקבל את החיסון של פייזר, אפשר בהכרח לקבוע שאין צידוק לכך שהם מעדיפים חיסון שמקורו באנגליה ולא בגרמניה? כנראה שחלקם באמת מעוניינים בחיסון האנגלי בגלל פרץ הלאומנות שהברקזיט הביא איתו לחלק מהתומכים במדיניות הזו, אבל קשה לדעת עד כמה. אבל איך שלא יהיה, השורה התחתונה זהה: אנשים מסכנים את חייהם לטובת חיסון שעדיין לא הגיע.
Some local patients have turned down an offer this weekend of getting a Covid vaccine when they found out it was the Pfizer one. “I’ll wait for the English one”.
People at risk of death in the depths of a pandemic.
A lesson that Nationalism has consequences.
— Dr Paul Williams (@PaulWilliamsLAB) January 7, 2021
צרות בסקוטלנד
באוקטובר סיפרתי כאן על ההסתבכות של ניקולה סטרג’ן בהאשמות על כך שהטעתה את הפרלמנט. לאחר שקודמה בתפקיד השר הראשון של סקוטלנד אלכס סלמונד זוכה מהאשמות אונס והטרדה מינית, הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה כדי להבין כיצד הממשלה הסקוטית פעלה בעניין. סטרג’ן לא ציינה בפני הוועדה פגישה דחוקה שהייתה לה עם מי שהיה ראש הסגל של סלמונד. סטרג’ן טענה שמדובר בפרט שחמק מזיכרונה, בזמן שהאופוזיציה דווקא החמיאה לזיכרון החד של סטרג’ן כדי לקעקע את אמינות התירוץ הזה.
עכשיו גם אלכס סלמונד טוען שסטרג’ן הטעתה את הפרלמנט. הוא דורש לפתוח בחקירה פרלמנטרית נגדה, כדי לבחון האם אכן הטעתה את הפרלמנט והאם שברה את הקוד המיניסטריאלי. הסיבה לדרישה ברורה: אליבא דסלמונד, סטרג’ן הובילה את הממשלה לקחת אותו לבית המשפט למרות שהיה ברור לה שהאישומים נגדו יקרסו. סלמונד טוען שסטרג’ן גם לא באמת עדכנה את הפרלמנט או את השירות הציבורי של סקוטלנד כיאות על אופי פגישות שהיו לשניהם סביב אותו עניין. ואם זה נכון, אם לצטט את דאגלס רוס, ראש השלוחה הסקוטית של המפלגה השמרנית, “זה עניין להתפטרות”.
סטרג’ן, כמובן, מכחישה, אבל לא צריך להכחיש את זה שמדובר בחתיכת כאב ראש עבורה. מעבר לזה שצליבה על-ידי ועדת חקירה פרלמנטרית לא נראית כמו עניין מהנה למדיי, יש גם את הקטע הזה של בחירות לפרלמנט הסקוטי במאי. כרגע ה-SNP צפויה להקים גם את הממשלה הבאה. אבל הסתבכות בפרשה מהסוג הזה, של הסתרת מידע במכוון מהפרלמנט, עשויה לעלות ל-SNP ביוקר. העסק ללא ספק מתחמם.